נצרת – בית הארחת צליינים אבונה פרג' במתחם סמינר סנט ג'וזף אקליריקי17 בספטמבר 2022

 

בקיץ 2022 מיזם "המיעוט הנוצרי בישראל", הגיע ל"ישורת האחרונה" ואז התחלתי במסע להכרת הקהילות בנצרת.

 

ביום שני, 29 באוגוסט 2022, בשעת צהרים, לאחר הביקור והסיור כנסיית הבשורה היוונית-אורתודוקסית, הבישופות ועוד שוחחנו עם אבונה עאוני חאמיס, כהן הדת של הקהילה היוונית – קתולית בריינה שהוא תושב נצרת.

 

הוא הציע שנגיע לפגוש אותו במתחם סמינר סנט ג'וזף אקליריקי – "אלמוטראן" של הקהילה המלכיתית – היוונית קתולית.

 

כך היה, הגענו למקום שולי לינדר – ירקוני ואני.

 

***

****

מאחר והביקור לא תוכנן, הגענו למשרד חברת פוליפוני לחינוך בע"מ  הנמצא באחד מחדרי בית הספר.

 

שם פגשנו את גב' לילך סעד מנהלת פרויקטים ומנהלת אדמיניסטרטיבית של  מרכזת של חברת פוליפוני לחינוך. היא סיפרה לנו על החברה בה היא פועלת.

פוליפוני לחינוך הינה חברה לתועלת הציבור. הארגון והעומד בראשו נביל עבוד אשקר, מאמינים כי למוזיקה יש עוצמה ייחודית להתעלות מעל חומות תרבותיות וחברתיות, לחנך נגנים וקהלים גם יחד באומנות ההקשבה והתקשורת.

 

בחברה משתמשים במוזיקה לגשר על הפערים בין החברה הערבית והיהודית בישראל.

 

לשיטת החברה, יצירת ערוצים המקשרים בין צעירים בחברות אלה היא צעד חיוני לקראת בניית חברה הוגנת ושלווה בארץ.

 

להגשמת מטרה זו, פוליפוני לחינוך מספקת הזדמנויות לחינוך מוזיקלי ותוכניות חינוכיות חדשניות אחרות עבור צעירים ערבים ויהודים.

 

על ידי מתן דגש על עבודה בבתי ספר במגזר הערבי, תוכניות אלה מסייעות בצמצום הפער החינוכי בחברה הישראלית, תוך יצירת בסיס משותף לצעירים יהודים וערבים להיפגש סביב מוזיקה קלאסית.

 

פוליפוני לחינוך מפעילה כיום מבחר תוכניות המתחילות מהעשרה מוזיקאלית בבתי ספר יסודיים המגיעה לכ- 9000 תלמידים, שני קונסרבטוריונים בנצרת וביפו המספקים הדרכה מוזיקאלית ברמה מהגבוהות בארץ לכ- 130 תלמידים, סמינרים למיטב הנגנים הצעירים בארץ, ערבים ויהודים כאחד, הכוללים תזמורת נוער והרצאות ודיונים על תפקידה של המוזיקה בפיתוח החברה האזרחית.

 

לאחר הפגישה הציעה לילך ותאמה לנו ביקור בבית הארחת לצליינים אבונה פרג' הנמצא בסמוך.

 

כמובן שהסכמנו.

 

הגענו למקום.

***

***8

אודות אבונה פרג'
על שמו נקרא הבית

***

אבונה פארג' (1941) נולד בכפר רמה במשפחת נח'לה.

 

למד בבית  היסודי בחיפה, אחר כך נשלח לנצרת לסמינר החדש, סנט ג'וזף נבנה במקום וסיים את לימודי התיכון לאחר ארבע שנים, בשנת 1958.

 

אז, הבישוף של הגליל ג'ורג' חכים לימים הפטריארך מקסימוס חכים שלח אותו ואת חברו אליאס שאקור ללימודים בירושלים.

 

בהמשך נשלחו השניים לאוניברסיטת סנט סולפיס בפריז, שם למדו יחד במשך שש שנים רצופות.

 

בשנת 1965 חזרו השניים לישראל הביתה וב-25 ביולי שנה זו הוסמכו לכוהני דת.

 

הסמכתם הייתה אירוע חשוב וגדול ענק וחגיגה גדולה שכן הם היו הכוהנים הראשונים שהוסמכו מאז הקמת מדינת ישראל.

 

מיד לאחר ההסמכה נשלח פרג' לכפר הולדתו רמה לשמש כהן הקהילה ואליאס שאקור נשלח לאעבילין. זו הייתה הפעם הראשונה בה נפרדו אחד מהשני לאחר ארבע עשרה שנים של ביחד.

 

אבונה פרג' היה פעיל מאוד בקהילה שלו ולאחר מספר שנים עבר לנצרת.

 

בשנת 1972 חלה בטרשת נפוצה אז התחילה דרך הייסורים שלו. בהדרגה נחלש והפך לתשוש אבל מעולם לא התלונן או התמרמר.

 

שאיפתו הייתה לבנות "בית מפגש למאמינים".

 

בתחילה לא היה לו את הכסף הדרוש. אולם, בהמשך הזמן לאחר גיוס הוחל בבניית את 'בית המפגש'. מצב בריאותו הדרדר כל הזמן.

 

שהבנייה הסתיימה נהיה תשוש לחלוטין. לאחר סדרת טיפולים באוסטרליה ובגרמניה שוב הוא חזר לנצרת. מוחו ולבו הפתוחים ורוחו, אהבתו וחסדיו הם הסיבות לכך שאנשים רבים באו לבקרו.

 

בנצרת הוא היה מוקף בכמה נערים ונערות צעירים שהתמסרו ברצינות לכנסייה והושפעו מהרוחניות שלו. הם הקימו את 'קבוצת חיים חדשים'.

 

הוא הלך לעולמו, ב-29 בדצמבר 1996, לאחר 24 שנים מאז פרוץ המחלה.

 

הבית שבנה ננטש.

 

שנים לאחר מכן חברו אבונה אליאס שאקור שהפך להיות ארכיבישוף של עכו, חיפה, נצרת והגליל (ראש של העדה היוונית-קתולית (מלכיתים) בחיפה ובגליל) דאג שהבית הנטוש ישופץ ויוכנסו בו חיים חדשים.

 

ב-1 בדצמבר 2016 הועבר הבניין על ידי הארכיבישוף היווני-קתולי של עכו, חיפה, נצרת והגליל והפקיד אותו בידי קהילת Chemin Neuf באחריות האחות מרתה ברטש

 

מאז קהילת Chemin Neuf  מפעילה את הבניין כבית הארחה עבור נוצרים ועולי רגל באמצעות ארבע אנשים: שתי נזירות וזוג נזירים נשויים, נזיר ושני עוזרים.

 

מקור

 

שהגענו לבית הארחה את פנינו קיבלה הנזירה האחות ביאטריס בוראט, אחת מארבעה האנשים המפעילים את בית הארחה.

***

****

 

ישבנו באולם בית הארחה ושם  סיפרה לנו האחות ביאטריס בוראט, על Chemin Neuf Community  – קהילת הנזירים שהיא שייכת ומפעילה את בית הארחה.

 

קהילת Chemin Neuf (בצרפתית: Communauté du Chemin Neuf) היא קהילה קתולית בעלת ייעוד אקומני (כלל עולמי).

 

הקהילה הוקמה בשנת 1973 בליון, צרפת, על ידי קבוצת תפילה כריזמטית להתחדשות, ביוזמתו של הכומר הישועי, האב לורן פאברה.

 

שמה של הקהילה הוא שם מקום התכנסות הראשון, בעיר ליון, – 49 Montée du Chemin-Neuf.

 

הקהילה הוכרה בשנת הקמתה על ידי הארכיבישוף של ליון, שהקים אותה ב-1984 כאגודה של המאמינים.

 

בשנת 1992 הוקם בליון ה-Institut Religieux Clérical de Droit Diocésain כדי לקלוט צעירים להכשרת כהני דת לקהילות.

 

כאמור, היא קהילה קתולית עם ייעוד אקומני הפתוחה גם למאמינים מכנסיות אחרות.

 

היא כוללת זוגות נשואים, משפחות, נשים וגברים מקודשים, כמרים, שהחליטו להעיד יחד (קתולים, פרוטסטנטים, אורתודוקסים) לאמונתם בישוע המשיח, ולפעול למען אחדות נוצרית

 

הקהילה דוגלת בתוצר של ההתחדשות הכריזמטית, הקהילה מתיימרת לדבוק ברוחניות איגנטית. היא מפגישה כמרים, פרישות הדיוטות (גברים ונשים) וכן לא-פרישות וזוגות עם או בלי ילדים.

 

הקהילה כוללת 2,000 חברים קבועים ב -35 מדינות ברחבי העולם ו-12,000 אנשים המשרתים בשליחות הקהילה.

 

חברי הקהילה חיים באחוות שכונות (גרים באותה שכונה) ובאחוות חיים (גרים תחת אותה קורת גג). רובם עובדים במקצועם או בעיסוקיהם, בעוד שאחרים מעמידים את עצמם במשרה מלאה בשירות הכנסייה.

 

הקהילה מכוונת את פעולותיה סביב עקרון האחדות: אחדות הנוצרים (אקומניזם), אחדות הגברים (בעיקר בין תרבויות ועמים שונים), אחדות של זוגות ושל משפחות.

 

להרחבה ראו THE CHEMIN NEUF COMMUNITY

 

לאחר מכן האחות ביאטריס בוראט ספרה לנו על בית הארחה ובהמשך סיירנו בו ופגשנו את בני הזוג פסקל ודומיניק.

 

חדר אוכל

***

*****

מזכרת מהביקור בקפלה

***

***

**

***

פסקל ודומיניק

***

******

מראות מגג הבניין

דרום מערב העיר ויפיע

הר הקפיצה ולפנים בנין מצודת הטיגרט שנבנתה בראשית שנות ה-40'

מזרח העיר ובאופק פסגת הר תבור

****

רגע לפני פרידה

***

*********

הביקור במקום לא היה מתוכנן.

לא ידענו על קיום המקום
ולא ידענו על שם מי נקרא.

שמחנו ללמוד ולהכיר

*****

תודה לך אבונה עאוני חאמיס,
שהזמנת אותנו למקום

תודה לך לילך סעד שתאמת את הביקור

תודה לך האחות ביאטריס בוראט,
על האירוח החם והלבבי
ושהפגשת אותנו עם חבריך הזוג פסקל ודומיניק