הדפסה

עניינו של תיעוד זה הוא בית העלמין הלטיני של יפו, שנמצא במתחם בתי הקברות המוסלמי והנוצריים בקצה הדרומי של העיר.

הביקור במקום היה במסגרת מיזם  "נוצרים ביפו" שמטרתו ללמוד אודות הנוכחות של הקהילות הנוצריות ביפו בהווה וגם בעבר לבקר במתחמיהם (מנזרים, כנסיות, בתי ספר, בתי עלמין ועוד).

בפעם הראשונה הגעתי למקום  ב-21 במאי 2020 וראיתי את המתחם מבחוץ בסיור המקדים שתיעודו  "נוצרים ביפו – מראות ראשונים של המיזם".

שער בית העלמין היה נעול על בריח.

***

****

אז הבנתי שהסיכוי שאוכל להיכנס אליו קלוש.

תחושה זאת גברה לאור הידיעה שבית העלמין מנוהל על ידי הפרצסיקנים ולנוכח אי הצלחה להיכנס למתחם הכנסייה הלטינית אנטוניוס הקדוש שנמצאת ברחוב יפת.

ביום שבת, 4 ביולי בשעת לפני הצהרים לאחר הסיור עם שמעון גת במתחם הכנסייה המלכיתית (היוונית -קתולית) הנמצאת בצפון שכונת עג'מי, הצעתי שבדרך חזרה לבתינו נעבור ליד בית העלמין הלטיני.

ידעתי שלרוב בתי העלמין הנוצריים פתוחים בימי שבת.

חשבתי שאין לנו מה להפסיד.

עברנו במקום וראינו ששער בית העלמין פתוח.

השער היה פתוח

נכנסנו לשוטט בתוכו וכמובן לצלם בו.

התיעוד להלן כולל סקירה קצרה על בית העלמין המלווה במספר מפות וכמה צילומים.

*****

בית העלמין נמצא במתחם
בתי הקברות הנוצריים והמוסלמים
בקצה הדרומי של יפו

***

מיקום
רחוב בת ים
שמהווה את המשך דרומה
של רחוב קדם

***

****

ממבט ממעל, מדרום (צבע ירוק) בית הקברות היווני – קתולי

בית העלמין הוקם בקצה העיר
בראשית שלטון המנדט הבריטי

בית העלמין וסביבתו בשנות ה-40' בשטח הפתוח קצה הדרומי של העיר

בית העלמין נבנה
מדרום ובצמוד
לשכונת ג'בליה

****

בית העלמין החליף
את בית הקברות הלטיני הקודם
שנמצא ממול
למתחם כנסיית אנטויוס הקדוש
ובית הספר טרה סנטה ברחוב יפת

****

*****

 

בבית העלמין נמצאות אחוזות הקברים המפוארות של המשפחות המכובדות ביפו של לפני 1948. בבית העלמין טמונים גם  אנשי הקהילה הלטינית הערבית, אנשי הקהילה של הקתולים דוברי עברית, נוצרים קתולים בני משפחות מעורבות שהגיעו לארץ ברבות השנים. ושאינם רשאים להיטמן בקבר ישראל. כמו כן בבית הקברות ישנה חלקה של חיילי צבא פולין הגולה ("צבא אנדרס) שהגיעו לארץ ישראל בשנת 1942, תחת פיקודו של הגנרל אנדרס. בין הבאים עם צבא היה גם מנחם בגין.

 

*****

בית העלמין

***

****

***

****

****

****

****

***

****

***

קבר הנערה קטרין קסטניידה שנהרגה בפיגוע בדולפינריום בשנת 2001

***

****

קבר אלפרד דלמה הרועה הרוחני של הקהילה הקתולית דובר עברית שנהרג בתאונת דרכים בשנת 1985

****

בבית העלמין טמון המוסיקאי הנערץ רוני פטרסון שלך לעולמו ב-30 בספטמבר 2019 בשנתו כתוצאה מדום לב. מכיוון שהוא אינו יהודי התעוררה בעיה סביב נושא מקום קבורתו. הנושא זכה להד תקשורתי רב בעקבות פוסט שהעלתה אשתו, נילי, בדף הפייסבוק שלה. בסיועה של יעל חולדאי, אשתו של ראש עיריית תל אביב יפו, נמצא עבורו מקום קבורה והוא נקבר כעבור שלושה ימים בבית העלמין זה. לא מצאנו את קברו !

*****

חלקת קברי חיילי צבא הפולין הגולה

 עמוד זיכרון שקבעה ממשלת פולין
בשנת 2007
המנציח את זכר הנפטרים,
שהגיעו לאחר מסע טלטולים מפרך באסיה.

****

****

***

***

***

ד"ר תרזה ג'וקובסקה, חברת האצ"ל., הייתה בת האצילים הפולניה, שבחרה לחיות בארץ וסיפור הוא מרתק. תרזה, שנולדה בסנט פטרבורג בשנת 1908, הייתה בת למשפחת נסיכי יאלובייצקי, לה היו קשרי משפחה עם משפחת הצארים של בית רומנוב. המרשל פילסדוסקי, מנהיג פולין החדשה, היה קרוב משפחתה. היא הייתה בעלת תואר דוקטור למתמטיקה מאוניברסיטת קראקוב, ובתקופת מלחמת העולם השנייה, שרתה בממשלת פולין הגולה בלונדון. היא הצטרפה לכוחותיו של הגנרל אנדרס, ואתם הגיעה ארצה. בשרותה במודיעין הצבא הפולני, התוודעה למנחם בוכוויץ, קצין פולני ומשפטן, שהיה חבר גם באצ"ל (לימים שימש כשופט בפתח-תקווה). הוא גייס את תרזה לסיוע לארגון המחתרתי. כשעזבו חיילי פולין את הארץ, בשנת 1944, החליטה להישאר בארץ. היא התגוררה ביפו בדירה קטנה ועלובה ברחוב שערי ניקנור, אליה הביאה גם את אמה, וזו נפטרה בשנת 1951, ונקברה בבית קברות זה.  תרזה עבדה כמורה למתמטיקה בתל אביב, וחיה בדוחק רב. ותיקי יפו כינו אותה בשם “הפרינצסה”, משום שסיפרה על קרבתה למשפחת נסיכי פולין. וזוכרים אותה כדמות תמירה, המקפידה על לבושה. היא סיימה את חייה בבית האבות החרדי 'תפארת ישראל' בבני ברק, אליו הועברה בסיוע חבריה לארגון האצ"ל. היא הרגישה בנוח בחברת החרדים, ואלה כבדו אותה גם כשהגיע הכומר הפולני מיפו להגיש לה את הסקרמנט האחרון לפני מותה. על קברה נרשם יום מותה ב-5 באוקטובר 1968, אך היא נפטרה בשנת 1991. במועד החקוק על המצבה היא תרמה את גופתה למדע, ובחרה להכין לעצמה את ציון מקום קבורתה על מצבת קבר אמה, ביודעה שאיש לא ידאג לקבורת שרידי גופתה.
מקור הצילום והמידע: אדריכל שמואל גילר תל אביב 100, האינצקלופדיה העירונית

בית העלמין היווני – קתולי

שער הכניסה

***

****

*****

סוף דבר,

******

שמחתי מאוד על ההזדמנות
שנוצרה במקרה וללא תכנון מוקדם  
 להיכנס למתחם בית העלמין הלטיני 
ולתעד אותו

ודרכו להביט על בית העלמין היווני – קתולי 

******

למדנו עוד על
הפסיפס הנוצרי ביפו 
ועל טביעת החותם 
של בתי העלמין שבזמן שנבנו
היו בשטח הפתוח
מדרום ליפו המנדטורית
והיום נמצאים בלב השטח הבנוי

*****

בית עלמין הוא מקום מכובד
בו ניתן ללמוד רבות על אלה הקבורים.

לצערנו המידע שהיה לנו היה זעום.
יש עוד מקום לחזור אליו וללמוד יותר!