נתיב העשרה על הדיונות מול וצמוד לצפון רצועת עזה14 ביוני 2021

 

תיעוד זה, נכתב בעקבות ביקור/שיטוט/צילום בנתיב העשרה, ביום רביעי 9 ביוני 2021.

 

תיעוד זה הוא חוליה נוספת של תיעודי סדרת ביקור/שיטוט/צילום ביישובים הכפריים שנעשו עד כה וייעשו בעתיד.

 

בנתיב העשרה וסביבתה טיילתי בעבר בשני טיולים רכיבה: חולות מרחב שקמה בין נתיב העשרה בין חוף זיקים דרך שמורת כרמיה (מרץ 2017) מנתיב העשרה דרך רכס גברעם לגבעות חוליקת (מרץ 2015)

 

אל נתיב העשרה הגעתי הפעם לבד.

 

ושם התארחתי אצל בן דודי, בני ברייר (1969), המתגורר ביישוב עם משפחתו מאז שנת 1999.

 

לפנות ערב, בשעתיים האחרונות של האור, יצאנו לסיור ביישוב, בתוך השטח הבנוי ובשטחים הפתוחים סביבו.

 

תיעוד דמותו הפיסית של היישוב כולל את בתי המידות נרחבים, השטחים הציבוריים רבים, המיגוניות בשלל צבעי הקשת המוצבות בכל פינת רחובות.

 

הגדרות הם חלק בלתי נפרד מהנוף של יישוב הספר שחומות ביטון גבוהות מפרידות בינו ובין גבול הרצועה.

 

בשולי המושב, בדרום מזרח ובצפון מערב משתרעים שטחי החממות.

 

*******

***

נְתִיב הָעֲשָׂרָה  הוא מושב המשתייך לתנועת המושבים והוא חלק מהמועצה האזורית חוף אשקלון אוכלוסייתו עומדת על כ-1000 איש.

 

ראשיתו של המושב בשנת 1973 כמושב בחבל ימית בחוף הצפון מזרחי של סיני. המושב נקרא "עשרה" לזכר שלושה אנשי צוות אוויר ושבעה חיילי יחידת לוחמה אלקטרונית של חיל האוויר ששבו ממשימה מבצעית שמסוק היסעור בו טסו  התרסק ליד אל עריש  ב-8 ביולי 1971. עשרת ההרוגים היו: סמל גינגולד יצחק ("איציק"), סמל זלצהנדלר מאיר, סמל ישינסקי גיורא יואל, רב טוראי מוצפי רפאל, סמל נברה גדי, סמל נודל ישראל, סגן עמית (הירשמן), יחיאל ("צ'יכו"), סגן קינן (קאופמן) אביב, סגן שגיא (סגלצ'יק) שרגא, סגן תמיר (כצלנסון) דוד דב.

 

המושב התקיים בחבל ימית פחות מעשור. הוא פונה ונהרס עם יישום הסכם השלום עם מצרים.

 

בשנת 1982 הוקם המושב מחדש במקומו הנוכחי על ידי 70 משפחות שפונו מחבל ימית. כל משפחה קיבלה משק חקלאי והיישוב החדש הוכר כאגודה חקלאית.

*****

מיקום הדיונות של מישור חוף הדרומי 

****

איתור גבעה הצופה לים

***

*****

המקום בעבר
בין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים

****

ערב יישום תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה (קיץ 2005), העלתה הרשות הפלסטינית תביעות טריטוריאליות על שטחים "כבושים" מצפון וממזרח לרצועת עזה, בתוך שטח מדינת ישראל. בשטחים אלה נכלל בין היתר גם היישוב נתיב העשרה. תביעה זו נדחתה על הסף.

 

בדצמבר 2012, חמאס יצא בתביעה טריטוריאלית דומה כלפי ישראל. ממשלת חמאס לא קיבלה קיבלה את קו הגבול הקיים כיום בין רצועת עזה לישראל, ודרשה נסיגה ישראלית לקו הפסקת האש משנת 1949 ("הסכם רודוס"). על פי הפרשנות הפלסטינית שטח רצועת עזה צריך להיות גדול יותר בכ-200 קמ"ר בתוך שטח ישראל. גם תביעת זו נדחתה.

 

****

******

בשנות התשעים הוכשרו קרקעות לכ-70 משקים נוספים (ללא קרקע חקלאית) על מנת לספק מגורים ל"בנים ממשיכים". כיום, רק קרוב למחצית ממשפחות אלו עוסקות בחקלאות (כגון גידול פרחים, ירקות ותבלינים) שנועדו הן לייצוא והן לשוק המקומי.

 

בעקבות החלטה להרחיב את היישוב הוכשרה הקרקע מסביבו להרחבה, ובמסגרתה נעשו עבודות להעתקת גדר, סלילת שביל ביטחון וכביש היקפי ונטיעת יער בין היישוב לגבול עם עזה.

 

כמו כן הוקמו ביישוב גם מאגר מים, פארק ומצפור על ידי קק"ל. עם סיום העבודות הוצעו למכירה 71 מגרשים המיועדים לבנייה עצמית של בני ובנות המשפחות ביישוב. המגרשים, בני חצי דונם כל אחד, הוקמו על גבעה שצופה אל בית חנון, נמכרו תמורת כרבע מיליון שקלים, ונרכשו ברובם על ידי בני המייסדים. המכירה הסתיימה ברובה בשנת 2017 ובניית השכונה החלה באותה השנה.

*****

מראה היישוב 

****

מאז נסיגת צה"ל מרצועת עזה במהלך אוגוסט וספטמבר 2005, הפך נתיב העשרה ליישוב הקרוב ביותר לגבול החדש (מרחק של כ-100 מ'). היישוב מהווה מטרה לרקטות קסאם ופצצות מרגמה, וכן לירי נק"ל ומטענים מצד ארגוני טרור ברצועת עזה. רקטת קסאם שפגעה בבית ביישוב ב-14 ביולי 2005 גרמה למותה של דנה גלקוביץ', בת 22. ב-18 במרץ 2010 נהרג מרקטת קסאם פועל תאילנדי שעבד ביישוב.

המקום בו נפגע רכב צה"ל במלחמת שומרי החומות (2021)

מערום שרידי הפגע והרשע

****

*****

בתים וחצרות

***

****

***

***

***

****

****

***

****

****

*******

מיגוניות בכל פינה

****

****

***

מיגונית בלי מגן לראש, הפועלים התאילנדים כנראה חסינים

****

****

****

*******

גדרות וחומות
כי מדרום תפתח הרעה 

****

****

****

****

****

*******

שטחים ציבוריים

****

****

***

****

***

****

****

****

*****

הנוף מסביב

בני הנהג, המוביל והמסביר. אין עליו!

מבט לעבר בית חנון

שטחי החממות מדרום מזרח הצמודים למעבר ארז

****

****

****

אלוף-משנה (במיל') ניר פרס, כונה "אביר המודיעין הימי" והיה אחראי לסיכולו של גדול פיגועי הטרור הימי בישראל.

 

פרס החל את דרכו כלוחם בחיל הים, ולאחר מכן הצטרף למספן המודיעין בחיל. בעת תפקידיו הרבים היה אחראי גם לסיכול פיגועים ימיים. אחד מהם אירע בשנת 1990, אז מחבלים שהורדו במספר סירות מהירות מספינת-אם שיצאה מלוב ניסו להגיע לחופי תל אביב במטרה לבצע פיגוע. ספינות דבור של חיל הים רדפו אחרי הסירות המהירות והצליחו ללכוד אחת מהן בים, בזמן שסירה אחת נחתה בחוף ניצנים. כוחות חי"ר ומסוקים רדפו אחרי המחבלים ולכדו אותם, במבצע בו נהרגו ארבעה מחבלים, 12 נוספים נתפסו ואחד נמלט בסירה המתדלקת למצרים. אלוף-משנה פרס היה הקצין שהקפיץ את כוחות העילית של צה"ל על בסיס מידע מודיעיני מדויק, ועל חלקו בפרשה הוא קיבל צל"ש ממפקד חיל הים דאז, האלוף מיכה רם.
ראו בהרחבה על מבצע "אבק דרכים" לפעילות הסיכול של חיל הים כנגד מחבלים פלסטינים,

 

בתפקידו האחרון כיהן פרס כראש מפקדת התיאום של צה"ל ברצועת עזה בתקופות שנחשבו לסוערות ביותר – בהן נדרש לתאם פעולות הומניטריות מול הפלסטינים ברצועת עזה לאחר עליית חמאס לשלטון. במסגרת תפקידו היה פרס אחראי על העברת סחורות לרצועת עזה, אישורי כניסה של חולים ואח"מים פלסטינים לישראל ובניית תשתיות ברצועה.

 

עם סיום תפקידו הצטרף פרס לצוות המשרד לפיתוח אזורי בראשות השר סילבן שלום, אך נאלץ לפרוש מתפקידו לאחר שהתגלה כי הוא סובל ממחלה קשה, אשר הכריעה אותו ב-19 בינואר 2021. היום הוא הובא למנוחות בבית העלמין במזכרת בתיה ומאות ליוו אותו בדרכו האחרונה, כשבמעמד נכחו גם קצינים בכירים בצה"ל.

 

המקור  וגם ראו עוד 

 

***

****

מבט מעל על שטחי החממות מצפון מערב לעבר נחל שקמה

שטחי החממות המשתרעים לכיוון צפון מערב

***

*****

"נתיב לשלום"
מרכז מבקרים

***

וחומה 

****

****

***

***

"נתיב לשלום"- הינה יצירת פסיפס משותפת, של אלפי אנשים יחדיו, למען התקווה, האהבה והשמחה בין בני האדם, היצירה נמצאת על חומת הגבול המפרידה בין רצועת עזה לישראל, בסמוך לבתי מושב נתיב העשרה. היצירה הנראית למתבונן משני צידי החומה, משתרעת על גבי חומות המגן האפורות ומשנה לחלוטין את אווירת המקום.

****

***

****

***

****

הביקור במרכז המבקרים "נתיב לשלום" כולל הצגת סרט על החיים בעוטף עזה "החיים בצל החומה".

צמרת מארחת אותנו לביקור קצר

 

צמרת זמיר  יזמת הפרויקט, נשואה ואמא לארבעה, גרה במושב נתיב העשרה מזה 20 שנה, מספרת על החיים בצל החומה, המצב הביטחוני, האירועים ההיסטוריים שמתרחשים באיזור, ומעל הכל על החיים היפים במושב, אופטימיות ותקווה לעתיד שקט וטוב.

אולם התצוגה במרכז המקברים

****

 

בפרויקט ייחודי זה, מוזמנים המבקרים לקחת חלק פעיל ביצירת קיר לשלום, כל אורח כותב משאלה אישית על גבי אריח פסיפס צבעוני ומדביקו על גבי חומת הבטחון.

 

חלקי הפסיפס מיוצרים בעבודת יד בסדנת נתיב לשלום, בין החלקים הצבעוניים והאופטימים. ניתן למצוא עיצובים שונים כגון פרחים ופרפרים, חלקי פסיפס עם המילה שלום בשפות שונות ועוד.

****

 

כל אחד יכול לחלום ולרצות שלום, בחומת נתיב לשלום כולם יחד יוצרים תקווה משותפת. יצירה משותפת מביאה עוצמה, מספר החלקים על החומה , מרמז לנו על הכמות העצומה של המבקרים שבחרו להטביע חותמם ומשאלותיהם לעתיד טוב יותר, כל משתתף לוקח עימו את התקווה לשלום וממשיך להפיצה בדרכים נוספות.

 

על אפשרויות הביקור בנתיב השלום ראו בקישור 

 

לפני פרידה, לפני חשיכה מזכרת מבני ברייר ואורי זמיר (בעלה של צמרת)

*****

סוף היום סוף הביקור

*****

*****

סוף דבר,

הביקור הקצר בנתיב העשרה
אפשר לפתוח צוהר ולהביט
על דמותו של יישוב ספר מפואר,
תרתי משמע,
שעומד כבר שנים רבות,
חדשים לבקרים
תחת מתקפות אש רצחניות.
נדמה ש
מעטים ובודדים בארץ הם
יישובים כמו נתיב העשרה
שמנהלים שגרת חיים
בצל המלחמה

*******
תודה לך בני על האירוח!
תודה לצמרת ואורי זמיר
שאפשרו הצצה למפעל חייהם