אדם בסביבתו – עזרא רבינס, איש הערבה7 בפברואר 2024

 

20 זה מספר התיעוד הפעם של המיזם אדם בסביבתו בו התחלתי בדצמבר 2022.

 

מדובר על צילום אדם אותו אני מכיר במקום בו הוא חי ו/או פועל.

 

בתיעוד משולבים הצילומים עם סיפור חייו ופועלו של האדם.

 

בשנה האחרונה הגעתי לצלם את חבריי/עמיתי וגם אנשים חדשים שהכרתי לאחרונה.

 

ביום שני 5 בפברואר 2024, בשעת בוקר, הגעתי לביתו של חברי עזרא רבינס במושב צופר שבערבה.

 

 

עזרא רבינס הוא איש הערבה בה חיי יותר משני שליש מחייו.

 

הוא איש מאיר פנים, חברותי, צנוע ונעים הליכות.

 

הוא ציוני ואוהב את המדינה ובשנה האחרונה, כמו רבים וכמוני, חרד לדמותה ולגורלה.

 

הוא נולד בארה"ב ושהיה בגיל שש משפחתו עלתה לארץ.

 

הוא גדל והתחנך במוצא עילית שבפרוזדור ירושלים.

 

בסוף שנות ה-70', לאחר שלוש שנות שירות בצה"ל כלוחם בצנחנים, הגיע עם דבי רעייתו לערבה.

 

הם בין מייסדי מושב צופר בו הקימו משפחה (חמישה ילדים) ומשק לתפארת

 

הוא חקלאי חרוץ, יזם ומדריך.

 

הוא איש אוהב הקהילה בקרבה הוא חי, משרת אותה בנאמנות ואף נשא במספר משרות ציבוריות, בין היתר, ראש המועצה האזורית הערבה תיכונה.

 

היה פעיל בהתפתחות ובשינוי שחל בענף החקלאות ובתרבות החקלאית בערבה.

 

עזרא הוא גם גיאוגרף בנשמתו, מכיר, מחובר וחיי את השטח, מורה דרך (עם תעודה) ורוכב על אופני שטח.

 

שנים רבות עזרא שירת במילואים כלוחם עד קבלת פטור ולאחריו התנדב לשירות בהגנה מרחבית (הגמ"ר)  ובחודשי מלחמת השביע באוקטובר, מלחמת עזה גויס בצו 8 והיה אחד מאנשי כיתה הכוננות של צופר.

 

את עזרא פגשתי לראשונה בנובמבר 2022, בביקור של סמדר ושלי במושב צופר וראו מושב באר צופר בערבה ליד גבול ירדן – אנשים ומקום.

 

ביקור זה נעשה במסגרת שני מיזמים נוספים בהם אני עסוק בשנים האחרונות: ביקור/שיטוט/צילום ביישובים הכפריים וגם סיורים לאורכם ובאזורי של גבולות ישראל.

 

אסתי הירש ארחה אותנו בביקור זה, היא תכננה אותו, תיאמה את המפגשים והובילה אותנו.

 

בתחילת הביקור היא הפגישה בין עזרא ובינינו.

צילום סמדר בן דור

לאחר שיחת היכרות יצאנו איתם לסיבוב קצר מחוץ למושב וזכינו לקבל הסבר ממנו.

צילום סמדר בן דור

מאז הביקור בצופר שמרנו על קשר.

 

בינואר 2023 זרקתי לעזרא את הרעיון שנערוך סיור לאורך הגבול עם הירדן בערבה מקצה בריכות ים המלח בצפון ועד רכס מנוחה בדרום.

 

עזרא, כמוני, התלהב מהרעיון והיה שותף נאמן לתכנון מימושו.

 

ב-6 בפברואר 2023 הוא נמנה יחד עם קומץ חברים מיישובי הערבה התיכונה והצפונית וכמה עמיתים לאחד מסיורי הכנת מסלול המסע ובמהלכו זכינו גם לקבל ממנו מספר הסברים.

חלק מצוות תכנון המסע לאורך הגבול בערבה בסיור הכנה ב-6/2/2023, חסרים שלושה: המצלם ועוד שניים שלא השתפו בסיור זה.

*

*

*

התכנון היה שמסע זה יהיה ארוך בזמן ובמרחק.

 

והכוונה הייתה שתשתתף בו קבוצה גדולה (כ-60 איש) וביניהם  אנשים מיישובי ערבה תיכונה, חבריי לטיולים ("נוער הגבולות") ועמיתים נוספים, מומחים בתחומי המחקר והמעשה.

 

את הסיור היו אומרים לכבד בנוכחותם שניים שהיו מעורבים במשא ומתן עם ממלכת ירדן לחתימת הסכם השלום:

 

השופט פרופ' אליקים רובינשטיין, המשנה לנשיאה (בדימוס) בית-המשפט העליון ולשעבר מזכיר הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה, וראש משלחת ישראל להסכם השלום עם ירדן,

 

אל"מ (מיל) ד"ר חיים סרברו לשעבר מנכ"ל המרכז למיפוי ישראל ומפקד יחידת המיפוי של צה"ל שהיה בזמן המשא ומתן במשא ומתן משנה/סגן ראש ועדת הגבולות וראש ועדת המומחים המשותפת להתוויית הגבול וחתום על התוויית קו הגבול בהסכם השלום וסימונו בשטח

 

מסע זה היה אמור להתקיים בחודש מרס 2023  ונדחה בעטיו של מזג אוויר וגם נדחה, בגלל אותה סיבה, באפריל 2023.

 

לאחר פעמיים דחייה תכננו לקיים את הסיור בחודש אוקטובר 2023.

 

אז עזרא רבינס ואמנון נבון (עין יהב) הציעו שערב קודם לסיור, נקיים מפגש בו יישא דברים השופט פרופ' אליקים רובינשטיין.

 

במהלך קיץ 2023, לאחר שקיבלנו את הסכמת פרופ' אליקים רובינשטיין להשתתפות בסיור ובערב העיון, עזרא ואני עבדנו יחד, במרץ וללא לאות על מנת, שוב, לממש את הרעיון.

 

עזרא פעל מול גורמי המועצה האזורית ערבה תיכונה בהפקת ערב העיון ואני פעלתי בארגון המסע ביום למחרת.

 

בעבודה המשותפת פעלנו לסגור קצוות, תיאמנו וסכמנו את כל הפרטים, הגדולים והקטנים.

 

לצערנו, ערב העיון והסיור התבטלו בגלל פרוץ מלחמת השביעי באוקטובר היא מלחמת עזה הארורה שבועיים וחצי לפני המועד המתוכנן.

 

זו הזדמנות לומר, שבשיחות בינינו עזרא ואני דברנו בצער על כך שסופה של מלחמה זו אינו נראה באופק. 136 חטופים (חלק מהם חיים וחלק נרצחים) עדין בידי החמאס ומצב הביטחון אינו מאפשר לעשרות אלפי פליטים מיישובי הנגב המערבי מול רצועת עזה ומיישובים הגליל בגבול לבנון לשוב לביתם.

 

חיפשתי נחמה פעוטה לביטול הסיור. מצאתי סיבה להגיע לערבה. הצעתי לעזרא רבינס להצטרף למיזם אדם בסביבתו

 

ההצעה עלתה ב-18 בדצמבר  2023, בסיום היום בו צלמתי את אמנון נבון ממושב עין יהב למיזם וראו אדם בסביבתו, אמנון נבון, חקלאי ואמן, עין יהב.

 

עזרא הסכים וקבענו את המועד.

 

כאמור, ביום שני 5 בפברואר 2024, בשעת בוקר, הגעתי לביתו של עזרא במושב צופר.

 

בתחילה שוחחנו, הוא סיפר לי על ציוני דרכו.

 

לאחר מכן התחלתי לצלם אותו בביתו.

 

יצאנו לחממה הנמצאת בחצר ביתו שם הוא גדל את כל הירקות לשימוש ביתו, משפחתו וחאן דרך הבשמים .

 

המשכנו ויצאנו בשטחים החקלאיים ליד הגבול וצלמנו בשטח החממה של משקו.

 

חזרנו למושב והגענו  לחאן דרך הבשמים, שכאמור, הוא בבעלותו המשפחה.

 

משם המשכנו הלאה לראות את עץ התמר הגדל על גדת נחל שבייה אותו לדבריו, הוא מחבק, מאמץ ומשקה אותו שיגדל לתפארת.

 

לפני שחזרנו למושב, פקדנו את המתחם בו הקים שמחה פרלמוטר בראשית שנות ה-60 את ביתו לפני שעבר לעיר אובות מול חציבה.

 

ארוחת צהרים סעדנו יחד עם דבי בביתם.

 

יצאנו שוב לשטח ועלינו להר הצמוד למושב מצפון מערב הקרוי בפי אנשי המושב הר צופר ובו מוקם בימים אלה מצפור ומתחתיו אתר להנצחת שני חיילים צעירים בני מושב צופר שנהרגו, הראשון בתחילת מלחמת שביעי באוקטובר והשני מספר שבועות לאחר מכן.

 

חזרנו לבית ושם על כוס קפה של אחר הצהרים צלמתי את עזרא ודבי ביחד.

 

בשעת אחר הצהרים סיימנו את הצילום.

 

טרם, היציאה עזרא העמיס ברכבי שני ארגזי ירקות מפרי עמלו .

 

לאחר יותר שבע שעות של ביקור בצופר מרביתן הוקדשו לצילום, נפרדנו ויצאתי בדרכי חזרה לבייתי.

 

להלן ציוני הדרך
בתולדות עשייתו של עזרא 
כפי שסיפר לי בקצרה 
ועל פי קובץ CV  ששלח לי.
בין קטעי המלל משולבים
חלק מהצילומים.

 

עזרא נולד בלוס אנג'לס, קליפורניה שבארה"ב בשנת 1956

 

משפחתו עלתה לארץ בשנת 1962 והתגוררה שנה בירושלים ולאחר מכן עברה למוצא עילית במזרח פרוזדור ירושלים.

 

הוא למד בבית הספר היסודי ותיכון הרי יהודה שנמצא בין קריית ענבים למעלה החמישה.

 

הוא שירת בצה"ל (1975 – 1978) ביחידה מובחרת בצנחנים.

 

בשנת 1979 עבר ממוצא עלית לערבה והתגורר כשנה בקיבוץ יהל בדרום הערבה במהלכה למד בקורס מורי דרך בבית הספר לתיירות באילת

 

עזרא נשוי לדבי (1979) ולהם חמישה ילדים: נטע, רונן, ענבל, יניב והראל שנולדו בין השנים 1980 – 1992 שהביאו לעולם עשרה נכדים.

ביתו שבמושב צופר
דבי ועזרא הם מבין
18 המשפחות הראשונות
שהקימו את היישוב

*

המושב קרוי על שם צוֹפַר הַנַּעֲמָתִי, אחד משלושת רעי איוב, וזאת בשל סמיכותו להרי אֱדוֹם ולארץ עוץ המקראית, מקום התרחשות ספר איוב.

 

צוֹפַר נמצא בין היישובים הקהילתיים צוקים וספיר כ־130 ק"מ מצפון לאילת, כ-46 ק"מ מדרום לצומת  ערבה

 

מיקום צופר  בצמוד ממערב לכביש הערבה (כביש 90) וק"מ וחצי ממערב לגבול עם ירדן.

 

מיקום המושב על מישור הנמצא ממערב וממעל נחל ערבה מדרום לו נחל שביה המתנקז לנחל עומר הנשפך לנחל ערבה מצפון יובל ללא שם המתנקז לנחל שלהב שגם הוא נשפך לנחל ערבה.

 

*

 

מושב צופר הוקם לראשונה כ"היאחזות הנח"ל צופר" ב-3 בספטמבר 1968.

אוהלים בצופר, 1968 . מארכיון קק"ל בתוך אתר המושב

 

היישוב הוקם כהיאחזות החמישית במספר בערבה על ידי בני גרעין "ציחור" של הנוער העובד והלומד שכלל צעירים מכפר סבא, רמתיים, הכפר הירוק וגבעת אולגה.

 

העלייה לקרקע נערכה דרומית למיקום הנוכחי, במקום בו שוכן כיום היישוב צוקים ונקרא "צופר הישנה".

 

חיילי ההיאחזות עיבדו מאה דונם של מֵלוֹנים וגידולי גן ירק. המים ליישוב הגיעו מן הקידוחים "צופר" ו"צופר 1".

 

בשנת 1975 הגיע הגרעין המאזרח של תנועת המושבים לצופר ( ששכנה במקום שהיום צוקים ) לגרעין זה צורף גרעין "יבלית" של השומר הצעיר . בשנה זו נשטף כל גן הירק של צופר בשיטפון אדיר שגם חסם את כביש הערבה דאז לשלושה ימים וכל מי שנתקע בין עין יהב לפארן שכן אצלנו באותם ימים . מהגרעין שאזרח את המקום נשארו כמה חברים שעברו ליישוב הקבע . (המקור לייזר קוברסקי)

 

"צופר הישנה" אוזרחה בשנת 1977, על ידי בני גרעין א' – "צופר" (בני מושבים ובתי ספר חקלאיים). מאוחר יותר, הצטרפו אליהם חברי גרעין ב', "עידן", חברי גרעין ג', "שיזף" ובנות משל"ת יחיד והתחילו בקליטת משפחות למושב.

 

בשנת 1979 (לאחר בחירת מיקומה הסופי של צופר) נשתל מטע התמרים וניבנו בתי הקבע במושב.

 

בשנת 1981 עברו 20 משפחות חברי המושבוץ, שגרו עד כה ב"צופר הישנה", למיקומה הנוכחי של צופר. טקס העלייה לקרקע התקיים ב-22 באוקטובר אותה שנה.

 

בשנתיים הראשונות בצופר עיבדו את השדות שליד צוקים, למעט החלקות מאחורי הבתים. את חברי המושב ליוו בתחילה וותיקי מושב עין יהב, ששימשו כמדריכים חקלאיים וחברתיים.

 

בעקבות הסכם השלום בין ישראל לירדן, בשנת 1994, עברו חלק מהאדמות החקלאיות של המושב לריבונות ירדנית. שטח זה נקרא "מובלעת צופר", או בפי בני המושב – "המזרחי". בפועל, שטח זה היה שטח מפורז שאיפשר לתושבים להמשיך ולעבדו חקלאית. השטח מנה 4,500 דונם מתוכם מעובדים 1,500 דונמים.

 

מושב צופר מונה כיום 102 משפחות, מתוכן 71 משקי אב ו-31 בנים חוזרים וכ- 12 תושבים בקהילתי.

 

להרחבה אודות צופר ראו מושב באר צופר בערבה ליד גבול ירדן – אנשים ומקום

חקלאי חרוץ
מאז הקמת צופר

מאז 1980 רבינס הוא חקלאי מצליח ויש לו משק של 45 דונם בו מגדל פלפלים (אדום, כתום, צהוב וירוק).

 

הוא עוסק בניהול צוות העובדים, מרביתם עובדים תאילנדים

 

עוסק בניהול הכלכלי של המשק

בית הרשת בחצר הבית
בו עזרא מגדל ירקות
לצורכי הבית, המשפחה
וחאן דרך הבשמים 

*

*

*

*

*

עזרא עסק בניהול חלקת הניסיונות של מו"פ ערבה במושב צופר (1985 – 1986)

 

בנוסף היה מנהל גידול משותף של מושב צופר אחראי על ניהול שטח חקלאי של בהיקף של 200 דונם של גידול מלון, קטיף ויצוא לחו"ל (1987 – 1989)

 

נבחר לאחד מעשרת המשפיעים על החקלאות בישראל מטעם וועדה ציבורית העוסקת בתחום החקלאות (1998)

תפקידים ציבורים
בנוסף לעבודה במשק המשפחתי,

מרכז משק צופר (1986 – 1989) 

ניהול אדמיניסטרטיבי של המושב הכולל אחריות על ניהול ענפים משותפים של המושב,

 

ניהול אירועי קהילה,

 

ניהול השירות לתושבים,

 

ניהול כללי מול גורמים ממשלתיים (מנהל מקרקעי ישראל, מקורות, הסוכנות היהודית, משרד החקלאות, מועצות ייצור וכו') ועוד.

 

בנוסף, מעורב מאוד במסגרת וועדות חקלאיות במושב, כגון: וועדת נוער, קליטה ועוד ובוועדות מוניציפאליות (הנהלה).

*

מנהל מו"פ החקלאי בערבה התיכונה (1994  -2004) 

ניהול צוות של מעל 40 איש,

 

לקיחת חלק פעיל מאוד במהלך בחירת הנושאים למחקר ופיתוח,

 

ניהול תקציבים ופעילות המו"פ מול גורמים מקצועיים-כלכליים בסדר גודל של 10-15 מיליוני ₪,

 

הקמת מערך פיתוח המשאבים וגיוס כספים ותרומות מגורמים בארץ ובחו"ל,

 

אירוח משלחות אישים מכובדים, כגון: נשיא סין, המלך עבדאללה, הילארי קלינטון, ראשי ונשיאי ממשלות ישראל ושרים שונים.

 

במהלך שנותיו כמנהל מו"פ ערבה הקים את פרוייקט הזה"ב שהינו פרוייקט להדברה ביולוגית של זבוב הפירות הים תיכוני בעמק הערבה.

 

במסגרת הקמת הפרויקט ניהל את המשא ומתן עם גורמים בינלאומיים בישראל, ירדן, הרשות הפלסטינאית והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בווינה.

 

יישום והטמעת הפרויקט בהצלחה באיזור תרם באופן ישיר ומשמעותי להרחבת היצוא החקלאי מהערבה עקב הסרת מחסומים פוטו-סניטאריים ופתיחת שווקים חדשים ברחבי העולם ובעיקר ארה"ב ויפן.

 

כמנהל מו"פ ערבה הקים את היום הפתוח במו"פ, אשר עם השנים הפך להיות אחד מאירועי החקלאות החשובים בארץ.

 

במסגרת 'היום הפתוח' מוצגים המחקרים והניסויים השונים המתקיימים במו"פ ערבה. כמו כן, אירוע זה מהווה היום במה, מהנחשבות בארץ ובעולם, לחברות העוסקות בחקלאות

הגבול שבסמוך לו נמצא המשק של עזרא

*

*

יו"ר וועד ההנהלה של מושב באר צופר (2007 – 2005)

אחריות וביצוע פעולות לקידום הפיתוח והרחבת המושב לצורך קליטת משפחות חדשות

 

חבר הנהלה בתאגיד ירקות ופירות 'צופר קירור ושינוע' (2005)

שינוע תוצרת חקלאית מהמושב לשוק המקומי וליצוא

*

ראש מועצה האזורית ערבה תיכונה (2007 – 2012).

ניהול צוות של 160 עובדים,

 

גיבוש חזון המועצה והטמעתו במחלקות השונות,

 

קידום ופיתוח ההתיישבות בערבה,

 

הכנת תוכניות אב בתחומים רבים וישומן,

 

אירוח אח"מים שונים כדוגמת, נשיא במדינה, ראש הממשלה ושרים.

 

בין פעילותיו הבולטות כראש מועצה האזורית קידום מול משרד הביטחון פינוי שדות מוקשים בין עין יהב לצופר על מנת לשחרר קרקעות לטובת שטחים חקלאיים והזזת גדר המערכת עד קו הגבול הבין לאומי.

 

הקמת מרכז רפואה דחופה במרכז האזורי ספיר.

 

הקמת מרכז וידור לתיירות חקלאית בתחנת הניסויים יאיר שבחציבה

 

קליטת משפחות ביישובי המועצה.

*

*

שליח קק"ל בארה"ב, אטלנטה ג'ורג'יה (2013 – 2015)

עיסוק בגיוס תרומות

מנהל המחקר החקלאי בחבל איילות (2015 – 2020)

*

חאן דרך הבשמים,
מיזם תיירות
שהקימו דבי ועזרא
בשנת 1999
שהיום הוא אחד
ממיזמי התיירות המרכזיים
בערבה

*

*

*

חאן דרך הבשמים הוא אתר תיירות מיוחד הממוקם בסמוך וממערב למושב צופר.

 

המתחם נמצא כשני ק”מ מצפון לחאן הדרכים מואה על דרך הבשמים העתיקה שבשנת 2005 הוכרה כאתר היסטורי עולמי ע”י ארגון UNESCO.

 

המקום הוקם על ידי דבי רעייתו של עזרא ופועל כאתר תיירות משנת 1999.

*

האתר התחיל את דרכו כמוקד לחוגי רכיבה על חמורים ופעילויות שטח.

 

במשך השנים התפתח וגדל והפך למוקד לאוהבי טבע וטיולים ולמחפשים חוויה מדברית רגועה בסגנון שונה.

 

המקום בנוי כך שהוא מאפשר קיום סדנאות, אירועים, קבוצות ואירוח משפחות מטיילים ונופשים המחפשים חאן בערבה.

 

החודשים המתאימים לפעילות בחאן הם ספטמבר עד מאי, הצימרים פתוחים כל השנה.

 

את החאן מנהל צוות נעים וצעיר ברשותה של נטע, ביתם של דבי ועזרא, תוך הקפדה על הכנסת אורחים כמיטב המסורת המדברית.

 

עזרא ודבי היום הם תומכים בלוגיסטיקה ואחזקת האתר.

*

*

*

חיילי מילואים צעירים משוחררים שהגיעו לנפוש בחאן לאחר לחימה בעזה במשך ימים רבים.

מצפור הר צופר
ואתר ההנצחה שלמרגלותיו

מבט אל ההר מכיוון מזרח

במדרגה למטה (מטושטש) אתר ההנצחה

אתר ההנצחה למרגלות מצפור "הר צופר" שעזרא מסייע בהקמתו הוא האתר הראשון להנצחת שני בני מושב צופר, חברים מילדות שנפלו במלחמת השביעי באוקטובר היא מלחמת עזה.

 

סמ"ר גלי רועי שקותאי ז"ל, לוחם בסיירת הנח"ל עורב שהוצב במוצב סופה, נהרג ביומה הראשון של המלחמה ב-7 באוקטובר 2023, בעת שלחם על הגנת קיבוץ סופה בגבורה רבה.

 

חברו, סמ”ר רואי אליאס ז”ל, נהרג ב-23 בדצמבר 2023 כלוחם בגדוד ההנדסה 603 בעוצבת "סער מגולן" (חטיבה 7) מפגיעת טיל  RPG בנגמ"ש מסוג נמ"רה, בפאתי חאן יונס.

 

השניים היו צעירים ערכיים ומבטיחים הם חלמו להמשיך לחיות בצופר, ולהקים בה את ביתם ומשפחתם

 

להרחבה ראו גם חלום שנקטע בצופר

הנוף מהמצפור

עבודות הכשרה שביל לחניון הנצחה, יום למחרת ביקורי (6/2/2024), צילום עזרא רבינס

בהזדמנות ראוי לציין את הבן השלישי של יישובי ערבה תיכונה שנפל במלחמת עזה.

 

סמ"ר אוהד (בודי) כהן ז"ל בן מושב עידן שנולד וגדל בו.

 

ביום שבת 7 באוקטובר 2023 עם ראשית הקרבות, הוא הוקפץ יחד עם חבריו מיחידת שלדג לקיבוץ ופגעו במחבלים רבים שבאו להרוס את הקיבוץ עד שנפל בקרב .

מתחם הבית
של שמחה פרלמוטר
לפני שעבר לעיר אובות
שעזרא ניקה
ומנסה להופכו לאתר מורשת

שמחה פרלמוטר שיהודי דתי ממיאמי,  שלמד משפטים בבוסטון, הגיע למסקנה כי ישו הוא המשיח וכי עליו לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בערבה.

 

בשנת 1967 הגיע לערבה ובנה את ביתו במקום שלימים בסמיכות אליו הוקם מושב צופר.

 

מאוחר יותר עלו לארץ והצטרפו אליו כמה משפחות יהודיות מאמריקה. הם מכרו את רכושם, החזירו את דרכוניהם.

 

הם ניסו להקים יישוב משלהם – עיר אובות.

 

לפרלמוטר הצטרפו שתי נשותיו – יהודית, שאתה התחתן כדת וכדין, ורחל הנוצרייה – וכן הוריו ושלושת ילדיו מיהודית.

 

עם השנים באו למקום חוזרים בתשובה ונוצרים שביקשו להתגייר.

 

פרלמוטר עסק בגיור ונהפך לרב הרשמי של המקום.

 

לאחר שהסתכסך עם הסוכנות היהודית, שתמכה בו בראשית דרכו, פנה לחסידות סאטמר במאה שערים בבקשה לסיוע כלכלי. הוא נענה, ועם הזמן הכריז על עצמו כאנטי-ציוני.

*

עץ התמר
שעזרא מאמץ
ומשיב לחיים
על גדת נחל שביה
במקום שפעם הייתה
שכבת מיי תהום עליונה 

*

איש הערבה, אמרנו?

*

צילום אחרון של הזוג רבינס 

*

סוף,

 עזרא רבינס,
איש כלבבי,
מלח הארץ!

אני שמח
שהכרתי אותו
ונהניתי לצלם אותו
באמצעות המיזם
"אדם וסביבתו"

מן הסתם נפגש עוד
ונשתף פעולה
בקיום הסיור לאורך הגבול
בסתו תשפ"ה,
ביום השנה ה-30
לחתימת הסכם השלום
עם ממלכת ירדן 

***********

תודה עזרא
שאפשרת לי
להציץ לעולמך
העשיר והמרתק

תודה לכם
דבי ועזרא
על האירוח הלבבי.

תודה לך
אסתי הירש
שהכרת לי את עזרא.