השימוש בקרקע ובמרחב לצורכי ביטחון29 בדצמבר 2022

היקף השטחים הביטחוניים בישראל 

*

*

*

יעדי "שימושי הקרקע הביטחוניים"

שליטה – השלטת ומימוש ריבונות המדינה בחבלי הארץ ובמיוחד אלה שבספר.

 

כוננות ומוכנות – קיום רמת כוננות להבטחת יכולת הצבא להעמיד את סדר הכוחות הנדרש, על אמצעי הלחימה וציודו, לביצוע מטלות הלחימה והביטחון האפשריות בזמן ובמרחב, וזאת כנגזר מאיום והמענה.

 

כשרות/מבצעיות – קיום רמת הכשרות להבטחת מיומנותו המקצועית מערכי הלחימה והסיוע והמערך הלוגיסטי והמנהלתי בביצוע משימותיהם וכן הבטחת תקינותם הטכנית של אמצעי הלחימה והציוד האחר שנועד לכך.

 

פגיעות – מניעת חשיפת הצבא לפגיעה אפשרית של האויב העשויה לשבש את פעילותו או לנטרולו.

 

קיום שוטף – קיום מערכים העוסקים בתפעול הצבא, כל זאת תוך מזעור העלויות.

 

הגנת העורף האזרחי – הקטנת החשיפה ורגישות האוכלוסייה האזרחית להתקפת אויב ולמצבי חירום.

 

*

*

*

*

*

*

מיון שימושי קרקע הביטחוניים

שימושי הקרקע הביטחוניים הם רבים ומגוונים. לכן, מתודולוגית על מנת לאפיין את שימושי הקרקע על היבשה נמיין בהתאם לארבע קבוצות של אמות מידה:

 

אמות מידה כלליות – מיון שימושי הקרקע לפי סוג השטחים: שטח תחום – שטח שנמנעת אליו כניסה פיסית; שטח פתוח – ללא הגדרה ברורה של גבולותיו ואין בו בינוי צבאי. לדוגמה, שטחי אימונים; בשטח בנוי- לדוגמא, מחנות בתחומי ערים

 

אמות מידה פונקציונליות – מיון שימושי קרקע לפי רמת צורכי הביטחון (האסטרטגית, האופרטיבית או הטקטית); שימושי קרקע בהתאם לצורכי תפקוד הצבא: הפעלת המערכת המבצעית והפיקוד עליה ובניין הכוח; מיון שימושי הקרקע בהתאם ל"צרכני השטח" או לפי צורת המבנה והארגון שלהם או בהתאם לסוגי פעילותם.

 

אמות מידה מרחביות – מיון שימושי הקרקע בהתאם לתכונותיהם המרחביות: קנה מידה, מגודל זעיר של דונמים בודדים ועד למתקן עתיר שטח, בגודל של מאות ואלפי דונמים; מתאר גיאומטרי: נקודה – תורן לממסר קשר, קו – דרך "מערכת" וצורה סגורה; מיקום ואיתור פונקציונלי ביטחוני – צבאי: חזית, ספר ועורף או מיקום ואיתור גיאוגרפי: מרכזי יישוב או פריפריה, או מיקום ואיתור יישובי: שטחים עירוניים, אזורים כפריים או שטחים פתוחים; דגם מרחבי כלומר צורת התפרוסת המרחבית: פיזור מול ריכוז ועוד.

 

הגדרות סטאטוטוריות חוקיות – מיון שימושי הקרקע בהתאם להגדרות סטאטוטוריות לעניין התכנון. הן יכולות להיות מנקודת ראות של המערכת הביטחון: מתקן ביטחוני, שטח אימונים, שטח צבאי סגור קבוע או זמני ועוד. הן יכולות להיות הגדרות אזרחיות לסימון שימושי הקרקע הביטחוניים בתשריטי התכנון. הגדרות חוקיות אחרות עניינן זכויות המקרקעין של מערכת הביטחון: תפיסה, הקצאה קבועה או זמנית, הרשאה לשימוש, הפקעה ועוד.

 

*

גורמים להיווצרות שטחי ביטחוניים בישראל

בחינה לאורך זמן מלמדת כי מאז הקמת המדינה השינויים בצרכים הטריטוריאליים הביטחוניים בישראל נבעו ממערכת רחבה של שיקולים ואילוצים הכוללת התייחסות למגוון משתנים.

תהליכים פנימיים שהתרחשו בצה"ל:

משתנים מבצעיים – חלקם ברמת המיקרו, חלק מהשינויים היו פועל יוצא של חשיבה אסטרטגית ומהחלטות המטה הכללי הקשורות למיקום העוצבות כנובע משינוי בתפיסת הביטחון או משינויים בתורת הלחימה ובתפיסת ההפעלה של צה"ל כלומר מחשיבה טאקטית של מפקדים ברמת השטח.

 

משתנים טכנולוגיים – פיתוח והטמעת אמצעי לחימה והפעלת תשתיות אלקטרוניות למיניהן;

 

משתנים ארגוניים – גידול סדר הכוחות והקצאתם בהתאם למסגרות הפיקודיות המרחביות והייעודיות וכן מאופן הניהול הלוגיסטי של צה"ל;

 

משתנים תקציביים לבינוי ופיתוח תשתית פיסית צבאית.

 

זמינות מקרקעין חלק גדול מהשינויים תשתית הצבא הבריטית שנבנתה לצרכיו בפלסטינה א"י ובמזרח הקרוב בזמן מלה"ע השניה, והמלווה את פריסת צה"ל מאז שנת 1948.

 

תהליכים חיצוניים לצה"ל שגרמו לשינוי בגודל, צורה ובפני המרחב בו צה"ל פעל.

תוצאות המלחמות השונות בהן מדינת ישראל הייתה נתונה מאז הקמתה ועד הלחימה נגד הטרור הפלשתינאי בימינו.

 

הסדרים מדיניים שבעטיים היה צורך בדילול, חיץ או הפרדת כוחות.

 

פיתוח ובינוי במגזר האזרחי שהתעצמו בשנים האחרונות משום חשיבות המרחב העירוני לפיתוח אזרחי מואץ עקב גידול אוכלוסייה מרשים שחל בישראל בעשור האחרון ושביטויו מתאפיין בהידלדלות עתודות הקרקע.

 

שימור השטחים הפתוחים המידלדלים בשל הבניה המואצת והתרחבות תהליכי הפרבור בישראל וזאת במסגרת תכנון בר-קיימא. תהליך חיצוני שהבשיל בשנים האחרונות ומעצים את הקונפליקט בין הצרכים הביטחוניים לאלה האזרחיים ואשר נמצא על סדר היום התכנוני הלאומי.

*

 

הקונפליקט
בין שימושי קרקע ביטחוניים
ובין שימושי הקרקע האזרחיים:

 

לפי הרמה וקנה מידה – נקודתי / מקומי, אזורי וארצי;

 

בהתאם לאזורי הארץ – צפון, מרכז דרום;

 

בהתאם לחלקי הארץ – מרכז ופריפריה (יישובית וביטחונית / ספר);

 

בהתאם לסוגי שטחים – שטחים מיושבים עירוניים וכפריים ושטחים הפתוחים.

 

סוג העימות המרחבי:
שינוי יעוד קרקע אזרחי או צבאי
פינוי שטחים צבאיים לבינוי ופיתוח אזרחי
הרשאה לשימוש בתוך שימוש קרקע ביטחוני (עיבודים, רעייה, כרייה וחציבה)
חריגה למגבלות בנייה צבאיות או דרישה לביטולן;
מפגע סביבתי:
הרס ערכי טבע ונוף
זיהום קרקע או מי נחלים או מיי תהום,
קרינה אלקטרומגנטית

 

סוג שימוש הקרקע נשוא הקונפליקט:
מתקן צבאי או חלק ממנו,
שטח אימונים,
מגבלות בניה
אזור גבול
שדה מוקשים;
גודל והביטוי פיסי של העימות: נקודתי, קווי, מרחבי;

 

מהות העימות בין שימושי הקרקע:
חפיפה,
חיתוך,
השקה;

 

עצמת הקונפליקט ואופן הגישור עליו

 

זהות אינטרסים:
שימור שטחים פתוחים
יצירת נגישות

 

חוקים, תקנות ונהלים

תכנון ובנייה

פרק ו: מתקנים ביטחוניים ומכשולי טיסה בחוק התכנון והבנייה תשכ"ה 1965

תקנות התכנון והבניה (הוראות מיוחדות בדבר היתר במיתקן בטחוני), התשכ"ז-1966;

תקנות התכנון והבניה (הנוהל בועדה למיתקנים ביטחוניים), התשכ"ז-1966;

תקנות התכנון והבניה (הנוהל בועדת ערר למיתקנים ביטחוניים), התשכ"ז-1966.

הצעת ‏חוק ‏התכנון ‏והבנייה (תיקון – ‏מיתקנים ‏ביטחוניים) התשס"ח 2007

הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון – מיתקנים בטחוניים), התשס"ז-2006

נוהל חדש לעבודת הועדה למתקנים ביטחוניים (אפריל 2009)

 

שטחי אימונים

תקנה 125 תקנות ההגנה (שעת חירום) 1945

צו סגירה שטחי אימונים משנת 1955

 

הגנת הסביבה

חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח 1998

חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א – 2011

חלק י"ד לפקודת המכרות.

חלקים ה' ו-ו' לפקודת בריאות העם, 1940.

סימן א'1 בפרק שני לחוק המים, התשי"ט–1959.

חוק למניעת מפגעים, התשכ"א–1961.

חוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב–1962.

חוק רשויות נחלים ומעיינות, התשכ"ה–1965.

חוק הדרכים (שילוט), התשכ"ו–1966.

חוק רישוי עסקים, התשכ"ח– 1968.

סעיף 288א לחוק העונשין, התשל"ז–1977.

פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן [נוסח חדש], התש"ם–1980.

חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ"ג–1983.

חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד–1984.

חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח–1988.

חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ"ג–1993.

חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג–1993.

חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ"ז–1997.

חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט–1999.

חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד–2004.

חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו–2006.

חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ז–2007.

חוק אוויר נקי, התשס"ח–2008.

חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א–2011.

חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א–2011.

 

מוקשים

חוק לפינוי שדות מוקשים 

 

*

*

 

דו"ח מבקר המדינה

מבקר המדינה (1976), "הבינוי בצה"ל", דוח מבקר המדינה מס' 25 לשנת 1976, עמ' 747

 

מבקר המדינה (1977), "ניהול מקרקעי מערכת הביטחון", דו"ח מבקר המדינה מס' 27 לשנת 1976, עמ' 650 – 654

 

מבקר המדינה (1980), "היערכות והפעילות של משרדי הממשלה האזרחיים בתכנון הפריסה, התשתית והבינוי האזרחי והביטחוני בנגב", דוח מבקר המדינה מס' 30 לשנת 1979, עמ' 418-428

 

מבקר המדינה (1987) "סדרי ההקצאה והשימוש בקרקעות לצורכי אימוני צה"ל", דוח מבקר המדינה מס' 37 לשנת 1986, עמ' 1096-1107

 

מבקר המדינה (1988) "הטלת מגבלות בניה בגין מתקני תחמושת", דוח מבקר המדינה מס' 38 לשנת 1987 עמ' 1090-1092 וֿ1096-1107;

 

מבקר המדינה (1990) "הטלת מגבלות בניה בגין מתקני תחמושת – מעקב", דוח מבקר המדינה מס' 40 לשנת 1989, עמ' 764-765;

 

מבקר המדינה (1993) "הטלת מגבלות בניה בגין מתקני תחמושת – מעקב", דוח מבקר מדינה מס' 43 לשנת 1992, עמ' 801-804

 

מבקר המדינה (1994) "שטחי אימונים של צה"ל", דוח מבקר המדינה מס' 44 לשנת 1993, עמ' 1079-1088.

 

מבקר המדינה (1996) "פינוי מחנות צה"ל ממרכזים עירוניים", דוח מבקר המדינה מס' 46 לשנת 1995, עמ' 813-815

 

מבקר המדינה (1999), "המיקוש בצה"ל", דוח מבקר המדינה מס' 50א לשנת 1999, עמ' 93-101.

 

מבקר המדינה (2004), "הטיפול של צה"ל ושל משרד הביטחון בנושא השמירה על איכות הסביבה בצה"ל", דוח מבקר המדינה מס' 55 א' לשנת 2004, עמ' 75-113

 

מבקר המדינה (2005), "גביית המיסים, האגרות וההיטלים עבור מחנות צה"ל", דוח מבקר המדינה ביקורת בשלטון המקומי לשנת 2005

 

הצעת ד"ר עמירם אורן למשרד מבקר המדינה בנושא הקרקעות של מערכת הביטחון מאפריל 2009.

 

מבקר המדינה (2011), "השימוש של צה"ל בקרקעות המדינה", דו"ח שנתי 61א', עמ' 39 – 118

 

מבקר המדינה (2011), "העתקת יחידות אגף המודיעין ואגף התקשוב לנגב", דו"ח שנתי 61א', עמ' 119 – 136

 

מבקר המדינה (2011) " פעילות של צה"ל ושל משרד הביטחון בתחום הגנת הסביבה בצה"ל", דו"ח שנתי 61 א' עמ' 221 – 245)

 

הערות משרד ראש הממשלה לדו"ח מבקר המדינה61א'

 

פרוטוקול הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת בנושא צה"ל וקרקעות המדינה, דו"ח מבקר המדינה 61 א', מ-16 באוגוסט 2011

 

היבטים בהגנת הסביבה בתעשיות הביטחוניות, דו"ח מבקר המדינה 63 ב', יולי 2013

 

שטחי האימונים של צה"ל ביבשה, דו"ח מבקר המדינה 71ב' , אפריל 2021

 

 

השאר תגובה