מועד העזיבה את מבשרת ציון בפרט, והעיר ירושלים וההרים סביב לה בכלל, קרב בצעדי ענק!

 

הזמן המועט, בעיקר בשבת, לקראת המעבר לחיפה מנוצל לטיולי רכיבה פרידה מירושלים.

 

טיולים אלה שהם תענוג לנפש משתלבים היטב עם הפעילות הפיזית השבועית לתחזוקת הגוף.

 

ביום שבת, 1 בנובמבר 2025, שבת ראשונה בזמן שעון חורף, יצאתי עם דורון קדמיאל לטיול רכיבה נוסף.

 

בשעה 06:15 התייצבנו, כמו בטיולים קודמים, בשולי שכונת ניות.

 

בשעה 06:30  יצאנו לדרך ורכבנו במסלול זה שכיוונו נגד השעון המוצג במפה.

במסלול שילבתי מקומות רבים שדורון לא הכיר, לא ידע על קיומם למרות שבחלקם עבר.

 

יציאה משולי שכונת ניות.

 

ירידה לשולי הגן הבוטני עד למרגלות שכונת גבעת מרדכי.

 

המשך מעל עמק הצבאים.

 

הלאה לעבר אצטדיון טדי והקפתו ממערב, דרום ומזרח.

 

כניסה לפארק בשולי שכונת פת (קטמון ז')

 

כניסה לשביל פארק המסילה ורכיבה בו מעט מזרחה עד אחרי בית צאפפה.

 

עזיבת שביל המסילה וכניסה לשכונות קטמונים ויציאה מהם ברחוב יוחנן בן זכאי.

 

המשך ברחוב יהושוע בן נון עד רחוב אלעזר המודעי והלאה לכיוון בית אלישבע.

 

כניסה לתחום המושבה היוונית ויציאה ממנו ברחוב עמק רפאים שהפך לאתר בנייה.

 

הלאה סיבוב במושבה הגרמנית ויציאה לקצה דרך בית לחם.

 

אתנחתא בקייוסוק שבצומת דרך בית לחם ושביל פארק המסילה.

 

הלאה למתחם התחנה הראשונה (הפעם לא נכנסנו).

 

המשך לעבר פאתי שכונת משכנות שאננים והלאה בפארק הסמוך שממזרח למלון המלך דוד למול חומת העיר העתיקה.

 

דרך רחוב אמיל בוטה לעבר רחוב המלך דוד  וירידה למול מתחם ממילא.

 

רכיב קצרה ברחוב אגרון וכניסה למתחם בית הקברות המוסלמי ממילא.

 

עלייה לשכונת נחלת שבעה עד כיכר ציון.

 

המשך רחוב בן יהודה והתחברות לרחוב קינג ג'ורג' שגם הוא אתר בנייה לרגל סלילת הקו הכחול.

 

המשך לרחוב שמואל הנגיד ומעבר דרך מתחם רטיסבון לשכונת רחביה.

 

סיבוב בשכונת רחביה וירידה לטיילת מעל מנזר המצליבה, ירידה אליו וחזרה לנקודת ההתחלה.

הטיול נמשך כמעט שלוש שעות לאורך 18.6 ק"מ והטיפוס המצטבר 134 מ'.

 

במהלך הרכיבה עצרנו לרגע לצורכי צילום מספר פעמים.

 

פעם עצרנו לאתנחתא קצרה/ארוכה שגם היא נוצלה לצילום.

סיבוב בקטמונים

המושבה היוונית

מושבה היוונית בירושלים נמצאת בסמיכות למושבה הגרמנית.

 

רחובה הראשי הוא רחוב יהושע בן נון המקביל לרחוב עמק רפאים שנקרא בתקופת המנדט רחוב אפתימיוס .

 

השכונה היוונית נוסדה בשנת 1900 על ידי בני העדה היוונית-אורתודוקסית שחיפשו מענה לצפיפות המגורים שלהם ברובע הנוצרי בעיר העתיקה, שם חיו סביב מתחם הפטריארכיה היוונית.

 

השכונה תוכננה בדגם של רשת רחובות מקבילים וניצבים זה לה.

 

המושבה היוונית התפתחה במיוחד בשנות ה-20 וה-30, כאשר לארץ ישראל הגיעו מהגרים יוונים אורתודוקסים רבים שגורשו מטורקיה.

 

בשכונה גרו גם משפחות ערביות וארמניות וכן משפחות של פקידים וקציני צבא בריטיים.

במלחמת העצמאות נותרו במושבה מעט משפחות יווניות. רוב תושביה עזבו אותה ומצאו מקלט במנזרי העיר העתיקה והם לא יכלו לשוב אליה לאחר המלחמה ורבים מהם היגרו אל מעבר לים ולא חזרו.

 

המושבה היוונית הפכה לשכונה ישראלית, ואוכלסה במהירות בעולים חדשים אשר לא שמרו על הסדר והטיפוח שהשכונה הייתה בנויה בהם.

 

תוספות בנייה מאולתרות קלקלו את צורתם של הבתים. בחלק מהם כנראה שגם נעשו ביזה והרס. חלקים גדולים של השכונה הפכו למשכנות עוני.

 

לאחר מלחמת ששת הימים חודשה הפעילות החברתית והתרבותית של הקהילה היוונית במועדון היווני שברחוב יהושע בן נון 8 שבמרכז השכונה.

 

המועדון שופץ בתחילת שנות ה-80' של המאה העשרים  בידי התושבים שנשארו במקום, ובידי אלה שחזרו מהעיר העתיקה.

 

כיום נמצא המועדון תחת חסות ממשלת יוון ומתקיימות בו פעילויות הקשורות בתרבות יוון, כמו לימוד השפה היוונית וריקודים יווניים.

אתנחתא
בקיוסק שנמצא
בצומת
דרך בית לחם
ושביל פארק המסילה

מבט על העוברים

 

סוף,

היה זה
עוד טיול 
מענג מירושלים
בסדרת
טיולי הפרידה מהעיר.

******

מזג האוויר
היה החם
כמעט כמו בקיץ 

*******

תודה דורון
שהצטרפת אלי 
שמחתי לחדש לך
ואני שמח שנהנית.

*******

בזמן הקרוב אמשיך
להיפרד מירושלים
גם באמצע השבוע.

אני מקווה שעוד חברים
יצטרפו אלי.

הם יודעים למי אני מחכה!!!