חיפה, מתחם הקתוליים דוברי עברית7 בנובמבר 2019

 

במסגרת פרויקט "נוצרים בחיפה" שמטרתו לימוד אודות הקהילות הנוצריות בעיר ואודות הכנסיות והמנזרים ומוסדותיהם השונים, ביקרתי ביום שלישי (5/11/2019) במתחם הכנסייה של קהילת הקתוליים דוברי עברית בחיפה. כן יש קהילה כזאת בחיפה! 

 

הביקור במקום תואם עם כהן הדת, האב הרוחני וראש הקהילה בעיר האב וויטק רדומסקי שאליו הגעתי דרך אתר הקהילה.

 

לביקור זה הצטרפה אלי ד"ר שולי לינדר – ירקוני, אחראית קשרי קהילה בארכיון ההיסטורי של עיריית חיפה.

 

אלינו הצטרף אבונה פרסנצקו ממסדר הכרמליתים שהיה איתנו בביקור במתחם המוסד החינוכי נזירות נצרת ואחר כך בבית הספר האיטלקי

 

מאחר האב וויטק רדומסקי הוא פולני ששוהה בארץ מספר שנים ואינו שולט בשפה העברית ולא מכיר את תולדות הקהילה בחיפה, הוא זימן את האחות סטלה,  יהודיה בעברה שהתנצרה והייתה במשך שנים נזירה כרמלית.

 

תיעוד הביקור מבוסס על שיחה עם האב וויטק רדומסקי, האחות סטלה והמידע באתר הקהילת הקתוליים דוברי עברית בישראל. 

 

**********

מי הם הקתולים דוברי עברית

קהילת הקתולים הדוברים עברית בישראל (הנקראת נציגות יעקוב הצדיק) , המשתייכת לפטריארכיה הלטינית של ירושלים. קהילה זו כוללת את הקתולים הדוברים עברית החיים בישראל, אלה השייכים לעם היהודי ואלה אחרים מאומות העולם וביניהם נוצרים מקומיים ומהגרים. הם משולבים בחברה הישראלית היהודית הדוברת עברית ורואים באפיפיור כסמכות הדתית העליונה.
מקור הסקירה אתר הקהילה 

*****

מפעל יעקב הצדיק הוקם בשנת 1955 כהתאגדות קתולית המוקדשת לפיתוח קהילות קתוליות דוברות עברית במדינת ישראל וכאמור, מהווה נציגות עצמאית  בתוך הפטריארכיה הלטינית של ירושלים. היא נקראת על שם יעקב הצדיק עמד בראש קהילת המאמינים בישוע בירושלים בימי השליחים. כיהודי ירא שמיים, הוא פעל לבנות קהילה מאוחדת המורכבת מיהודים ולא-יהודים (ספר מעשי השליחים טו).
כיום ישנן קהילות דוברות עברית בשש הערים הגדולות בישראל: ירושלים, תל אביב – יפו, חיפה, באר שבע, טבריה ונצרת. בנוסף הנציגות כוללת קהילות דוברות רוסית. הכוהנים והמאמינים עובדים בשיתוף פעולה מלא עם תיאום עבודת הכנסייה עם המהגרים בישראל, ומשרתים גם כן את הקהילות הגדולות של מהגרי העבודה ומבקשי המקלט הנפוצות ברחבי הארץ.

לנציגות יעקב הצדיק שלושה אתגרים עיקריים:
א. "מסירת האמונה מדור לדור" – טיפוח הקהילות הקתוליות הדוברות עברית במדינת ישראל לטובת המאמינים הקתולים השייכים לעם היהודים ואלה אשר מוצאם מאומות העולם ומשולבים בחברה הישראלית, היהודית, הדוברת עברית. היותם בני מיעוט קתולי בחברה בעלת רוב יהודי מהווה חוויה חדשה בתולדות הכנסייה.
ב. "להוות גשר בין הכנסייה לבין עם ישראל"  – הנציגות פועלת לחזק את היחסים בין העם היהודי לבין הכנסייה בטיפוח מודעות נוצרית אודות זהותם היהודית של ישוע ותלמידיו והשורשים היהודיים של הכנסייה. היא אף פועלת לחדד את מודעות החברה היהודית בישראל לגבי תולדות הכנסייה, תורתה ותרומתה לחברה. המאמינים הקתולים הדוברים עברית משולבים בחברה הישראלית ובחיי הכנסייה.
ג."להיות עדים לצדק ושלום ושירות העניים" – כחלק בלתי נפרד מהכנסייה בארץ הקודש, הנציגות מקדמת את הערכים של שלום וצדק, סליחה ופיוס בתוך הקשר של אלימות ומלחמה. ייעוד מיוחד לנציגות הוא לשרת את עשרות אלפי המהגרים (מהגרי עבודה ופליטים) אשר מתגוררים בישראל.

*******

הנציגות תומכת בכוהנים, פרחי כהונה ופעילים בקהילות על מנת לקיים את מלאכת הנציגות. היא מקיימת נוכחות במקומות שונים בארץ ומפתחת נוכחות זאת באמצעות בניית כנסיות ומרכזי הכנסייה ושיפוצם. היא מוציאה לאור ספרים ליטורגיים, ספרי לימוד, גיליונות וחומרים נוצריים אחרים בשפה העברית. היא מפתחת שליחות חינוכית בתוך הכנסייה ובקרב העם היהודים בישראל על מנת לקדם ולטפח פיוס והבנה הדדית בין הכנסייה לעם היהודי. היא גם מהווה בית שני לילדי מהגרים רבים, אשר הוריהם עובדים שעות ארוכות, ודואגת לשלומם ולהכשרתם הדתית בתכניות אחר בית הספר וקייטנות במהלך השנה. היא מספקת הכשרה קתולית לצעירים דוברים עברית ומעודדת אותם למצוא את מקומם בחברה הישראלית ובכנסייה. היא דואגת לעניים ולקשישים.

*****

הקהילה בחיפה

הקהילה בחיפה – מייסד הקהילה היה האב דניאל, יהודי פולני ונזיר כרמלי שעלה ארצה באמצע שנות החמישים. כיום מונה הקהילה כ-50 אנשים שמתכנסים בעיקר למיסות שעורך האב וויטק רדומסקי  בכל מוצאי שבת בשעה 18.00 ובכל יום ראשון בשעה 17.00. בנוסף מתקיימת מיסה בשפה הרוסית בשבת בבוקר בשעה 11.30 בה משתתפים בעיקר בני משפחות מעורבות (יהודיות ונוצריות) שהגיעו מארצות חבר העמים הסובייטי מאז סוף שנות השמונים.

******

האב דניאל נולד בשם שמואל אוסוואלד רופאייזן נולד ב-1922 בזייבוש (ז'יווייץ; Żywiec) שבפולין, למשפחה יהודית מסורתית. בנערותו, היה חבר בתנועת הנוער הציונית עקיבא. בתקופת השואה הצליח להשיג תעודות של גרמני נוצרי, באמצעותה הגיע לעיירה מיר, שבבלרוס ונתקבל לעבודה כמתורגמן מגרמנית לפולנית אצל מפקד הגסטפו בעיר. רופאייזן ניצל את מעמדו כדי להעביר ליהודים התראות על פעולות חיסול מתוכננות, ואף הבריח כלי נשק למחתרת שקמה בינתיים בגטו, בעיקר נשק שהוצא ממחסני המשטרה. מתוקף תפקידו, נודע לו על המועד שנקבע למשלוח יהודי העיר מיר להשמדה, והוא העביר מידע זה ליהודים. בעקבות זאת הצליחה קבוצה של כשלוש מאות צעירים להימלט מן העיר ולהסתתר ביערות. אחד היהודים הלשין עליו לגרמנים, וכשנחשפה פעילותו ברח והצטרף לשורות הפרטיזנים. מאוחר יותר מצא רופאייזן מקלט במנזר, שבו המשיך לחיות גם לאחר המלחמה. במנזר, המיר רופאייזן דתו לנצרות, היה לנזיר בשם האח דניאל, והצטרף למסדר הכרמליתים  מתוך כוונה להגיע בעתיד למנזר הכרמליתים בישראל.
כשהחלה יציאת יהודים מפולין לישראל בשנת 1957 ביקש רופאייזן אשרת יציאה תוך שציין שהוא גדל כציוני ולמרות שטוב לו בפולין הוא רואה את חובתו לעלות למדינת היהודים. לאחר 11 חודשים סירבו לבקשתו. הוא הגיע לפגישה עם הרש סמולר, שהיה בעל תפקיד בכיר במפלגה הקומוניסטית בפולין, אותו הכיר מימיו כפרטיזן. סמולר סייע לו לקבל אשרת יציאה, ואז רופאייזן פנה לכתריאל כ"ץ, ציר ישראל בפולין, בבקשה לקבל אשרת עלייה לישראל. כ"ץ יעץ לרופאייזן שלא לוותר על אזרחותו הפולנית, כי לא יוכל להבטיח לו אפשרות לעלות לישראל, אולם לאחר שבביקור מולדת ביקר אצל אחיו של רופאייזן העניק לו אשרת כניסה לשנה לישראל. מיד עם הגיעו לישראל בשנת 1958, הגיש בקשה להכיר בו כעולה חדש על-פי חוק השבות, בטענה כי הוא אמנם נוצרי בדתו, אך עודנו בן הלאום היהודי. בקשתו נדחתה, ועתירה שהגיש לבג"ץ בשנת 1962 נדחתה אף היא ברוב של ארבעה מול אחד, אך הותר לו להתאזרח במסלול חסידי אומות העולם בו יקבל אזרחות ותעודת זהות, אך באופן לא ירשם בה הלאום. לבסוף משלא הסכים להסדר, נאלצו שופטי ההרכב לפסוק שלא בדרך פשרה, ואכן בפסק דין תקדימי זה, ניתנה פרשנות לחוק השבות, על-פיו יהודי מוגדר כבן הלאום היהודי, ולא כיהודי על-פי אמות המידה של היהדות האורתודוקסית.
רופאייזן חי בישראל במנזר סטלה מאריס בחיפה, כנזיר במסדר הכרמליתי, היה חבר ב"אגודת הנוצרים העבריים בישראל", המקדמת את שילובם של נוצרים בחיים החברתיים והדתיים בישראל. הוא הלך לעולמו ב-30 ביולי 1998.
להרחבה וראו גם (בג"ץ 72/62)

******

מיקום בית הקהילה
של הקתוליים דוברי עברית
בקומה תחתונה
במבנה הקונסוליה הספרדית
ברח' אנילביץ 1
במושבה הגרמנית
.

*****

פגישה לבבית בין אבונה פרנצסקו והאחות סטלה

אבונה פרצנסקו מציג לאחות סטלה.

צילום למזכרת יחד עם האב וויטק רדומסקי

****

******

אולם התפילה הקטן והצנוע מעיד על גודל הקהילה

חזית אולם התפילה

****

****

פטרון הכנסייה, אם אני זוכר הוא יוחנן המטביל

 

******