הדפסה

עניינו של תיעוד זה הוא ביקור בקיבוץ שער העמקים ביום חמישי 27/2/2020.

ביקור זה היה חלקו השני של יום הסיור שראשיתו ביקור שלושת יישובי המיעוטים במועצה האזורית זבולון: איבטין, ח'וואלד וראס עלי

בסביבת שער העמקים  יישובים אלה עברנו בשני טיולי אופניים קודמים:
* סביב שולי גבעות אלונים, בנחל ציפורי ולאורך הקישון, אוקטובר 2019
* מאפק ליגור, הלאה דרך גדות הקישון לכפר חסידים וחזרה דרך גוש זבולון וקריית אתא, יולי 2017

אחרי הביקור ביישובי המיעוטים, חזרנו לשער העמקים.

לאחר ארוחת צהרים בחדר אוכל, ניר עמית הוביל אותנו ברחבי הקיבוץ וסביבתו הקרובה.

הסתובבנו שם במשך מספר שעות ברגל וברכב כמעט עד שעת השקיעה.

בתיעוד זה מובאת סקירה קצרה על הקיבוץ ועל מיקומו הגאוגרפי המלווה במספר מפות. כמו כן מובאים בו צילומים של מה שראינו.

*******

שער העמקים הינו קיבוץ השייך לזרם הקיבוץ הארצי השומר הצעיר
והוקם בשנת 1935 על ידי עולים מרומניה ויוגוסלביה .

****

הקיבוץ נמצא ליד קריית טבעון
ושייך למועצה אזורית זבולון.

****

מחלף העמקים כביש 6 וכביש 75 פעם נקרא צומת ג'למה (צומת המעקים)

מיקום היישוב בשולי גבעות שפרעם – אלונים.
שמו של היישוב נובע ממיקומו
"המחבר" בין עמק יזרעאל לעמק זבולון.

****

הקמת היישוב – ב-14 ביוני 1929, נתכנסה בחוות ההכשרה מסדה אשר בבסרביה קבוצה של חלוצי השומר הצעיר ברומניה, שהניחה את היסוד לקיבוץ העלייה המאורגן הראשון מאותה הארץ. בספטמבר 1929 עלו ראשוני החברים. כמקום ריכוזו הזמני של הקיבוץ נקבעה חדרה. ב-15 באוקטובר 1929 הגיעה קבוצת עלייה שנייה. בינואר 1930 הגיעה מספר החברים בקיבוץ לשלושים. הקיבוץ השתכן בחדרה בחצר גלילי, וחבריו עסקו בחקלאות ביישובי האזור. בסביבה שררה קדחת חזקה ועובדה זו השרתה על החברים דאגה רבה. כאשר הועלתה ההצעה לעבור למגדיאל, קיבלו זאת החברים ללא הרהור נוסף. ב-3 במארס 1930 עברו ראשוני החברים למגדיאל, ב-10 במארס 1932 נוסד קיבוץ עלייה א' ביוגוסלביה. ב-15 במאי 1932 קיבוץ ה' מרומניה, שישב בנס ציונה, התאחד עם קיבוץ מגדיאל. ב-1932 נקלע הקיבוץ למשבר וחברים רבים עזבו. כדי לייצב את המצב החברתי השברירי, נדרשו החברים להצהיר – מי נשאר ומי לא. ב-29 במאי 1933 התאחד קיבוץ מגדיאל עם הגרעין היוגוסלבי שבמשמר העמק. ב-20 בינואר 1935 נקבע סופית שמקום ההתיישבות של הקיבוץ יהיה בחרתיה (חרתיה – על שם חרושת הגויים). ב-2 ביוני 1935 עלה הקיבוץ להתיישבות בחרתיה. ממגדיאל עלו לחרתיה 107 חברים ו-3 ילדים. המקור אתר הקיבוץ.
ב-1 בפברואר 1935 החליטה שיחת הקיבוץ להציע לוועדת השמות של הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) שלושה שמות שמתוכם ייבחר שמו החדש של הקיבוץ. השמות היו – חרתיה; שער העמק; בין עמקים. הוועדה הציעה את השם שער-העמקים, ורוב החברים קיבלו אותו בשמחה.

הקיבוץ וסביבתו בראשית שנות ה-40'

הקיבוץ בשנות ה-40'

הקיבוץ וסביבתו בעשור הראשון של מדינת ישראל

הקיבוץ נבנה על יישוב עתיק על פסגת גבעה המהוה שלוחה דרומית קיצונית של אזור גבעות שפרעם, 73 מטר מעל פני הים. קודם לכן ישב כאן הכפר הערבי אל־חרתִ'יֶה.
אל חרתיה היה כפר אריסים קטן שהתקיים במקום בשלהי המאה ה-19 ונעזב בראשית המאה ה-20'.

הכפר חארתיה ברבע האחרון של המאה ה-19

על שמו נקראות הגבעות מהשיר המפורסם על גבעות שיח' אברק שכתב אלכסנדר פן והלחין מרדכי זעירא.
אֲדָמָה-אַדְמָתִי,
רַחוּמָה עַד-מוֹתִי,
רוּחַ רַב חַרְבוֹנַיִךְ הִרְתִּיחַ,
רוּחַ רַב הִרְתִּיחַ.
אֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּדָם
שֶׁאָדַם וְנָדַם
עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה!

כיום מכוסה השטח בבתים, דשאים ודרכים סלולות של הקיבוץ ורק פה ושם ניתן להבחין בקטע בניה או אבן גזית המציצה מתחת לתכסית.

****

ממידע שנאסף אצל אנשי הקיבוץ ומבדיקת כלי החרס המצויים באוסף המקומי, נראה שהמקום יוּשָב לראשונה כחווה בתקופה הפרסית והפך ליישוב עירוני בתקופה ההלניסטית. היישוב התקיים ברציפות עד ימינו. ייתכן שבתקופה הרומית־ביזנטית, שימש פרוור של היישוב הגדול יותר מצפון להלן.
יש קושי רב להפריד בין שני היישובים הסמוכים וקשה להחליט למי משניהם שייך היה בית הקברות בצפון־מערב.
כל החוקרים התייחסו אל שני היישובים כאל מכלול אחד. אבי־יונה ומייזלר (מזר) זיהו את המקום עם "גבע פרשים" הנזכרת אצל יוסף בן־מתתיהו (ע. זיגלמן הציע לזהות את גבע פרשים עם תל שוש שליד משמר־העמק והצעתו נראית). אולברייט וגולדהאר הציעו את הזיהוי עם "ערדסקוס" של הגמרא. גֶרָן הציע את הזיהוי עם בית שערים (״Besara״) הנזכרת אף היא אצל בן מתתיה.
המקור אתר סקר ארכיאולוגי של ישראל, מפה 28, אתר 4  

מבט על

עיקר פרנסתו של היישוב על מפעל דודי השמש "כרומגן" ובנוסף קיימים בו ענפי חקלאות כגון רפת, טחנת קמח, מטעי אבוקדו, גידולי שדה ומדגה.

****

***

****

****

הסליק של הקיבוץ שהיה פעיל בתקופת היישוב

****

****

****

***

****

*****

מבט אל הכרמל

****

****

בדרך למצד

****

***

מצד שער העמקים המתוארך לתקופה ההלניסטית. – אתר ארכיאולוגי שער עמקים צפון וגם חִ'רְבֶּת אֶל-חַארִתִ'יֶה נתגלה בשנת 1966 והחל להיחפר בשנת 1984 על ידי חבר הקיבוץ יהודה נאור ופרופ' ארתור סג"ל. השרידים שנמצאו במקום חציבה, מגדל, דרך, אבן יד, מערת קבורה, כלי צור, חומה, חרסים, שרידי יישוב, שרידי מבנים, יסודות, כלי יבוא, רחוב, בור מים מטויח. מימצא חרסים הוא מהתקופות ההלניסטית (בכלל זה כלי יבוא וידיות של קנקנים רודיים), הרומית, הביזנטית והערבית הקדומה. פירוט והרחבה אתר סקר ארכיאולוגי של ישראל, מפה 28, אתר 5  

****

*****

****

עוד מבט אל הכרמל

****

אחד הדיונים

פעם זה היה לול היום מפגע בטיחותי בלב הקבוץ. למה?!

****

****

פינת הנוסטלגיה

****

****

מרכזי מזון אמבר – אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, נרשמה כאגודה שיתופית בנובמבר 2005. מרכזי מזון אמבר הינה חברת בת של אמבר – מכון לתערובת.
למרכזי מזון אמבר שבעה סניפים בפריסה ארצית: ממושב אלי-עד בדרום רמת הגולן, דרך קבוצת גבע, מושב כפר יחזקאל, קיבוץ שער העמקים, קיבוץ בארות יצחק, צומת דבירה ועד מושב פטיש בדרום. אמבר שותף גם במרכז המזון אמץ – בר שנמצא במושב אמץ שבעמק חפר.
מרכזי מזון אמבר מייצרת ומספקת בלילים להזנת כל שלוחות מעלי הגירה: פרות חולבות, יבשות, עגלות תחלופה, פיטום עגלים ושלוחות הצאן השונות. למעשה החברה עוסקת ב"קייטרינג לפרות" – מנות טריות של בליל מחולקות באבוס יום – יום בשעה קבועה, תוך הקפדה על איכות חומרי הגלם, להבטחת איכות בליל גבוהה. בכל מרכז מזון מורכבות המנות כך שיתאימו לאזור בו נמצאות הרפתות תוך התחשבות בתנאי מזג האויר ובנתונים הספציפיים לכל אזור. למרכזי מזון אמבר מערך מלווים מקצועיים, אשר מייעצים ללקוחות בכל נושא הקשור ברפת, מממשק ועד הזנה, צינון וכדומה, תוך שימת דגש על הענקת יתרון כלכלי לרפתן, והיענות מידית לצרכיו וצרכי הפרות. למרכזי מזון אמבר מערך לוגיסטי של כ-20 משאיות חלוקה, אשר פורקות את הבלילים האיכותיים באבוסי הרפתות מידי יום.
מרכזי מזון אמבר החלה להפעיל את מתחם מרכז המזון בשער העמקים בשנת 2000. במהלך השנים עבר מרכז המזון תהליך "אבולוציה": ממרכז מזון מקומי, שעבד עם סלף ושופל וסיפק מזון גם למספר קטן של לקוחות חוץ – למרכז מזון תעשייתי, שעובד עם מערכת של עגלות מערבלות נייחות ומערך בקרה ממחושב של כל תהליכי הייצור, המשלוח והחלוקה.

****

רגע לפני סיום…

*****

סוף דבר 
היה זה סיבוב מעניין בקיבוץ
שקיים כבר למעלה משמונים שנה
למדנו מעט על תולדותיו,
התרשמנו מהחלקים השונים שלו.
נהינו מתצפיות הנוף במקום
והתבשמנו מהפריחה.
השכלנו גם בידע ארכיאולוגי. 

טיול זה היה השלמה והעמקה נאותה
אודות אזור
שדיוושנו בו כבר מספר פעמים.

*****

תודה לניר עמית
על הכנסת האורחים, ההובלה וההסברים