מולדת – מושב שיתופי ברמות יששכר בגליל התחתון המזרחי15 במאי 2020

 

עניינו של תיעוד זה הוא של שיטוט / צילום במושב השיתופי מולדת בשעות אחר הצהרים של יום שלישי, 12 במאי 2020.

 

פעם קודמת שביקרתי במולדת הייתה באוקטובר 2017, במסגרת טיול אופניים רמות יששכר, בין מולדת וטייבה ובין כוכב הירדן, שהחל והסתיים במקום.

 

הפעם הסיבוב במולדת, לא היה מתוכנן!

 

בשעות הבוקר באותו יום הזדמנתי לעמק יזרעאל, בשעות אחר הצהרים התאפשרה הגעה ליישוב .

 

הגעתי לבקר את חבריי תושבי מולדת, עמיתיי לטיולי רכיבות  אופנים יעקב פרומן ונתי זיו.

 

לאחר אירוח קצר בביתם של עדנה ויעקב פרומן, יצאנו יעקב, נתי ואני להסתובב במשך שעתיים (אולי יותר) ביישוב.

 

יעקב ונתי ספרו אודות היישוב והראו לי מבנים הסטורים.

 

בסיבוב עברנו בין בתי התושבים והסתובבנו גם באזור המשקי, צפינו על השדות והפרדסים בקרבת היישוב והגענו גם לאתר ההנצחה ולבית העלמין של היישוב

 

תיעוד זה כולל בחלקו הראשון מידע קצר אודות היישוב (לרבות מפות)  ובחלקו השני מעט מהצילומים מהביקור..

 

מידע גאוגרפי, היסטורי ויישובי ניתן למצוא בתיעוד הביקור הקודם רמות יששכר, בין מולדת וטייבה ובין כוכב הירדן

 

*****

מיקום מולדת ברמות יששכר בגליל התחתון המזרחי

****

היישוב מולדת וסביבתו

****

***

היישוב מולדת נמצא בתחום המועצה האזורית גלבוע
והוא כולל כ-300 בתי אב ותיקים וצעירים

****

 

היישוב מולדת הוקם ב-4 ביולי 1937 במסגרת חומה ומגדל‏ בשם מולדת על שם ארגונם של המייסדים, עולים מגרמניה חברי ארגון "מולדת". המייסדים קבלו את הכשרתם בנהלל, ובאר טוביה‏.
הקרן הקיימת רכשה עבור הארגון קרקע ליד טייבה שבעמק יזרעאל ובתחילת 1937 החלו להתכונן לעלייה למקום‏. השטח שהוקצה ליישוב היה כ-8000 דונם‏, אולם הוא היה מפוזר ונדרשו עוד מאמצים עד לביצוע החלפות שיביאו לריכוזו.‏ בעלייה על הקרקע השתתפו 12 רווקים ו 3 זוגות חברים מתוך כל חברי הארגון, ביחד עם מספר נוטרים ובסיוע של חברים ביישובים סמוכים. חברי הארגון שלא השתתפו בעלייה על הקרקע נותרו זמנית בבאר טוביה.

 

מיקום מולדת בשולי התיישבות היהודית בשנות ה-40

 

בארבע השנים הראשונות הסתמך היישוב על מים שהובאו במכלית מכפר יחזקאל שבעמק יזרעאל שלוש פעמים ביום. רק בשנת 1941 חובר היישוב לצינור מים.

היישוב מולדת וסביבתה, מספר שנים לאחר הקמתו

****

****

***

 

בשנים הראשונות, החלו הבירורים לגבי אופי היישוב והוחלט ללכת לכיוון של מושב שיתופי. לטענת אנשי המקום הרעיון של מושב שיתופי התגבש עוד בבאר טוביה במקביל להתגבשותו בקרב אנשי "הקוצר" שהקימו את כפר חיטים. לטענת אנשי המקום הרעיון של מושב שיתופי התגבש במקביל להתגבשותו בקרב אנשי "הקוצר" שהקימו את כפר חיטים. לבסוף, בתחילת 1939, הוחלט ללכת לכיוון של מושב שיתופי וחלק מאנשי הארגון שלא השלימו עם הרעיון של מושב שיתופי פרשו ולאחר שבועיים הקימו את שדמות דבורה.

 

מושב שיתופי הוא צורת התיישבות המהווה מעין דרך ביניים בין קיבוץ לבין מושב עובדים, הייצור משותף והצריכה פרטית. במרץ 1950, בכינוס של מושבי העובדים השיתופיים נקבעו ארבעה עקרונות של המושב השיתופי: 1. משק יחיד של המושב כולו שלא ניתן לחלוקה; 2 הכנסות כל משפחה יהיו לפי גודלה ללא תוספת מקצועית; 3. הבעלות בנכסי המושב בידי האגודה ולא התושבים; 4. איסור עבודה צדדית שלא דרך המושב.  כך בדומה לקיבוץ, אדמות המושב השיתופי, הכלים החקלאיים, הבתים והתוצרת החקלאית הם רכוש אגודה משותפת לכלל חברי המושב השיתופי. כמו כן העבודה מתבצעת על פי סידור מרכזי ולכל משפחה ניתן "תקציב" לקיום ביתה על פי גודלה וצרכיה. אולם בניגוד לקיבוץ, ובדומה למושב העובדים אין במושב השיתופי חדר אוכל משותף ולינה משותפת, לכל משפחה חלקת אדמה פרטית עליה בנוי בית המגורים, ויש לה חשבון בנק פרטי, בו היא מנהלת את ענייניה כרצונה.
בראשית שנות ה-70 חלה התקרבות בין התנועה הקיבוצית והמושבים השיתופיים והחלה שיתוף פעולה ביניהן. בשנת 1975 הוחל בתהליך של צירוף מושבים שיתופיים, שעזבו את תנועת המושבים, לאיחוד הקבוצות והקיבוצים. התהליך הסתיים בשנת 1983 בצירוף שישה מושבים שיתופיים לתנועה הקיבוצית המאוחדת (תק"ם). אולם, המושב השיתופי מולדת לא צורף לתק"ם בגלל שלא הסכים לוותר על קבלה פרטית של הרנטות של חברי

 

ביוני 1939 עברו חברי הארגון שנותרו בבאר טוביה לנקודת הקבע במולדת. בהמשך החדש כילתה שרפה שהחלה כתוצאה מפיצוץ פרימוס את כל הצריפים של היישוב, אך במהרה נבנה היישוב במיקום חדש. את בניית היישוב החדש תכנן האדריכל ריכרד קאופמן בצורת פעמון כאשר הוא מתרחב לכיוון מערב. הענפים החקלאיים מוקמו בחלקו המזרחי של היישוב וזה כדי שהרוחות המערביות יגיעו למרבית הבתים ויישאו את ריחות ענפי החקלאות מזרחה ולא לתוך היישוב.

 

,תכנית מולדת שהכין ריכרד קואפמן

שנת 1942 הייתה שנה מכרעת בחיי מולדת. פורקה החומה , פורק המחנה הישן (חומה ומגדל) וצריפיו וסככותיו הועברו לנקודה החדשה. ניטעו עצי השדרה ונבנו עשרת בתי האבן הראשונים כשכל בית משמש לשתי משפחות .

 

****

מבנה עמדת השמירה, מגדל הביטחון שצפה מזרחה למרחב העוין

מולדת למול היישובים הערביים בשנות ה-40'

****

בשנת 1998 החלה הקמת שכונת הרחבה ראשונה במולדת, ובשנת 2005 נבנתה שכונה נוספת. היישוב מונה כ-1,000 תושבים.
מוסדות ושירותים: קופת חולים, מינימרקט, ספריה, בית כנסת, ברכת שחייה, מתנסים, גני ילדים, דואר, שירותי תחבורה, גני משחקים.

מולדת היום, מבט ממעל

 

כלכלת היישוב מתבססת על חקלאות והענפים העיקריים הם גידולי שדה (גד"ש) המשתרעים על פני 8600 דונם מתוכם 20% שלחין (בעיקר ירקות) ו-80% פלחה (בעיקר חיטה); מטעים – 240 דונם הדרים, 260 דונם זיתים, 350 דונם שקדים.רפת בשותפות עם קיבוץ דוברת וכוללת כ- 700 פרות ו- 500 עגלות וגם מפטמה עגלים (4000 בשנה) ויונקיה בה "עוברים" כ 700 -עגלים כל שנה ושנה;   עדר צאן המונה כ 1000 רחלות לחלב מגזע אסף ל ייצור החלב;  מרכז מזון מפעל מולרם – תכנון ויצור עגורנים, שרות תיקונים לעגורנים, גלגלות ומערכות שינוע.

 

****

שם היישוב – בעקבות תרומה של ארגון בני ברית לצורך הקמת יישוב, התחייבו המוסדות הציוניים לקרוא יישוב בשם בני ברית, וועדת השמות החליטה לקרוא למושב של ארגון מולדת "בני ברית". לאחר שאנשי המקום התנגדו לכך ודרשו להיקרא בשם סמלי או היסטורי, נקראו אנשי המקום ביולי 1940 לבירור אחרון לפני נקיטת צעדים ואנשי המקום נאלצו להסכים לשם "בני ברית" אולם השם לא תפס ולרוב הופיע בשילוב עם "מולדת", שם הארגון. עד ראשית שנות ה-50 הופיע השם בני ברית עם מולדת בסוגריים ולאחר מכן כבר נקרא המקום "מולדת – כפר בני ברית" וצירופים דומים.

 

ציון שם בני ברית בראשית שנות ה-50'

תמונת מצב בסוף העשור הראשון

מקור הסקירה אודות מולדת לרבות הרחבות ראו באתר היישוב 

*******

מראות היישוב

אחד מהמבנים עם גג הפח העגול שהובא לארץ מעודפי צבא ארה"ב לאחר מלחמת העולם השנייה

****

****

****

****

כניסה למקלט, היום מבנה ארכיוני

כך הפך למבנה מוזיאוני

 

בקיץ 1942 תקפה את היישוב מגפת טיפוס ושלושה חברים נפטרו, אחד מהם הוא גבריאל מוצקין בנו של מנהיג הציוני ליאו מוצקין

ליאו (יהודה/אריה לייב) מוֹצקין (1867 – 1933) היה איש פוליטי יהודי-רוסי, יליד אוקראינה, לוחם למען הזכויות הלאומיות של היהודים, מאבות הציונות ומיוזמי הקונגרס הציוני, יושב הראש השני של הוועד הפועל הציוני. רוב חייו חי בגרמניה שם רכש השכלה מתמטית ופילוסופית.

 

ביום הזיכרון בקיץ 1943 במלאת שנה למות שלושת חברי מולדת ממחלת הטיפוס הונחה אבן הפינה להקמת בית חינוך וספרייה שיקראו על שם משפחת מוצקין -ליאו וגבריאל –אב ובנו. ביה"ס פסק מלפעול סופית ביוני 2003 בשל מדיניות משרד החינוך לסגור בתי ספר קטנים בישובים .

****

אחד מבין עשרות מוצגי הארכיון

****

הכיכר המרכזית של מולדת

עד לפני מספר שנים מבנים אלה שימשו את המוסד הגריאטרי

מבנה הספרייה

מבנה מגורים טיפוסי משנים ראשונות

שדרת הפיקוסים, הציר הראשי של היישוב שתכנן האדריכל ריכרד קואופמן

מבנה המאפייה

****

***

***

מבנה האורווה

****

מבנה האסם ועל ראשו המנורה הסמל של ארגון בני ברית

השביל המוליך לאתר הנצחה לזכר נופלים שגרו ביישוב, שנוצר על ידי דליה מאירי. אתר ההנצחה בנוי בצורת מעגל וסביבו אבנים.

****

קברי שלושת חברי היישוב שנפטרו בטיפוס בשנת 1942, אז הוקם בית העלמין של היישוב

השדות והפרדס קרבת מולדת 

****

****

****

****

****

מרכז המזון

שדה החימצה (חומוס) וברקע גבעת המורה

טייבה השכן מצפון 

*****

א-טייבה א-זועביה הידוע בקיצור כ"טייבה", הוא כפר ערבי, השייך למועצה אזורית הגלבוע. תרגום שמו של הכפר הוא 'הטובה'. הערבים נהגו להמיר שמות יישובים קדומים שכללו את השורש ע.פ.ר. (שמשמעותו בערבית "שד"), לשם "טייבה" (שמשמעותו "מקום טוב"). יש המזהים כפר זה עם עפרה המקראית, עירו של גדעון בן יואש שנלחם במדיינים בעמק יזרעאל. היישוב הוקם בשנת 1920 על ידי ערבים מוסלמים בני משפחת זועבי שכנראה, הובאו על ידי הטורקים לארץ ישראל מירדן מספר שנים קודם לכן. בני הכפר טוענים שהם גרים במקום כבר 250 שנה. לבני חמולת זועביה היו יחסים טובים עם שכניהם היהודים ובמלחמת העצמאות נשארו רוב בני החמולה בכפריהם שהפכו לחלק ממדינת ישראל, בניגוד לרוב הכפרים באזור שהתפנו מיושביהם לקראת הפלישה הצפויה של צבאות ערב במאי 1948.

*****

סוף דבר,

שיטוט זה היה מעניין.

*****
למדתי על עוד אחת מ"אבני הפסיפס"
של ההתיישבות החקלאית המפוארת בכלל,
ועל זו שהוקמה בתקופת היישוב
טרם הקמת המדינה בפרט.

****

נהניתי להסתובב
בין בתי היישוב
ובאזור המשקי.

****

התרשמתי מאוד מהיישוב
ממראהו הצנוע ובמיוחד
מהשלווה השורה בו.

******

תודה לעדנה וליעקב על האירוח
תודה ליעקב ולנתי על ההובלה,
על המידע,
ועל ההקפדה להראות
את כל מבני המורשת.

****

אהבתי את הספונטניות