לוד, חגיגות גאורגיוס הקדוש בכנסיית סנט ג'ורג' (חלק ה')17 בנובמבר 2019

 

בשנה זו החלטתי שהגיעה העת ללמוד ולהכיר את העיר לוד יותר ממה שידעתי עד. לכן בחודשים מרץ – מאי ביקרתי ארבע פעמים בעיר:
* בפעם הראשונה, סיור ברגל במרכז העיר העתיקה,
* בפעם השנייה, סיור ברגל וברכב בעיר הישנה,
* בפעם השלישית, דיווש בתוך העיר, לאורכה ולרוחבה *
* בפעם הרביעית סיבוב בשכונת הרכבת 

 

כבר בפעם הראשונה הבנתי שלימוד העיר לא יהיה מלא אם לא אשתתף ב-16 בנובמבר ב"חגיגות גאורגיוס" הקדוש נקראות גם "חג סנט ג'ורג'"  וגם "חגיגות לוד".

גאורגיוס הקדוש שחי בין סוף מאה השלישית וראשית המאה הרביעית הוא קדוש נוצרי הנחשב לקדוש החשוב ביותר בנצרות האורותודוקסית. גאורגיוס הוא הקדוש הפטרון של כמה ארצות: אנגליה, אתיופיה, גאורגיה, מונטנגרו, ליטא וקטלוניה וכן של כמה ערים, ובהן מוסקבה, גנואה ובמברג.
החל מן המאה ה-12 נפוצו אגדות, על-בסיס המסופר בחזון יוחנן (פרק י"ב, 7-9) בברית החדשה, שם מתוארת מלחמתו של שר המלאכים מיכאל בתנין. גאורגיוס על-פי האגדה הציל נערה מידי דרקון אכזר והרג את הדרקון.
אין מקורות היסטוריים מהימנים המספרים את סיפור חייו של גאורגיוס הקדוש. על פי המסורת והאגדות עליו הוא נולד למשפחה נוצרית בסוף המאה השלישית. אביו היה מקפדוקיה (היום תורקיה) ושירת כקצין צבא. אמו הייתה מלוד. לאחר שאביו נהרג במלחמה חזרה אמו לעיר מולדתה עם בנה, שחינכה בעצמה. גאורגיוס המשיך את דרכי אביו, הצטרף לצבא ועלה בסולם הדרגות. בסוף שנות העשרים לחייו הוא כבר נשא דרגת קצונה והוצב בניקומדיה כחבר במשמר האישי של הקיסר דיוקלטיאנוס.
לפי סיפורי הקדושים, בשנת 302 פרסם דיוקלטיאנוס צווים המורים לאסור כל חייל נוצרי בצבא ומחייבים כל חייל אחר להשתתף בפולחן הקיסר ולהקריב קורבן לאלים הרומיים. גאורגיוס הקדוש צווה ליטול חלק בדיכוי הנוצרים אך במקום זאת התוודה כי הוא נוצרי וביקר את החלטת הקיסר. דיוקלטיאנוס ניסה להמיר את דתו של גאורגיוס והציע לו כסף ואדמה כדי שישתתף בפולחן הרומי. גאורגיוס סירב והקיסר ציווה על המתתו בעינויים כבוגד. לאחר עינויים קשים נערף ראשו של גאורגיוס על חומת ניקומדיה ב-23 באפריל 303. הקיסרית אלכסנדרה וכוהן הדת אתנסיוס שצפו בסבלו, השתכנעו ממסירות הנפש שלו והתנצרו גם הם, למרות שידעו כי יוצאו להורג. גופתו של גאורגיוס הובאה ללוד, עיר מולדת משפחתו, ושם הוא נקבר כקדוש מעונה
מקור והפניות

 

על מנת לא להחמיץ את מועד החג, ציינתי אותו ביומני.

 

ביום שבת, 16 בנובמבר הגעתי בשעת בוקר מוקדמת למתחם כנסיית סנט ג'ורג' בעיר על מנת להיות נוכח בחגיגות.

 

בתחילה ציפיתי מחוץ לכנסייה ובתוכה באלפי החוגגים, בני העדה האורתדוקסית.

 

חלקם הגיע מהארץ, מרביתם הערים: לוד, רמלה, חיפה, נצרת, שפרעם, עכו ומיעוטם מהיישובים האחרים וחלקם הגיעו מחוץ לארץ, מיוון, קפריסין, רוסיה, גיאורגיה, רומניה ועוד.

 

נכחתי בתוך הכנסייה בזמן המיסה החגיגית שערך הפטריארך הפטריארך תיאופילוס השלישי מירושלים שהוא הפטריארך של הכנסייה היוונית אורתודוקסית בירושלים ותוארו הרשמי הוא "פטריארך עיר הקודש ירושלים וכל ארץ ישראל, סוריה, ערב, עבר הירדן, כנא שבגליל, וציון הקדושה".

 

אחרי המיסה הסתובבתי בין החוגגים באזור שמחוץ לכנסייה.

 

בין היתר ראיתי את ההפגנה  של בני העדה נגד הפטריארך שלטענתם מוכר את קרקעות ההקדש (הוואקף) במחיר נמוכים ומבלי שאנשי העידה זוכים לתמורה.

 

לקראת הצהרים צפיתי במצעד של חניכי הצופים הערבים האורתודוקסים.

 

המצעד החל מהרחבה הסמוכה לבניין העירייה בקצה הדרומי של שדרת צה"ל (שנבנתה בעיר בתקופת השלטון הבריטי).

 

הצעדה הייתה לאורך השדרה עד מתחם הכנסייה. מרבית הצועדים היו של תזמורות השבטים מלוד, רמלה ויפו וגם מבית לחם.

 

עניין רב  היה לי לצלם. כך במשך יותר מארבע וחצי שעות שהייתי במקום וצלמתי ללא הרף. "היבול" היה של מאות צילומים.

 

תיעוד זה מוקדש להצגת צילומים נבחרים ומיצגים של המראות ובעיקר האנשים שראיתי.

 

בתחילה מובא רקע קצר אודות הכנסייה והקדוש סנט ג'ורג'.

 

*************

מנזר וכנסיית
גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון

כנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון ( "כניסת מאר ג'ריס") היא כנסייה נוצרית אורתודוקסית. הכנסייה נבנתה לראשונה בתקופה הביזנטית, נהרסה מספר פעמים והוקמה לאחרונה במאה ה-19. הכנסייה שוכנת במתחם "פארק השלום" בעיר העתיקה של לוד, ליד מסגד אל-עומרי ובית הכנסת "שערי שמיים". לכנסייה נודעת חשיבות רבה, בעיקר בקרב נוצרים אורתודוקסים וארמנים

****

הכנסייה וסביבתה

בניית הכנסייה בתקופת הקיסר קונסטנטינוס הראשון (306-337) נבנתה באתר כנסייה שלא הוקדשה עדיין לגאורגיוס הקדוש. המסורת הקושרת אותו אל העיר התפתחה רק במאה ה-5 או ה-6. על פי ההיסטוריון אוסביוס מקיסריה, שם הקדוש לו הוקדשה הכנסייה לא פורסם בתחילה מחשש לרדיפות. בהיות גאורגיוס למגן הדת הנכונה, סימלה הכנסייה המוקדשת לו את ניצחון הנצרות על אויביה, ולכן הפכה ליעד לכל מי שביקש לפגוע בנצרות ובנוצרים.
הכנסייה נהרסה בשנת 614 בידי הסאסאנים. היא הוקמה שנית ונהרסה בשנת 1010 בפקודתו של השליט הפאטמי אל-חאכם. הצלבנים שייסדו בלוד את הבישופות הלטינית הראשונה בארץ ישראל הקימו את הכנסייה השלישית במקום באמצע המאה ה-12 וזו בוצרה. ב-25 בנובמבר 1177 צרו כוחותיו של סלאח א דין על לוד והצלבנים גברו עליהם והניסו אותם; אולם ב-24 בספטמבר 1191, במהלך מסע הצלב השלישי, הצליח צלאח א-דין להרוס את הכנסייה. בתקופת הממלכה הצלבנית השנייה, נבנתה הכנסייה שוב, אך עם הכיבוש הממלוכי של לוד בשנת 1260 החריב אותה בייברס, והותיר חלק קטן ממנה בהריסותיה, ככל הנראה כדי לבזותה ברבים. בשטח הכנסייה שהרס ציווה בייברס להקים מסגד, ובהקמתו עשו הממלוכים שימוש באבני הגזית, בעמודי הגרניט והשיש ובכותרות הכנסייה ההרוסה. בשטח המסגד שוכנים שרידים של הכנסייה הביזנטית, ובהם גם עמוד ועליו כתובת ביוונית.
במחצית השנייה של המאה ה-19, כאשר העות'מאנים החלו מעבירים שטחים בארץ ישראל לידי מעצמות אירופה, השטח שלא נכלל במסגד הועבר לממשלת יוון, וזו העבירה אותו לפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית אשר קוממה את הכנסייה ב-1872 בעזרת משפחות מונייר וחבש בנות העיר. לצד הכנסייה הוקם גם מנזר.
מקור 

*****

הכנסייה בראשית המאה ה-20', מקור

מאחר שבחלק משטחה של הכנסייה הצלבנית שכן המסגד, שוקמו רק הספינה המרכזית ומעבר האורך הצפוני, ושני האפסיסים שבקצותיהם. בשל מגבלות המקום נוצר בית רוחב, שבו רק שני מעברים: המעברים המרכזי והצפוני של הכנסייה ההיסטורית. רק שני האפסיסים, חלק מהקיר הצפוני ושני העמודים נותרו מהמבנים הקדומים, וכתוצאה מכך חלק מהקירות המודרניים מודבקים אל הקירות המקוריים, ורק על אלה המקוריים נראית פטינה.

מקור 

מעל הכניסה אל הכנסייה קבוע תבליט אבן המתאר את הקדוש קוטל את הדרקון, ועל דלת הכניסה מופיעה המילה היוונית "NIKA" (ניצחון) בשל כך שהכנסייה מסמלת את ניצחון הנצרות.איקונוסטאזיס מפואר חוצץ בין אולם התפילה לאזור המקודש ובו נראים, בין היתר, דמויותיהם של גאורגיוס הקדוש קוטל את הדרקון, מרים, אם ישו אוחזת בישו הילד, ישו המורה, יוחנן המטביל ואיקונין המתאר את הקמת הכנסייה.
במרכז האולם תלויה נברשת זהב גדולה שנתרמה על ידי קהילה יוונית, והיא זהה לזו הנמצאת בכנסיית הקבר. שני גרמי מדרגות במעבר המרכזי מוליכים אל הקריפטה שבה שוכנת מצבת שיש מהמאה ה-19. לפי המסורת קבור ראשו של הקדוש מתחת למצבה, ועליה תבליט של הקדוש במרכזו של אגן שמן לצד הכיתוב ביוונית "ὁ Ἅγιος Γεώργιος ὁ τροπαιο φόρος". ("גאורגיוס הקדוש, מגדלור מאיר").

*****

****

התיבה בה לפי האמונה בה נמצאים עצמות גופתו של גאורגיוס

*******

*****

 

********

המאמינים בכנסייה
לפני המיסה

****

****

****

********

בוא הפטריארך

מחכים לפטריארך

*****

*****

****

******

המאמינים בזמן המיסה

*****

הגברת הגיעה מגיאורגיה

****

****

*****

****

****

****

***

*****

*****

*****

*****

****

****

*****

המיסה, התפילה והשירה

****

****

*****

****

****

*****

****

****

*****

****

****

******

מחוץ לכנסייה לאחר המיסה
עוד מאמינים מגיעים

****

****

****

****

*****

****

******

ההפגנה נגד הפטריארך
מקלקלת את החגיגה

****

בני העידה האורתדוכסית בחיפה, ולא רק בה, אינם רואים עין בעין ונמצאים ב"עימות" וויכוח עם הפאטרכיה הייוונית בארץ הקודש, שמקום מושבה בירושלים, בכל הקשור לחייה לענייני נדל"ן, כלכלה וחברה. אנשי העידה בחיפה, כמו במקומות אחרים, רואה בעיניים כלות כיצד הפטריארך מוכר את נכסי הנדל"ן של הכנסייה במחירים זולים במיוחד. ב-28 באוקטובר 2017 הפגינו בני העדה בחיפה נגד מכירת קרקעותיה על ידי הפטריארך היווני האורתודוקסי, תיאופילוס השלישי. הייתה זו הפגנה נוספת בשורה של אירועי מחאה נגד "מכירת החיסול" של קרקעות העדה הערבית האורתודוקסית על ידי הפאטריכיה. באותה עת נחשפו מספר עסקאות נדל"ן שביצעה הכנסייה בירושלים, יפו וקיסריה ובהן נמכרו קרקעות ומבנים במחירים נמוכים ביותר שמעוררים תהיות לחברות שרשומות במקלטי מס, שלא ידוע מי עומד בראשן. מצד גורמי הפטריארכיה נטען שמחאת העדה האורתודוקסית נובעת משיקולים הקשורים לדרישה שלהם ל"ערביזציה" של הכנסייה. כלומר, לדרישה להכניס אנשי כמורה ערבים למשרות בכירות בפטריארכיה שנשלטת היום בידי כמורה יוונית.

*****

*****

*****

*****

מצעד שבטי הצופים והתזמורות

****

****

****

****

*****

*****

ראש המשלחת שהיגיעה מבית לחם

*****

*****

*****

****

****

****

*****

****

****

****

*****

*****

****

****

****

******

סוף דבר

למדתי עוד פרק מרתק אודות
הכנסייה היוונית אורתדוכסית
ואודות הדבקות של המאמינים
שהגיעו מקרוב ומרחוק,

******

התפעלתי מהשקעה העצומה
בבני הנוער של העידה בכלל
ובכל הקשור למוסיקה ולנגינה בפרט

******

למדתי גם שישנם מבני העידה הערבית
החולקים על ההתנהלות
של הפטריארך תאופיליוס השלישי
בענייני נדל"ן
ורואים בו "אישיות לא רצויה",
ממש כך!

*****

חשבתי שחבל
שאירוע זה לא זכה
לחשיפה בתקשורת הישראלית

******

תהיתי אם דבר קיומו ידוע בכלל
לציבור שאינו נוצרי אורתודוקסי

*****

לא ראיתי ולא שמעתי שום נציג מהממשל
וגם לא מהעירייה המארחת.
גם השלט שהכינה העירייה יכל להיות מכובד יותר.

הוי כמה עלוב השלט שהכינה העירייה.

******

מומלץ להגיע פעם לחגיגות אלה

*****