יישובי המיעוט הנוצרי בישראל – מידע כללי וריכוז תיעודי ביקורי מפגש/סיור/צילום ועוד11 במרץ 2024

 

כללי 

עניינו של תיעוד  זה הוא נמקומות בהם מתגוררים הערבים הנוצרים במדינת ישראל שהם המיעוט שבמיעוט של אזרחיה, מיעוט שהולך וקטן במשך השנים

 

כבר בתחילה ראוי לציין ששמה של הדת הנוצרית בעברית נגזר כנראה משמה של העיר נצרת. על פי הכתבים הנוצריים, נצרת היא העיר בה גר ישוע עם משפחתו רוב ימי חייו.

 

קיימת גם תפיסה שמקור השם "נוצרים" אינו על שם העיר נצרת, אלא בפלג של יהודים-נוצרים, מפועל נָצַר במשמעות של "שומרים" על דרך האמת ועל תורת האל, על יסודי דברי הנביא ירמיהו (ספר ירמיה, פרק ד', פסוק ט"ז: "הַזְכִּירוּ לַגּוֹיִם, הִנֵּה הַשְׁמִיעוּ עַל-יְרוּשָׁלִַם, נֹצְרִים בָּאִים, מֵאֶרֶץ הַמֶּרְחָק; וַיִּתְּנוּ עַל-עָרֵי יְהוּדָה, קוֹלָם; פרק ל"א, פסוק ה': כִּי יֶשׁ-יוֹם, קָרְאוּ נֹצְרִים בְּהַר אֶפְרָיִם; קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן, אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ).

 

הנוצרים עצמם מכנים עצמם "משיחיים" – "כריסטיאנים" (באנגלית: Christians וכך גם ברוב השפות האירופיות) (בערבית: مسيحيون מסיחיון). שמות אלו נגזרו מן האמונה הנוצרית הקדומה, כי ישוע היה המשיח.

 

ביוונית, וברוב השפות האירופיות, מכונה ישוע בשם "כריסטוס" (Χριστός), מילה, שהיא תרגום מילולי של המילה העברית "משיח" (בתנ"ך "משיח" הוא מי, שנמשח בשמן כאות להכתרתו כמלך, או להכרתו כנבדל לכהונה. שם התואר "χριστός" הוא תרגום השאילה ביוונית, מהפועל χρίω 'למשוח').

 

מטרת התיעוד לרכז את תיעודי ביקורי/מפגש במקומות היישוב של קהילות המיעוט הערבי הנוצרי בישראל (לא כולל ירושלים) מנקודת מבט של גיאוגרף ואיש ידיעת הארץ הבוחן את תמונת המצב בהווה ואת בסיסה ההיסטורי.

 

שורשי הנוכחות הפיסית של המיעוט הנוצרי בישראל נטועים בעבר הרחוק.

 

ראשיתה משלהי תקופת בית שני. שיאה היה בתקופה הביזנטית שהנצרות הפכה להיות הדת של האימפריה הרומית.

 

בתקופה המוסלמית הקדומה הנוכחות נוצרית המשיכה להתקיים אך היא הסתערבה.

 

בתקופה הצלבנית הנוכחות הנוצרית בארץ ישראל התגברה בעקבות הגעת הגייסות מארצות מערב  אירופה.

 

הנוכחות הנוצרית בארץ ישראל המשיכה להתקיים גם בתקופות מאוחרות יותר, הממלוכית והעות'מאנית.

 

מאמצע המאה השמונה עשרה גדלה והתעצמה הנוכחות הנוצרית בארץ ישראל בעקבות גלי הגירה אליה מרחבי האימפריה העות'מאנית מהאזורים שנכללים היום בתחומי סוריה ולבנון ואפילו תורכיה ויוון.

 

במחצית המאה תשע עשרה וראשית המאה העשרים הנוכחות הנוצרית נתמכה על ידי הקיסרות הרוסית ומעצמות מערב אירופה: צרפת, ספרד הממלכה מאוחדת, פרוסיה, ואיטליה ועל ידי מסדרי הנזירים והנזירות הקתולים.

 

הנוכחות הנוצרית המשיכה גם בתקופת שלטון המנדט הבריטי.

 

מאז הקמת מדינת ישראל חל מהפך, בהדרגה במשך עשרות שנים המיעוט הנוצרי ערבי הלך וקטן.

 

האוכלוסייה הנוצרית בישראל

על פי הנתונים אודות אוכלוסיית הנוצרים במדינת ישראל, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לקראת חג המולד בדצמבר 2022 מספר הערבים הנוצרים הוא 140,230 והם מהווים 1.9% מאוכלוסיית המדינה, 6.9% מאוכלוסיית המיעוטים (7% בשנה קודמת) ו- 75.8% מסך הנוצרים בישראל (76.7 בשנה קודמת).

 

אומדן זה אינו כולל את הנוצרים שאינם כלולים במרשם האוכלוסין של המדינה כלומר הזרים השוהים בה.

 

חלק גדול מהנוצרים הערבים מתגוררים בערים מעורבות: נצרת, חיפה, עכו, שפרעם, יפו, רמלה ולוד, חלק אחר מתגוררים ביישובים בהם האוכלוסייה מוסלמית או דרוזית או גם וגם ורק בשני יישובים כל אוכלוסייתם נוצרית, והם מעיליא ופסוטה.

 

רוב הנוצרים הערבים בישראל הם יוונים – קתוליים (מלכיטיים) וגם יוונים – אורתודוכסים. אחרים נוספים משתייכים לכנסייה הלטינית. מיעוט הנוצרים הם מרונים ומרביתם המגדירים עצמם ארמים. מיעוט מקרב הערבים נוצרים הם פרוטסטנטים הכוללים את  האנגליקניים וגם את האוונגליים שכמחציתם הם  בפטיסטים ואחרים נכללות בקהילות קטנות: עדת השם, האחים הסגורים, נאחים הפתוחים, הנזריטים והברית מסיונרית.

 

למרות שהמיעוט הנוצרי הערבי הצטמצם, רישומו במרחב ניכר. המקומות של הקהילות הערביות הנוצריות הם מרכיב חשוב ובולט בערים וביישובים בהם הם מתגוררים.

 

אי אפשר לטעות איזה הם הבתים בהם מתגוררת אוכלוסייה נוצרית, ברבים מהם יש עיטורים הנוצרים ובעיקר צלבים.

 

להיבט הפיסי של מקומות האוכלוסייה נוצרית הערבית נוכחות מרשימה. מדובר על כנסיות, מנזרים, בתי ספר כנסייתיים, מוסדות בריאות ורווחה ובתי עלמין.

 

בזמן חג המולד, פסחא וחגים נוספים, ביישובים בהם מתגוררים ערבים נוצרים וגם אם הם מיעוט ביחס לאוכלוסייה האחרת, המוסלמית או הדרוזית לא ניתן להתעלם מאווירת החג והאירועים לקראתם (שווקי חג המולד וקישוט הבתים והרחובות) וגם מהטקסים והמצעדים הנערכים לקראת ימי החג ובמהלכם.

 

מתחילת שנות ה-70', מאז היותי נער, אני תר בארץ. למדתי את תולדותיה, טיילתי בכל אזוריה, וביקרתי ברבים מאתרי הטבע, הנוף, הארכיאולוגיה, המורשת ועוד.

 

אחרי עשרות שנים של תיור הבנתי שאיני מכיר את יישובי הארץ ובמיוחד אלה שבהם מתגורר המיעוט הנוצרי בישראל, רובו ככולו ערבי.

 

לכן, החלטתי לצאת למסע להכרתם.

 

מקיץ 2019 עד קיץ 2022. למעט הסגרים בגלל מגפת הקורונה, ביקרתי לבד וגם עם מספר עמיתים וחברים במקומות בהם נמצאות הקהילות  הנוצריות הערביות והקהילות נוצריות אחרות שאינן ערביות.

 

הגענו אליהן בערים לעיל וביישובים בגליל, בעמק יזרעאל ובכרמל. שם פגשנו את כהני הדת של הקהילות או אנשים אחרים מקרבן.

 

מטרת הביקורים והמפגשים הייתה להכיר את מקומות בהם מתגורר המיעוט הנוצרי ערבי בהיבט האנושי והדמוגרפי ובעיקר מנקודת מבט גיאוגרפיתיישובית, גיאוגרפית-היסטורית וגיאוגרפית–דתית.

 

בביקורים אלה נחשפתי גם להיבטים סוציולוגים ואנתרופולוגים של אוכלוסייה זו. למדתי מעט גם על תולדות הנצרות, התיאולוגיה הנוצרית, האמנות של ציורי הקיר והאיקונות, השרידים הארכיאולוגיים של כנסיות עתיקות וקפלות, האדריכלות של מבני הכנסיות, על שימור ועוד.

 

את המיזם התחלתי במסע אל חמישה יישובים בגליל בהם נמצאות קהילות של הנוצרים הערבים: עלבון, מע'אר, ראמה, פסוטה ומעיליא.

 

זו הייתה התחלה נאה אבל או אז הבנתי, "תפסת מרובה לא תפסת". טעות היא להגיע למספר מקומות בפעם אחת.

 

כדי ללמוד לעומק נדרש להקדיש יותר זמן לכל מקום. החלטתי שבכל פעם אגיע ליישוב אחד.

 

כך היה! לקהילות בחיפה, ביפו ובנצרת ובכמה יישובים נוספים הגעתי מספר פעמים.

 

לכל מקום הגעתי בתיאום מוקדם עם כהן הדת או איש אחר מהקהילה. הקשר עם כל אלה שפגשתי נוצר טרם הביקור והסתייע באופנים שונים

 

מקומות הקהילות הערביות נוצריות

רוב  הנוצרים הערבים במדינת ישראל מתגוררים במחוז הצפון (70.2%) ובמחוז חיפה(13.6%) והשאר במחוז תל אביב והמרכז.

 

24.2%  מהאוכלוסייה הנוצרית בישראל הם נוצרים שאינם ערבים  44.4 אלף. מרביתם הם רוסים פרובוסלבים שעלו לישראל עם בני משפחה יהודים במסגרת חוק השבות (כולל ילדיהם שנולדו בארץ) מאז שנות ה-90' של המאה הקודמת.

 

39.0% מהנוצרים שאינם ערבים מתגוררים במחוז תל אביב ובמחוז המרכז, 36.3% במחוז הצפון ובמחוז חיפה.

 

המיון הגאוגרפי, בהתאם לאזורים בהם הם נמצאים יישובי המיעוט הערבי הנוצרי.

העיר חיפה ועוספיא שבכרמל

 

יישובי הגליל המערבי: שפרעם, עכו, אעבלין, שעב, ג'דידה, כפר מכר, כפר יאסיף, אבו סנאן ומזרעה.

 

יישובי הגליל תחתון מרכזי: נצרת יפיע, ריינה, כפר כנא, תורען, עלבון, דיר חנא, מע'ר, ראמה, בעינה, עראבה וסכנין וגם היישובים שהיו מעלול ומוג'דיל.

 

יישוב עמק יזרעאל: מוקבלה

 

יישובי הגליל עליון ההררי: פסוטה, מעיליא, תרשיחא, בוקיעה (פקיעין), בוקיעה החדשה (מח'ול), כפר סמייע, וחורפיש, ו וגם היישובים שהיו מנסורה, אקרית ואל בסה

 

יישוב גליל עליון מזרחי: ג'יש וגם היישוב שהיה בירעם

 

ערי מרכז הארץ: יפו, רמלה ולוד.

החלוקה הדמוגרפית, על פי חלקם של הערבים הנוצרים ביישובים בהם הם מתגוררים להלן,

ערים בהן מתגוררת אוכלוסייה ערבית נוצרית הגדולה ביותר: נצרת (21.1 אלף),חיפה (16.7 אלף), ירושלים (12.9 אלף), שפרעם (10.5 אלף), נוף הגליל (8.0 אלף)

 

ערים מעורבות בה יש אוכלוסייה יהודית וערבית ובהן הערבים נוצרים הם מיעוט (1%) והן: עכו, תל אביב – יפו, רמלה ולוד.

 

יישובים בהם ערבים נוצרים הם רוב מוחלט: מעיליא ופסוטה (כמעט 100%), עילבון (75%),גי'ש (66%), כפר יאסיף וראמה (50%).

 

יישובים בהם אוכלוסייה מעורבת הכוללת מוסלמים וגם דרוזים בהם האוכלוסייה הערבית נוצרית היא גדולה (למעלה מ-10% ובעבר הייתה מעבר לכך) :אעבלין, פקיעין, תרשיחא, מע'ר, יפע נצרא (יפיע), אבו סנאן, ריינה, כפר כנא, ג'דיידה-מכר.

 

יישובי מיעוטים (מוסלמים) בהם הערבים נוצרים הם מיעוט (עד 2.5%) : עראבה, סכנין, דיר חנא,  תורען, בעינה, מזרעה, מוקיבלה

 

יישובי מיעוטים (דרוזים) בהם הערבים נוצרים הם מיעוט (עד 1%): חורפיש,עוספיה, וסמייע

 

יישובים מיעוטים (מוסלמים) בהם התקיימה קהילה נוצרית שאינה קיימת עוד אך הכנסיות של הקהילות שהיו בעבר נותרו על תילן: שעב ונין

 

יישובים ערביים שהתקיימו עד שנת 1948 ובהם היו קהילות נוצריות: טבריה, מעלול, בירעם, איקרית, אל בסה, מוג'ידל, בירוה, דאמון, מנסורה, סוחמאתא, ביסאן (בית שאן), סאפוריה, סירין. בעקבות מלחמת העצמאות תושביהם הפכו לפליטים וגם צאצאיהם מחשיבים עצמם כאלה. חלק מהם נפקדים – נוכחים ומתגוררים ביישובי הגליל ובחיפה וחלקם מתגוררים מחוץ למדינה. ביישובים בודדים נותרו מבנה הכנסייה ובית העלמין.

 

על מנת להשלים את תמונת המצב של מקומות בהם מתגורר המיעוט הנוצרי בישראל ראוי לציין יישובים נוספים.

 

יישוב יהודי/ערבי בו מתגוררים גם ערבים נוצרים: נווה שלום/ואחת אלסלאם

 

יישובים בהם מתגוררים נוצרים שאינם ערבים: יד השמונה (נוצרים אוונגליסטים ויהודים משיחיים) ונס עמים )הוקם על ידי קהילה נוצרית של מתנדבים אירופאים).

 

ערי הגליל בהם מתגוררים אנשי צד"ל (צבא דרום לבנון), מרביתם מרונים, שברחו בזמן עזיבת צה"ל את לבנון בשנת 2000: נהריה, מעלות, קריית שמונה, טבריה, כרמיאל וצפת.

 

בערי ישראל מתגוררים מאמינים של הכנסייה הרוסית הפרובוסלבית, אלה שהגיעו לישראל במסגרת העלייה מארצות חבר העמים הסובייטי (ברית המועצות)

 

נוצרים אחרים שאינם ערבים נמנים על הכנסייה ארמנית. מרביתם מתגוררים בירושלים וסביבתה, מיעוטם בחיפה ובודדים ביפו וברמלה.

 

בישראל מתגוררים נוצרים נוספים שאינם ערבים והם בעיקר עובדים הזרים שהם מאמינים קתולים.

 

בזיכרון יעקב ובנימינה מתגוררים נוצרים ציוניים, מניינם כ-800 חברים והם חיים בשיתוף במסגרת של קומונה.חברי הקהילה עזבו את הזרמים השונים בנצרות ויצאו מהכנסייה, הם מאמינם בתנ"ך ובברית החדשה כלשונם, ללא פרשנויות.

 

נוצרים נוספים שאינם ערבים משתייכים לנציגות יעקב הצדיק ובשמה המלא נציגות יעקב הצדיק לקתולים הדוברים עברית בישראל שהיא גוף בפטריארכיה הלטינית של ירושלים שמטרתו העיקרית היא לייסד ולקדם בישראל קהילות קתוליות דוברות עברית שחבריהן אינם מתפללים בקהילות הדוברות ערבית ואינם צליינים. הם פועלים ביפו, ירושלים, חיפה, באר שבע, נצרת, חיפה ובטבריה במנזר השתקנים בלטרון.

 

החלוקה הכנסייתית דתית  היישובים היא בהתאם למספר הקהילות בכל אחד ואחד מהם.

יישובים בהם יש רק קהילה דתית אחת לרוב יוונים קתוליים או יוונים אורתודוכסים

 

יישוב בו נמצאות שתי קהילות דתיות, בעיקר יוונית–אורתודוכסית ויוונית–קתולית

 

יישוב בו נמצאות שלוש קהילות דתיות, לרוב יוונית–אורתודוכסית ויוונית–קתולית ובנוסף קהילה לטינית או קהילה אנגליקנית או בפטיסטית.

 

יישוב בו נמצאות ארבע או יותר קהילות דתיות: יוונית–אורתודוכסית, יוונית–קתולית, לטינית, אנגליקנית ובפטיסטית.

 

ריכוז תיעודי ביקורי מפגש/סיור/צילום 

 

כללי
* בתי הספר הכנסייתיים בישראל (דצמבר 2023)

 

גליל העליון ההררי
* ג'יש – מרבית תושביו נוצרים מרוניים(יוני 2019)
* הכפר בירעם בגליל העליון – תמונת מצב ועברו שנשכח (חלק ראשון) (מאי 2020)
* הכפר בירעם – צוהר לעדה מארונית, לאומיותה הארמית ויחסיה עם מדינת ישראל (חלק שני) (מאי 2020)
* הכפר בירעם – בית הקברות של היישוב (חלק שלישי) (מאי 2020)
* ג'יש שבגליל העליון, כמחצית אוכלוסייתו נוצרית וכמחציתה מוסלמית (מאי 2020)
* הכפר איקרית שבגליל העליון ההררי המערבי (מאי 2020)
* כנסיות היישוב ביענה שבבקעת בית כרם (דצמבר 2020)
* שרידי המתחם הצלבני ביישוב דיר אל-אסד שבגליל (דצמבר 2020)
* תרשיחא שבגליל ההררי, הכפר שהפך להיות חלק מעיר (מרס 2021)
* הקהילה הנוצרית היוונית -קתולית שבחורפיש וכנסיותיה (מאי 2021)
* הכנסיות נוצריות באלְ-בֻקַיְעַה (פקיעין) ובאל מארג' (מח'ול) (אוגוסט 2021)
* ראמה שבלב הגליל (יולי 2022)
* כנסיות הקהילה הנוצרית בכפר הדרוזי סמיע שבגליל העליון ההררי (אוגוסט 2022)
* היישוב מעיליא שבגליל עליון מערבי (דצמבר 2022)
* תרשיחא, כנסיות הקהילות היוונית – קתולית והיוונית – אורתודוכסית (ספטמבר 2023)

 

עכו גליל מערבי 
* עכו, כנסיות נוצריות (פברואר 2020)
* כפר יאסיף ואבו סנאן, קהילות נוצריות, כנסיות ועוד (פברואר 2020)
* שרידי אל באסה, הכפר שהיה בגליל העליון המערבי (פברואר 2021)
* הפן הנוצרי של שפרעם (נובמבר 2021)
* אעבלין שבגליל התחתון המערבי, היישוב והפן הנוצרי שלו (מאי 2022)
* כנסיות הקהילות הנוצריות ביישוב ג'דידה – מכר שבגליל המערבי (יוני 2022)
* אעבלין, חגיגות חג המולד, דצמבר 2022 (דצמבר 2022)

 

גליל תחתון מרכזי
* טורען שבגליל התחתון המרכזי, היישוב והפן הנוצרי שבו (מרס 2020)
* מעלול, הכפר שהיה בגליל התחתון, שרידיו וכנסיותיו (יוני 2020)
* כפר כנא בגליל התחתון המרכזי, בקרוב ייהפך לעיר (אוקטובר 2021)
* הפן הנוצרי של יאפא של נצרת (יפיע), היישוב שבהרי נצרת (נובמבר 2021)
* העיר סכנין בלב בגליל התחתון המרכזי וגם המיעוט הנוצרי בסכנין וכנסיותיו (נובמבר 2021)
* גרעין העיר עראבה בלב הגליל התחתון המרכזי והכנסייה הנוצרית הנמצאת בו.(מרס 2202)
* הכנסייה הנוצרית בדיר חנא שבגליל התחתון המרכזי (מרס 2022)
* הכנסייה בשעב, יישוב שלא מגוררים בו נוצרים (יוני 2022)
* הקהילות הנוצריות בעלבון שבגליל התחתון (יוני 2022)
* הקהילה הנוצרית במע'ר שבגליל התחתון (יוני 2022)
* הקהילות הנוצריות ביישוב ריינה בגליל התחתון שליד נצרת (אוגוסט 2022)
* כפר כנא, המנזר היווני – אורתודוכסי (ספטמבר 2023)
* טורען, כנסיית הקהילה היוונית -אורתודוכסית (ספטמבר 2023)
* כפר כנא, מיזם קפילת החתונה (ספטמבר 2023)
* כפר כנא, הקהילה הבפטיסטית (ספטמבר 2023)
* טורען, הקהילה הבפטיסטית (ספטמבר 2023)

 

נצרת

* הפן הנוצרי של העיר נצרת – כללי, ריכוז, סיכום ביניים וכוונות להמשך (אוקטובר 2022)
* נצרת, כנסייה הבשורה של הקהילה המרונית (אוגוסט 2022)
* נצרת, כנסיית הבשורה היוונית-אורתודוקסית, הבישופות ועוד (אוגוסט 2022)
* נצרת, המוסקוביה – "חצר נצרת הראשונה" של הכנסייה הרוסית (אוגוסט 2022)
* נצרת – בית הארחת צליינים אבונה פרג' במתחם סמינר סנט ג'וזף אקליריקי (אוגוסט 2022)
* נצרת, הפן הלטיני (קתולי) של העיר, ראשית המסע להכרתו ולהבנתו (ספטמבר 2022)
* נצרת, מנזר בית אראם (ספטמבר 2022)
* נצרת, בית האבות סנט פרנסיס (ספטמבר 2022)
* נצרת, הקהילה האנגליקנית וכנסיית המשיח (אוקטובר 2022)
* נצרת, סמינר סנט ג'וזף – אקלריקי שברובע אלמוטראן ברוח ארכימנדריט אמיל שופאני ועוד (אוקטובר 2022)
* נצרת, שיטוט קצר ברובע הלטיני של עיר העתיקה (יוני 2023)
* נצרת, הקהילה הקופטית וכנסייתה (יולי 2023)
* נצרת, בית החולים המשפחה הקדושה (ביה"ח האיטלקי) (יולי 2023)
* נצרת, בית הקברות הגרמני (יולי 2023)
* נצרת, כנסיית ישוע הנער (הכנסייה הסלזיאנית) ובית הספר דון בוסקו (יולי 2023)
* נצרת, הקהילה הבפטיסטית המקומית נצרת (אוגוסט 2023)
* נצרת, בית הספר הבפטיסטי (ספטמבר 2023)
* נצרת, בית ספר נזירות המושיע (דצמבר 2023)
* נצרת, בית הספר נזירות סנט ג'וזף (דצמבר 2023)
* נצרת, הקהילה האוונגלית נאזרין, כנסייתה ועוד (דצמבר 2023)
* נצרת, מתחם בזיליקת הבשורה (הלטינית) (ינואר 2024)
* אדם בסביבתו, ארכימנדריט אבונה אמיל שופאני, נצרת (ינואר 2024)
* נצרת, בי"ח נצרת E.M.M.S ("בית חולים האנגלי") (ינואר 2024)
* נצרת – הכנסייה המרונית אנטוניוס הקדוש (מרס 2024)
* נצרת – כנסיית ההשלכה / כנסיית ארמון ההגמון (קאסר אל מוטרן) (מרס 2024)
* נצרת – בית ספר המשפחה הקדושה לחינוך המיוחד Opera Don Guanella (מרס 2024)
* נצרת – כנסיית מנזה כריסטי שבמעלה הרובע הלטיני (מרס 2024)
* נצרת – מנזר שארל דה פוקו (מרס 2024)

 

 

עמק יזרעאל
* הקהילה הלטינית וכנסייתה בכפר מוקיבלה שבעמק יזרעאל (מרס 2022)

 

חיפה
* נוצרים בחיפה" – הרקע למיזם סיכום וריכוז (אוקטובר – דצמבר 2019)
חיפה, מתחם הקהילה המרונית ובמרכזו כנסיית סנט לואי
חיפה, ארבע מתחמי העידה המלכיתית היוונית-קתולית
חיפה, הכנסיות הלטיניות (רומיות-קתוליות)
חיפה, מנזרי הכרמליטים על הכרמל
חיפה, הכנסייה הארמנית
חיפה, מתחם הקתוליים דוברי עברית
חיפה, מתחמי העידה האורתודוקסית
חיפה, מוסדות קתוליים: חינוך, בריאות, רווחה ואירוח
חיפה, מתחמי העדה האנגליקנית
חיפה, קהילות משיחיות יהודיות
חיפה, קהילות אוונגליות
חיפה, הכנסייה האורתודוקסית (הפרובוסלבית) הרוסית אליהו הנביא
* חיפה, כנסיית גיאורגיאוס הקדוש וכנסיית גבריאל, שתיהן של הקהילה היוונית קתולית (נובמבר 2022)

 

כרמל
* עוספייה, כנסיית הקהילה המרונית (אוגוסט 2022)
* עוספיה – הקהילה היוונית קתולית וכנסייתה (נובמבר 2022)
* עוספיה, מנזר הנזירות הכרמליטיות סנט ג'וזף (דצמבר 2022)

 

יפו
* "נוצרים ביפו" – רקע למיזם, ריכוז, תובנות וסיכום (כמעט סופי) (מאי – יולי 2020)
* נוצרים ביפו – מראות ראשונים של המיזם
* יפו, מתחם הכנסייה האורתודוכסית ג'ורג' הקדוש
* יפו, תפילת פנטקוסט של הקהילה האורתודוכסית הערבית בכנסיית ג'ורג' הקדוש
* יפו, האגודה האורתודוכסית לצדקה ומתחמיה
* יפו, המנזר היווני אורתודוכסי מאר מיכאל וכנסיותיו
* יפו, מתחמי הכנסייה הארמנית: מנזר ניקולא הקדוש ובית העלמין
* יפו, כנסיית המנזר המרוני אנטוניוס הקדוש שבשכונת עג'מי
* יפו, מנזר הקופטי אנטוניוס הקדוש ממצרים
* יפו, המתחם הלטיני פטרוס הקדוש (המנזר והכנסייה)
* יפו, קהילת הקתוליים דוברי עברית
* יפו, מתחם הכנסייה הלטינית אנטוניוס הקדוש
* יפו, מתחם הכנסייה האנגליקנית פטרוס הקדוש
* יפו, מתחם כנסיית גברתנו של הבשורה המלכיתית (יוונית – קתולית)
* יפו, בתי העלמין הלטיני והיווני – קתולי בדרום העיר
* ביקור בכנסייה האורתודוכסית הערבית ביפו, ערב קיץ תשפ"ב (אוגוסט 2022)
* יפו, מצעד מועדון הצופים האורתודוכסים, קיץ 2022 (ספטמבר 2022)
* יפו, בית הקברות הפרוטסטנטי (אוקטובר 2022)

 

לוד
* לוד, סיור ברגל במרכז העיר העתיקה (מרץ 2019)
* לוד, סיור ברגל וברכב בעיר הישנה (אפריל 2019)
* לוד, חגיגות גאורגיוס הקדוש בכנסיית סנט ג'ורג' (נובמבר 2019)
* לוד, חגיגת גאורגיוס הקדוש (נובמבר 2021)

 

רמלה
* רמלה, החותם הנוצרי בעיר העתיקה (אוקטובר 2021)

 

הרי ירושלים
* מנזרים וכנסיות בכפר המוסלמי אבו גוש (יוני 2020)
* פגישה עם האב אולבייה במנזר הבנדיקטי באבו גוש (יוני 2020)

 

ירושלים
* שבת אור בירושלים (אפריל 2017)
* מצעד יום הזיכרון הארמני בירושלים (אפריל 2017)
* ירושלים, צלייני הפסחא 2019 במתחם כנסיית הקבר (אפריל 2019)
* ליטורגיקה ליל חג המולד בכנסייה הפרובסלבית במגרש הרוסים בירושלים (ינואר 2020)
* חג פנטקוס בכנסיית "השילוש הקדוש", הכנסייה הפרובוסלבית הרוסית שבירושלים (יוני 2022)

 

בקעת הירדן

קאסר אל יהוד
* עם אלפי הצליינים בחג ההתגלות (האפיפניה) בקאסר אל-יהוד (ינואר 2018)
* אתר הטבילה קאסר אל יהוד מקום אירועי חג ההתגלות (אפיפנה) (ינואר 2020)
* צלייני הכנסיות האורתודוכסיות והפרובוסליות בחג ההתגלות (אפיפנה) (ינואר 2020)
* אנשי הקהילה האריתריאית בישראל בחג ההתגלות (אפיפנה) (ינואר 2020)
* מאמיני הכנסייה הסורית – אורתודוקסית (הכנסייה הסיראנית ) בחג ההתגלות (אפיפנה) (ינואר 2020)
* קהילת הכנסייה האורתודוקסית האתיופית בחג ההתגלות (אפיפנה) (ינואר 2020)
* אתר קאסר אל יהוד (חורף 2022) (פברואר 2022)

מנזר דיר חג'לה
מנזר דיר חג'לה מדרום מזרח ליריחו, (פברואר 2022)

כוונות להמשך המיזם

מיזם זה טרם הסתיים.

 

הגעתי כמעט להקהילות הערביות הנוצריות.

 

את המסע בנצרת טרם סיימתי.

 

בכוונתי לברר אם קיימים בשטח שרידי כנסיות של היישובים ערביים הנוצרים שהתקיימו עד שנת  1948.

 

אני מקווה שיום אחד תהיה לי אפשרות והזדמנות אולי להרחיב את המיזם ולהגיע אל מקומות בהם מתגוררות קהילות נוצריות ביישובים בתחום הרשות הפלסטינית