אנדרטת אוגדת הפלדה לצד כביש כרם שלום – סופה14 באפריל 2021

 

עניינו של תיעוד קצר הוא ביקור באתר אנדרטת אוגדת הפלדה

 

אל המקום הגענו דן גזית, ארז צפדיה ואני בסיור ברכב בין יישובי חבל שלום בתחום המועצה האזורית אשכול בשעת צהרים לפני ערב יום הזיכרון תשפ"א, יום שני 13 באפריל 2021.

 

באתר זה ביקרנו לאחר  הביקור באתר אנדרטת נירים על אדמות דנגור

 

באתר בנוסף לביקור באנדרטה דיברנו בהרחבה גם על קרב רפיח במלחמת ששת הימים בו נפלו רבים מלוחמיה

*****

מיקום כללי:
בנגב המערבי
בקרבה לגבול עם מצרים מול פתחת רפיח

****

מיקום
לצד כביש 232 בחבל שלום,
כ-2 ק"מ ממערב למושב יתד,

*****

****

האנדרטה היא העתק של זו
שהייתה קיימת בימית עד להריסת העיר
עם פינוי סיני
בעקבות הסכם השלום עם מצרים בשנת 1982.

****

האנדרטה מנציחה את נופלי אוגדה 84
בקרב רפיח ובהמשכו במלחמת ששת הימים

***

****

אוגדת הפלדה (אוגדה 84) לחמה במלחמת ששת הימים בצפון סיני בפיקודו של אלוף ישראל טל. האוגדה כבשה את מתחמי פתחת רפיח ולאחר מכן פרצה לצפון סיני והגיעה ראשונה לתעלת סואץ. האוגדה הייתה מורכבת משתי חטיבות שריון (חטיבה 7 – סדירה וחטיבה 60 – מילואים), צנחנים (חטיבה 35) וכוחות הנדסה וארטילריה.  אחרי מלחמת ששת הימים, לאחר שהאוגדה הוצבה בסיני וגדלה מספרה שונה לאוגדה 162 והיא קיימת עד היום.

*****

מיקומה האסטרטגי של הפתחה כמעבר המועדף בין ארץ ישראל וחצי האי סיני גרם לחשיבותה הרבה, הן בעיני הצבא המצרי והן בעיני צה"ל, ובשל חשיבותה הרבה הוטלה על אוגדה 84 המשימה להבקיע את המערך המצרי בכל מחיר, ובכך לפתוח את הציר הצפוני לסיני.
כדי להימנע ככל האפשר מהעיכובים הכרוכים בפריצת שדות המוקשים תוכננה ההתקפה הישראלית להתבצע מהאגפים הצפוני והדרומי. ב-5 ביוני 1967 ב-08:45 פרצה חטיבה 7 לרצועת עזה מול חן יונס ונכנסה לקרב מול כוחות של החטיבה הפלסטינית 108. לאחר שהתגברה בקרב קצר ועז שגבה נפגעים רבים בקרב הכוח הישראלי (כולל מפקד גדוד שנהרג) על כוח החטיבה הפלסטינית, המשיכה בדרכה מערבה, לכיוון רפיח. כוונתה הייתה לאגוף את המערך המצרי מצפון ולתוקפו מהצפון ומעורפו המערבי, אך נתברר כי מגנן הנ"ט של חטיבה 16 המצרית פרוש צפונה מעבר למה שסברו תחילה. בקרב קשה שהתחולל בצהרי אותו יום הצליחו שני גדודי הטנקים הישראלים להבקיע את המערך המצרי בצפון אך סבלו אבידות קשות. הגדוד השלישי נע בטור עורפי על הציר הראשי במטרה להימנע מפריצת שדות המוקשים.
חטיבת הצנחנים, שהייתה רכובה על גבי זחל"מים נותקה מגדוד הטנקים 46 (מחטיבה 401) שסופח אליה והתקשתה בכיבוש יעדיה ללא סיוע השריון. גדוד 46 איגף את המתחם המצרי מדרום תוך שהוא יורה לכיוונו על מנת שהמצרים ישיבו באש שתזהה את מיקומם המדויק. מטרה זו אמנם הושגה בחלקה, אך הגדוד לא גילה חטיבה מצרית שהייתה ערוכה בדרום המתחם. הוא הרחיק בתנועתו מערבה וניהל קרב באזור כפר שן בו השמיד 20 טנקי סטלין ופגע בארטילריה מצרית. חטיבת הצנחנים, שהשתלטה בינתיים על מספר מוצבים, כותרה על ידי המצרים ונמצאה במצב קשה. מפקד האוגדה שלח לעזרתה את גדוד החרמ"ש של חטיבה 60 ואת פלוגת החרמ"ש שעסקה בהשתלטות על העיירה רפיח, אך היו אלו הטנקים של גדוד 46 ששבו מזרחה ופרצו לפנות ערב את טבעת הכיתור. למרות שהכוח הישראלי סבל מנפגעים רבים וממחסור בתחמושת ובדלק הצליח הכוח הישראלי להתגבר על הכוח המצרי בקרב שנערך בשעות החשיכה וכבש את המוצבים הדרומיים. לטענת רנדולף ווינסטון צ'רצ'יל, היו למצרים 1,500 הרוגים בגזרת הלחימה של חטיבת הצנחנים בעוד שלכוח הישראלי היו 70 הרוגים. הם הגדירו את הלחימה הישראלית בקרב רפיח במילים: "מערכת רפיח-אל עריש נוהלה על ידי הישראלים "בלי להתחשב במחיר"".
חטיבה 60, שכמו חטיבת הצנחנים יצאה משטחים בחולות חלוצה, הופנתה בצהרי ה-5 ביוני לציר שעבר בחולות מדרום לזירת הקרב, מתוך מטרה לתקוף את מעבר הג'יראדי, אולם נתקלה בקשיי עבירות ולא באה לידי ביטוי בקרב רפיח.
לאורך כל הקרב, ובמיוחד בחלקו הראשון, סייע חיל האוויר הישראלי בתקיפת סוללות ארטילריה מצריות על ידי טייסת פוגה מגיסטר.
מקור והרחבה על הרקע לקרב וסדר הכוחות

****

ניצחונה של אוגדה 84 בקרב זה, הונצח בשירו של יורם טהר-לב (בביצוע אריק לביא), קרב רפיח:
בָּאנוּ שְׁחוֹרִים כְּפִיחַ
בָּאנוּ קְרוּעִים אֲבָל,
אָנוּ אַחֲרֵי רָפִיחַ
כְּמוֹ שֶׁרָצִיתָ טַל!

בַּחֲמִשָּׁה בְּיוּנִי
גְּדוּד הַשִּׁרְיוֹן פָּרַץ

 

****

להרחבה אודות קרב רפיח ראו
שבתי טבת, חשופים בצריח, ירושלים: שוקן, תשכ"ח.
משה גבעתי, בדרך המדבר והאש: תולדות גדוד 9, תל אביב: מערכות, תשנ"ד-1994, עמ' 361–366.
אריה חשביה, צה"ל בחילו – אנציקלופדיה לצבא ולביטחון: חיל השריון, תל אביב: רביבים, 1981.
זאב שיף, איתן הבר, לקסיקון לביטחון ישראל, תל אביב: זמורה, ביתן, מודן, תשל"ו.
אברהם זהר, "אוגדה 84 במערכת רפיח במלחמת ששת הימים", שריון מס' 35 (יוני 2010), עמ' 14-18.

 

***

האנדרטה הוקמה בימית ביוזמת הלוחמים ומשפחות הנופלים תוכננה על ידי ישראל גודוביץ. היא נחנכה במרכז העיר ימית שבפתחת רפיח ב-5 ביוני 1977, במלאת עשר שנים למלחמה. היא סימנה את הכיכר המרכזית של העיר ימית.

*****

עם פינוי סיני במסגרת הסכם השלום עם מצרים, נהרסה האנדרטה, לא לפני ששהו עליה אנשי 'גוש אמונים', שהתבצרו על המגדל הגדול; אנשים אלה, ובראשם צחי הנגבי, היו חלק מהתנועה לעצירת הנסיגה בסיני. הם שהו על האנדרטה החל מ-1 באפריל 1982 ועד 23 באפריל, תוך כדי שנאבקו בחיילי צה"ל שניסו לפנותם, תוך כדי שימוש בשמן, קצף ומים. לבסוף, הצליחו חיילי צה"ל להוריד אותם, על אף המדרגות השבורות ולקחת אותם למעצר. פינוי העיר הושלם יומיים אחר כך. מיד לאחר מכן נבנתה שוב במקומה הנוכחי, מדרום לכרם שלום, שם נחנכה ב-15 ביוני 1982.

****

האנדרטה היא פסל סביבתי גדל ממדים, הניצב בשטח של 15 דונם. ממוקמת על גבעה קטנה, מוגבהת מסביבתה המישורית. במרכז האתר מגדל הנישא לגובה 25 מטר ובנוי מחמישה חצאי גלילים. אל המגדל מובילות חמש דרכים מכיוונים שונים, ובראשו מרפסת שממנה אפשר לצפות על הסביבה. על המגדל מספר חורים עגולים, כחורי פגזים, פזורים באקראי. סביב המגדל ניצבים 400 עמודים המוקפים צמחייה נמוכה, בראש כל אחד מהם חלקי ברזל המדמים חלקי רכב שריון או נשק. העמודים שונים זה מזה בגובהם, חלקם ישרים וחלקם נוטים. הם פזורים מסביב למגדל ויוצרים במבט מלמעלה צורה מעוגלת, ומרחוק נראים כמעין יער – אך יער שעציו, כמו הנופלים, לא יגדלו עוד.
המגדל הגבוה הנראה למרחוק מסמל אחיזה בקרקע, עמידה איתנה ושליטה. האתר כולו נותן תחושה של לחימה, עמידה איתנה מול האויב ומתן כבוד לנופלים.
בתחתית מגדל התצפית חדר זיכרון מעוגל, אשר בקירותיו קבועים לוחות ארד עם שמות החללים וסמלי היחידות. פסוקים הקשורים להיות האוגדה עמוד האש שהוביל את צה"ל במלחמה חקוקים על הקירות: "וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן, לנחותם הדרך, ולילה בעמוד אש, להאיר להם – ללכת, יומם ולילה" (שמות י"ג, כ"א) וכן "במקום עמודו של עולם אתה עומד" (שמות רבה ב').בכניסה לאתר שלט הסבר על האנדרטה ועל גילגוליה – במקור הוקמה האנדרטה בימית שבסיני, וכאשר החזירו את חבל ימית למצרים היא נבנתה באופן כמעט זהה במקומה הנוכחי בפיתחת שלום. לצד השלט ספסלי ישיבה, עצים וברזי מים.
המקור אתר יזכור משרד הביטחון

 

****

*****

****

****

*****

האתר מכובד ומרשים ביותר,

*****

העתקת האנדרטה מימית לתחום ישראל
היא אירוע יוצא דופן.

****

מיקומה ראוי להנציח
את הקרב המפואר
שהתחולל בפתחת רפיח
בתחילת מלחמת ששת הימים