הדפסה

כפר כנא הוא האתר העיקרי המזוהה, בקרב חוקרים וצליינים מאז ימי הביניים, עם קנה הנזכרת בברית החדשה בו נעשה על ידי ישוע נס החתונה. 

במסגרת מיזם יישובי המיעוט הנוצרי בישראל הגעתי לכפר כנא פעמיים: באוקטובר 2021 וראו כפר כנא בגליל התחתון המרכזי, בקרוב ייהפך לעיר  ובספטמבר 2023 וראו כפר כנא, המנזר היווני – אורתודוכסי

ביום שבת, 30 בספטמבר 2023 הגעתי לכפר כנא שוב והפעם עם ידידי בדר מנסור (נוף הגליל).

יחד עם בדר מנסור בקרתי בקהילה הבפטיסטית.

המארחים בקהילה הבפטיסטית היו שניים.

כהן הדת האני נעמאן בלאן סיפר לנו על עצמו.

כהן הדת האני נעמאן בלאן בן כפר כנא (1968) נשוי, אב לשתי בנות ובן.

 

משפחתו השתייכה לכנסייה הלטינית.

 

עד גיל 14 למד בבית הספר הפרנציסקני ובגיל תיכון עבר ללמוד בבית הספר תיכון מקצועי בנצרת דון בוסקו השייך למסדר הנזירים הסילאזינים.

 

אחרי לימודיו עבד כמסגר ובגיל 25 לזרם הבפטיסטי. אז, עבר לבית לחם ולמד תיאולוגיה במכללת בית לחם הספר הקדוש האוונגלית במשך שנתיים.

 

בשנת 1993 חזר לכפר כנא ושימש עוזר לכהן הדת. לפרנסתו המשיך ועבד כמסגר.

 

אחר כך למד עוד שנתיים במכללה האוונגלית בנצרת. אז, לדבריו, קיבל קריאה אלוהית על מנת שיהיה הרועה הרוחני. משנת 2002 משמש הרועה הדתי והרוחני והמנהיג של הקהילה הבאפטיסיטית בכפר כנא.

אחר כך המשיך וסיפר על הקהילה ופעילותיה  ועל הכנסייה.

גב' לונה מאטר סיפרה על עצמה.

לונה מאטר (1988) בת הכפר כנא.

 

מגיל 19 משתייכת לזרם הבפטיסטי.

 

למדה בבית הספר הנזירות סנט ג'וזף בנצרת.

 

המשיכה ולמדה במכללת ספיר אנימציה וקולנוע ( 2008 – 2013) אחר כך עבדה בבית החולים האנגלי בנצרת.

 

חברה באיגוד הנוער של איגוד הכנסיות הבפטיסטיות בישראל ומרכזת את פעילות הנוער של הקהילה בכפר כנא.

אחר כך גם היא סיפרה על פעילות הנוער בקהילה אותה היא מרכזת.

לאחר מכן, ביקרנו באולמות הכנסייה של הקהילה

מעט אודות הזרם הבפטיסטי

הבפטיזם (Baptism) הוא זרם אוונגלי של הנצרות הפרוטסטנטית הדוגל בטבילה מלאה במים של המאמין המבוגר לאחר שקיבל על עצמו מרצונו את האמונה הנוצרית. בניגוד לזרמים פרוטסטנטיים אחרים, הבפטיסטים אינם מאמינים בתקפות הטבילה של המאמין כתינוק. נוצרי הרוצה להצטרף לשורותיהם מחויב בטבילה מחודשת, לאחר שהביע רצון לטהר את עצמו מעוונותיו, ולהיכנס לעול האמונה.

 

תנועות בפטיסטיות ראשונות החלו להופיע באנגליה כבר במאה השבע עשרה בהשפעת התנועה האנבפטיסטית. חלק מהתנועות הבפטיסטיות, בהנהגתו של ג'ון סמיית', דגלו באמונה בחופש רצון, וחלק דגלו בגזרה קדומה לפי הדוקטרינה הקאלוויניסטית. שתי הקבוצות, כמו קבוצות דתיות אחרות נרדפו על ידי שלטונות אנגליה עד שנת 1689.  השלטונות נקטו נגד הבפטיסטים בחוק שנחקק נגד הדונאטיזם, קבוצה דתית שדגלה בגישה שנוצרים שהתכחשו לאמונתם צריכים לטבול מחדש, שכן טבילתם הראשונה בטלה, ובכך נמצא דמיון בין שתי הקבוצות. מהלך המאה השמונה עשרה והתשע עשרה התקרבו דוקטרינות שתי הקבוצות בבריטניה עד לאיחודן בשנת 1891.

 

הכנסייה הבפטיסטית התפשטה מאנגליה לארצות אחרות, בראש ובראשונה לאמריקה, שם הוקמה הכנסייה הבפטיסטית הראשונה כבר בשנת 1639. בשנת 1832 הוקמה כנסייה בפטיסטית ראשונה באיטליה, בשנת 1834 בגרמניה ובשנת 1888 בספרד. במהלך המאה התשע עשרה המשיכה הכנסייה להתפשט באירופה וברוסיה ובארצות הברית. הכנסייה הבפטיסטית החלה בפעולות המיסיון הנוצרי ברחבי העולם החל ב-1792. מיסיונרים בפטיסטים פעלו משנה זו והלאה בהודו, אפריקה וסין.

 

כיום מרכז הכוח של הכנסייה הבפטיסטית הוא באמריקה הצפונית, שם מספרם מוערך בעשרות מיליונים. קהילות גדולות נוספות קיימות ברוסיה ובאנגליה וגם בישראל.

ראשית הזרם הבפטיסטי בישראל

מקור הסקירה להלן הספר שנכתב בערבית על ידי אינג' בדר מנסור
"תולדות הכנסייה הבפטיסטית בארץ הקודש בשנים 1867-1950",
וראו סקירה על הספר

הזרם הבפטיסטי בישראל התפתח בעשור הראשון של המאה העשרים וגובש בשנת 1923 על ידי מועצת המיסיון הבינלאומית של ועידת הבפטיסטים הדרומית, שתמכה בו עד 1991. מאז, אגודת הכנסיות הבפטיסטיות בישראל (ABC) משמשת ארגון הגג של שבע עשרה קהילות הבפטיסטים הכוללות כ-1000 מאמינים שעברו את תהליך הטבילה ובסך הכל כ-3,000 חברים.

 

הקהילה בפטיסטית הראשונה הוקמה באמצע המאה התשע עשרה בשכם אך חדלה להתקיים לאחר מספר שנים. מייסד הזרם הבפטיסטי בארץ הקודש הוא שוקרי מוסא שהשתייך לקהילה הנוצרית הקטנה בצפת ושהיה יווני – קתולי. הוא חווה את ההשפעות המעשיות של ירידת קרנה והיחלשותה של האימפריה העות'מאנית שבאה לידי ביטוי באכזריות הגוברת של השליטים המקומיים כלפי האוכלוסייה הערבית, בשילוב עם חוסר יכולתם למנוע עוני, מחלה ותחושת ייאוש לגבי העתיד. בשנת 1909 כמו רבים מהערבים הנוצרים בארץ ישראל, סוריה, לבנון, היגר לארצות הברית ובנה את ביתו בטקסס. במהלך ביקוריו בקהילות בפטיסטיות שונות בארה"ב פגש את ד"ר לי סקארבורו, אחד החוקרים הבפטיסטים הידועים ביותר של התקופה. הוא התרשם ממנו והחליט להיות בפטיסט. בשנת 1910 הוטבל על ידי הכומר הבפטיסטי הדרומי המפורסם ג'ורג' וו. טרוט, הכומר של הכנסייה הבפטיסטית הראשונה. שוקרי מוסא שינה את כוונותיו, שוכנע והאמין שעליו לחזור לארץ ישראל ולהפיץ את האמונה של הזרם הבפטיסטי. מוסא חזר לצפת ובמאי 1911 הטביל את ראש הקהילה בצפת בואדי אל-לאימון (נחל עמוד). מאוחר יותר באותה שנה עבר מוסה שוקרי לנצרת וייסד בה הכנסייה הבפטיסטית הראשונה בארץ ישראל.

 

בשנת 1922, מועצת המיסיון של ועידת הבפטיסטים הדרומית בארצות הברית אימצה את אנשי הזרם הבפטיסטי בארץ ישראל בלבנון, וייסדו את 'שליחות המזרח הקרוב'. ארגון זה כלל את הקהילות בפטיסטיות שהוקמו בנצרת (1912), ביירות (1895), רשיע וכפר משקי (1899). בשנת 1923 הגיעו המיסיונרים האמריקאים הראשונים ג'יי וואטס ו-F.B. פירסונס לתמוך בקהילה הבפטיסטית. בשנת 1924 באמצעות תרומה נדיבה ממר וגברת בוטמס מטקסיקנה, על גבול טקסס וארקנסו, רכשה הקהילה הבאפטיסטית בנצרת, משבצת קרקע בסמוך לבאר מרים עליה נבנתה הכנסייה הבפטיסטית הראשונה בנצרת שנחנכה בשנת 1926 וקיימת עד היום.

המשך התפתחות הזרם הבפטיסטי בישראל

מוסה שוקרי נחשב כמטיף מוכשר וכמנהיג כריזמטי שזכה לכבוד והצלחה לאחר שהתמודד עם לעג ובוז ראשוניים. מותו בטרם עת, בשנת 1928 היה לטראומה לכנסייה. ממשיכו, לואי חנה, הבפטיסט הראשון בצפת, נכנס לתפקיד ראש הקהילה בנצרת עד 1937, כשהוא נתמך באופן פעיל על ידי אלמנתו של מוסה – מונירה. הכנסייה בנצרת המשיכה לצמוח וכללה מאות מאמינים, הוקם 'בית ספר גדול של יום ראשון' והוקמה קהילה גם בכפר כנא. במקביל, מיסיונרים בפטיסטים החלו לפעול בירושלים ותל אביב, בעיקר בקרב היהודים שהגיעו לארץ ישראל בשנות ה-30'. בשנת 1933 הוקמה קהילה בירושלים ושנת 1936 הוקמה קהילה בחיפה.

 

בזמן מלחמת העולם השנייה נאלצו המיסיונרים האמריקאים לעזוב את הארץ. עזיבתם ערערה את הקהילות הבפטיסטית, שהיו תלויות בהם ובכספים שהגיעו מקהילות הבפטיסטים הדרומיים בארצות הברית. בית הספר הבפטיסטי של נצרת, שהוקם רק בשנת 1935 כשירות לקהילה הערבית נסגר בשנת 1941. הבפטיסטים מנצרת המשיכו לקיים שירותים בהנהגה מקומית.

 

בתום המלחמה בשנת 1945, הורשו מיסיונרים בפטיסטים לחזור לארץ, ובנצרת נבנה בית יתומים עבור הקהילה. עם תום המלחמה בשנת 1948, חלק הקהילות הבפטיסטיות התפרקו. בין מאות אלפי הפליטים היו גם בפטיסטים ומאמינים אוונגליסטים אחרים מהקהילות בנצרת ובחיפה. כמה מהם הפכו להיות מנהיגי הפליטים בלבנון ובירדן. בנצרת עצמה עסקה הקהילה המצומצמת בחלוקת מזון לפליטים בעיר רובם מוסלמים מהכפרים הסמוכים. בשנת 1950 הגיע לארץ הכומר המיסיונר ד"ר דווייט בייקר. במסגרת פעילותו גדלה הקהילה בנצרת והצטרפו אליה מאמינים חדשים. מוסדות החינוך של הקהילה כמו בית היתומים חזרו לעבוד, ובבית הספר הבפטיסטי בנצרת שנפתח מחדש בשנת 1948, סיים המחזור הראשון.

 

בשנות ה-50' וראשית שנות ה-60' הקהילה הבפטיסטית בישראל החלה לגדול. בשנת 1960, הכומר פואד סכניני הוסמך בכנסייה הבפטיסטית של נצרת. אז הוקמו קהילות בכפרי הגליל בכפר כאנה, טורען, עילבון, ראמה ועכו. הכנסייה הבפטיסטית בחיפה הוקמה מחדש בשנת 1965.  בשנה זו הוקמה 'האגודה של הכנסיות הבפטיסטיות בישראל' (ABC) שכללה את הקהילות בירושלים, נצרת, כנא, טורעאן, עילבון, עכו וגם וכפר הבפטיסטים.

 

ראשיתו של כפר הבפטיסטים הייתה בשנת 1953. אז נרכשה חווה ליד העיר פתח תקווה במרכז הארץ על ידי הבפטיסטים כדי להקים קהילה יהודית נוצרית חקלאית, אך התוכנית לא הצליחה. בשנת 1955 בית היתומים ג'ורג' וו. טרוט עבר לשם מנצרת ובית ספר מקצועי הוקם שם. בית היתומים, ומאוחר יותר בית הספר, שניהם נסגרו בשנות ה-60'. היום כפר הבפטיסטים מרכז התכנסות למאמינים, בין אם מרקע נוצרי או יהודי

 

בשנת 1967 הקהילות הבפטיסטיות בישראל יצרו קשר עם כנסיות בפטיסטיות במזרח ירושלים, בית לחם ורמאללה, ועזה וסייעו להן. קהילות אלה לא הצטרפו לאגודת הכנסיות הבפטיסטיות בישראל, אבל שמרו על קשר הדוק עם הבפטיסטים הערבים בישראל .

 

מסוף שנות ה80' הוקמו קהילות בפטיסטיות חדשות.

 

הקהילה הבפטיסטית המקומית בנצרת היא הכנסייה הבפטיסטית הגדולה בישראל כיום עם כ-80 חברים ומתכנסת באודיטוריום של בית הספר הבפטיסטי נצרת.

הקהילה הבפטיסטית בכפר כנא

מיקום מבנה הקהילה

 

כאמור הקהילה הבפטיסטית הוקמה בשנות ה-60' של המאה העשרים.

 

בראשית דרכה לא הייתה לקהילה בית תפילה והתכנסותה הייתה בבתי חבריה.

 

בהמשך הקהילה החליפה עם משפחת ג'רייסי משבצת קרקע תמורת משבצת בנצרת שהייתה שייכת לכנסייה הבפטיסטית  בנצרת.

 

היום הקהילה כוללת 67 מאמינים שהוטבלו והצטרפו לזרם הבפטיסטי.

 

בפעילותה של הקהילה משתתפים כ-230 מתושבי הכפר חלקם משתייכים לזרם האורתודוכסי.

 

אסיפת הקהילה מתקיימת ביום ראשון בערב.

 

במסגרת הקהילה פועלות שתי קהילות נוער: צעירים גיל 12 – 16  ובוגרים  מגיל 16+ המתכנסות פעם בשבוע. תוכן פעילות הנוער מתמקד בהיבט הדתי והרוחני.

 

הקהילה בכפר כנא השתתפה באיסוף תרומות לקהילות הנוצריות שנפגעו בשנה האחרונה בצפון סוריה ותורקיה.

 

הקהילה בכפר כנא מקיימת אחווח וסולידריות עם תושבי הכפר הנזקקים, גם אלה שאינם משתייכים לזרם הבפטיסטי ואף אלה שאינם נוצרים בין היתר והענקת מנות מזון

*

בניין כנסיית הקהילה

כאמור, מבנה הכנסייה הנוכחי הכולל שלוש קומות נבנה על קרקע שהתקבלה בחילופין עם משפחת ג'רסי

 

הקומה הראשונה בה היה אולם הכנסייה הראשון נבנתה בשנת 1959.

 

בשנת 1961 נבנתה הקומה השנייה שהיום משמשת בית המגורים כל כהן הדת.

 

בשנת 2010 נבנתה הקומה העליונה בה נמצא האולם שבו מתכנסת הקהילה היום.

****

מזכרת מהביקור

אולם הכנסייה הנוכחי בקומה השלישית

אולם התפילה הראשון בקומה הראשונה

****

סוף

***

ביקור זה
בקהילה הבפטיסטית
בכפר כנא
הוסיף עוד חלק
מתמונת הפסיפס
של הזרם הבפטיסטי
של הערבים בישראל
שהם בבחינת
המיעוט של המיעוט של המיעוט

הביקור גם השלים
את תמונת הפן הנוצרי
של כפר כנא.

****

תודה לך
בדר מנסור
על תיאום הביקור
והצטרפות אליו

תודה לכם מארחיי
כהן הדת האני נעמאן בלאן
וגב' לונה מאטר
על הכנסת האורחים הלבבית 

.