הדפסה

טרם תמה פעילות מיזם יישובי המיעוט הנוצרי בישראל – מידע כללי וריכוז תיעודי ביקורי מפגש/סיור/צילום ועוד.

בקיץ שעבר החל השלב האחרון והוא המסע להכרת העיר נצרת וראו הפן הנוצרי של העיר נצרת – כללי, ריכוז, סיכום ביניים וכוונות להמשך

ביום רביעי 19 ביולי 2023 יצאתי עם ידידיי ע'ארדה ופואד באשרת (יפיע) להמשך המסע בעיר נצרת.

מסע זה שלבקשתי , אורגן ותואם על ידי פואד בשאראת, כלל מספר "תחנות".

בשעת צהרים הגענו לשכונת הקופטים ובמרכזה כנסיית הבשורה הקופטית.

מיקום הכנסייה

*

*

שם נפגשנו עם איש העדה הקופטית מר עדנאן קובטי. הוא פתח לנו את דלתות הכנסייה וסיפר לנו אודות הקהילה הקופטית בנצרת.

הנצרות הקופטית

הכנסייה הקופטית-אורתודוכסית היא גם כנסייה עצמאית בסיסה במצרים והיא נכללת בקבוצת הכנסיות המזרחיות העתיקות.

 

הכנסייה הקופטית מייחסת את עצמה לשליח מרקוס (נקרא מרקוס הקדוש). לפי המסורת הנוצרית ליווה מרקוס המבשר את שאול התרסי (פאולוס) ואת ברנבא, אחד ממפיצי הנצרות הראשונים במסע המיסיונרי הראשון של שאול. לאחר מחלוקת ביניהם נפרדו דרכיהם, ברנבא ומרקוס עברו לקפריסין הסבר לכך שמרקוס צידד בברנבא היא המסורת לפיה מרקוס וברנבא הם בני דודים ומכאן שאף מרקוס הוא ממשפחת ברנבא.

 

הכנסייה הקופטית טוענת כי נוסדה במאה הראשונה לספירה, בערך בשנת 42.

 

הקופטים רואים עצמם כיורשים הלגיטימיים היחידים של הנצרות במצרים.

 

לפי מסורת הקופטים, דת ישוע הובאה, כאמור, למצרים על ידי השליח  מרקוס שהיה גם ראש הכנסייה הקופטית הראשון הפטריארך של אלכסנדריה.

 

השם קופטים (Copt) נגזר מהכינוי של היוונים למצרים אייגיפטוס. ישנן שתי השערות לגבי מקורו של הכינוי: לפי ההיסטוריון היווני סטראבון, הכינוי נגזר מהביטוי היווני מתחת לים האגאי לפי סברה אחרת, הכינוי הוא שיבוש של הביטוי המצרי "חות-קא-פתח" שמשמעו "מקדשו של האל פתח", שהוא אחד האלים המצריים המרכזיים. במקור היה משמעה של המילה קופטי פשוט מצרי, אך היום מתייחסת מילה זו אל האוכלוסייה הנוצרית של מצרים. בלשון חז"ל נקראו הקופטים גיפּטים (מסכת מגילה דף י"ח ע"א), בעוד הכינוי קופטים שבעברית מודרנית הושפע מכינויָם בשפות המודרניות הזרות.

*

מרכזה של הכנסייה הקופטית במצרים ושפתה כיום ערבית על אף שבמקור שפת התפילה הייתה קופטית (ניב של המצרית הקדומה). גם היום, חלק מהליטורגיה הוא בשפה הקופטית.

 

הכנסייה הקופטית היא הזרם הנוצרי הגדול ביותר במצרים ומזוהה בעיקר עם הקבוצה האתנית הקופטית, צאצאי המצרים הקדומים שלא התאסלמו ולא הסתערבו אלא שימרו את דתם הנוצרית ואת שפתם הקופטית. מלבד זאת, לזרם יש נוכחות חזקה באפריקה ובמזרח התיכון ושלוחות ברחבי תבל, בתפוצת המהגרים הקופטית ומחוצה לה.

 

לאחר הכיבוש הערבי של מצרים במאה השביעית, הנוצרים נחשבו כאחד מעמי הספר, והותר להם להמשיך במנהגי דתם, תחת ההגבלות של החוק המוסלמי, השריעה. הגנה זו נבעה בחלקה מחדית' שבו נאמר, "כשאתם כובשים את מצרים, היטיבו עם הקופטים שכן הם חבריכם ואחיכם", וכן מצורך באנשי מנהל מוצלחים. למרות המהפך הפוליטי, מצרים נותרה ברובה ארץ נוצרית. המרות דת הדרגתית לאסלאם במשך מאות השנים עד סוף המאה השתים עשרה הפכה את מצרים מארץ שהיא בעיקר נוצרית לארץ שהיא בעיקר מוסלמית. תהליך זה הוחש בשל רדיפות בזמן ולאחר תקופת שלטונו של הח'ליף הפאטימי אל חַאכֶּם בִּאַמְרִ אללה (996 – 1021) ובשל מסעות הצלב, וגם בשל האימוץ של הערבית כשפה ליטורגית בידי פטריארך אלכסנדריה, גבריאל אבן-טורייק.

 

המעמד של הקופטים החל להשתפר בתחילת המאה התשע עשרה תחת היציבות והסובלנות של שושלתו של מוחמד עלי. הקהילה הקופטית הפסיקה להיחשב בידי המדינה כיחידה אדמיניסטרטיבית, ובשנת 1855 הוסר מס ה"ג'יזיה", שהוטל תמיד רק על עמי הספר. זמן קצר לאחר מכן, הנוצרים החלו לשרת בצבא המצרי. בזמן שלטונו של מוחמד עלי את ארץ ישראל ושליטתו בה בעשור הרביעי של המאה ה-19 הגיעו בעקבותיו גם הקופטים לארץ ישראל בכלל וליפו בפרט.

 

לפי חלק מההערכות, כיום ישנם כ-15 מיליון קופטים אורתודוקסים בעולם: הם מצויים בעיקר במצרים (בין 8 ל-16 מיליון), ארצות אפריקה (כ-400 אלף), צפון אמריקה (כמיליון), וכן באירופה, אוסטרליה, כווית, וישראל. מספר הקופטים במצרים אינו ידוע בוודאות, אולם מוערך בכ-20%-10% מכלל האוכלוסייה, הכוללת כ-100 מיליון נפש, כלומר – בין 10 מיליון (הערכת הממשלה), ועד לכ-20 מיליון (טענת נציגי הכנסייה הקופטית).

 

תוואדרוס השני הוא האפיפיור ה־118 של הכנסייה הקופטית. ב־23 בדצמבר 1989 נעשה לכומר. ב־15 ביוני 1997 הוקדש לבישוף על ידי האפיפיור שנודה השלישי. ב־4 בנובמבר 2012, כשבעה חודשים לאחר מותו של האפיפיור שנודה השלישי, נבחר תאודורוס השני לאפיפיור.^[הוא הוכתר כאפיפיור בטקס שנערך ב־18 בנובמבר 2012.

*

עדויות על נוכחות קופטית בירושלים קיימות מראשית המאה התשיעית לספירה. בשנת 1236 התמנה ארכיבישוף קופטי בירושלים, ומאז ועד היום קיימת בה פטריארכיה קופטית. מבנה הפטריארכיה מצוי במנזר דיר אנטוניוס, סמוך לכנסיית הקבר. כמו כן יש לקופטים חזקה במספר תאי תפילה בכנסיית הקבר.

 

עימות רב שנים קיים בין הקופטים ובין הכנסייה האתיופית ביחס לבעלות על דיר אל סולטאן, מתחם המצוי על גג כנסיית הקבר וכן על קפלות קטנות במעבר מהמתחם לרחבה שלפי כנסיית הקבר. כיום מתגוררים במתחם  נזירים אתיופים ונזיר קופטי אחד. בשל הסכסוך מצוי המבנה במצב ירוד ורעוע.

 

מרבית הקופטים בירושלים מתגוררים בח'אן הקופטים, מבנה ברובע הנוצרי התוחם מצפון את בריכת חזקיהו, שנבנה בשנת 1838. כיום מתגוררות בירושלים כמה עשרות משפחות קופטיות.

שכונת הקופטים ובמרכזה הכנסייה

*

הקהילה הקופטית בנצרת כולל 1500-2000 נפש. בחיפה מתגוררות כיום כמה משפחות מבני העידה שעברו מנצרת.

 

שם המשפחה של אנשיה הוא קובטי (שיבוש בשפה הערבית של המילה קופטי). שם זה הוא כינוי לזרם הנצרות שהם שייכים לה.

 

הקופטי הראשון, סוליאמן סיאד קובטי הגיע ממצרים בשנת 1818, כשני עשורים לפני פלישת אברהים פחה המצרי לארץ ישראל בשנות ה-30' של המאה התשע עשרה.

 

בשנת 1984  הקימו אנשי הקהילה בנצרת את " עמותת סנט מרקוס לקופטים האורתודוקסים בנצרת " וכל כמה שנים הם מתאספים לבחירת נציגיהם בעמותה. תפקיד העמותה לשמור על הקשר בין בני העדה, לדאוג לצרכי הכנסייה ובית הקברות ולשמור עליהם.

*

כנסיית הבשורה הקופטית שייכת באופן ישיר לכנסייה הקופטית והאפיפיור במצרים. בנייתה החלה בשנת 1949 הסתיימה בשנת 1952.

 

בכנסייה מקיימת פעמיים בשבוע מיסה, בימי שבת

 

בחגים ובמיוחד בשבוע הקדוש בפסח ישנה תפילה כל ימי השבוע בשעות שונות בבוקר בצהרים בערב ובלילות . המיסה הקופטית הינה לרוב בשפה הערבית בגלל שימוש המועט וכמעט לא מוכר של השפה הקופטית העתיקה. לתפילה מוכנסים גם קטעים מהתפילה בשפה הקופטית.  בשלושה סגנונות של המיסה לפי המסורת הקופטית  העתיקה.

 

חברי, הארכיאולוג דן גזית שהתמחה גם באגיפטולוגיה ציין "בזכות הלשון הקופטית, ידוע לנו כיצד לבטא מלים ומושגים במצרית קדומה ("הירוגליפית"), כי בכתב ההירוגליפי הקדום לא היו אימות-קריאה והחוקרים המודרניים בטאו את כל התנועות בסגול מחוסר ידע כיצד לבטאם נכון – עד שחקרו את הלשון הקופטית העתיקה."

*

*

*

*

ראוי לציין כי  ביפו הייתה קהילה קופטית שהגיעה לעיר בשנות ה-30' של המאה התשע עשרה בעקבות פלישת אברהים פחה המצרי (1831-1840).

 

קהילה זאת התרכזה בחלק המזרחי של שכונת עג'מי סביב מנזר אנטוניוס הקדוש שנבנה בשנת 1855 וכלל כנסייה ואכסניה לאירוח עולי הרגל הקופטים שהגיעו ממצרים דרך הים לנמל יפו  לירושלים בדרכם.

 

קהילה הקופטית התקיימה ביפו עד מלחמת העצמאות.

 

המנזר ביפו עדין קיים כיום ומחזק על ידי נזיר אחד הנתמך על ידי בני עדתו מנצרת וראו יפו, מנזר הקופטי אנטוניוס הקדוש ממצרים

המנזר ביפו

עוד מבט על שכונת הקופטים

סוף,

הביקור בכנסייה הקופטית בנצרת
מהווה עוד מרכיב מעניין
בהכרת הפסיפס של הפן הנוצרי בעיר!

תודה לך פואד בשאראת
על תיאום הביקור

תודה לך עדנאן קובטי
על הכנסת האורחים