פגישה עם האב אולבייה במנזר הבנדיקטי באבו גוש.28 ביוני 2020

 

תיעוד זה הוא יוצא דופן, חריג ושונה מהרגיל מהמקובל באתר זה ועניינו צילום של שתי פגישות עם הנזיר האב אולבייה המתגורר במנזר בנדיקיטי באבו גוש.

 

מסדר הבנדיקטינים ששמם הרשמי הוא  מסדר בנדיקטוס הקדוש (Ordo Sancti Benedicti – OSB), הוא בעצם קבוצת-גג של נזירים קתולים קוינוביטים (החיים בקהילה) אשר קיבלו על עצמם את הרגוּלה (התקנון) של בנדיקטוס הקדוש מנורסיה שחיי משנת 480 עד שנת 547.  נזירים אלה חיים בקהילות עצמאיות, אשר אינן כפופות להנהגה מרכזית. נזירי מסדר זה אינם עוסקים במסיונריות או שילוב בחיי הקהילה בענייני חינוך, בריאות, רחווה, צליינות ועוד.
ראשיתו של המסדר במאה השישית באיטליה עם התקבצותם של תלמידים סביב בנדיקטוס, אשר הקים במהלך חייו שנים עשר מנזרים וניסח בשנת 540 את הרגולה לפיה עליהם לפעול. מתוך הבנדיקטינים התפצלו במהלך השנים מסדרים נוספים, דוגמת מסדר קלוני והציסטרציאנים. כיום ניתן למצוא קהילות בנדיקטיניות ברחבי העולם
מקור, הפניות והרחבה 

 

על המנזר הבנדיקטי באבו גוש ראו בהרחבה בתיעוד קודם מנזרים וכנסיות בכפר המוסלמי אבו גוש

 

הקשר עם האב אולבייה נוצר בסיוע חיים גורן, עמית ללימודים במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנות ה-80, היום פרופסור (אמריטוס) במכללת תל חי.

 

הפגישה הראשונה עם האב אולבייה הייתה ביום ב' 22 ביוני 2020,. במסגרת סיור הרי יהודה, בחלקו הצפוני של פרוזדור ירושלים שהובלתי והדרכתי את חבריי, הגענו גם למנזר זה.

 

הפעם השנייה הייתה ביום א' 28 ביוני 2020 שהגעתי אליו לביקור קצר.

 

בפעמיים אלה התרשמתי מאוד מסיפור חייו ובעיקר מאישיותו ולכן החלטתי להקדיש לו תיעוד זה.

 

האב אוליבייה נולד בצרפת בשנת 1949 וגדל במשפחה רגילה לחלוטין. את שרותו הצבאי עשה כקצין בחיל הים הצרפתי. שנות העשרים לחייו לאחר שירותו הצבאי, החליט לסיים את אורח חייו החילוני.  הוא התקרב לדת, למד במנזר בנורמנדי בצפון מערב ובהדרגה הצטרף למסדר הנזירים הבנדיקטיים.

 

בהמשך לאחר שהוסמך האב אולבייה לנזירות,  הוא ביקש לשרת במנזר ישראל .ברגע שיתאפשר.  הסיבה לרצון לשרת בישראל נבעה מכך שמאז צעירותו הרגיש קשר חם לארץ הקודש ולמדינה. לדבריו, קשר זה החל עת היה נער צעיר. באחד הערבים חזה עם הוריו בסרט "אקסודוס" המתאר קורות אניית המעפילים שיצאה מחופי מרסיי בדרום צרפת ב-10 יולי 1947 ועליה כ- 4500 ניצולי שואה. שהגיעה האונייה לחיפה היא גורשה חזרה לאירופה ועליה המעפילים. הסיפור הותיר אצל אוליבייה רושם עז והגביר אצלו להגיע לארץ ועצם מהווה עד היום מסד ביחסו החם לישראל ולעם היהודי.

 

האב אולבייה הגיע לארץ ישראל ב-10 ביולי 1977, בדיוק באותו יום לפני שלושים שנה, אז יצאה הספינה אקסודוס בדרכה מחופי מרסי. לטענתו, מועד זה אינו מקרי והוא תוצאה של יד האלוהים.

 

מאז הגעתו לארץ הוא מתגורר במנזר שמקיים עצמו כמשק סגור, הוא שותף עם שמונת הנזירים בעבודת הקודש והתפילות ובכל מלאכות של הקיום השוטף של המנזר, עבודה בבוסתן, ייצור לימנצ'לו ועוד.

 

הוא מארח קבוצות של תיירים מחו"ל ומטיילים מישראל מסביר להם על המנזר והמסדר הבנדיקטי ועל הכנסייה הצלבנית והקריפטה שמתחתיה.

 

הוא גם מפליא בקולו בשירה ובתפילה המופלאה הנסמכת על האקוסטיקה של מבנה הכנסייה.

 

נודע ביחסו  החם לחיילי צה"ל. בראשית שנות ה-80, יזמו מפקדים מחיל החינוך מפגשי חיילים איתו. לנוכח ידיעתו את השפה העברית ואישיותו הוא הקסים את החיילים. יחידות רבות הגיעו לביקורים במנזר. עם תחילת האינתיפדה השנייה ושינוי רוח צה"ל דעכה אט אט אינטנסיביות הביקורים עד שפסקה לחלוטין בשנת 2018. מישהו חשש אולי ממנו שמא ירעיל את נשמותיהם.

 

האב אולבייה היום הוא אזרח ישראלי לכל דבר ועניין. במאי 2005, בזמן כהונת אופיר פז- פינס כשר הפנים הוא קיבל "תעודת זהות כחולה". תהליך איזרוחו החל בימי שר הפנים הקודם אברהם פורז.

 

*****

הביקור הראשון עם חבריי נמשך כשעתיים.  השיחה איתו הייתה מרתקת. דברי האב, כך הרגישו חבריי, היו יוצאי הדופן שיצאו מהלב ונכנסו אל הלב. כולנו נהינו והתרגשנו.

 

לכן, החלטתי לחזור למקום ולצלם אותו עוד.

 

אלה הצילומים
משני המפגשים
והם המדברים בעד עצמם .

 

******

האב מציג את הכתובת הרומית של הלגיון ה-10 שחנה במקום המנזר

****

****

****

***

****

***

***

מראות מהמפגש הראשון

צילום האני מטאנס 

****

****

****

****

****

***

***

****

****

****

****

בתוך הכנסייה 

****

****

האב מפליא בקולו

****

****

בקריפטה מתחת לכנסייה

****

הלימונים החדשים שיהפכו ללימצ'לו

***

בית העלמין בעורף הכנסייה

האב מצביע אל המקום בו ייטמן לאחר שימסור את נשמתו בורא

קפוצון נגד השמש המכה על הראש

צילום למזכרת במפגש הראשון

 

בדרך לחנות

הלימצ'לו מעשיי ידיו

צילום אחרון

*****

סוף דבר, הפגישה עם האב אולבייה
הייתה מעניינת, מרתקת ומרגשת.

שמחתי להכיר איש
שהוא קודם כל וראשית כל איש (מנטש) 

****

תודה לך האב אולבייה
שאפשרת לחבריי ולי
להציץ ולוא לרגע לעולמך