תיעוד זה הוא הקדמה של הספר שהתחלתי לכתוב ומסכם מסע אישי להכרת מקומות היישוב של הנוצרים אזרחי מדינת ישראל שמרביתם ערבים.

 

זה מסע שלי, גיאוגרף ישראלי יהודי יליד הארץ ואיש ידיעת הארץ התר ברחבי הארץ, סקרן שלומד, חוקר ומבין את דמותה הגאוגרפית האנושית המגוונת והמרתקת של ישראל.

 

הספר הכולל מלל, מפות רבות ושפע צילומים מציג את מה שלמדתי וצברתי בביקורים בישובים בהם מתגוררים הנוצרים הערבים ובמפגשים עם אנשים בקהילותיהם: רשמים, צילומים, ידע ותובנות. הספר אינו סיכום מחקר אקדמי ואינו מתיימר להיות כזה.

 

מסע זה אינו כולל את ירושלים שמורכבות חשיבותה וקדושתה בנצרות ותולדות הנוכחות הנוצרית בה מחייבים תשומת לב מיוחדת ומסע נפרד.

 

מסע זה גם אינו כולל את שטחי הרשות הפלסטינית בגדה מערבית וברצועת עזה. אולי פעם מסע זה יתאפשר.

 

מאז ילדותי ונעוריי במשך למעלה מחמישה עשורים ובהמשך חיי כבוגר עד ימינו, למדתי את הארץ. עברתי את הארץ לאורכה ולרוחבה, בטיולים וסיורים בהליכה ברגל בנסיעות ברכב וגם ברכיבה על אופניים. אני יודע ומכיר את הגיאוגרפיה והדמוגרפיה של הארץ, למדתי את תולדותיה, אני יודע אודות אזוריה וחבליה, אני מתמצא ומבחין בין נופיה, אני מכיר את דרכיה, את יישוביה ואת אתריה (טבע, ארכיאולוגיה ומורשת).

 

אך משהו היה חסר לי. אחרי עשרות שנים של סיור, לימוד ומחקר הבנתי שאני יודע מעט על היישובים בהם מתגורר המיעוט הנוצרי הערבי.

 

חסרון ידע זה גרם להחלטתי לצאת למסע חדש, המסע להכרת היישובים והמקומות, החיים והתרבות בהם נמצאות הקהילות של הערבים הנוצרים.

דמוגרפיה

מאז הקמת המדינה המיעוט הערבי נוצרי הולך ומצטמצם.

 

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדצמבר 2023 ערב חג המולד, הערבים הנוצרים במדינת ישראל מונים כ-141,500 נפש שהם 1.42% מאוכלוסיית המדינה ו-6.9% מאוכלוסיית המיעוטים (מוסלמים, דרוזים וצ'רקסים).

 

ההערכה שבשטחי הרשות הפלסטינית בגדה מערבית וברצועת עזה מספר הערבים הנוצרים הוא כ-45,000 נפש כלומר  1% – 1.2% מסך האוכלוסייה.

 

הערבים הנוצרים בישראל הם שלושה רבעים מסך הנוצרים במדינה, 1.9% מהאוכלוסייה.

 

מרבית הנוצרים שאינם ערבים הם אלה שעלו לישראל עם בני משפחה יהודים מארצות בריה"מ שלשעבר במסגרת חוק השבות (כולל ילדיהם שנולדו בארץ) מאז שנות ה-90'.

 

כאמור התייחסות היא לנוצרים הרשומים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המוכרים רשמית בישראל נוצרים. אולם,

 

המציאות מורכבת כשמתייחסים למאמינים נוצרים שאינם רשומים כנוצרים או שאינם אזרחים. נוצרים אלה משולבים בחברה היהודית ישראלית, ילדיהם הולכים לבתי ספר ממלכתיים דוברי עברית, לתנועות נוער, מתגייסים לצבא.

 

ביניהם נמצאים עולים מחבר המדינות, יהודים משיחיים המדגישים את היותם חלק מהעם היהודי, מהגרי העבודה המטפלים באנשים מבוגרים, ומבקשי המקלט מאפריקה.

גיאוגרפיה

הערבים נוצרים הם מתרכזים ב-35 יישובים בעיקר בצפון הארץ.

 

מרבית הערבים הנוצרים מתגוררים בערים. בחלק מהערים רוב האוכלוסייה יהודית: חיפה, ירושלים, נוף הגליל, עכו, יפו, רמלה ולוד. חלק מהערים הן ערביות שכוללות גם אוכלוסייה מוסלמית ואוכלוסייה דרוזית או גם וגם: נצרת, שפרעם, סכנין ומע'ר.

 

אחרים מתגוררים ביישובים בגליל התחתון, בגליל המערבי, בגליל העליון, בעמק יזרעאל ובכרמל שאוכלוסייתם מעורבת, מוסלמית או דרוזית או גם וגם. רק בשני יישובים, מעיליא ופסוטה, כמעט כל האוכלוסייה היא נוצרית. בעבר יישובים אלה נחשבו כפרים והיום במהותם הם עירוניים ומאורגנים כמועצות מקומיות למעט, שנים שנכללים בתחומי מועצות אזוריות.

 

בגליל ישנם מספר מקומות בהם התקיימו עד שנת 1948 כפרים בהם התגוררו ערבים נוצרים. במהלך המלחמה ואחריה אוכלוסייתם גורשה/עזבה. בחמישה מקומות כנסיות הכפרים נותרו על תילן, בתחילה היו הרוסות, עזובות ונטושות ומאוחר יותר שלוש מהן שופצו. לכנסיות אלה מגיעים לעיתים בודדות צאצאי יושבי הכפרים, לרוב, בחגים או בחתונות וגם למצער לקבורה בבתי העלמין באתרי הכפרים.

זרמי כנסיות.

רוב הנוצרים הערבים בישראל הם יוונים – קתוליים (מלכיטיים)

 

הקבוצה השנייה בגודלה היא של יוונים – אורתודוכסים. 

 

אחרים נוספים משתייכים לכנסייה הלטינית. 

 

מיעוט הנוצרים הם מרונים ורבים מהם מגדירים עצמם ארמים.

 

אחרים נוספים משתייכים לכנסייה האנגליקנית.

 

מיעוט מקרב הערבים נוצרים הם פרוטסטנטים בעיקר אוונגליים שכמחציתם הם  בפטיסטים ואחרים נכללות בקהילות קטנות: עדת השם, האחים הסגורים, האחים הפתוחים, הנזריטים והברית מסיונרית.

 

בנצרת ישנה קהילה אחת של קופטים.

 

נוצרים שאינם ערבים הם הארמנים, מספר קהילותיהם קטן.

 

גם הנוצרים האתיופים האריתראים שנמצאים בארץ אינם ערבים.    

 

למרות שמאז הקמת המדינה המיעוט הערבי נוצרי הולך ומצטמצם, רישומו במרחב הגיאוגרפי ניכר מאוד לאור העובדה ששורשי הנוכחות של הנוצרים בישראל נטועים בעבר הרחוק והקרוב.

 

מקומות הקהילות ערביות נוצריות מהוות מרכיב חשוב ובולט במרחב הבנוי. להיבט הפיסי של מקומות היישוב של האוכלוסייה הנוצרית נוכחות מרשימה. מדובר בכנסיות, מנזרים, בתי ספר כנסייתיים, מועדוני שבטי הצופים, מוסדות בריאות ורווחה ובתי עלמין. קשה לטעות בזיהוי בתים בהם מתגוררים נוצרים, ברבים מהם יש עיטורים נוצריים, צלבים ואיקונות. בזמן חגי הנוצרים בעיקר חג המולד ופסחא, ביישובים בהם מתגוררים נוצרים, ניתן להבחין באווירת החגים לקראתם ובמהלכם. ביטוי לכך הם שווקי חג המולד, עצי האשוח המוצבים בסמוך לכנסיות, הקישוטים שמעטרים את המרחב הציבורי וחזיתות הבתים הפרטיים, שלל האורות וגם הטקסים ומצעדי תזמורות שבטי הצופים.

 

ההתעניינות והסקרנות אודות רישומו הגיאוגרפי הניכר של מיעוט זה הן המניע שלי למסע להכרת מקומות היישוב של קהילות הערבים הנוצרים בישראל. ספרות המחקר אינו עוסקת בהיבט הגיאוגרפי של המיעוט הערבי הנוצרי במדינת ישראל. הספרות עוסקת בעיקר בנושאים האלה: תולדות הנצרות, תיאולוגיה הנוצרית, מקומות הקדושים, ארכיאולוגיה ואדריכלות של הכנסיות וגם מדיניות מדינת ישראל כלפי הכנסיות והקהילות הנוצריות.

 

המניע שלי נבע גם מהרצון להכיר את האנשים מהקהילה המיוחדת בקרב מיעוט אזרחי ישראל שלמרות שהיא קטנה עם השנים, היא מהווה גורם מיוחד ושונה בחברה הישראלית.

 

באביב 2019 התחלתי את מסעי. ביום אחד הגעתי אל חמישה יישובים בגליל בהם מתגוררים נוצרים. זו הייתה התחלה נאה אבל, שטחית  ולא מספקת. הבנתי ש"תפסת מרובה לא תפסת". תהיה זו טעות להגיע למספר מקומות בזמן קצר. הבנתי שכדי ללמוד לעומק, נדרש להקדיש יותר זמן לכל מקום ולכל ביקור.  החלטתי שבמסעותיי אגיע בכל פעם ליישוב אחד בלבד ואם יהיה צורך אגיע עוד פעם.

 

במשך הזמן, באמצעות השיטה הישראלית הידועה "חבר מביא חבר", נוצרה אצלי רשימת אנשי קשר של כוהני הדת הנוצרים בקהילות ושל אנשים אחרים הנושאים תפקידים שונים בקהילות.

 

החל מסתו 2019 ועד קיץ 2022, למעט זמני החגים והסגרים בעקבות מגפת הקורונה, ביקרתי בכל היישובים בהם נמצאות הקהילות הערביות הנוצריות והקהילות הנוצריות האחרות שאינן ערביות. ביקרתי גם בחלק מהאתרים בהם נמצאו כפרים עד 1948 ובהם נמצאות כנסיות עד היום. אחרי הפסקה של מספר חודשים, בתחילת שנת 2023 המשכתי במסע, למעט בחודשיים הראשונים של מלחמת השביעי  באוקטובר ומסע זה נמשך גם בשנת 2024.

 

ההגעה לכל מקום, לרוב לכנסייה  הייתה בתיאום מוקדם. פגשתי את כהני הדת של הקהילות,  אנשים אחרים מתוכן וגם מנהלי בתי הספר. בתחילת כל מפגש, לאחר הצגת מטרת המיזם, ביקשתי מכל אחד ממארחיי שבתחילה יספר על עצמו, אחר כך יספר על הקהילה ויסיים בהצגת הכנסייה או בית הספר. בהתאם לעניין בכל מפגש עלו שאלות נוספות שעליהן קבלנו מענה.

 

בהמשך מובא של פירוט המקומות אליהם הגענו, הקהילות בהן ביקרנו ואנשים שאירחו אותנו.

 

בביקורים אלה נחשפתי להיסטוריה, לגיאוגרפיה ולדמוגרפיה ובנוסף גם להיבטים סוציולוגים ואנתרופולוגים של אוכלוסייה זו. למדתי על תולדות הנצרות, התיאולוגיה הנוצרית, הזרמים בנצרות, האמנות של ציורי הקיר והאיקונות, השרידים הארכיאולוגיים של כנסיות עתיקות וקפלות, האדריכלות של מבני הכנסיות, ועל כוונות לשימור ועוד. בביקורים אלה נחשפתי גם להיבטים הפוליטיים. הקשרים של הערבים הנוצרים עם האוכלוסייה המוסלמית והדרוזית, היחסים שלהם עם היהודים. נחשפתי גם ליחסי המיעוט הערבי בכלל והנוצרי בפרט עם מוסדות ורשויות המדינה.

 

ראוי לציין שברבים מהמפגשים השתתפו חברים ועמיתים שהיו חלק מהלמידה ועל כך הם ראויים לתודה להערכה.

 

הספר שנכתב אודות מיזם זה נשען על "שלוש רגלים" והן מייחדות אותו מחיבורים אחרים בנושא הנצרות:

 

"הרגל הראשונה", נקודת מבט של גיאוגרף ואיש ידיעת הארץ, ישראלי, יהודי שאינו דובר את השפה הערבית, הבוחן בשטח את תמונת המצב בהווה ואת המסד ההיסטורי שלה.

 

"הרגל השנייה", הקשרים האישיים הבלתי אמצעים שנוצרו עם כהני הדת והאנשים מקרב הקהילות. הם פתחו יותר מצוהר דרכו ניתן להביט על עולמם האישי הפרטי ועל קהילותיהם.

 

"הרגל השלישית", שפע צילומים של המקומות והאנשים שנעשו במהלך הביקורים.

 

החלק הראשון של הספר כולל ארבע פרקים המהווים את הרקע והתשתית והם:

1. מי הם הערבים הנוצרים בישראל ומה מוצאם.

2. זרמי הכנסיות אליהן משתייכים הערבים הנוצרים בישראל ומקומות יישובם.

3. דמוגרפיה וגיאוגרפיה בתקופת שלטון המנדט הבריטי

4. דמוגרפיה, גיאוגרפיה ודת במדינת ישראל

 

עניינו של החלק השני של הספר הוא המקומות בהם נמצאות הקהילות של הערבים הנוצרים היום וגם מקומות שהתקיימו עד שנת 1948. החלק השני שהוא העיקרי עוסק במקומות בהם נמצאות קהילות הערבים הנוצרים. תחלק זה מתחלק לשניים, אחד מוקדש לערים והשני ליישובים האחרים. לכל מקום מוקדש פרק שבתחילתו מובאים ציוני הדרך של הנוכחות הנוצרית במקום מראשיתה ועד ימינו ובהמשך מוצגת תמונת המצב של הקהילות כפי שנלמדה במפגשים עם כהני הדת או אנשים מהקהילות. תמונת מצב זו מוצגת במלל ובצילומים.

 

החלק השלישי מוקדש למספר נושאי רוחב

1. מוסדות החינוך בתי ספר כנסייתיים

2. שבטי הצופים הנוצרים.

3. מוסדות הבריאות והרווחה

 

החלק הרביעי מוקדש לסיכום, מסקנות ותובנות שנלמדו מהמסע בין הקהילות.

 

להלן ריכוז תיעודי
ביקורי מפגש/סיור/צילום
שנעשו עד כה

כללי
* בתי הספר הכנסייתיים בישראל (דצמבר 2023)

 

גליל העליון ההררי
* ג'יש – מרבית תושביו נוצרים מרוניים(יוני 2019)
* הכפר בירעם בגליל העליון – תמונת מצב ועברו שנשכח (חלק ראשון) (מאי 2020)
* הכפר בירעם – צוהר לעדה מארונית, לאומיותה הארמית ויחסיה עם מדינת ישראל (חלק שני) (מאי 2020)
* הכפר בירעם – בית הקברות של היישוב (חלק שלישי) (מאי 2020)
* ג'יש שבגליל העליון, כמחצית אוכלוסייתו נוצרית וכמחציתה מוסלמית (מאי 2020)
* הכפר איקרית שבגליל העליון ההררי המערבי (מאי 2020)
* כנסיות היישוב ביענה שבבקעת בית כרם (דצמבר 2020)
* שרידי המתחם הצלבני ביישוב דיר אל-אסד שבגליל (דצמבר 2020)
* תרשיחא שבגליל ההררי, הכפר שהפך להיות חלק מעיר (מרס 2021)
* הקהילה הנוצרית היוונית -קתולית שבחורפיש וכנסיותיה (מאי 2021)
* הכנסיות נוצריות באלְ-בֻקַיְעַה (פקיעין) ובאל מארג' (מח'ול) (אוגוסט 2021)
* ראמה שבלב הגליל (יולי 2022)
* כנסיות הקהילה הנוצרית בכפר הדרוזי סמיע שבגליל העליון ההררי (אוגוסט 2022)
* היישוב מעיליא שבגליל עליון מערבי (דצמבר 2022)
* תרשיחא, כנסיות הקהילות היוונית – קתולית והיוונית – אורתודוכסית (ספטמבר 2023)

 

עכו גליל מערבי 
* עכו, כנסיות נוצריות (פברואר 2020)
* כפר יאסיף ואבו סנאן, קהילות נוצריות, כנסיות ועוד (פברואר 2020)
* שרידי אל באסה, הכפר שהיה בגליל העליון המערבי (פברואר 2021)
* הפן הנוצרי של שפרעם (נובמבר 2021)
* אעבלין שבגליל התחתון המערבי, היישוב והפן הנוצרי שלו (מאי 2022)
* כנסיות הקהילות הנוצריות ביישוב ג'דידה – מכר שבגליל המערבי (יוני 2022)
* אעבלין, חגיגות חג המולד, דצמבר 2022 (דצמבר 2022)
* אדם בסביבתו, כהן הדת האב סאבא חאג', אעבלין (ינואר 2024)

 

גליל תחתון מרכזי
* טורען שבגליל התחתון המרכזי, היישוב והפן הנוצרי שבו (מרס 2020)
* מעלול, הכפר שהיה בגליל התחתון, שרידיו וכנסיותיו (יוני 2020)
* כפר כנא בגליל התחתון המרכזי, בקרוב ייהפך לעיר (אוקטובר 2021)
* הפן הנוצרי של יאפא של נצרת (יפיע), היישוב שבהרי נצרת (נובמבר 2021)
* העיר סכנין בלב בגליל התחתון המרכזי וגם המיעוט הנוצרי בסכנין וכנסיותיו (נובמבר 2021)
* גרעין העיר עראבה בלב הגליל התחתון המרכזי והכנסייה הנוצרית הנמצאת בו.(מרס 2202)
* הכנסייה הנוצרית בדיר חנא שבגליל התחתון המרכזי (מרס 2022)
* הכנסייה בשעב, יישוב שלא מגוררים בו נוצרים (יוני 2022)
* הקהילות הנוצריות בעלבון שבגליל התחתון (יוני 2022)
* הקהילה הנוצרית במע'ר שבגליל התחתון (יוני 2022)
* הקהילות הנוצריות ביישוב ריינה בגליל התחתון שליד נצרת (אוגוסט 2022)
* כפר כנא, המנזר היווני – אורתודוכסי (ספטמבר 2023)
* טורען, כנסיית הקהילה היוונית -אורתודוכסית (ספטמבר 2023)
* כפר כנא, מיזם קפילת החתונה (ספטמבר 2023)
* כפר כנא, הקהילה הבפטיסטית (ספטמבר 2023)
* טורען, הקהילה הבפטיסטית (ספטמבר 2023)
* מיסת פסחא בכנסייה היוונית קתולית במעלול (אפריל 2024)

 

נצרת

* הפן הנוצרי של העיר נצרת – כללי, ריכוז, סיכום ביניים וכוונות להמשך (אוקטובר 2022)
* נצרת, כנסייה הבשורה של הקהילה המרונית (אוגוסט 2022)
* נצרת, כנסיית הבשורה היוונית-אורתודוקסית, הבישופות ועוד (אוגוסט 2022)
* נצרת, המוסקוביה – "חצר נצרת הראשונה" של הכנסייה הרוסית (אוגוסט 2022)
* נצרת – בית הארחת צליינים אבונה פרג' במתחם סמינר סנט ג'וזף אקליריקי (אוגוסט 2022)
* נצרת, הפן הלטיני (קתולי) של העיר, ראשית המסע להכרתו ולהבנתו (ספטמבר 2022)
* נצרת, מנזר בית אראם (ספטמבר 2022)
* נצרת, בית האבות סנט פרנסיס (ספטמבר 2022)
* נצרת, הקהילה האנגליקנית וכנסיית המשיח (אוקטובר 2022)
* נצרת, סמינר סנט ג'וזף – אקלריקי שברובע אלמוטראן ברוח ארכימנדריט אמיל שופאני ועוד (אוקטובר 2022)
* נצרת, שיטוט קצר ברובע הלטיני של עיר העתיקה (יוני 2023)
* נצרת, הקהילה הקופטית וכנסייתה (יולי 2023)
* נצרת, בית החולים המשפחה הקדושה (ביה"ח האיטלקי) (יולי 2023)
* נצרת, בית הקברות הגרמני (יולי 2023)
* נצרת, כנסיית ישוע הנער (הכנסייה הסלזיאנית) ובית הספר דון בוסקו (יולי 2023)
* נצרת, הקהילה הבפטיסטית המקומית נצרת (אוגוסט 2023)
* נצרת, בית הספר הבפטיסטי (ספטמבר 2023)
* אדם בסביבתו – עטאללה מנצור סופר ועיתונאי, נצרת (ספטמבר 2023)
* נצרת, בית ספר נזירות המושיע (דצמבר 2023)
* נצרת, בית הספר נזירות סנט ג'וזף (דצמבר 2023)
* נצרת, הקהילה האוונגלית נאזרין, כנסייתה ועוד (דצמבר 2023)
* נצרת, מתחם בזיליקת הבשורה (הלטינית) (ינואר 2024)
* אדם בסביבתו, ארכימנדריט אבונה אמיל שופאני, נצרת (ינואר 2024)
* נצרת, בי"ח נצרת E.M.M.S ("בית חולים האנגלי") (ינואר 2024)
* נצרת – הכנסייה המרונית אנטוניוס הקדוש (מרס 2024)
* נצרת – כנסיית ההשלכה / כנסיית ארמון ההגמון (קאסר אל מוטרן) (מרס 2024)
* נצרת – בית ספר המשפחה הקדושה לחינוך המיוחד Opera Don Guanella (מרס 2024)
* נצרת – כנסיית מנזה כריסטי שבמעלה הרובע הלטיני (מרס 2024)
* נצרת – מנזר שארל דה פוקו (מרס 2024)
* נצרת, בית ספר טרה סנטה (יוני 2024)
* נצרת, בית החולים סנט וינסנט די פול (ביה"ח הצרפתי) (יוני 2024)
* נצרת, כנסיית המשיח נצרת (Nazareth Church of Christ) (יוני 2024)
* נצרת, מנזר קלרה הקדושה (יולי 2024)
* נצרת, המכללה האוונגליסטית נצרת (יולי 2024)
* נצרת, הכנסייה הבפטיסטית האוונגלית נצרת (יולי 2024)

 

הר תבור
* המנזר היווני – אורתודוכסי בהר תבור (יולי 2024)

 

 

 

עמק יזרעאל
* הקהילה הלטינית וכנסייתה בכפר מוקיבלה שבעמק יזרעאל (מרס 2022)

 

חיפה
* נוצרים בחיפה" – הרקע למיזם סיכום וריכוז (אוקטובר – דצמבר 2019)
* חיפה, מתחם הקהילה המרונית ובמרכזו כנסיית סנט לואי
* חיפה, ארבע מתחמי העידה המלכיתית היוונית-קתולית
* חיפה, הכנסיות הלטיניות (רומיות-קתוליות)
* חיפה, מנזרי הכרמליטים על הכרמל
* חיפה, הכנסייה הארמנית
* חיפה, מתחם הקתוליים דוברי עברית
* חיפה, מתחמי העידה האורתודוקסית
* חיפה, מוסדות קתוליים: חינוך, בריאות, רווחה ואירוח
* חיפה, מתחמי העדה האנגליקנית
* חיפה, קהילות משיחיות יהודיות
* חיפה, קהילות אוונגליות
* חיפה, הכנסייה האורתודוקסית (הפרובוסלבית) הרוסית אליהו הנביא
* חיפה, כנסיית גיאורגיאוס הקדוש וכנסיית גבריאל, שתיהן של הקהילה היוונית קתולית (נובמבר 2022)
* חיפה, כהן הדת והמנהיג הרוחני של הקהילה היוונית קתולית (יוני 2024)
* אדם בסביבתו – אַלְבֵּרְט יַעְקוּבּ, איש הספר, חיפה (יולי 2024)
* חיפה בית הספר האיטלקי של הכרמליטיות (ביה"ס טרה סנטה חיפה) (יולי 2024)

 

כרמל
* עוספייה, כנסיית הקהילה המרונית (אוגוסט 2022)
* עוספיה – הקהילה היוונית קתולית וכנסייתה (נובמבר 2022)
* עוספיה, מנזר הנזירות הכרמליטיות סנט ג'וזף (דצמבר 2022)

 

יפו
* "נוצרים ביפו" – רקע למיזם, ריכוז, תובנות וסיכום (כמעט סופי) (מאי – יולי 2020)
* נוצרים ביפו – מראות ראשונים של המיזם
* יפו, מתחם הכנסייה האורתודוכסית ג'ורג' הקדוש
* יפו, תפילת פנטקוסט של הקהילה האורתודוכסית הערבית בכנסיית ג'ורג' הקדוש
* יפו, האגודה האורתודוכסית לצדקה ומתחמיה
* יפו, המנזר היווני אורתודוכסי מאר מיכאל וכנסיותיו
* יפו, מתחמי הכנסייה הארמנית: מנזר ניקולא הקדוש ובית העלמין
* יפו, כנסיית המנזר המרוני אנטוניוס הקדוש שבשכונת עג'מי
* יפו, מנזר הקופטי אנטוניוס הקדוש ממצרים
* יפו, המתחם הלטיני פטרוס הקדוש (המנזר והכנסייה)
* יפו, קהילת הקתוליים דוברי עברית
* יפו, מתחם הכנסייה הלטינית אנטוניוס הקדוש
* יפו, מתחם הכנסייה האנגליקנית פטרוס הקדוש
* יפו, מתחם כנסיית גברתנו של הבשורה המלכיתית (יוונית – קתולית)
* יפו, בתי העלמין הלטיני והיווני – קתולי בדרום העיר
* ביקור בכנסייה האורתודוכסית הערבית ביפו, ערב קיץ תשפ"ב (אוגוסט 2022)
* יפו, מצעד מועדון הצופים האורתודוכסים, קיץ 2022 (ספטמבר 2022)
* יפו, בית הקברות הפרוטסטנטי (אוקטובר 2022)
* יפו, בית ספר טרה סנטה (יולי 2024)
* יפו, קולג' דה פרר (יולי 2024)

 

לוד
* לוד, סיור ברגל במרכז העיר העתיקה (מרץ 2019)
* לוד, סיור ברגל וברכב בעיר הישנה (אפריל 2019)
* לוד, חגיגות גאורגיוס הקדוש בכנסיית סנט ג'ורג' (נובמבר 2019)
* לוד, חגיגת גאורגיוס הקדוש (נובמבר 2021)
* לוד, קהילת הערבים הנוצרים (יוונים – אורתודוכסים) בעיר (יוני 2024)

 

רמלה
* רמלה, החותם הנוצרי בעיר העתיקה (אוקטובר 2021)
* רמלה, בית הספר טרה סנטה רמלה (יוני 2024)
* רמלה, עמותת העדה האורתודוכסית ובית הספר האורתודוכסי שבבעלותה (יוני 2024)
* רמלה, בית הספר סנט ג'וזף (יולי 2024)
* רמלה, הכנסייה הבפטיסטית המקומית רמלה (יולי 2024)

שפילה
* הפן נוצרי של נווה שלום/ואחת אלסלאם

 

הרי ירושלים
* מנזרים וכנסיות בכפר המוסלמי אבו גוש (יוני 2020)
* פגישה עם האב אולבייה במנזר הבנדיקטי באבו גוש (יוני 2020)

 

ירושלים
* שבת אור בירושלים (אפריל 2017)
* מצעד יום הזיכרון הארמני בירושלים (אפריל 2017)
* ירושלים, צלייני הפסחא 2019 במתחם כנסיית הקבר (אפריל 2019)
* ליטורגיקה ליל חג המולד בכנסייה הפרובסלבית במגרש הרוסים בירושלים (ינואר 2020)
* חג פנטקוס בכנסיית "השילוש הקדוש", הכנסייה הפרובוסלבית הרוסית שבירושלים (יוני 2022)

 

בקעת הירדן

קאסר אל יהוד
* עם אלפי הצליינים בחג ההתגלות (האפיפניה) בקאסר אל-יהוד (ינואר 2018)
* אתר הטבילה קאסר אל יהוד מקום אירועי חג ההתגלות (אפיפנה) (ינואר 2020)
* צלייני הכנסיות האורתודוכסיות והפרובוסליות בחג ההתגלות (אפיפנה) (ינואר 2020)
* אנשי הקהילה האריתריאית בישראל בחג ההתגלות (אפיפנה) (ינואר 2020)
* מאמיני הכנסייה הסורית – אורתודוקסית (הכנסייה הסיראנית ) בחג ההתגלות (אפיפנה) (ינואר 2020)
* קהילת הכנסייה האורתודוקסית האתיופית בחג ההתגלות (אפיפנה) (ינואר 2020)
* אתר קאסר אל יהוד (חורף 2022) (פברואר 2022)

מנזר דיר חג'לה
מנזר דיר חג'לה מדרום מזרח ליריחו, (פברואר 2022)

סוף

כוונתי בזמן הקרוב
להמשיך ולסיים
את הביקורים
ובמקביל
להתקדם בכתיבת הספר.
עם סיום כתיבתו,
יגיע זמן הוצאתו לאור.