נצרת, כנסיית ישוע הנער (הכנסייה הסלזיאנית) ובית הספר דון בוסקו27 ביולי 2023
הדפסה
בקיץ שעבר במסגרת מיזם יישובי המיעוט הנוצרי בישראל החל השלב האחרון שלו והוא המסע להכרת העיר נצרת וראו הפן הנוצרי של העיר נצרת – כללי, ריכוז, סיכום ביניים וכוונות להמשך
ביום רביעי 19 ביולי 2023 יצאתי עם ידידיי ע'אדה ופואד באשראת (יפיע) להמשך המסע בעיר.
מסע זה, שלבקשתי אורגן ותואם על ידי פואד בשאראת, כלל מספר "תחנות".
בשעה לפני הצהרים הגענו למתחם הכנסייה הסלזיאנית שהיא היא כנסייה קתולית הידועה גם ככנסיית ישו הנער.
בתיאום מוקדם של פואד בשאראת נפגשנו עם גב' מייאדה טנוס מזכירת בית הספר שאירחה אותנו במקום.
לקראת סוף הביקור פגשנו את מנהל בית הספר וראש הכנסייה אבונה אבו ראמי ששוחח איתנו דקות קצרות והזמין אותנו למיסה של יום השנה ה-100 לחנוכת הכנסייה שיערך ב-3 בספטמבר 2023 בראשות הקרדינל הפטריארך הלטיני של ירושלים האב פיירבטיסטה פיצבאלה
כנסיית ישוע הנער היא מהגדולות והמפוארות שבכנסיות נצרת.
*
הכנסייה נמצאת על הרכס שבצפון-מערבה של העיר, בולטת למרחקים וממנה נשקף נוף פנורמי של האזור כולו.
*
אחת משתי הכניסות למתחם הכנסייה
בשנת 1902, עוד לפני לפני הקמת הכנסייה, נחנך במקום בית היתומים של מסדר הנזירים האיטלקים הקתולים, מסדר הסלזיאנים
השם הרשמי של מסדר הנזירים האיטלקים הסלזיאנים של דון בוסקו הוא מסדר פרנסיס הקדוש סאליסי (Societas Sancti Francisci Salesii).
מסדר זה נוסדה בשנת 1869 על ידי הכומר האיטלקי הקדוש ג'ון בוסקו שהיה חלוץ בהפצת התרבות בקרב העניים והוא מפורסם במיוחד בביסוס הנזירות הסלסיאנית .
הוא נולד ב- 16 באוגוסט 1815 בכפר ליד טורינו במדינת פיימונטה בצפון איטליה , ששכנה אז בממלכת סרדיניה הוסמך להיות כומר בטורינו בשנת 1841., ומת ב- 31 בינואר 1888 בטורינו . הוא הוכרז כקדוש בכנסייה הקתולית ב -1 באפריל 1934 .
המסדר נקרא על שם פרנסיס דה סאלס הקדוש, בישוף של ז'נבה מהמאה ה-17.
המסדר הוקם כדי לסייע צעירים עניים במהלך המהפכה התעשייתית בתחום החינוך והכשרה לכהונה.
בשנת 1845, טרם הקמת המסדר הנזיר דון ג'ון בוסקו הקים בוואלדוקו (היום בתחום טורינו שבאיטליה) את בית הספר הראשון
בשנים הבאות הוא פתח עוד כמה בתי ספר, ובשנת 1857 קבע את חזון המסדר ועקרונות פעולות. אלה אושרו בשנת 1873 על ידי האפיפיור פיוס התשיעי בתור הכלל של מסדר פרנסיס הקדוש סאליסי. מסדר זה גדל במהירות, עם הקמת מוסדות בצרפת ובארגנטינה תוך שנה מההכרה הרשמית על ידי האפיפיור.
במהלך העשור הבא התרחב המסדר לאוסטריה, בריטניה, ספרד וכמה מדינות בדרום אמריקה.
מותו של דון בוסקו ב-1888 לא האט את צמיחת המסדר.
עד 1911 הקימו הסלזינים במוסדות רחבי העולם, כולל קולומביה, סין, הודו, דרום אפריקה, תוניסיה, ונצואלה וארצות הברית.
המסדר ממשיך לפעול ברחבי העולם; בשנת 2021, הוא מנתה 14,232 חברים ב-1,703 מוסדות שנמצאים ב-134 מדינות.
להרחבה אודות מסדר הזילאזינים ומייסדו
וראו גם
סימוניטה דלה-סטה (1987) "מפעל הבנייה והתיישבות של המסדר האיטלקי-קתולי של הסאלזיאנים בארץ ישראל"
בתוך יהושע בן אריה, יוסי בן ארצי וחיים גורן (עורכים) מחקרים בגיאוגרפיה היסטורית – יישובית של ארץ ישראל, י
רושלים: הוצאת יד יצחק בן צבי, עמ' 59 – 77
תרומות שקיבל המסדר החל בשנת 1905, בעיקר מצרפת ומבלגיה, אפשרו את הקמת הכנסייה בנצרת.
מבנה הכנסייה בסגנון גותי תוכנן על ידי האדריכל הצרפתי לוסיה גוטייה ובנייתה החלה בשנת 1906 ונמשכה שנים רבות.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה פסקה מלאכת ההקמה, אז שימש המבנה כמחנה של הצבא העות'מאני.
בתקופת המלחמה שהו גם במבנה מספר מועט של יתומים ונזירים והשתמשו בקריפטה כבית תפילה.
הכנסייה נחנכה לבסוף בשנת 1923.
הכנסייה וסביבתה בראשית שנות ה-30' של המאה העשרים
*
*
המבנה בנוי בסגנון התחייה הגותית, חזיתו מחופה באבני גיר לבנות, ויתר צדדיה של הכנסייה מחופים הכנסייה באבן.
החזית מחולקת לשלושה אגפים התואמים את שלוש הספינות של הכנסייה.
באגף המרכזי קבועה דלת גדולה אליה מובילים שני גרמי מדרגות סימטריים. בבסיסו של גרם המדרגות דלת נוספת המובילה אל הקריפטה.
במרכזה של החזית חלון המחולק על ידי ארבעה עמודים לחמישה חלקים ("חלון פנטפורי") ומעליו חלון רוזטה גדול.
שני אגפי הצד של החזית צרים מהאגף המרכזי, ובכל אחד מהם קבוע חלון ביפורי שמעליו חלון עגול בצורת עלי תלתן. כל אחד מאגפי הצד נושא כיפה משולשת שצבעה אפור, וביניהן ניצב פודיום הנושא צלב.
גג הכנסייה עשוי מרעפים אדומים, וגגה של הספינה הראשית גבוה משל שתי ספינות הצד.
לאורך הגג הראשי וגגות הטרנספט ניצבות שורות של מעין צריחונים, הנושאים צלבי אבן קטנים המקיפים את הכנסייה מכל צדדיה.
החלונות ערוכים בגובה רב לאורך קירות הכנסייה ונראות בהן צורות גאומטריות עשויות מזכוכית צבעונית. רוב החלונות ערוכים בזוגות או בשלשות, ולעיתים נוסף מעליהם חלון עגול קטן.
*
*
דלת הכנסייה
*
*
חללו של אולם הכנסייה גבוה ושתי שורות שבכל אחת מהן שבעה עמודים מסיביים תומכות בתקרת קמרון צולב.
שני העמודים האחרונים בקדמת הכנסייה, קרובים זה לזה, ויוצרים אפקט של אפסיס.
הטרנספט של הכנסייה קצר ואולמות הצד שלו נמוכים באופן משמעותי מספינות הצד.
צורתם של אולמות הצד היא כשל חצי עיגול, ומבחוץ הן נדמים בצורתם ובממדיהם לקפלות.
בקדמת הכנסייה, מאחורי המזבח, מחובר אל הבניין מבנה נוסף שצורתו כשל ריבוע קטן. בקומה השנייה של מבנה זה, ניצב פסל ישו הנער הממקד אליו את תשומת לבו של המבקר. הוא פוסל על ידי הפסל הצרפתי פרדריק לואי בוגינו, והובא אל הכנסייה ב-1911. הפסל בגודל טבעי, מתאר את ישו כנער עם שיער גולש, לבוש בבגד פשוט וחגור בחבל, והאוחז בידיו בצלב. מעל הפסל קבועים בקירות המבנה 12 חלונות גבוהים עשויים זכוכית צבועה, המאפשרים חדירת אור כחלחל המאיר את הפסל.
קירות הכנסייה ועמודיה מחופים באבן גיר, וברובם חלקים ומעוצבים בפשטות. פילסטרים ומספר קשתות לאורך קירות הצד ובטרנספט, הם האלמטים היחידים החורגים מקו זה.
המזבח הראשי ניצב על במה גבוה שאליה מוליכות שמונה מדרגות. בקדמת הבמה שולחן פשוט המשמש בטקס סעודת האדון, אך מאחוריו מזבח מפואר המעוצב כפתחה של כנסייה, ועליו ניצב קרוסיפיקס גדול). בשני באולמות הצד בטרנספט מזבחים פשוטים, ומעל כל אחד מהם פסל קדוש. מספר פסלים דומים נמצאים גם מאחורי המזבח הראשי.
*
*
*
*
*
*
*
*
בניין בית היתומים צמוד לכנסייה ממערב.
הבניין בן שלוש קומות ובו אגף מרכזי ושני אגפי צד.
הוא פעל כבית יתומים עד 1972 ומאז הוא משמש את "בית הספר הטכנולוגי דון בוסקו".
מסדרון בית הספר
*
בית הספר מנוהל על ידי הנזירים וקרוי על שם ג'ובני בוסקו, מייסד המסדר.
הבניין ניכר בגג רעפים אדום ובארקאדה שבחזית הקומה השנייה.
בקריפטה של הכנסייה הסמוכה פועלת סדנת הנגרות של בית הספר.
בסמוך ממערב לכנסייה ולבית הספר נבנה מנזר לאחיות הסלזיאניות.
*
להרחבה אודות הכנסייה ובית הספר בנצרת
וראו גם
סימוניטה דלה-סטה (1987) "מפעל הבנייה והתיישבות של המסדר האיטלקי-קתולי של הסאלזיאנים בארץ ישראל"
בתוך יהושע בן אריה, יוסי בן ארצי וחיים גורן (עורכים) מחקרים בגיאוגרפיה היסטורית – יישובית של ארץ ישראל,
ירושלים: הוצאת יד יצחק בן צבי, עמ' 59 – 77
סוף,
הביקור בכנסיית ישוע הנער
המרשימה היה מעניין.
כנסייה זו ובית הספר הצמוד אליה
הם ביטוי נוסף של פעילות
הכנסייה הקתולית החל מהמאה התשע עשרה
עבור תושביה של נצרת.
מתחם הכנסייה ובית הספר
הם חלק מפסיפס הפן הנוצרי של נצרת.
****
תודה לך פואד בשאראת
על תיאום הביקור
ושיחד עם רעייתך ע'אדה
הגעתם איתי לביקור זה.
תודה לגב' מייאדה טנוס שפתחת
לנו את דלתות הכנסייה
ואירחת אותנו בלבביות