המיעוט הנוצרי בסכנין וכנסיותיו25 בנובמבר 2021

 

תיעוד זה על המיעוט הנוצרי בסכנין מהווה המשך לביקורים בסכנין ב-17 בנובמבר 2021 וב-24 בנובמבר וראו העיר סכנין בלב בגליל התחתון המרכזי

 

בסח'נין מתגוררים 32,588 תושבים לפי אומדן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ספטמבר 2021  כ-94.8% מהתושבים הם מוסלמים בתוכם יש גם קהילה קטנה של סופים ואילו וכ-5.2% הם נוצרים (כ-1,600 נפש).

 

הנוצרים בסכנין משתייכים לשני זרמים בנצרות, מחציתם נכללים בקהילה היוונית – אורתודוכסית ומחציתם בקהילה היוונית – קתולית.

 

ראוי לציין שבעבר שחלקו של המיעוט הנוצרי מסך תושבי סכנין היה גבוה יותר ובמהלך מאה השנים הלך וקטן. בשנת 1922 הם מנו כ-15% מאוכלוסיית הכפר ובשנת 1945 הם מנו כ-11% מאוכלוסיית הכפר.  

 

מיקום שכונת הנוצרים

 

לכן, חלק האחרון של הביקור בסכנין התייחס גם למיזם "המיעוט הנוצרי בישראל" (המיעוט שבמיעוט של אזרחי המדינה) שהתחלתי בו בקיץ 2019.

 

האוכלוסייה הנוצרית בישראל  – על פי הנתונים לרגל חג המולד 2020 שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חיים בישראל כ-180 אלף נוצרים הם כ-2% מאוכלוסיית המדינה.

 

77.1% מהנוצרים בישראל הם נוצרים ערבים וארמים והם מהווים 7.1% מסך אוכלוסיית המיעוט הערבי והארמי בישראל.

 

רוב הנוצרים הערבים והארמים מתגוררים בגליל ובכרמל, למעלה משני שליש מהם במחוז צפון ושליש במחוז חיפה.

 

היישובים עם האוכלוסייה הנוצרית הערבית הגדולה ביותר הם: נצרת (21.7 אלף), חיפה (16.3 אלף), ירושלים (12.9 אלף) ושפרעם (10.4 אלף).

 

ערבים נוצרים מתגוררים גם בערים המעורבות (1% ואף פחות)  והן: עכו, יפו, רמלה ולוד

 

היישובים בגליל עם רוב נוצרי הם מעיליא, פסוטה, (כמעט 100%), עילבון (75%), ג'ש (גוש חלב) (66%), כפר יאסיף ןראמה (50%).

 

יישובים אחרים בגליל בהם האוכלוסייה ערבית-נוצרית היא גדולה (למעלה מ-10%) הם איבלין, נצרת, שפרעם, פקיעין, מע'אר, יפיע, תרשיחא, אבו סנאן, ריינה, כפר כנא, ג'דיידה-מכר;

 

יישובי מיעוטים (מוסלמים ודרוזים) בהם הערבים נוצרים מהווים מיעוט (עד 10%) הם : עראבה, סכנין, דיר חנא, חורפיש, תורען, עוספיה, מזרעה, בעינה, מזרעה, סמיע, שעב, מוקיבלה

 

בשעת אחר הצהרים ביום הביקור בסכנין, 17 בנובמבר 2021 המשכנו לנוע בגרעין הכפר הגענו לשכונת הנוצרים (חארת נצרה).

***

בשכונת הנוצרים ביקרנו בשתי הכנסיות

****

 

בתחילה בכנסייה היוונית – אורתודוכסית מאר ג'אריאס ושם אירח אותנו כהן הדת אבונה סאלח ח'ורי

 

בתחילה סיפר לנו על עצמו, דור שישי של כהני הדת של הקהילה האורתודוכסית בסכנין מאז מחצית המאה ה-19 שהגיעה למקום מלבנון (בקהילה האורתודוכסית כהני דת יכולים להינשא  )

 

בתוך הכנסייה סיפר לנו על בנייתה, הרחבתה והשיפוצים שנעשו בה במהלך השנים.

 

עוד סיפר שלפני כארבעה עשורים, השכן המוסלמי שביתו גובל עם הכנסייה הגיע לאביו של אבונא צאלח, והודיע לו שבעקבות קול ששמע החליט לתרום את חלק מבית להתרחבת הכנסייה..

 

הוא סיפר לנו גם על הקהילה שמונה כיום כ-750 נפש והשתתפותה בתפילות יום ראשון ובחגים.

 

הוא סיפר לנו על מבנה הכנסייה ואופן התפילה.

 

ואחר כך המשכנו והגענו לכנסייה היוונית – קתולית (מלכיתית)  סנט ג'וזף שם אירח אותנו כהן הדת עארף ימין.

 

עארף ימין סיפר לנו על עצמו, לשעבר איש חינוך, סגן מנהל בית תיכון שעשה הסבה והפך לפני מספר שנים כהן הדת.

 

הוא סיפר לנו על הקהילה היוונית – קתולית בסכנין שמונה כ-750 נפש, יחסיה הטובים עם האוכלוסייה.

 

הכנסייה הנוכחית נבנתה ב-1985 על חורבות הכנסייה הקודמת שנבנתה בשנות ה-40 'ונחנכה בשנת 2005 .

 

הוא גם סיפר לנו בעצב על האירוע בדצמבר 2020 בו הוצתו שני עצי אשוח מחוץ למתחם הכנסייה והכנסייה האורתודוקסית. ועל תגובת עיריית סכנין שכינסה ישיבת חירום בהשתתפות נציגי כל המפלגות, אנשי דת וכמרים בעיר ובה הוחלט לשקם את העצים ולהציבם מחדש בשני טקסים ובמקביל להאיר את בניין העירייה לאות הזדהות עם הנוצרים וגינוי לשרפה.

 

סיימנו את הביקור בשעת חושך.

 

המשכנו בנסיעה בגרעין הכפר לעבר הקתדרלה החדשה היוונית – אורתודוכסית שנבנית בימים אלה.

 

בזמן זה לא התאפשר ביקור בכנסייה. נותר לצלם את הכנסייה בחושך.

 

בנסיעה בדרך חזרה חשבתי שלא הגעתי לכל המקומות בעיר שחשבתי קודם הביקור ובעצם לא מיציתי את הביקור בה.

 

שבוע לאחר מכן, ביום רביעי 24 בנובמבר 2021, בשעת בוקר הגעתי שוב לסכנין.

 

בשעת צהרים לאחר הסיבוב העיר עם מונדר חליאלה הגעתי שוב למתחם קתדרלה מרים הקדושה של הקהילה היוונית – אורתודוכסית.

 

שם פגשתי את מר אבו ג'ורג' גנטוס, איש הקהילה היוונית – אורתודוכסית, אותו ואת בנו הכרתי בחגיגות סנט' גורג' בלוד בשבוע שעבר.

 

למקום הזדמנה גם מורת הדרך, איילת אורפז, במסגרת הכנה לסיור שתוביל בשבוע הבא.

 

אבו ג'ורג' סיפר לי עליו, על משפחתו ובעיקר על בניית הכנסייה ועל העבודה עליה הוא מפקח.

 

אחרי השיחה, אבו ג'ורג' הציג לי את הכנסייה, מרכיביה ועיטוריה ואת המפלס התחתון המשמש כמקום תפילה של העידה עד השלמת הבנייה.

 

בהמשך הגיע למתחם הכנסייה ד"ר מאג'ד גנטוס, שממונה מטעם הקהילה על תכנון הכנסייה ועיצובה ופועל בהתנדבות מאז שנת 2004.

 

ד"ר מאג'ד גנטוס הוא רופא שיניים במקצועו, צייר חובב ובעל ידע נרחב בהנדסה אזרחית, אדריכלות ועיצוב פנים. השיחה איתו על ההיגיון של בניית הכנסייה הגדולה והמרשימה ועל העבודות הייתה מרשימה ומרגשת.

 

*****

מעט מידע אודות
"הכנסייה היוונית אורתודוקסית"

"הכנסייה היוונית אורתודוקסית" מונה את כל הכנסיות הדבקות במסורת התאולוגית, הרוחנית והטקסית הביזנטית-מזרחית ששורשיה בארבעה המוקדים הקדומים (הראשונים) של הנצרות :
* הפטריארכיה של קונסטנטינופול, הניצבת סמלית בראש הדת כולה,
הפטריארכיה של אנטיוכיה (סוריה) (שהתפצלה בשעתו מהסורים האוריינטלים),
הפטריארכיה של אלכסנדריה (מצרים) (שהתפלגה מן הכנסייה הקופטית)
הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים.

 

הכנסייה האורתודוכסית קיבלה את החלטותיהן של כל שבע המועצות האקומניות שהתכנסו מהמאה הרביעית עד למאה השמינית לספירה. מאחר שבירת האימפריה הרומית המזרחית הייתה קונסטנטינופול, הוכר הפטריארך של עיר זו, שכונתה רומא החדשה, כמנהיג המורם מעל לאחרים. גם כיום ידועה הכנסייה ככנסיית “רום” (קונסטנטינופול בשמה הערבי). אף שהפטריארכיות שנוספו במשך השנים שמרו על עצמאותן והחזיקו במאפיינים ייחודיים, שוררת ביניהן זיקה עמוקה בתחומי האמונה והתיאולוגיה ובנוסח התפילה.

 

גם הכנסייה הלאומית של יוון והכנסייה הלאומית של קפריסין חולקות מסורת זו. הכנסייה הלאומית של אלבניה מכילה קהילות רבות המשתמשות ביוונית.

 

לכל אלו יש גם את האפארכיות שלהן מעבר לים, כמו הפטריארכיות היווניות-אורתודוקסיות באמריקה ובאוסטרליה (להבדיל מהאפארכיות הרוסיות-אורתודוקסיות וכולי שם, הגדולות יותר) הכפופות ישירות לקונסטנטינופול.

 

מעמד של כנסייה בנצרות אורתודוקסית ובכנסיות המזרחיות הקדומות היה אוטוקופאלי (כנסייה עצמאית) לפיו ראש הכנסייה אינו כפוף לאף מנהיג דתי אחר, מחוץ למדינה. הכנסייה בוחרת בעצמה את ראשה ואת ארכיבישופיה או המיטרופוליטים שלה.

 

כיום חמש עשרה הן כנסיות עצמאיות (אוטוקפליות). על-פי מסורת עתיקה, סדר מניינן של הכנסיות הוא של אלה מהמקומות הבאים: קונסטנטינופול (קושטא), אלכסנדריה, אנטיוכיה, ירושלים, רוסיה, גיאורגיה, סרביה, רומניה, בולגריה, קפריסין, יוון, אלבניה, פולין, צ'כיה ואוקראינה. אין שום תלות בין הכנסיות, וכאמור הן כפופות לשלטון מקומי בלבד. הכנסיות האוטוקפליות עצמאיות במישור המנהל הדתי והמשפטי כלפי כל סמכות כנסייתית אחרת. בראשן עומד, לפי המקרה, פטריארך, אפיפיור (באלכסנדריה), קתוליקוס (בארמניה, גאורגיה) או ארכיבישוף. הכנסיות האוטקפליות נחשבות לשוות זו לזו, אך פטריארך קונסטנטינופול נחשב לראשון בין שווים.

 

הכנסייה הנוצרית-אורתודוקסית המזרחית היא הקהילה הנוצרית השנייה בגודלה בעולם (לאחר הכנסייה הקתולית) ויש בה כ-250 מיליון מאמינים המאוחדים במסורת תיאולוגית וליטורגית קדומה. הכנסייה חובקת עולם וכוללת 15 כנסיות עצמאיות שגבולותיהן הגאוגרפיים, התרבותיים והלאומיים מוגדרים היטב.

הכנסייה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים

הכנסייה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים  ששמה המלא הוא "פטריארכיית עיר הקודש ירושלים וכל פלסטין, סוריה, מעבר לנהר הירדן, כנא שבגליל, וציון הקדושה", זכתה למעמד “אם הכנסיות” כבר במאה הרביעית,  בהיותה הממשיכה הישירה של כס יעקב הקדוש (אחי ישוע בברית החדשה),  הבישוף הראשון של ירושלים. במאה החמישית הועלה בישוף ירושלים למעמד של פטריארך.

 

הפטריארך היווני-אורתודוקסי בארץ הקודש חולש על מדינת ישראל, על שטחי הרשות הפלסטינית, על ירדן ועל חצי האי ערב.

 

הקהילה הערבית האורתודוקסית היא הגדולה מבין הקהילות הנוצריות בארץ, וכן רבים מחברי הכנסיות האחרות רואים בכנסייה זו את שורשיהם.

 

הסמכות העליונה של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים מכונה “הסינוד” (אספה, מועצה, מיוונית) וחברים בה שבעה עשר בישופים בכירים, הבוחרים את הפטריארך. עקב חשיבותה ההיסטורית והסמלית של ירושלים זוכה הפטריארך שלה להערכה מיוחדת מצד עמיתיו – הפטריארכים האורתודוקסים שבאנטיוכיה, אלכסנדריה וקונסטנטינופול.

 

הכנסייה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים מופקדת על המקומות הקדושים ומקיימת נוכחות רצופה בת 1,700 שנים בשתי הכנסיות החשובות ביותר בארץ הקודש: כנסיית הקבר הקדוש (כנסיית התחייה בשמה היווני) בירושלים וכנסיית המולד בבית לחם.

 

הכנסייה מקיימת את תפילותיה על פי הנוסח הביזנטי ביוונית, ומשמרת את לוח השנה היוליאני, המאחר בשלושה עשר יום אחר הלוח המערבי-גרגוריאני. אף שמרבית הנוצרים הנמנים עם הכנסייה היוונית אורתודוקסית בארץ הקודש הם ערבים, מנהלים אותה בישופים ממוצא יווני. גם נזירים רבים הם יוונים ואילו רוב כוהני הדת הקהילתיים הם ערבים.

 

יש מאמינים המדגישים את היותם ערבים-אורתודוקסים ולא יוונים-אורתודוקסים ועובדה זו היא סלע מחלוקת חריפה בין בני העידה הערבים בארץ ובין הפאטריארכיה היוונית בארץ. באמצע המאה ה-20 החלה הכנסייה היוונית-אורתודוקסית לערוך בקהילות מקומיות רבות את התפילה בערבית לטובת מאמינים שאינם מבינים יוונית.

 

הפאטריכיה מנהלת רשת של בתי ספר במקומות שונים ומפעילה גם מרכזים לשירותים חברתיים וסמינר להכשרת כוהני דת על הר ציון.

 

מסיבות היסטוריות ופוליטיות פועלות משלחות של פטריארכיות נוספות בארץ הקודש באופן נפרד מקיימות נוכחות בולטת בארץ הקודש והן הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית והכנסייה הרומנית-אורתודוקסית . את מנזר המצלבה בירושלים בנתה הכנסייה האורתודוקסית הגיאורגית, אך מאחר שנוכחותה של כנסייה זו נחלשה במהלך השנים נרכש המנזר בידי הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית. עם זאת, כל הכנסיות האורתודוקסיות מכירות בסמכות הפטריארך היווני-אורתודוקסי וכל פעילותן בארץ הקודש מתואמת עמו.

הכנסייה היוונית – אורתודוכסית בסכנין
כנסיית מאר ג'אריאס

הכנסייה היוונית -אורתודוקסית מאר ג'ריאאס היא הכנסייה הראשונה שנבנתה סכנין, נחנכה בשנת 1864, נמצאת בלב העיר העתיקה.

 

הכנסייה נבנתה בסגנון ביזנטי, שופצה והורחבה מספר פעמים.

 

כיום האולם משמש לכנסים מרובי משתתפים.

 

***

***

***

***

רגע הפסקה…. שיחה חשובה הגיעה

***

***

***

אבונה מפליא בשירה

***

****

מזכרת מהביקור

****

מעט מידע אודות
הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית

הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית (בערבית: רום קתוליק) היא כנסייה אוניאטרית העומדת בפני עצמה שהסתפחה למרות הכנסייה הקתולית לאחר שהתפצלה במאה ה-18 מן הכנסייה האנטיוכית.
מקור והפניות

 

הכנסייה האנטיוכית ידועה גם ככנסייה היוונית-אורתודוקסית של אנטיוכיה היא אחת מחמשת זרמי הכנסייה (הפנטארכיה). ארבע מתוך חמש הפנטארכיות בעולם העתיק היו בתחומי האימפריה הביזנטית והחמישית הייתה בקיסרות הרומית המערבית: ארבע האחרות הן הפטריארכיה של אלכסנדריה (הקופטית), הפטריארכיה של ירושלים  (כיום מפולגת בין השאר בין לטינית ויוונית-אורתודוקסית), הפטריארכיה של קונסטנטינופול והפטריארכיה של רומא. חמש כנסיות אלה היוו את בכנסייה הנוצרית המאוחדת לפני פילוגה במאה ה-11 בין הנצרות הקתולית במערב לבין הנצרות האורתודוקסית במזרח.

 

הכנסייה האנטיוכית היא כנסייה אוטופלית, כלומר, הפטריארך של אנטיוכיה אינו כפוף לבעל סמכות עליונה ממנו בנצרות האורתודוקסית.

 

הכנסייה האנטיוכית טוענת כי היא היורשת הלגיטימית היחידה לקהילה הדתית בראשיתה של הנצרות שהוקמה באנטיוכיה (צפון סוריה של ימינו) על ידי השליחים פטרוס ופאולוס. מולה עומדת כנסייה נוספת הטוענת טענה זו – הכנסייה הסורית-אורתודוקסית (האשורית). הפיצול בין שתי הכנסיות (עוד טרם פילוג הכנסייה הנוצרית), התרחש על רקע הוויכוח על טיבו של ישו בוועידת כלקדון במחצית המאה החמישית (שנת 451)  שבה נקבעה הדוקטרינה הדיופיזיטית, קרי לישו היו שני טבעים שונים, אלוהי וגשמי הנפרדים מהותית אך בלתי-נפרדים ונמצאים בגוף אחד.

 

מקור והפניות

 

המונח מלכיתים משמש לציון מספר כתות נוצריות במזרח התיכון השייכות לנצרות המזרחית הקתולית.  מקור השם הוא במילה הסורית העתיקה "מלכאיא", שפירושה "מלכותי". במקור שימש המונח ככינוי גנאי בעקבות הפיצול החריף שחל בנצרות המזרחית לאחר ועידת כלקדון במחצית המאה החמישית. מתנגדי הוועידה השתמשו בו כדי לציין את אלה שתמכו בהחלטות הוועידה ובקיסרות הביזנטית, ולא ברור באיזו תקופה החלו המלכיתים לכנות את עצמם בשם זה.

 

המלכיתים היו ברובם עירוניים דוברי יוונית שחיו במערב הלבנט ובמצרים, שלא כמו מתנגדי ועידת כלקדון דוברי הסורית והקופטית, שהיו ברובם כפריים.

 

הכנסייה המלכיתית חולקה לשלוש פטריארכיות היסטוריות – אלכסנדריה, אנטיוכיה וירושלים, שהיו כפופות לפטריארך של קונסטנטינופול. מתנגדי ועידת כלקדון מקרב הכנסיות המזרחיות הקדומות ייסדו פטריארכיות משלהם באלכסנדריה (הכנסייה הקופטית אורתודוקסית), ובאנטיוכיה (הכנסייה הסורית אורתודוקסית).

 

החל מאמצע המאה -14 פעלו אנשי דת קתולים בדמשק ובאזורים אחרים, והחלו להמיר בחשאי את הכהונה האורתודוקסית לקתוליות. בתקופה זו הפיצול בין הכנסייה המזרחית למערבית לא היה מוגדר, ומרבית המומרים המשיכו לפעול גם בתוך הכנסייה האורתודוקסית.

 

במחצית המאה ה-18, לאחר מספר מהלכי השתלטות קתולית על הפטריארכיה והכרת האפיפיור בה, הייתה הכנסייה המלכיתית מפוצלת בין האורתודוקסים, שהמשיכו להכיר בסמכותו של הפטריארך של קונסטנטינופול, לבין הקתולים, שהכירו בסמכותו של האפיפיור ברומא. כיום, רק הקבוצה הקתולית ממשיכה לכנות עצמה מלכיתית.

 

במדינת ישראל היוונים-קתולים הם כיום העדה הנוצרית הגדולה ביותר ומספרם מוערך כ-80,000. הארץ מחולקת לשני מחוזות כנסייתיים ירושלים וצפון:

 

בראש מחוז הפטריארכיה בירושלים עומד סגן (ויקאר) הפטריארך המלכיתי והוא החולש על קהילות גם בבית לחם, ברמאללה, יפו, ברמלה ובכפרי הרשות הפלסטינית בגדה המערבית

 

בראש המחוז הצפוני שמספר המאמינים המתגוררים בו גדול באופן ניכר ממספרם במחוז ירושלים, עומד הארכיבישוף של עכו, חיפה נצרת והגליל ומושבו בחיפה.

מרבית היוונים-קתולים בישראל בצפון הארץ:
בערים שפרעם, נצרת, חיפה, עכו;
בכפרי הגליל בהם כולם מלכיתים: פסוטה מעיליא
ביישובים מעורבים אחרים, עילבון, עוספיה, תרשיחא, ראמה, בוקיעה, תורען,  יפיע וכפר יאסיף;.
קהילות קטנות נמצאות גם ביישובים בהם רוב מוסלמי בעינה, דיר חנא, ג'דידה, כפר מכר, סכנין, ריינה
וגם בכפר הדרוזים חורפיש ופקיעין
מיעוט קטן מאד נמצא בירושלים וביפו.
מקור נוסף

 

כאמור, מאמיני הכנסייה היוונית-קתולית, הקרויים מלכיתים, הם בעלי מוצא מעורב יווני ומזרח-תיכוני ונחשבים, צאצאי ראשוני הנוצרים באנטיוכיה הסורית מן המאה הראשונה לספירה.

 

המלכיתים מגדירים עצמם כ"קתולים מזרחיים מקיימי פולחן ביזנטי" – הם כפופים לאפיפיור ולוותיקן אך זוכים תחת כנפיהם לאוטונומיה פולחנית במסגרתה הם משמרים את המנהגים והליטורגיה שמקורותיהם בנצרות המזרחית קדומה.

 

בראש הכנסייה המלכיתית עומד מאז שנת 2017 הפטריארך יוסוף עבסי, ותוארו הרשמי "הפטריארך המלכיתי (יווני קתולי) של אנטיוכיה ושל כל המזרח, אלכסנדריה וירושלים".

 

הוא אחד מחמישה כהני דת נוצריים הנושאים בתואר "פטריארך אנטיוכיה", והוא כפוף ישירות לאפיפיור. מקום מושב הפטריארכיה כיום בדמשק, סוריה.

 

מספר המשתייכים לכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית נאמד בכ-1.5 מיליון, כמחציתם בארצות המזרח התיכון השונות (בעיקר לבנון, סוריה, ירדן, ישראל והרשות הפלסטינית) וכמחציתם מהגרים מארצות אלה (וצאצאיהם) שנפוצו ברחבי העולם – בעיקר במדינות מערב אירופה, צפון אמריקה ודרום אמריקה.

******

כנסייה היוונית – קתולית (מלכיתית) בסכנין
כנסיית סנט ג'וזף

הכנסייה בנויה משתי קומות וכיפה. הקומה העליונה משמשת לתפילה וקומת הקרקע משמשת לכנסים וישיבות הקהילה

***

**

אבונה ערף ימין

****

מזכרת מהביקור

*****

הקתדרלה החדשה של הקהילה היוונית – אורתודוקסית
נקראת כנסיית מרים הבתולה
הנמצאת ברחוב "אלסיידא מרים אל עד'רא"

***

 

קתדרלה הכוללת שתי קומות המתנשאת לגובה של 49 מטרים

 

נבנתה על משבצת של 3 דונם שנתרמה לקהילה על ידי עיריית סכנין בשנת 1996

 

בניית הכנסייה החלה בשנת 1999 והיא נבנתה מתרומות אנשי הקהילה היוונית – אורתודוכסית, קבלנים מוסלמים שביצעו את העבודה ללא תמורה ונדבנים נוספים.

 

שלט הוקרה לנדבן לכבוד סעיד תאופיק ח'ורי. איש עסקים לבנוני, יליד צפת. ב-1948 משפחתו ברחה ללבנון, משם ליוון. נתן תרומה גדולה מאוד לפרויקט. ביקר כאן ב-27.6.2012. מאז הוא נפטר. בנו, סמאר ח'ורי, המשיך את התמיכה בפרויקט.

 

הכנסייה היא אחת הכנסיות הגדולות במזרח התיכון.

 

את הכנסייה תכנן האדריכל המוסלמי דר' מחמוד טבעוני יליד נצרת שהיה מהמהנדסים הראשונים במגזר הערבי, והראשון שקיבל תואר שני ודוקטורט באדריכלות מהטכניון. את השראה לתוכנית הכנסייה קבל מכנסייה בירדן.

 

בצורת בנייתה הכנסייה מבטאת פירוש מחודש למסורת הביזנטינית המסתמכת על כיפות וקמרונות, שהתפתחה בקונסטנטינופול טורקיה

 

פירוש חדש ומודרני זה המתכתב עם הקהילה האורתודוכסית, הממשיכה את המסורת הביזנטינית.

 

דר' מחמוד טבעוני לא זכה לראות השלמת הכנסייה, הוא נפטר באופן פתאומי בעת ביקור בדמשק את מקומו בניהול המשרד תפס אשרף טבעוני בשנת 2005. ראו אתר משרד טבעוני אדריכלים ומהנדסים

 

משנת 2004 ד"ר מאג'ד טנגוס, איש הקהילה היוונית -אורתודוכסית שהוא רופא שיניים במקצועו ולו מרפאות בסכנין וכרמיאל הוא שממשיך ומעצב את צורת הכנסייה ומכין את השרטוטים של העיטורים בה. כאמור הוא  צייר חובב ובעל ידע נרחב בהנדסה אזרחית, אדריכלות ועיצוב פנים.

 

ד"ר מאגד טנגוס

***

אבו ג'ורג' טנגוס, יליד 1952, גמלאי עבד 40 שנה בחברת "אבן וסיד", היה אחראי על קידוחים ופיצוצים באבן. השמיעה שלו נפגעה קצת. פרש ב-2008, ומאז מקדיש את עיקר זמנו לכנסייה ולקהילה, בהתנדבות ומפקח על עבודות הבנייה

****

הציור באפסיס – קיבלו במתנה מאישה ביוון. עלה כ-300,000 אירו. האישה חלמה בלילה, ומריה הבתולה אמרה לה בחלום שהיא צריכה לתרום תרומה כמה שיותר גדולה לכנסייה גדולה בגליל. היא התקשרה לפטריארך, והוא קישר אותה לקהילה כאן. האמנים מיוון. השלימו את העבודה בקטע הזה לפני הקורונה.

. תבליט היונה (צילום, איילת אורפז)- "נס היונה" ב- 9.11.2012 יום הולדתו של ד"ר מאג'ד טנגוס, יציקו את רצפת בטון שיהווה בסיס לרצפה בקודש הקודשים של הכנסייה. בלילה השאירו אותו להתייבש. למחרת, כשבאו למקום נמצא בבטון עקבות שיצרו את דמות יונה שהיא הסמל לרוח הקודש בנצרות, והעין של היונה היא אחת הפינות של המזבח המתוכנן. מבחינת הקהילה, זה היה סימן להגנתו ותמיכתו של אלוהים בכנסייה שלהם. הכוונה ללהנציח את האירוע ולשמר את זה כמקום קדוש, ולהניח רצפת זכוכית שקופה ועבה מעליה ומסביבה תותקן תאורה.

***

תשליב זה תוכנן ע"י דר מאג'ד טנגוס במרכז ישוע, סביבו השליחים. מוות, תחייה. פנייה לארבע רוחות השמיים. בפינות – כתר הקוצים.

חדר לאירוח ללינת האומנים מיוון

האפסיס באולם התחתון המשמש עד השלמת הבניה כמקום תפילה מעת לעת

***

פסל ג'ורג' קוטל הדרכון נקנה מאיטליה כדי להגן על הקהילה כאן. תחת הפסל לוחיות הנצחה ותודה – הימנית: לסעיד תאופיק ח'ורי ומשפחתו (איש עסקים פלסטיני-לבנוני שתרם המון, מונצח גם על החזית), השמאלית: לראשי המועצה ומשלב מסוים ראש העירייה (שישה בסה"כ) שנתנו את האדמה והתמיכה לפרויקט הזה.

כיפות הכנסייה הותקנו על ידי אומנים מאוקריאנה

***

***

***

***

***

*****

סוף דבר,

הביקור הכפול בקהילות הנוצרית בסכנין
היה מרשים מעניין, מרתק ומרגש

******

שמחנו מאוד מהלבביות של כוהני הדת שאירחו אותנו

****

הקתדרלה החדשה הנבנית כבר זמן רב
היא מרשימה ומדהימה בגודלה
בכיפות צריחיה והעיטורים שבה

*****

תודה למונדר חליאליה ויואל שדה
על תיאום הביקור עם כוהני הדת
של הקהילות

****

תודה לאבו ג'ורג' טנגוס
שהזמין אותי לביקור נוסף
באתר כנסיית מריה הבתולה,
אירח אותי
והראה לי את הכנסייה

****

תודה לד"ר מאג'ד טנגוס
שהקדיש לי מזמנו ושוחח איתי
על תהליך בניית הכנסייה
ובעיקר על ההיגיון שבסיסה   

****

תודה למורת הדרך איילת אורפז
ששיתפה אותי ברישומיה דברי אבו ג'ורג'