עניינו של תיעוד זה הוא ביקור/שיטוט/צילום בקיבוץ אפיקים שבעמק הירדן, שם אירח אותנו ניר עתיר.

 

 

מניסיון של טיול אופניים, בין הירמוך לבין הירדן בנגב כינרות, בסוף שנת 2017, ידעתי שהוא האיש המתאים להוביל אותנו בקיבוצו.

 

לפני מספר שבועות, באחת משיחותיי עם אתו, הצעתי לו שיארח את חברי ואותי למספר שעות בקיבוצו.

 

ניר, שהוא דור שלישי בקיבוץ, סבתו וסביו היו נכללו קבוצה הראשונה שהקימה את הקבוץ ונכדיו הם כבר דור חמישי, הסכים מיד!

 

הביקור התקיים ביום חמישי 11 במרס 2021 והשתתפו בו לוי אבנון (חמדיה), עדי קידר (פרדסייה), רותי ומיכאל סופר (תל אביב) ואני (מבשרת ציון).

 

הגענו לשער הקיבוץ בשעת בוקר.

 

את הסיור התחלנו בתצפית על סכר של "תעלת האפס".

תעלת האפס" – תעלה שנחפרה מהירדן אל הירמוך ונקראת משום שהיא בנויה ללא כל שיפוע.  לכן יכלו המים לזרום בה משני הכיוונים מהירדן לאגם נהריים ומהאגם לאפיק הירדן הישן . הדבר היה נחוץ בשעת שטפונות החורף בירמוך, כדי לשחרר עודפי מים מהאגם, בשעות אחרות הזרימו מים מהירדן לאגם נהריים

 

בתצפית מול הסכר, בו נמצאת כתובת הגרפטי הראשונה בארץ-ישראל, "קיבוץ השומר הצעיר מס.ס.ס.ר"

ניר סיפר לנו על גרעין חניכי השומר הצעיר שעלו מרוסיה וגלגולה בארץ עד שהקימה את הקיבוץ ועל קבוצת הבנייה של הגרעין שהקים את הקיבוץ, שמספר שנים קודם, בנתה את התעלה על פי בקשתו של פנחס רוטנברג.

 

לאחר הסיבוב קצר לאורך תעלת האפס ואגמון מנחמיה, חזרנו לקבוץ.

 

שם התחלנו את השיטוט ברגל בין המבנים (בעיקר הציבוריים וגם מגורים) שנבנו בשנותיו הראשונות של הקיבוץ ובעשורים שאחריהן.

 

במהלך השיטוט ניר סיפר לנו על הקיבוץ היום: הקיבוץ המתחדש, מספר החברים והתושבים, מסגרות חינוך, ענפי המשק החקלאיים והתעשייתיים, תעסוקת החברים ועוד.

 

ניר הרחיב וסיפר על הקמתו ועל שנותיו הראשונות.

 

חלק מעניין מדבריו, היה סיפור חוויותיו של ניר כילד שובב, נער צעיר מתבגר ולוחם שריון, בזמן מלחמת יום הכיפורים ואחריה.

 

במהלך השיטוט נכנסנו גם לביקור קצר במוזיאון הקטן ובארכיון. שם ראינו מוצגים רבים וצילומים  מזמן עבר.

 

במהלך הסיור, חבריי ואני סיפרנו מעט מהזיכרונות האישיים שלהם מקיבוץ אפיקים.

 

לקראת סיום הגענו גם הגענו לחורשה בה נמצאן צריפי הנח"לאים ששירתו בקבוץ בשל"ת.

 

הביקור'/שיטוט/צילום הסתיים לאחר ארבע שעות, לאחר שספגנו סיפורים ומראות.

 

להלן מובאים מידע על הקיבוץ, מספר מפות ושפע צילומים שנעשו במהלך השיטוט

 

**********

מיקום הקיבוץ מדרום לכינרת

האזור הגיאוגרפי, נגב כנרות 

בקעת כנרות, היא אחת מיחידות הנוף של בקעת הירדן (פרוזדור טקטוני המשתפל מצפון לדרום בשיפוע כמעט אחיד ומתון למדי) שכוללת את גאון הירדן, בקעת הירדן, עמק חרוד, עמק בית שאן.
המורפולוגיה של בקעת הירדן מתאפיינת בשלושה מפלסים מורפולוגיים: המפלס העליון מפלס הע'ור (כיכר הירדן) התופס את מרבית שטחו של המישור ועליו נמצא אפקים כמו שאר יישובי הבקעה. המפלס התחתון מפלס הזור (גאון הירדן), הנמוך כמה עשרות מטרים ממפלס כיכר הירדן, גאון הירדן הוא תחום הפשט של נהר הירדן ובו מתפתל נהר הירדן בסדרת פיתולים. בין מפלס הע'ור למפלס הזור מפרידה מדרגה תלולה של חוואר הלשון, המתנשאת לגובה עשרות מטרים מעל הזור – זוהי מדרגת ה"קטארה" ("הדבשות") החרוצה על ידי מאות ערוצים תלולים ויוצרת נוף בתרונות (Badlands). בעמק בית שאן בולטת מדרגה נוספת, מעל מדרגת הע'ור מדרגת הטרוורטין המשתרעת בין מרגלות רכס הגלבוע לבין העיר בית שאן והיא נוצרה מהפרשת תמיסות גיר, מן המעיינות שלרגלי הגלבוע.

מיקום 
ממערב לכביש 90
בין אשדות יעקב לבית זרע

שטח הקיבוץ 6,000 דונם

הקמת הקבוץ 

הקיבוץ נוסד בשנת 1932 על ידי חברי גרעין חניכי השומר הצעיר מרוסיה ונקרא "קיבוץ השומר הצעיר מס.ס.ס.ר" שנודע גם כקיבוץ "נצ"ח" – נוער צופי חלוצי, מרוסיה, כשם התנועה העולמית של השומר הצעיר.

 הקבוץ נוסד כקיבוץ היעד של כל חברי השומר הצעיר העולים מברית המועצות ובהמשך גם של חברי השומר הצעיר מלטביה. הקיבוץ התארגן בקיץ 1924 וחברי הגרעין שכללו ארבע פלוגות (בניה, חקלאות, כבישים ודיג) עבדו באדמות ווזיה שליד ראש פינה, כפועלי בניין בעפולה, בחיפה, ובזכרון יעקב והחזיקו את הקיבוץ בטירה.
בקיץ 1927 התרכזו חברי הקיבוץ באזור עמק הירדן. חלקם עבדו בבניה עבור חברת החשמל בנהריים, כאשר השאר עבדו בבניית בתי קבוצת כנרת בנקודת הקבע על הגבעה והתגוררו ברפת שבכנרת. החיכוך עם הפועלים האחרים של חברת החשמל הביא לעזיבה רבה, ובעקבות זאת בקשו, ולבסוף השיגו, רשות לפועלי הקיבוץ להתגורר בכנרת ולהמשיך לעבוד בנהריים.
בקיץ 1928 מנה הקיבוץ כ-60 חברים. במרץ 1929 כבר היו בקיבוץ כ-90 חברים, הודות לעליית חברים מברית המועצות. עם תום בניית קבוצת כנרת עברו חברי הקיבוץ לחצר כנרת, שהתפנה לאור מעבר חברי קבוצת כנרת לבתי הקבע שנבנו עבורם. בתקופה בכנרת החלו החברים בהנחת היסודות לנקודת הקבע בהקמת משתלה וסידור בסיס ללול.

בשנת 1932 עבר הקיבוץ למקומו הנוכחי. בהתחלה נקרא "הנקודה" או "טוצ'קה" (נקודה ברוסית), עד שיעקב פלמוני הציע לחבר הקבוצה ישראל חופש את השם "אפיקים", כי הקיבוץ ישב בין אפיקי הירדן והירמוך, והשם התקבל באספת הקיבוץ.

 

בשנת 1932 הגיעה קבוצת חלוצות מלטביה כנציגות למכבייה הראשונה בתל אביב ומשם הגיעו לקיבוץ ורובן נישאו לחברי הקיבוץ. במרוצת הזמן קלט הקיבוץ גרעינים נוספים, רובם עולים מאירופה ומקצתם ילידי ישראל.

 

בתקופת מלחמת העולם השנייה התגייסו 37 מחברי אפיקים ליחידות העבריות.

 

בזמן מלחמת העצמאות שימש הקיבוץ לבסיס של הפלמ"ח, ולאחר הקמת מדינת ישראל שימש כבסיס נח"ל בו עברו עשרות רבות של גרעינים שעלו על הקרקע במקומות רבים ברחבי הארץ.

הקיבוץ השתייך בעבר לקיבוץ המאוחד. בראשית שנות ה-50' עם הפילוג בקיבוץ המאוחד, לא התפלג כרבים מהקיבוצים. אז אפיקים עזב את הקיבוץ המאוחד והצטרף כולו לקבוצת המיעוט, אשר הקימה את איחוד הקיבוצים המזוהה עם מפא"י (לאחר מכן: איחוד הקבוצות והקיבוצים) וחבר הקיבוץ יוסף יזרעאלי נעשה המזכיר הראשון של התנועה החדשה.

קיבוץ היום (ראשית שנת 2021)
כולל 540 חברים ו-1,100 תושבים 

הקיבוץ אפיקים מעניק לחבריו מגוון שירותים בתשלום הכלולים בסל שירותים אחיד: שירותים מוניציפאליים, מתקני ספורט ופנאי, פעילויות תרבות, ספריה, חינוך בלתי פורמאלי לילדי הקיבוץ, ביטוחי בריאות, בית סיעודי, וקרן ערבות הדדית.

בקיבוץ פעילה מערכת חינוך פורמלית ובלתי פורמלית פעילה בתוך תחומי הקיבוץ נמצאים תינוקייה, פעוטון וגן. תלמידי היסודי מתחנכים בבית הספר היסודי "אפיקי ירדן" הממוקם בתחומי הקיבוץ. תלמידי התיכון מתחנכים בבית הספר התיכון "בית ירח", ישנן הסעות מטעם המועצה. בקיבוץ פועלת מערכת חינוך בלתי פורמלי לילדים ולנוער הכוללת פעילויות מגוונות במועדון הקיבוץ. הילדים נהנים גם מהפעילות התרבותית של המועצה האזורית עמק הירדן.

כשני שלישים מחברי הקיבוץ מתפרנסים מעבודתם בענפי התעשייה החקלאות והשרות המצויים בשטחי הקיבוץ ושליש מהם מוצאים את פרנסתם מחוץ לקיבוץ.
חקלאות: מטעי בננות, תמרים ומטעים סוב-טרופיים, תבואות וגידולי שדה דגה ורפת.

תעשייה: מפעל לציוד ניטור ומדידת חליבת פרות (”צח”מ” אפיקים)

ומפעל לייצור קלנועית – כלי רכב למוגבלי תנועה  (”אפיקים רכב חשמלי”).

בעבר היה פעיל בו מפעל לייצור דיקטים ומוצרי עץ – "קלת אפיקים" שנוסד בשנת 1932 בחצר כנרת, כבית מלאכה קטן לבניית תיבות עץ לאריזת פרי וירקות של "משקי עמק הירדן", וכספק תיבות לצורכי הצבא, וברבות השנים הפך למפעל התעשייתי הגדול בתנועה הקיבוצית ולשם דבר בתעשיית העץ בארץ ובעולם. בסוף שנות השבעים הגיע המפעל לשיא רווחיותו. שנת 2004, הושבת קלת-אפיקים באופן מוחלט. במשך שבע שנים עמדו מבני המפעל שוממים. ב-31/3/2011 בא אל קצו מפעל "קלת אפיקים", אחרי שדחפורי ענק סיימו להרוס את אחרוני המבנים שנותרו, ולא הותירו זכר למפעל חייו של מייסדו ומנהלו הראשון, מיטיה קריצ'מן.
תיירות: אירוח כפרי "אפיקי נופש", הסעדה, כלבו, חנויות.
יזומות פרטיות: גודלו של קיבוץ מושך אליו  בעלי עסקים רבים אשר בחרו להקים בו את העסק שלהם, ובחצר אפיקים מתנהלת פעילות מסחרית רחבה הכוללת: שירותי הסעדה, בית קפה, דוכן פלאפל, מסעדת חומוס, סופרמרקט, חניות בגדים, רהיטים, מתנות, חומרי בניין ונוי, מחשבים, וטרינר, אופטיקה, מספרה,  וקוסמטיקה.

כלבייה: "כלביית אפיקים" שרכשה מוניטין בגידול, אילוף ורבייה של כלבים גזעיים מזנים שונים.

******

בין פעילויות הקיבוץ היו סדר פסח רב-משתתפים עם מקהלה מקומית גדולה; מגרש שעשועים עם שפע של מתקנים בחג העצמאות; טקס חקלאי בחג השבועות; חגיגות פורים למבוגרים וילדים.

*****

באפיקים קיימת פעילות ספורט כגון כדורגל, התעמלות, כדורמים, כדורעף, ועוד.

*****

הדמות הפיזית 

מראות במוזיאון ובארכיון

 

בין בנייני המגורים 

******

*******

סוף דבר,

ביקור/שיטוט/ צילום 
זה היה מעניין ומענג
למרות שהיה טעימה קטנה.

שמחנו לראות את הקיבוץ המופלא הזה
וללמוד אודותיו ומורשתו, 
הוא אחד מאדני ההתיישבות בארץ בכלל
ובעמק הירדן בפרט
ושבימי הזוהר של התנועה הקיבוצית
היה השלישי בגודלו !!

*****

תודה מקרב לב לניר
שאירח אותנו, הוביל, הסביר וסיפר!!

תודה לחבריי שהצטרפו
ויצרו את החבורה הקטנה והסקרנית.