קיבוץ סאסא שבגליל העליון המרכזי7 במאי 2020

 

במסגרת פורום "סיורי יישובים" שיזמנו לאחרונה, ביקרנו ביום רביעי, 6 במאי 2020  בקיבוץ סאסא.

 

בשעת בוקר התכנסנו בביתם של המארחים אסתר ויצחק (הקרוי פיפ) לקפה ומאפה.

 

החברים הגיעו מרחבי הארץ: ניר עמית (שער העמקים), איל גזית (משמר הנגב), לוי אבנון (חמדיה), מוטי ארמלין (גילון) וסמדר בן דור ואני (מבשרת ציון).

 

מבחינתי, סיור זה היה המשך לסיור קודם קצר מלפני שנה קיבוץ סאסא בזמן שקיעה

 

אז התמקד הסיור במפעל פלאסן ותצפית בזמן השקיעה.

 

טרם יצאנו להסתובב בקיבוץ קיבלנו סקירה מאסתר ופיפ על הקיבוץ, על תחילת דרכו ועל מסגרות החינוך בו.

 

יצאנו לשוטט בקיבוץ. בתחילה עלינו לתצפית במקום הגבוה ביותר. בגלל העננות והערפל התצפית הייתה מוגבלת למרחק קצר.

 

הלאה, ירדנו למתחם המוזיאון הארכיאולוגי הקטן שם הדריך אותנו אלי ספרן. צפינו בסרטון קצר על המקום והסתובבנו בין המוצגים.

 

המשכנו לספריית הקיבוץ והתרשמנו מגודלה ועושר תכולתה.

 

במשך הסיבוב הגענו למרכז הפועם, עברנו ברחבת חדר האוכל (שאינו פעיל בגלל אילוצי זמן קורונה) ונכנסנו לבית הראשונים שהוא מרכז התרבות והחברה.

 

המשכנו בנסיעה בין בתי הקיבוץ, באזור המשקי ומספר שכיות החמדה כמו פינת החי.

 

את הביקור סיימנו שוב בביתם של אסתר ופיפ שם סעדנו בארוחת צהרים מזינה ודשנה שלפי טענת החברים העלתה גבוה את רף האירוח.

 

התיעוד להלן כולל סקירה קצרה על הקיבוץ המלווה במפות, סקירה על הכפר הערבי סעסע ועל אירועי מלחמת העצמאות.

 

התיעוד כולל גם צילומים של לקט מראות מימיו הראשונים של הקיבוץ וגם צילומים בשיטוט ברחבי הקיבוץ.

 

*****

הקיבוץ נמצא במרכז הרי הגליל העליון בגובה של כ-900 מטרים מעל פני הים, ונשקף ממנו נוף מרהיב עין.

מיקום סאסא בגליל העליון

הקיבוץ נמצא מדרום להר מירון וממערב להר חירם והר אדיר.

***

למול הר אדיר

מבט לכיוון צפון, לעבר לבנון

מושב דובב הנמצא מצפון

הברכה על כביש הצפון

 

קיבוץ סאסא בנוי על גבעה שהיא בעצם תל ארכיאולוגי. השם "סאסא" לקוח מן העברית של תקופת המשנה, ופירושו "מלען", "שערה מן השערות שבראש השיבולת". הממצאים הארכיאולוגיים מעידים שבמקום שהקיבוץ יושב עליו שכן כפר יהודי בימי בית שני.

*****

על התל עליו בנוי הקיבוץ נמצאו ממצאים מגוונים, המוכיחים כי התקיים ישוב על גבעה זו עוד בתקופות קדומות ובהמשכיות חלקית, החל מהתקופה הניאוליתית ולאורך תקופות הברונזה, הברזל, ימי בית שני, התקופה הביזנטית, הממלוכית והעות'מאנית. ישנם אזכורים כתובים המתארים את המקום תחת השם סעסע במקורות יהודיים, מוסלמיים ואחרים.

 

מערות הקבורה, חלק מבין הרבות שבמקום

אחד הממצאים החשובים שתוארו במקורות שונים ואף נמצא בשטח הוא מבנה שככל הנראה שימש בית כנסת קדום, המתוארך לימי בית שני.

*****

הבור בו נמצאים שרידי בית הכנסת העתיק

 

****

הכפר סעסע וסביבתו ברבע האחרון של המאה ה-19

ויקטור גרן, חוקר צרפתי שסייר ברחבי הארץ, ביקר בסעסע בשנת 1863. גרן תאר את סעסע ככפר מוסלמי קטן בו חיו שלוש-מאות בני אדם בערך ובשטחו שרידים עתיקים רבים. מבנים חשובים אותם תאר הם מבצר – מתחם בנוי אך מט-לנפול הנאמר עליו כי אין הוא קודם לימי שייח ד'אהר אל-עמר ומשמש כבסיס לבתי מגורים רבים, בורות מים חצובים וקברים עתיקים רבים, חלקם סתומים.
גם קבר רבי סיסי נמצא בקרבת הכפר באותה התקופה. גרן הוסיף לתיאורו ציטוטים מימי הביניים של הנוסע היהודי יצחק חילו אודות הישוב היהודי בסעסע, הסביר בכך את אבני הגזית הרבות הפזורות בכפר ומשמשות בה לבנייה, והניח כי מקורן בבית הכנסת ובית המדרש שהיו בכפר ויוחסו לרשב"י, שניהם בביקורו של גרן לא היו קיימים. תאור גרן יוצר רושם של כפר שרובו עיי חורבות עתיקים.

****

כשישים שנה לאחר ביקור גרן, בשנת 1923, הגיע מושל המחוז הבריטי לכפר סעסע אותו תיאר כעני, ובו מצא מתחם בנוי שככל הנראה שימש מבצר בעבר וכיום הוא מסגד. בתוך המתחם היה מבנה מרכזי בראשו כיפה ומצבו טוב, אך שאר החלקים סבלו מהזנחה ודרשו שיפוץ דחוף.

*****

תושבי סעסע  היו כולם מוסלמים, והחזיקו מספר אתרים בכפר וסביבתו בעלי חשיבות דתית. ראשון הוא המסגד, שככל הנראה היה אותו מבנה שהוקם במאה ה-16 ועבר מאז כמה גלגולים ושיפוצים. מבנה זה נחשב לאחד המסגדים המפוארים בגליל. למסגד היו כחמישים דונמים של אדמת הקדש שנמסרו לעיבוד חקלאי הכפר תמורת מחצית מהיבול, שהוקדש למסגד ע"י מנהיגי הכפר והאימאם.
אתרים דתיים נוספים בכפר היו קברי הקדושים המקומיים. ראשון היה קברו של שיח' ווהיב (היום "מערת פער") וסביבו אדמת הקדש (ווקף) בת שני דונמים לערך, עליה היו עצי חרובים ואלונים עתיקים. שני הוא קברה של הגברת נפיסה בת זייד אל-עאבדין, שהוקף בעשרים עצי תות לערך (היום "גן אורי") שנמצאו על אדמת הקדש על שמה. אתר נוסף הוא בית הקברות, שנמצא מחוץ לשטחו הבנוי של הכפר . קבר נוסף הוא "קבר אל-צדיק", אך מעבר לשמו אין פירוט נוסף. ככל הנראה מדובר בקבר רבי סיסי, המוזכר במקורות יהודיים כצדיק יהודי מימי התנאים הקבור באדמת הכפר. מבנה הקבר שופץ על ידי משרד הדתות לאחר הקמת מדינת ישראל.

*****

בזמן מאורעות המרד הערבי (1936 – 1939) רבים מבני הכפר השתתפו בו. חלקם היו מנהיגים בולטים, חלקם שמרו על פרופיל נמוך. מעבר להשתתפות פעילה הכפריים גם תמכו במורדים באספקה, מחסה, וכסף. בעקבות הנוכחות של המורדים בכפר והתמיכה בהם ביצעו הבריטים פעולות ענישה בכפר שכללו פיצוץ מספר בתים, כולל בתיהם של מנהיגי המרד המקומיים. בנוסף הבריטים החרימו כלי נשק בודדים, אך ככל הנראה רוב הנשק בכפר לא הוחרם.

הפרשה העיקרית בתקופת המרד הקשורה לכפר, אשר הקנתה לו מוניטין בקרב היהודים ככפר של "פורעים", היא התגובה להקמת "גדר הצפון" שעברה בצמוד לו. כזכור, מדובר היה במיזם של ממשלת ארץישראל המנדטורית  שנועד לסכל הברחות נשק, סחורות ואנשים מסוריה ולבנון במהלך המרד.
תוואי הגדר עבר בקרבת כביש הצפון, כאשר על יד סעסע התוואי עבר מצפון ובצמוד ל"בירכה" בעת הקמת הגדר בסביבה, הוקם מחנה לפועלים היכן שהיום נמצא מצפה מתת. אנשי הכפר סעסע, יחד עם אנשי בירעם וסלחה אף תקפו פעם אחת את המחנה, ללא הרוגים יהודים אך יתכן שעם הרוגים משלהם, ובפעמים אחרות הכפריים תקפו את הפועלים בעבודתם, למשל בקרבת הכפר ברעם נהרסו 14 ק"מ של גדר.

מבט על מסוף שנות ה-30' עם סיום סלילת כביש הצפון

*****

הכפר סעסא בשנים לפני מלחמת העצמאות
מקורות עיקריים למידע על הכפר סעסע הן שלוש סקירות אודות הכפר שנכתבו טרם מלחמת העצמאות ע"י מחלקת הש"י הערבי של ההגנה, שהורכבה מפעילים, סוכנים ומודיעים. הסקירות נכתבו בזמנים שונים על ידי כותבים שונים והם מהווים מעין תעודת זהות של הכפר שנכתבה כחלק ממאמץ מודיעיני להכיר ולהבין את הכפרים הפלסטינים, מתוך הבנה כי יבוא יום ויאלצו לבוא איתם במגע אלים.
סעסע היה אחד הכפרים הגדולים בנפת צפת אליה השתייך. בשנות ה-40 חיו בכפר כ-1150 איש לערך, מתוכם גברים בגילאי העבודה כ-300. רוב התושבים התפרנסו מחקלאות: גידולי מטעים, בעיקר זיתים, תאנים, גפנים ועצי פרי נוספים, תבואה וטבק, שהיו פרוסים סה"כ על כ-13 אלף דונם קרקע חקלאית. חלק מהקרקעות היו שייכות לאפנדים מצפת, משפחת קדורה (משפחתם של המופתי וראש העיר של צפת) ומשפחת מוראד (משפחה ידועה נוספת). רוב משפחות הכפר עיבדו בין ארבעים למאה וחמישים דונם קרקע פרטית, כאשר מעט משפחות היו חסרות קרקע ואחרות בעלות קרקעות רבות מהממוצע שעמד על כ-40 דונמים. לאנשי הכפר הייתה כמות דומה של קרקעות שלא היו מעובדות, חלקן הפכו לחורשות ושמורות טבע בהוראת השלטון. מקורות המים של הכפר היו בורות מים ברחבי הכפר שאגרו מי גשם וכן מעיינות הנמצאים ברדיוס של שני ק"מ מהכפר, בהם השתמשו לשתייה, רחצה, השקיית הטבק (שנעשתה על ראשי הנשים או באמצעות בהמות) והצאן. בכפר היה משק בע"ח שכלל מעל אלף ראשי צאן, בקר, חמורים, גמלים, ותרנגולות רבות.
תיאור הכפר באמצע המאה ה-20 מציג אמנם את סעסע ככפר חקלאי בעיקר, אך סקירות הכפר חושפות כי אפיק פרנסה חשוב נוסף היה הברחות חשיש מסוריה.

הכפר סעסע בשנות ה-40'

המקור לסקירה אודות הכפר סעסע הוא מחקרו העצמאי של מיכאל זיו (תושב סאסא)  סיפורי סעסע משנת 2019 שלא פורסם.

******

פשיטה על הכפר סעסע בראשית מלחמת העצמאות, חורף תש"ח
בליל 15.2.48 ביצע כוח מגדוד 'הגליל' פשיטה על הכפר הערבי סעסע. הפשיטה הייתה אז בתחילת מלחמת העצמאות, העמוקה ביותר אל תוך שטח אויב, במרחק כ- 25 ק"מ.
לאחר כישלון מחלקת הל"ה היה חשוב למטה הפלמ"ח לבצע פעולה מוצלחת, שתוכיח כי הוא מסוגל לעבור מרחק גדול בשטח אויב. הכפר סעסע נמצא בצומת חשוב ושימש כנקודת מעבר לכנופיות וכוחות צבא שחדרו מלבנון וסוריה. חיו בו כ- 1500 תושבים, מהם כ- 300 לוחמים חמושים, וכן נמצאה בו יחידה מ'צבא ההצלה' ובה כ- 100 לוחמים. מטרת הפעולה הייתה לפוצץ 20 בתים ולפגוע במספר לוחמים רב ככל האפשר, מתוך אמונה שהצלחת הפעולה תאלץ את הערבים לרתק כוחות לשמירה על הכפרים.

*****

פלוגה ובה 70 לוחמים נקבעה לבצע את הפעולה. כמפקד הפעולה נקבע המג"ד משה קלמן וסגנו היה מאיר דרזדנר. לרשותו עמדו המחלקות מאשדות-יעקב (בפיקוד אלעד פלד) ומעין-גב (בפיקוד דב קליינמן), שנחשבו למעולות. בעין-זיתים חנתה מחלקה נוספת, מחלקת דגניה (בפיקוד יוסף חוטר-ישי) ובה 15 איש, שנועדה לשמש כוח תגבורת רזרבי, למקרה שהכוח התוקף יסתבך בכפר ללא יכולת לבצע נסיגה, וייאלץ לכן להישאר במשך היום בשטח ערבי.
לקראת הפעולה רוכז נשק רב, שהוצא מה"סליקים" בהר-כנען בהסתר, לבל יתגלה לעיני הבריטים. הכוח יצא מצויד היטב: לכל לוחם היה כלי-נשק, כובע פלדה, תחמושת ורימונים. כמו-כן הועמד לרשות הכוח מכשיר-קשר, חידוש שנסך בלוחמים בטחון רב. נלקחו גם מרגמה "2 ומקלעים, 35 שקים ובכל-אחד מהם 10 ק"ג חומר-נפץ, תחמושת רבה, מזון ומים ל- 48 שעות, וכן ציוד רפואי רב – כך שהלוחמים נשאו על כתפיהם משא כבד. הועלה רעיון להנעיל את כל הלוחמים בנעלי-גומי, דבר שהתגלה כטעות חמורה בתנאי הבוץ ששררו בשטח.

*****

כהכנה לפעולה נבנה שולחן-חול שהמחיש את הטופוגרפיה של הכפר וכן הוצגו תצלומי-אויר, של הכפר ושל דרכי הגישה אליו. מפקד הפעולה ביצע טיסה ב"פרימוס" מעל לכפר, כאשר שמואל וידליס מצלם ומשה קלמן מעדכן פרטים על המפה ועורך לעצמו את תכנית הפעולה. לאחר מכן טסו מספר פעמים לאורך הציר שבין הר-כנען לסעסע, כדי ללמוד את התנאים בדרך.
הפלוגה יצאה לדרכה מבסיסה בהר-כנען ב- 14.2.48, בשעה 17:00, במסע רגלי קשה בשטח בוצי וטרשי, כאשר מדי פעם מתחדש הגשם, עד לנקודה הנמצאת כשני ק"מ מהכפר. למרות התנאים הקשים, בוצע הניווט היטב, ללא טעויות. לאחר מנוחה והתארגנות המשיכה הפלוגה לעבר הכפר והגיעה לנקודת ההיערכות בשעה 23:40.

זירת המערכה

***

בחצות החלה הפעולה. הכוח החל לטפס לראש הגבעה שעליה שכן הכפר ואז גילו האנשים כי צילומי-האוויר היו מטעים: כל מדרגה בצילום הייתה במציאות צוק בגובה של כשני מטר (!). הטיפוס היה קשה, בגלל הטראסות הגבוהות, שהיו חלקות מאד. עם כל זאת הצליח הכוח להתקרב עד לבתים בלא להתגלות.
עם הינתן הפקודה, חדר כוח הפריצה לתוך הכפר. שומר שפתח באש נפגע, ולשמע היריות החלו בעלי הנשק בכפר לירות מתוך הבתים, אך האש לא הייתה יעילה. אחרי כוח הפריצה נכנסו חוליות החבלנים והכינו את המבנים שנקבעו לפיצוץ. לקראת הפעלת המטענים נסוג עיקר הכוח ותפס מחסה מאחורי טראסות.
לאחר חיפוש סימן מוסכם, על פיו ידעו כל החבלנים למשוך את המצתים וגם להפעילם כשלרשותם עומד זמן של כדקה-וחצי לברוח וגם להסתתר, נמצא הפיתרון: תקיעה בחצוצרה. אחד החיילים תקע בחצוצרה כאות לחבלנים והם הפעילו את המטענים. התירגולת הזו חזרה על עצמה גם בחלק אחר של הכפר, בביצוע המחלקה השנייה.
הפעולה ארכה כשמונה דקות ועם סיומה נחבשו שני הפצועים: אחד מהם נורה ונפגע בחזהו בידי אחד מאנשי הרזרבה, שהחליט כי הוא ערבי כאשר פיגר בריצתו אחרי חבריו, ושני נפצע ברגלו מאבן שעפה עקב הפיצוץ וגרמה לו שבר-פתוח.

*****

חזרת בכוח התבצעה בתנאים קשים. יש המגדירים אותה כאחת מהפעולות הקשות שבוצעו במלחמה. ב- 02:00 החלה חזרת הכוח – שלוותה בירי רב, אם כי לא יעיל, מהכפר. לאחר שני ק"מ בכביש, ירד הכוח לואדי, הפצועים נחבשו מחדש והחל המסע חזרה שהיה קשה ומפרך – תוך שמירה על הפצועים לבל ייפגעו מטלטולי הדרך. המסע התנהל בגשם ובבוץ, שהאנשים ממש שקעו בו, ותוך אש טורדנית מהכפרים שבסביבה. מאיר דרזדנר מתאר בעדותו את החשש שניקר בו מאותם כפרים ערבים שהיו במרחב שבין סעסע לצפת: "הנה יצאנו להוכיח כי אסון הל"ה לא יקרה שנית, ועלולים להיקלע למצב דומה: להיתקע באור היום עם הפצועים מול הכפרים"…
בשעה 06:00, לאחר מנוחה בחורשת מירון, עלתה הפלוגה על כביש ספסף-מירון, כדי להחיש את ההתקדמות ולהגיע לפני אור יום. אחת היחידות איבטחה את הכביש מפני מכוניות נוסעות. לאכזבתם, לא מצאו את המחלקה השלישית במקום שנקבע להיפגש (בחורשה שממזרח למירון), משום שזו שהתה במקום עד לעלות השחר ואח"כ שבה אל עין-זיתים. רק כאשר חודש הקשר עם הבסיס, יצאה יחידת תגבורת לחבור עם הכוח הפושט, נטלה את הפצועים ואיפשרה לכוח המותש להגביר את קצב ההתקדמות.
בסביבות השעה 08:00 בבוקר, לאחר מסע של למעלה מ- 15 שעות, מתוכן 7 שהוקדשו למסע חזרה, הגיע הכוח לבסיסו.
תוצאות הפעולה: 10 בניינים נהרסו כליל, עוד 6 ניזוקו קשה ו- 4 ניזוקו קל. כ- 60 ערבים נהרג, והפעולה זרעה פחד רב בלב תושבי הכפרים.
שני הפצועים יצאו מכלל סכנה, הודות לטיפול המצויין שנתן להם במהלך הנסיגה החובש דן מקלר.
המקור אתר הפלמ"ח
החוקר מיכאל זיו סבור שהנתון לגבי מספר ההרוגים בפשיטה על סעסע ע״י הפלמ״ח מוטל בספק. המקור למספר ההרוגים הגבוה הוא דבריו של קצין בריטי, שכן אנשי הפלמ״ח לא באמת ידעו מה הם חוללו, בעוד שהמקורות הערבים (וגם בניו-יורק טיימס פורסמה ידיעה) קבעו שמדובר בהרבה פחות הרוגים. לכן, לדעתו י יש מקום להטיל ספק בדיווחי הפלמ״ח בנושא או לפחות לסייג אותם.
להרחבה ראו גם הגדוד השלישי של הפלמ"ח והפשיטה על הכפר הערבי סעסע – אירוע מכונן בתש"ח 

 

*******

 כיבוש הכפר סעסע במבצע חירם
ב- 19 ביולי 1948 נחתם 'ההפוגה השניה' לפיו הפסקת האש תמשך ללא הפסקת זמן בין מדינת ישראל ומדינות ערב השכנות. כמה חודשים לאחר מכן חודשו הקרבות גם בגליל. העילה היתה התקפת כוחות קאוקג'י על מנרה ועל משלטי שיח' עבד, שליט מנרה. קאוקג'י – מפקד "צבא ההצלה" בתקופה זו, אותו כוח שנכשל בהתקפותיו על סג'רה וחמק מנצרת אל הגליל המרכזי בקרבות "עשרת הימים" ביולי 1948, טען כי צבאו אינו כפוף להחלטת האו"ם ולהסכם 'ההפוגה השניה'.ב 22 באוקטובר 1948 כבשו כוחות צה"ל את משלט שיח'- עבד (מצפון מערב לקיבוץ מנרה) ואת המשלטים על כביש הצפון בין קיבוץ יפתח לקיבוץ מנרה. ניסיונותיהם של כוחות "כרמלי" לעקור את חיילי קאוקג'י נכשלו. הניסיון הוביל להחלטה כי אין להסתפק בפעולה מצומצמת כלפי כוחות קאוקג'י באזור מנרה בלבד אלא לשחרר את הגליל המרכזי כולו עד 'גבול צפון' הגבול הבינלאומי של א"י המנדטורית.

*****

מבצע "חירם" היה מבצע דיווזיוני- אוגדתי של 'חזית הצפון' אשר השתתפו בו ארבע חטיבות: חטיבה 7, חטיבת עודד (חט' 9), חטיבת גולני (חט' 1) וחטיבת כרמלי (חט' 2).
בלילה שבין ה 28\29 באוקטובר יצאה חטיבה 7 מבסיסה בצפת בשלוש זרועות: זרוע אחת השתלטה על הכפרים מצפון לכביש צפת- מירון, השניה ניסתה לכבוש את מירון ונכשלה, והזרוע השלישית פוצצה את המחסומים שעל כביש צפת- מירון. לפנות בוקר הצליח הכוח  לפנות את הכביש בין צפת למירון. לאחר מכן כבש את מירון ובנוסף את הכפר ספסף והכפר גיש (גוש חלב העתיקה) הכוח הסורי בגוש חלב ספג מכה קשה וכ- 200 מאנשיו נהרגו.

*****

****

בלילה שבין 28\29 באוקטובר ניסתה חטיבת "עודד" להשתלט על מספר משלטים החולשים על תרשיחא, פלוגת ההנדסה פינתה את הכביש המוביל לתרשיחא ממחסומים ומכשולים אך הכוח שיצא בדרך זו נתקל בהתנגדות ונסוג התוכנית המקורית שונתה הכפר סאסא נכבש ע"י כוחות חטיבה 7 ובהמשך תוכנן כיבוש תרשיחא, אולם לא היה צורך בכך משום שכוחות "צבא ההצלה" נסוגו ממנה. בימים שלאחר מכן חטיבה 7 נעה מזרחה וכוחות "גולני" כבשו את כפר עילבון ומראר. לאחר כניעת תרשיחא המשיכו הכוחות בתנועתם לעבר הגבול המדיני בין ישראל ללבנון עד השלמת כיבוש מלכיה ונבי יושע ב- 31 באוקטבר 48.

******

הקמת קיבוץ סאסא

קיבוץ סאסא עלה על הקרקע ב- 13 בינואר 1949 על עיי הכפר הערבי סעסע

***

קיבוץ סאסא היה הוא היישוב העברי הראשון שנוסד באזור הגבוה של הגליל העליון לאחר מלחמת העצמאות.
מייסדיו הם חברי "גרעין עליה ה' " של תנועת "השומר הצעיר" מצפון אמריקה.

****

לקט מראות מימים ראשונים
תמונות מארכיון קק"ל שנמסרו באדיבות יצחק רותם (פיפ)

***

***

****

****

****

****

****

***

*****

קיבוץ סאסא הינו קיבוץ שיתופי ושוויוני גם בעידן המודרני. אוכלוסיית הקיבוץ מורכבת מגרעין המייסדים, מספר גרעינים של "השומר הצעיר" מישראל שהצטרפו כהשלמות, גרעין של "השומר הצעיר" מאירופה (איטליה, צרפת, שווייץ), וכן בני קיבוץ וילדי 'עליית הנוער' בוגרי המוסד החינוכי המקומי "פינת אנה פרנק". כיום חיים בסאסא כ500 נפש, מהם כ-230 חברים, והשאר מועמדים וילדים.

*****

בשנות השישים המוקדמות החליטו חברי סאסא, בניגוד למקובל בתנועה הקיבוצית, לא לשלוח את בני הקיבוץ להתחנך במוסד חינוכי בקיבוץ אחר ולחנך בנפרד את חברות הנוער בקיבוץ, אלא להקים מערכת חינוך משותפת – "פינת אנה פרנק", שבה התחנכו וגרו ביחד בני הקיבוץ ובני עליית הנוער. ה"פינה" הייתה הבסיס לבית הספר התיכון האזורי הקיים כיום בסאסא. גם בית הספר היסודי המקומי, "נוף הרים", הפך, בהחלטת הקיבוץ, לבית ספר אזורי שבו לומדים ילדים מכל יישובי הסביבה. במשך השנים נעשה קיבוץ סאסא מרכזו של החינוך מגיל הינקות עד גיל הגיוס לצבא באיזור מרום הגליל.

****

בשנותיו הראשונות של הקיבוץ התבססה כלכלתו על ענפי החקלאות, בעיקר מטע התפוחים. בעשרים השנים האחרונות התפתחה מאוד התעשייה בסאסא, וכיום מפעל המיגון "פלסן" והמפעל לחומרי ניקוי "סאסא-טק" הם המקור העיקרי להכנסות. מפעלי הקיבוץ וענפיו מעסיקים אוכלוסיה מגוונת מהסביבה הקרובה והרחוקה. כמו כן נפתחו יזמויות חדשות בסאסא, גלדריית" בוזה ו"פארק חבלים "אתגר בהר".

*****

מראות בקיבוץ

מבט על

****

***

****

המוזיאון נמצא במבנה מהכפר סעסע, אולי בית המוכתר הבנוי בצורת ח עם חצר פנימית

****

****

מקשיבים לאלי ספרן שהיה לו עוד מה לספר חוץ מהמוזיאון

***

הכניסה לספריה

***

הירוק הוא הצבע "השולט"

****

****

***

***

****

****

רחבת חדר אוכל

***

בכניסה לבית הראשונים

פנים הבית

שילוב ישן וחדש

כניסה למקלט, תזכורת שהמקום סמוך לגבול עוין

****

תיבת נוח בפינת החי

פאתי השכונה החדשה במורדות המערביים למול הר אדיר

*****

סוף דבר

סיור זה היה מעניין ומרתק,

******

התרשמנו מאוד טיב המקום ויופיו
ושפע הצמחייה שבו

*****

התרשמנו מהקיבוץ המפואר
שיש לו איתנות חברתית וכלכלית
ובמיוחד שומר מצד אחד על המסורת השיתופית
ומצד השני התאים עצמו לחיים של ימינו

******

תודה

תודה לפיפ שהסכים שהכין את הסיור,
תיאם מפגשים,
הוביל אותנו בנועם ברחבי הקיבוץ
יחד עם אסתר הפליאו לארח אותנו בביתם

****

תודה למיכאל זיו שהעמיד
את טיוטת מחקרו והרשה לצטט אותו

****

תודה לכל החברים שהשתתפו
ויצרו את החבורה הנעימה והמתעניינת.

*****

סיור זה וקודמו קיבוץ שער העמקים וסביבתו בזמן פריחה
מהווים מודל להמשך הסיורים בהם כוונתנו להתמיד אחת לחודש.