נצרת, כנסיית הבשורה היוונית-אורתודוקסית, הבישופות ועוד31 באוגוסט 2022

 

באביב 2019 התחלתי במיזם "המיעוט הנוצרי בישראל" (המיעוט שבמיעוט של אזרחי המדינה).

 

מטרת המיזם ללמוד להכיר את המקומות היישוב בהם מתגוררות הקהילות הנוצריות בישראל המגוררות בצפון הארץ (בגליל ובחיפה) ובמרכזה (ביפו, ברמלה ובלוד)  שרובן וכולן הן הערביות, ובודדות הן קהילות הנוצריות המגדירות עצמן הארמיות ונוספות הן הקהילות הארמניות 

 

בקיץ 2022 הגיע המיזם ל"ישורת האחרונה" ואז התחלתי במסע להכרת הקהילות בנצרת.

 

ביום רביעי 17 באוגוסט 2022 בשעת הצהרים הגענו לכנסיית הבשורה היוונית-אורתודוקסית.

 

היינו קבוצה שכלל את אלז'ביטה אורלובסקה ביגר, גדעון ביגר (ירושלים) אבס (גניגר), יצחק פיפ רותם (סאסא) ואני (מבשרת ציון).

 

שם אירח אותנו אבונה סמען (איהב) באג'לי אחד מכהני הדת של כנסיית הבשורה האורתודוכסית בנצרת ומשמש גם כהן הדת של הקהילה היוונית – אורדוכסית בריינה 

 

בשיחה אבונה סמען (איהב) באג'לי סיפר לנו על עצמו, על משפחתו, על הקהילה היוונית – אורתודוכסית בנצרת.

אבונה סמען (איהב) באג'לי (1971) נשוי ואב לבת משמש ככהן דת משנת 2015. למד בבית ספר היסודי ממלכתי ובתיכון בסמינר סנט ג'וזף והמשך למד מנהל עסקים לתואר ראשון באוניברסיטת חיפה. לפני היותו כהן דת היה בעל חנות למוצרי חשמל בנצרת אותה ירש מאביו. הוא היה פעיל ציבורית ופוליטית (מפלגת חד"ש). משמש בתפקידו ככהן דת של הקהילה בריינה מיולי 2016. כאמור, הוא גם כהן הדת של כנסיית הבשורה האורתודוכסית בנצרת ומשמש גם חבר בית הדין של הכנסייה.

 

דברנו גם וגם על המנזרים של הכנסייה בגליל וגם על הכפרים בגליל שהתקיימו עד 1948 ובהם הייתה אוכלוסייה נוצרית

 

מפאת קוצר בזמן והרצון להתמקד בפעם זאת רק בקהילות בריינה, החלטנו שנקדיש בזמן הקרוב ביקור נפרד הקהילה היוונית – אורתודוכסית בנצרת.

 

למרות זאת, לאחר השיחה ערכנו ביקור קצר בכנסיית הבשורה האורתודוכסית בנצרת בידיעה שעוד, כאמור, נחזור אליה.

 

כך היה!

 

ביום שני, 29 באוגוסט 2022 הגעתי פעם שניה למקום עם שולי לינדר-ירקוני (אחראית קשרי קהילה בארכיון ההיסטורי של עיריית חיפה) שהיא גם עמיתה למקצוע ולסקרנות שהייתה שותפה נאמנה לסיוריי בחיפה.

 

בכנסייה פגשנו שוב את אבונה סמען (איהב) באג'לי וביחד הסתובבנו איתו.

 

התחלנו בסיבוב בתוך הכנסייה, המשכנו למבנה המועצה של הקהילה היוונית – אורתודוכסית בנצרת, עברנו ליד גן ילדים אל ביאשרה, בית הספר ע"ש חליל ג'וברן, אולם הספורט האורתודוכסי  ומבנה שבט הצופים של העדה.

 

המשכנו וצעדנו מחוץ למתחם בין נכסי הנדל"ן של העידה המושכרים למגורים ולמסחר.

 

נכנסנו לבית הקברות האורתודוכסי הישן.

 

המשכנו ועברנו ליד מתחם המוסקוביה שהוא  "חצר נצרת הראשונה" של הכנסייה הרוסית ועל כך נצרת, המוסקוביה – "חצר נצרת הראשונה" של הכנסייה הרוסית

 

המשכנו חצינו את מגרש החנייה שהיה בעבר חצר מנזר הבישופות.

 

נכנסנו למתחם הבישופות ושם פגשנו באקראי קיריוס קיריקוס, מטרופוליט נצרת והגליל (ראש של הכנסייה היוונית -אורתודוכסית בנצרת ובגליל), שוחחנו איתו זמן קצר!

 

המשכנו והסתובבנו במתחם הבישופות, במערה במעבה הקרקע, בחצר ובתוך הכנסייה.

 

לאחר הביקור בכנסייה, קיריוס קיריקוס, מטרופוליט נצרת והגליל שישב בצל הזמין אותנו לשבת אתו ולשתות קפה.

 

השיחה הפעם הייתה לבבית, בגובה העניים, ואף זכינו לברכה ממנו.

 

נפרדנו ממטרופוליט נצרת בברכה ועזבנו את מתחם הבישופות.

 

חזרנו  יחד עם אבונה סמען (איהב) באג'לי למתחם כנסיית גבריאל ושם נפרדנו ממנו לשלום בידיעה שעוד נפגש איתו.

 

היו אלה שלוש שעות נעימות ומרתקות.

 

מיותר לומר שמעבר להסברים על הכנסיות ותכולתן, השיחה עם אבונה סמען (איהב) באג'לי הייתה אינטימית וגלויית לב.

 

שוחחנו על נושאים רבים: דת ואמונה, מורשת הביזנטית, זהות ופוליטיקה, יחס רשויות המדינה והעירייה לקהילה האורתודוכסית, נכסי נדל"ן, פעילויות רווחה וחינוך, צליינות ותיירות ועוד.

 

*******

להלן מובא מידע כללי ומידע על המקומות בהם ביקרנו וגם צילומים

 

*******

מעט אודות
הכנסייה 
היוונית אורתודוכסית

"הכנסייה היוונית אורתודוקסית" מונה את כל הכנסיות הדבקות במסורת התאולוגית, הרוחנית והטקסית הביזנטית-מזרחית ששורשיה בארבעה המוקדים הקדומים (הראשונים) של הנצרות :
* הפטריארכיה של קונסטנטינופול, הניצבת סמלית בראש הדת כולה,
הפטריארכיה של אנטיוכיה (סוריה) שהתפצלה בשעתו מהסורים המזרחיים (אוריינטלים),
הפטריארכיה של אלכסנדריה (מצרים) שהתפלגה מן הכנסייה הקופטית
הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים.

 

הכנסייה האורתודוכסית קיבלה את החלטותיהן של כל שבע המועצות האקומניות שהתכנסו מהמאה הרביעית עד למאה השמינית לספירה. מאחר שבירת האימפריה הרומית המזרחית הייתה קונסטנטינופול, הוכר הפטריארך של עיר זו, שכונתה רומא החדשה, כמנהיג המורם מעל לאחרים. גם כיום ידועה הכנסייה ככנסיית “רום” (קונסטנטינופול בשמה הערבי). אף שהפטריארכיות שנוספו במשך השנים שמרו על עצמאותן והחזיקו במאפיינים ייחודיים, שוררת ביניהן זיקה עמוקה בתחומי האמונה והתיאולוגיה ובנוסח התפילה.

 

גם הכנסייה הלאומית של יוון והכנסייה הלאומית של קפריסין חולקות מסורת זו. הכנסייה הלאומית של אלבניה מכילה קהילות רבות המשתמשות ביוונית.

 

לכל אלו יש גם את האפארכיות שלהן מעבר לים, כמו הפטריארכיות היווניות-אורתודוקסיות באמריקה ובאוסטרליה (להבדיל מהאפארכיות הרוסיות-אורתודוקסיות וכולי שם, הגדולות יותר) הכפופות ישירות לקונסטנטינופול.

 

מעמד של כנסייה בנצרות אורתודוקסית ובכנסיות המזרחיות הקדומות היה אוטוקופאלי (כנסייה עצמאית) לפיו ראש הכנסייה אינו כפוף לאף מנהיג דתי אחר, מחוץ למדינה. הכנסייה בוחרת בעצמה את ראשה ואת ארכיבישופיה או המיטרופוליטים שלה.

 

כיום חמש עשרה הן כנסיות עצמאיות (אוטוקפליות). על-פי מסורת עתיקה, סדר מניינן של הכנסיות הוא של אלה מהמקומות הבאים: קונסטנטינופול (קושטא), אלכסנדריה, אנטיוכיה, ירושלים, רוסיה, גיאורגיה, סרביה, רומניה, בולגריה, קפריסין, יוון, אלבניה, פולין, צ'כיה ואוקראינה.

 

אין שום תלות בין הכנסיות, וכאמור הן כפופות לשלטון מקומי בלבד. הכנסיות האוטוקפליות עצמאיות במישור המנהל הדתי והמשפטי כלפי כל סמכות כנסייתית אחרת. בראשן עומד, לפי המקרה, פטריארך, אפיפיור (באלכסנדריה), קתוליקוס (בארמניה, גאורגיה) או ארכיבישוף.

 

הכנסיות האוטקפליות נחשבות לשוות זו לזו, אך פטריארך קונסטנטינופול נחשב לראשון בין שווים.

 

הכנסייה הנוצרית-אורתודוקסית המזרחית היא הקהילה הנוצרית השנייה בגודלה בעולם (לאחר הכנסייה הקתולית) ויש בה כ-250 מיליון מאמינים המאוחדים במסורת תיאולוגית וליטורגית קדומה. הכנסייה חובקת עולם וכוללת 15 כנסיות עצמאיות שגבולותיהן הגאוגרפיים, התרבותיים והלאומיים מוגדרים היטב

הכנסייה היוונית-אורתודוכסית של ירושלים

הכנסייה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים  ששמה המלא הוא "פטריארכית עיר הקודש ירושלים וכל פלסטין, סוריה, מעבר לנהר הירדן, כנא שבגליל, וציון הקדושה", זכתה למעמד “אם הכנסיות” כבר במאה הרביעית,  בהיותה הממשיכה הישירה של כס יעקב הקדוש (אחי ישוע בברית החדשה),  הבישוף הראשון של ירושלים. במאה החמישית הועלה בישוף ירושלים למעמד של פטריארך.

 

הפטריארך היווני-אורתודוקסי בארץ הקודש חולש על מדינת ישראל, על שטחי הרשות הפלסטינית, על ממלכת ירדן ועל חצי  שטח האי ערב.

 

הקהילה הערבית האורתודוכסית היא הגדולה מבין הקהילות הנוצריות בארץ, וכן רבים מחברי הכנסיות האחרות רואים בכנסייה זו את שורשיהם.

 

הסמכות העליונה של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים מכונה “הסינוד” (אספה, מועצה, מיוונית) וחברים בה שבעה עשר בישופים בכירים, הבוחרים את הפטריארך. עקב חשיבותה ההיסטורית והסמלית של ירושלים זוכה הפטריארך שלה להערכה מיוחדת מצד עמיתיו – הפטריארכים האורתודוקסים שבאנטיוכיה, אלכסנדריה וקונסטנטינופול.

 

הכנסייה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים מופקדת על המקומות הקדושים ומקיימת נוכחות רצופה בת 1,700 שנים בשתי הכנסיות החשובות ביותר בארץ הקודש: כנסיית הקבר הקדוש (כנסיית התחייה בשמה היווני) בירושלים וכנסיית המולד בבית לחם.

 

הכנסייה מקיימת את תפילותיה על פי הנוסח הביזנטי ביוונית, ומשמרת את לוח השנה היוליאני, המאחר בשלושה עשר יום אחר הלוח המערבי-גרגוריאני. אף שמרבית הנוצרים הנמנים עם הכנסייה היוונית אורתודוקסית בארץ הקודש הם ערבים, מנהלים אותה בישופים ממוצא יווני. גם נזירים רבים הם יוונים ואילו רוב כוהני הדת הקהילתיים הם ערבים.

 

יש מאמינים המדגישים את היותם ערבים-אורתודוקסים ולא יוונים-אורתודוקסים ועובדה זו היא סלע מחלוקת חריפה בין בני העידה הערבים בארץ ובין הפאטריארכיה היוונית בארץ. באמצע המאה ה-20 החלה הכנסייה היוונית-אורתודוקסית לערוך בקהילות מקומיות רבות את התפילה בערבית לטובת מאמינים שאינם מבינים יוונית.

 

הפאטריכיה מנהלת רשת של בתי ספר במקומות שונים ומפעילה גם מרכזים לשירותים חברתיים וסמינר להכשרת כוהני דת על הר ציון.

 

מסיבות היסטוריות ופוליטיות פועלות משלחות של פטריארכיות נוספות בארץ הקודש באופן נפרד מקיימות נוכחות בולטת בארץ הקודש והן הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית והכנסייה הרומנית-אורתודוקסית . את מנזר המצלבה בירושלים בנתה הכנסייה האורתודוקסית הגיאורגית, אך מאחר שנוכחותה של כנסייה זו נחלשה במהלך השנים נרכש המנזר בידי הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית. עם זאת, כל הכנסיות האורתודוקסיות מכירות בסמכות הפטריארך היווני-אורתודוקסי וכל פעילותן בארץ הקודש מתואמת עמו.

 

*****

הקהילה היוונית -אורתודוכסית בנצרת

הקהילה היוונית – אורתודוכסית היא הגדולה ביותר בנצרת ומונה כ-20,000 איש.

 

מרבית אנשי הקהילה הם אמידים ומשכילים.

 

הכנסייה מנוהלת על ידי מועצת העדה האורתודוקסית, הנבחרת מדי חמש שנים מקרב בני העדה.

 

לפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית בירושלים אין שליטה בכנסייה זאת, בניגוד לשאר הכנסיות האורתודוקסיות בארץ-הקודש .

 

לקהילה נכסי נדל"ן רבים המושכרים בשכירות (לרוב שכירות מוגנת) לצורכי מגורים, מסחר, מלון, מגרש חניה ועוד.

*******

האזור היווני -אורתודוכסי
המשתרע
בצפון מזרח נצרת

***

האזור האורתודוכסי בסוף שנות ה-20' של המאה הקודמת, תקופת השלטון הבריטי

מתחם השיטוט

המקום בסוף שנות ה-20' של המאה הקודמת, תקופת השלטון הבריטי

*****

כנסיית גבריאל הקדוש
שהיא

כנסיית הבשורה היוונית-אורתודוקסית
נקראת
גם כנסיית באר מרים

****

 

מיקום הכנסייה: סמוך למעיין הנקרא מעיין מרים אשר סיפק את צריכת המים של העיר מראשית היישוב במקום

 

החל המאה ה-2 נקשר המעיין עם הבשורה למרים אם ישוע.

 

לפי מסורת זו, המקובלת בעיקר בכנסייה האורתודוקסית, בעת ששאבה הבתולה מים מהמעיין, הופיע לפניה המלאך גבריאל ובישר לה כי הרתה וכי היא עתידה ללדת את בן האלוהים.

המלאך גבריאל 

בנצרות המלאך גבריאל מוכר כ"מלאך המבשר", כלומר, המלאך שבישר על הולדת ישו הנוצרי לאמו מריה (מרים).

 

בספר הבשורה על פי לוקאס שבברית החדשה (פרק א, 26 -38) מסופר שגבריאל מבשר את מרים "בשורה גדולה", בה הוא מודיע לה שהיא עתידה להוליד בן שיושיע את האנושות מן העוול והרשע

 

26 וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי וַיִּשְׁלַח אֱלֹהִים אֶת־גַּבְרִיאֵל הַמַּלְאָךְ גָּלִילָה אֶל־עִיר אַחַת וּשְׁמָהּ נְצָרֶת׃ 27 אֶל־בְּתוּלָה מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ אֲשֶׁר־שְׁמוֹ יוֹסֵף מִבֵּית דָּוִד וְשֵׁם הַבְּתוּלָה מִרְיָם׃ 28 וַיָּבֹא הַמַּלְאָךְ הַחַדְרָה וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ שָׁלוֹם לָךְ אֵשֶׁת־חֵן יְהוָֹה עִמָּךְ (בְּרוּכָה אַתְּ בַּנָּשִׁים)׃ 29 וְהִיא (בִּרְאוֹתָהּ) נִבְהֲלָה לִדְבָרוֹ וַתֹּאמֶר בְּלִבָּהּ מָה הַבְּרָכָה הַזֹּאת׃ 30 וַיֹּאמֶר לָהּ הַמַּלְאָךְ אַל־תִּירְאִי מִרְיָם כִּי־מָצָאתְ חֵן לִפְנֵי הָאֱלֹהִים׃ 31 וְהִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאתְ אֶת־שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ׃ 32 וְהוּא גָּדוֹל יִהְיֶה וּבֶן־עֶלְיוֹן יִקָּרֵא וַיהוָֹה אֱלֹהִים יִתֶּן־לוֹ אֶת־כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו׃ 33 וּמָלַךְ עַל־בֵּית יַעֲקֹב לְעוֹלָם וָעֶד וּלְמַלְכוּתוֹ אֵין קֵץ׃
34 וַתֹּאמֶר מִרְיָם אֶל־הַמַּלְאָךְ אֵיךְ יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה וַאֲנִי אֵינֶנִּי יֹדַעַת אִישׁ׃ 35 וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תָּבוֹא עָלַיךְ וּגְבוּרַת עֶלְיוֹן תָּצֵל עָלָיּךְ עַל־כֵּן קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לַיִּלוֹד בֶּן־הָאֱלֹהִים׃ 36 וְהִנֵּה אֱלִישֶׁבַע קְרוֹבָתֵךְ אֲשֶׁר קָרְאוּ־לָהּ עֲקָרָה גַּם־הִיא הָרָה לָלֶדֶת בֵּן בְּזִקְנָתָהּ וְזֶה לָּהּ הַחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי׃ 37 כִּי לֹא־יִפָּלֵא מֵאֱלֹהִים כָּל־דָּבָר׃ 38 וַתֹּאמֶר מִרְיָם הִנְנִי שִׁפְחַת יְהוָֹה יְהִי־לִי כִּדְבָרֶךָ וַיֵּצֵא מֵאִתָּהּ הַמַּלְאָךְ׃

המלאך גבריאל מבשר למרים שברחמה בן האלוהים הנמצא ממעל

בשל קדושת המקום, נבנתה בו כנסייה קתולית-צלבנית בתחילת המאה ה-12, אשר אליה תועלו מי המעיין דרך מנהרה קצרה.

 

ב-1263 חרבה הכנסייה בידי הממלוכים.

 

בשנים 1628–1634 היה המעיין בחזקת הפרנציסקנים שהקימו מעליו מבנה קטן.

 

ב-1749 העניק שליט הגליל דאהר אל-עומר אישור לקהילה היוונית-אורתודוקסית להקים את הכנסייה, והיא הוקמה בין השנים 1750-1769.

הכנסייה במתחם הסגור

מול צילום של החפירה בשרידי הכנסייה הביזנטית מעל המעיין

הכנסייה נמצאת במרכזה של חצר רבועה מרוצפת אבן ומוקפת גדר נמוכה.

 

מעל הכניסה המרכזית לחצר, ניצב מבנה שער רבוע, הנח על ארבעה עמודים, וחלקו העליון מקנה לו מראה של מבנה מבוצר.

 

מבנה הכנסייה עשוי אבן ולמעט שני חלונות בחזיתה הדרומית וחלון נוסף בחזית הצפונית, היא חסרת חלונות. דבר זה מעניק לה מראה של מבנה מבוצר.

 

חלל הכנסייה נמוך ממפלס הרחוב, וארבע מדרגות מובילות אל הכניסה אליו.

 

מעל מדרגות, אלה שנמצאות מחוץ למבנה, ניצבת חופה בצורת חצי עיגול, הנתמכת בשני עמודים.

 

מעל דלת הכניסה ניצב מגדל פעמונים קטן, עטור כיפה אדומה, ובראשו צלב לטיני.

 

פעמון נוסף שמעליו גג קטן תלוי מעל צידה הימני של החזית הדרומית.

 

בין מגדל הפעמונים והפעמון החופשי, ניצב גמלון נושא צלב, השובר את החזות הסימטרית של המבנה.

 

הכנסייה מורכּבת משני חלקים עיקריים : קריפטה הבנויה מקמרון חבית שיורדים אליה במדרגות אחדות, שהיא השריד היחיד מן הכנסייה הצלבנית, ושטח רחב יותר במפלס מורם, שנבנה בתקופת דאהר אל-עומר .

***

מבנה הקהילה הצמוד לכנסייה

הכנסייה נחלקת לאולם תווך ושתי סִטְרָאוֹת הנושאים קמרונות מצולבים וקמרונות חבית . בנייה זו אופיינית לכנסיות מתקופה זו ברחבי הגליל . מעל חזית הכניסה הראשית בנוי מגדל פעמונים מרובע המסתיים בכיפה קטנה ומעליה צלב יווני .

 

גג הכנסייה עובר מצורתו השטוחה לצורת גמלון מוגבה דמוי צלב .

 

לכנסייה ארבע כניסות . הכניסה הראשונה נמצאת במרכז החזית הדרומית, שהייתה מיועדת במקור לגברים . מכניסה זאת, הממוקמת מול הקריפטה הצלבנית, יורדים במדרגה אחת אל תוך הכנסייה . לימינה ובאותה חזית מצויה כניסה שנייה, קטנה יותר, המיועדת לכמרים . הכניסה השלישית שבצד המערבי, והרביעית שבקצה המערבי של הקיר הצפוני, נועדו לנשים . הכניסה השלישית שבצד המערבי מעלה את הנשים באמצעות גרמי מדרגות משני הצדדים לגלריה עליונה . שמונה מדרגות יורדות מן הכניסה השלישית אל אולם התווך . ארבע אוֹמנוֹת מכל צד מפרידות אולם זה מהסטראות הצדדיות .

הירידה לקריפטה

 

הקריפטה נמצאת מצפון לחלל הכנסייה החדשה, מול דלת הכניסה אליה. היא נמוכה ממנה, ושבע מדרגות יורדות אליה.

 

הקריפטה בנויה כאולם מאורך המקורה בקמרון חבית. רצפתה עשויה שיש, ולאורך קירותיה אריחי חרסינה צבועים ולוחות שיש.

 

הקריפטה הממוקמת ממול לכניסה הראשית מהווה למעשה את השריד העיקרי שנשתמר מהכנסייה הצלבנית שנבנתה במאה ה- 12 מעל למעיין ואשר נהרסה על ידי המצביא הממלוכי דאהר בייברס בשנת 1263 . הקריפטה הייתה במקור במרכז הכנסייה הצלבנית, ולא כאגף צפוני כפי שהיא בכנסייה של המאה ה- 18 .

 

אבני הגיר הגדולות של קמרון החבית הן מקוריות ונשתמרו היטב . לעומתן, קירות החלק התחתון של הקמרון הצלבני כוסו משני צִדיו בעיטורים חדשים, כחלק מעבודות השיפוץ שנעשו במאה ה- 18 לאגף הצלבני כדי לספחו לכנסייה החדשה מימי דאהר אל-עומר .

 

עבודות השיפוץ כללו את ריצוף הקריפטה מחדש בדגמים גיאומטריים אופייניים לבנייה המוסלמית .

 

כל קיר צדדי בקריפטה הצלבנית נחלק לארבעה משטחים מאורכים, המסתיימים בקשתות תלתניות . כל שני משטחים זהים ועשויים לסרוגין . שני משטחים עשויים אריחי קרמיקה מזוגגים מטיפוס אזניק בצבע כחול, המכילים במרכזם עץ אשוח ; שני המשטחים האחרים מעוטרים בדגמים גיאומטריים בצורת מתומנים ומצופים בטיח דמוי שיש בצבע ורוד ולבן . בתוך כל קשת תלתנית חרות צלב יווני .

 

בעבודות השימור של אזור הקריפטה הצלבנית, שנעשו ב- ,1998 פורקה קשת המשטח העליון האחרון בקיר השמאלי . מתחתיה התגלתה שכבה הרוסה של טיח, שנמרח מעל הקיר המקורי של הקריפטה הצלבנית . מתחת לשכבה טיח זו נחשפו שרידי דמויות לבושות גלימות בצבע אדום וכחול . ככל הנראה מדובר בחלק מציורי הקיר שעיטרו את קירות הכנסייה הצלבנית, שהאב הפרנציסקני קואריסמיוס הזכּיר ב- 1626 . הירידה לקריפטה הצלבנית מכותרת בשני עמודים מחורצים בסגנון האופייני לתקופה הצלבנית .

 

בחזית הקריפטה, מתחת למזבח, מצוי בור מים ומעליו ציור מהמאה ה- 18 המתאר את בשורתה של מרים בסגנון הרנסנס האיטלקי, בשונה מסגנון ציור האיקונות הביזנטיות . בראש הציור מתואר אלוהים המשגיח על המלאך גבריאל, שמתגלה למרים הנבהלת שבבטנה מיוצג ישו כילד קטן שלם . המחשה זאת של ההיריון היא נדירה ואינה מופיעה בתיאורי הבשורה הרגילים.

הקריפטה מעל המעין

 

המעיין נובע באפסיס, מאחורי מעקה עשוי פיתוחים מוזהבים הניצב על במה מוגבהת.

 

מימיו זורמים אל בריכה קטנה אליה נהוג להשליך מטבע ולהביע משאלה.

 

באפסיס ציור של מעמד הבשורה ועל קיר הקריפטה מופיע כיתוב בערבית לאמור – "הבשורה למרים ליד המעיין".

 

מימי המעיין תועלו בעבר אל בריכה במרחק של כ-140 מטרים מחוץ לכנסייה, ולאחר מכן אל סביל מעיין מרים שהוקם שם.

***

הכנסייה היוונית עשויה משלוש ספינות וחלל הפנים שלה מעוטר בציורי קיר עשירים, שחודשו בשנים 1977-1978 על ידי אומנים רומנים.

***

בימת הכנסייה מוסתרת על ידי חוצץ (איקונוסטזיס) , המאפיין את הכנסיות המזרחיות.

 

האיקונוסטזיס עשוי מעץ אגוז מגולף המעוטר במוטיבים צמחיים, בבעלי חיים — ציפורים וטווסים, בבני-אדם, בקריאטידות, בקונכיות, בעמודים לולייניים, בעלי אקנתוס ובכתרים .

 

בכתובת ההקדשה שמעל לדלת המרכזית של האיקונוסטזיס כתוב בערבית וביוונית שהוא נעשה ביוון כתרומה מסוחר יווני עשיר שביקר בכנסייה בעת הקמתה והביע את רצונו להעניק תוך עשר שנים מתנה זו . הכתובת מציינת שאנדריה מיאטסו תרם אותו מכספו ב- 1767 . אבל אנדריה לא זכה כנראה להגשים את משאלתו לראות את האיקונוסטזיס נבנה, ובניו מילאו אותה מאוחר יותר .

***

האיקונוסטזיס מחולק ל- 13 אגפים אנכיים ברוחב של 70 ס"מ ובאורך של 3.6 מטרים, מופרדים באמצעות עמודים לולייניים .

 

כל אגף מחולק לחלקים אחדים מלמטה למעלה : בסיס ריבועי, רצועה בצורת מלבן מוקפת על ידי בסיס העמוד הלולייני, איקונה, רצועה בצורת קשת תלתנית, ומעליהם אפריז עיטורי שברצועתו האחרונה אנו מוצאים ציפורים עם כנפיים פרוסות .

 

לאיקונוסטזיס שלוש כניסות — כניסה מרכזית ושתיים צדדיות — שמהן נכנסים לאזור המזבח, שמותקנות עליו עשר איקונות שיוצרו בפטריארכיה האורתודוקסית בירושלים .

 

מיקום האיקונות נעשה כמקובל באיקונוגרפיה האורתודוקסית :  מימין ומשמאל לדלת האיקונוסטזיס המרכזית .

****

 

מאחורי האיקונוסטאזיס ניצב המזבח ואיקונות, שחלקם הוענק לכנסייה על ידי עולי הרגל הרוסים הרבים שפקדו אותה בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20. עולי רגל אלה נהגו להתגורר בבניין המוסקובייה הסמוך.

 

כיסא עם חופה מוזהבת משמש כמקום מושבו של הדיאקון ונברשות מוזהבות גדולות תולות מתקרת האולם.

 

מקור והרחבה ראו שריף שריף-ספדי "כנסיית הבשורה היוונית-אורתודוקסית בנצרת מתקופת השליט דאהר אל-עומר אל-זידאני במאה ה- 18 : עיון מחדש" בתוך נורית כנען-קדר (עורכת) (2014) יצירה עלומה : פרקים באמנות הנוצרית בארץ הקודש, 1969-1741,  רסלינג, תל אביב

מתחם הבישופות היוונית אורתודוקסית

מגרש החנייה שהיה פעם חצר המנזר

דלת הכניסה מכיוון מגרש החניה

***

מתחם הבישופות כולל החצר שהיום משמשת מגרש חניה

הבישופות היוונית-אורתודוקסיתמשכן הבישוף היווני-אורתודוקסי של נצרת שוכן סמוך לכיכר הבישוף בעיר העתיקה, והוא הוקם ב-1860 על ידי הבישוף ניפון.

 

בבניין שצורתו כשל האות ח שוכנת כנסיית אל-קילאי שנחנכה ב-1863 והוא מוקף חומה. במקום שוכן בית-הדין של העדה.

****

****

***

**

***

****

***

***

הכנסייה במתחם הבישופות נקראת על שם מאר גיארגיאס (הקדוש ג'ורג').

 

***

גאורגיוס הקדוש שחי בין סוף מאה השלישית וראשית המאה הרביעית הוא קדוש נוצרי הנחשב לקדוש החשוב ביותר בנצרות האורותודוכסית.

 

גאורגיוס הוא הקדוש הפטרון של כמה ארצות: אנגליה, אתיופיה, גאורגיה, מונטנגרו, ליטא וקטלוניה וכן של כמה ערים, ובהן מוסקבה, גנואה ובמברג.

 

החל מן המאה ה-12 נפוצו אגדות, על-בסיס המסופר בחזון יוחנן (פרק י"ב, 7-9) בברית החדשה, שם מתוארת מלחמתו של שר המלאכים מיכאל בתנין. גאורגיוס על-פי האגדה הציל נערה מידי דרקון אכזר והרג את הדרקון.

 

אין מקורות היסטוריים מהימנים המספרים את סיפור חייו של גאורגיוס הקדוש. על פי המסורת והאגדות עליו הוא נולד למשפחה נוצרית בסוף המאה השלישית. אביו היה מקפדוקיה (היום תורקיה) ושירת כקצין צבא. אמו הייתה מלוד. לאחר שאביו נהרג במלחמה חזרה אמו לעיר מולדתה עם בנה, שחינכה בעצמה. גאורגיוס המשיך את דרכי אביו, הצטרף לצבא ועלה בסולם הדרגות. בסוף שנות העשרים לחייו הוא כבר נשא דרגת קצונה והוצב בניקומדיה כחבר במשמר האישי של הקיסר דיוקלטיאנוס.

 

לפי סיפורי הקדושים, בשנת 302 פרסם דיוקלטיאנוס צווים המורים לאסור כל חייל נוצרי בצבא ומחייבים כל חייל אחר להשתתף בפולחן הקיסר ולהקריב קורבן לאלים הרומיים. גאורגיוס הקדוש צווה ליטול חלק בדיכוי הנוצרים אך במקום זאת התוודה כי הוא נוצרי וביקר את החלטת הקיסר. דיוקלטיאנוס ניסה להמיר את דתו של גאורגיוס והציע לו כסף ואדמה כדי שישתתף בפולחן הרומי. גאורגיוס סירב והקיסר ציווה על המתתו בעינויים כבוגד. לאחר עינויים קשים נערף ראשו של גאורגיוס על חומת ניקומדיה ב-23 באפריל 303. הקיסרית אלכסנדרה וכוהן הדת אתנסיוס שצפו בסבלו, השתכנעו ממסירות הנפש שלו והתנצרו גם הם, למרות שידעו כי יוצאו להורג. גופתו של גאורגיוס הובאה ללוד, עיר מולדת משפחתו, ושם הוא נקבר כקדוש מעונה.

 

מקור . הפניות

 

כנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון ( "כניסת מאר ג'ריס") בלוד נבנתה לראשונה בתקופה הביזנטית, נהרסה מספר פעמים והוקמה לאחרונה במאה ה-19. מדי שנה ב-16 בנובמבר מתקיימות בכנסייה "חגיגות גאורגיוס" הקדוש נקראות גם "חג סנט ג'ורג'"  וגם "חגיגות לוד". לפירוט והרחבה ראו לוד, חגיגות גאורגיוס הקדוש בכנסיית סנט ג'ורג'

***

***

***

מתחת לבניין נמצאו שרידי מערות, ככל הנראה מהתקופה הרומית, אשר קישרו בין אזור המעיין מצפון למבנה ובין הגרעין העתיק של העיר העתיקה שמדרום לו.

 

במערות נתגלתה כנסייה עתיקה הפונה לכיוון צפון, ואף על פי שאין בה איקונוסטאזיס היא הוכשרה לפולחן בידי הבישוף.

 

מבנה הכניסה למדרגות היורדות למערות

המערה שלמטה

****

הקפלה במערה

***

מתחם
העדה היוונית האורתודוכסית
של נצרת

קיר בית הספר

חנות מזכרות למבקרים בכנסייה

מוזיאון קטן ליד החנות

גן הילדים

***

מבנה ששימש בעבר כבית ספר וכעת משמש מלון

 

היכל הספורט משמש את עמותת אל-נאדי אל-אורתודוקסי – עמותת ספורט בנצרת (ע"ר).

 

מטרת העמותה "קידום, טיפוח, עידוד ופיתוח ענפי ספורט בקרב הישובים הערביים בישראל. להקים ולארגן קבוצות ספורט לבנים ולבנות. קליטה, תמיכה וסיוע לילדים ונוער והרחקתם מהפשע ע"י תכנון פעילויות ספורט. עידוד דו קיום ערבי יהודי בארץ ע"י הקמה, ארגון ותכנון פעילויות ספורטיביות שונות.

 

יעדי הארגון בשנים האחרונות להמשיך לפתח לחדש ענף הכדורסל בנצרת והסביבה.

****

מבנה שבט הצופים

אחד ממבני הקהילה המושכר לצורכי מסחר

****

בית הקברות האורתודוכסי (הישן) 

***

**

מבט על

קברים ישנים ללא זיהוי

אתנחתא לצילום עוד פורטרט

*******

מזכרת מהביקור הראשון

******

הפתעת הביקור:

פגישה כפולה עם
קיריוס קיריקוס,
מטרופוליט נצרת
שהוא
ראש הכנסייה היוונית -אורתודוכסית בנצרת והגליל
Kyriakos (Andreas Georgopetris)

צילום בפגישה הראשונה

***

Kyriakos (Andreas Georgopetris)  נולד בלפקימי בדרום האי קורפו שביוון בשנת 1945.

 

בשנת 1958, בגיל שלושה עשר, הגיע לבדו לארץ הקודש מיוון דרך לבנון.

 

הוא הגיע לירושלים ושם למד בבית הספר של הפטריארכיה וסיים את לימודיו ב-1964.

 

כמו כן, בשנת 1964, אנדראס הוסמך לנזיר עם השם קיריאקוס והוסמך לדיקון.

 

בשנת  1966 הוסמך לכמורה

 

בשנת 1967 הועלה לכבוד של ארכימנדריט ואז מונה אב המנזר של מנזר הר תבור.

 

הוא למד וסיים את בית הספר התיאולוגי של אוניברסיטת אתונה.

 

בשנת 1972, הוא מונה לסגן הממונה על כנסיית הקבר בירושלים.

 

בשנת 1976 מונה לאב המנזר של מנזר סנט ג'ורג' בכפר בית ג'אלה.

 

בשנת 1984 מונה לנציג הפטריארכיה בעכו

 

בשנת 1989 נבחר על ידי הסינוד של הפטריארכיה לבישוף של אנתדון הקדוש ולעוזר המטרופוליט של נצרת.

 

בשנת 1991 ירש את המטרופוליט עם בחירתו לכס נצרת ומשמש בתפקיד זה עד ימינו

****

***

****

לקראת הסוף 

חזרה לנקודת התחלת הסיור

*******

סוף

****
הביקורים ובעיקר השני
היו מעניינים ביותר,
למדנו הרבה. 

*****

ההובלה והדרכה
של אבונה סמען איהב באג'לי
פתחה לנו צוהר
להיחשף
הן למקום הקדוש של
הכנסייה היוונית – אורתודוכסית בנצרת
והן לעדה היוונית – אורתודוכסית בעיר
שהיא הגדולה והוותיקה הנמצאת בה.

*****

השיחות עם אבונה סמען איהב באג'לי
בנושאים הרבים
היו מרתקות ומרגשות

***** 

הפגישה הכפולה
עם קיריוס קיריקוס, מטרופוליט נצרת והגליל,
הייתה
הפתעה נעימה שהזדמנה
ולא ציפינו שתתרחש

****

תודה לך אבונה סמען איהב באג'לי
שהקדשת לנו זמן רב
ופגשת אותנו פעמיים
ובעיקר שפתחת את לבבך

****

תודה לקיריוס קיריקוס, מטרופוליט נצרת והגליל
שלמרות מעמדו הרם והנשגב,
קיבל אותנו ואריח בלבביות

*****

תודה לך שולי
שהצטרפת לחוויית ביקור זה.