הדפסה

בקיץ 2022 במסגרת מיזם "המיעוט הנוצרי בישראל"  שמטרתו ללמוד ולהכיר את מקומות היישוב בהם מתגוררות הקהילות של הערבים הנוצרים בישראל, הגעתי לישורת האחרונה.

אז יצאתי למסע להכרת הפן הנוצרי של העיר נצרת.

ביום שני 3 ביוני 2024 הגעתי עם חבריי פואד והישאם בשאראת (יפיע) לביקור במתחם כנסיית המשיח.

מתחם זה הוא של קהילה זעירה מאוד של ערבים נוצרים אוונגלים.

קהילה זו קטנה, זעירה, יוצאת דופן ושונה מאוד ממרבית הקהילות הערבים הנוצרים בנצרת.

המארח הוא פסטור מוריס גדעון המתגורר במתחם עם משפחתו: רעייתו נעמה וילדיו נטלי, עאוני וסנדרו.

הקשר עם פסטור מוריס גדעון  נעשה באדיבות ידידי עו"ד בוטרוס מנסור המנהל תפעולי/מנהלי של בית הספר התיכון הבפטיסטי.

בתחילה ישבנו בחדר האירוח הצמוד להיכל התפילה.

לבקשתי, הוא סיפר לנו על עצמו ודרכו אל קהילה אוונגלית זו ואחר כך הוא הרחיב אודות מתחם הכנסייה הקהילה ופעילותה.

לאחר השיחה הסתובבנו וצלמתי בכנסייה ובמתחם.

לאחר מכן  נפרדנו והמשכנו לדרכנו, להמשך המסע בנצרת.

להלן מובאים עיקרי האמונה של הנצרות האוונגלית,
"הסיפור" של פסטור מוריס גדעון,
מידע אודות כנסיית המשיח הקהילה ופעילותה
וגם מספר צילומים.

הזרם האוונגלי

בקרב הערבים הנוצרים בישראל, ישנם מאמינים המשתייכים לאוונגליזם שהיא זרם בנצרות הפרוטסטנטית שצמח באירופה בתקופת המאה השמונה עשרה בארצות דוברות גרמנית ואנגלית ובעיקר בקרב חלק מהמתודיסטים, הבפטיסטים, האנגליקניים, הלותרניים והקלוויניסטים ועוד.

 

מקור שם התנועה הוא באוונגליונים, שהם כתבי הקודש הנוצריים, שהתנועה מטיפה להפיכתם למרכזיים בחיי היום יום של המאמינים.

 

הדגשים העיקריים של תנועה זו הן המרה אישית, אדיקות אישית ולימוד תנ"ך, מוסריות ציבורית שכללה הימנעות משתיה והקפדה על "ערכי המשפחה", חוסר הדגשה של הפורמליזם בפולחן ובדוקטרינה, תפקיד חשוב יותר למאמינים הרגילים (כולל הנשים) בפולחן, וכן לימוד אינטנסיבי ועצמאי של כתבי הקודש.

 

שלושה הם עקרונות אוונגליסטים:

 

הפרטת הדת והדגשת הפרט: מינימום התערבות של הממסד הדתי, וקשר ישיר בין הפרט לאל ללא צורך במתווכים ובהכשרה דתית תאולוגית.

 

עיון בכתבי הקודש: לימוד התנ"ך והברית החדשה במרכז ופירושו על ידי המאמינים, ללא צורך בתיווך של כהני דת.

 

תחושת החטא: הקשר לאל מתחיל בהכרה האישית כי האדם הוא חוטא. המאבק בחטא הוא עניין יומיומי שיש לדווח עליו. משום שאין קשר לממסד, הווידוי הוא אישי.

 

העקרונות הללו התקיימו ברפורמציה של המאה השש עשרה והובילו לניתוק מהוותיקן ולייסוד כנסיות פרוטסטנטיות, אך בניגוד לכך, האוונגליזם הציע "עסקת חבילה" של אורחות חיים, של סגנון ושל פעילות הכוללת הדגשים הבאים:

 

חשיבות הבית (אחראי למרכזיות הבית באידאולוגיה של מעמדות הביניים): פולחן הביתיות מדגיש את חשיבות הבית במיוחד בעולם חומרי, קפיטליסטי;

 

זהות נוצרית כבסיס לדרישות חברתיות ופוליטיות: תחושת שליחות, רצון לצאת ולשנות את העולם המתבטא בקמפיינים פוליטיים וחברתיים שונים;

 

סגנון חיים אלטרנטיבי מאופק: צורות הבידור מהמאה השמונה עשרה כמו תיאטרון, קונצרט, אופרה, קריאת רומן הן דברים משחיתים;

 

תרבות אלטרנטיבית: סגנון לבוש מאופק, הליכה למטיפים, קריאת טקסטים אוונגליסטים.

 

מרכזם הגדול של האוונגליסטים כיום הוא בארצות הברית ויש להם מרכזים נוספים גם בהולנד, בניו זילנד, באוסטרליה, בברזיל, בניגריה ובמדינות נוספות.

 

מספרם של המאמינים הערבים האוונגליים בישראל, קטן מאוד ונאמד בערך כ-5,000 מאמינים, מחציתם משתייכים לזרם הבפטיסטי והאחרים משתייכים "כנס הכנסיות האוונגליות", קהילות במספר פלגים: נזארין , אחים פתוחים, האחים הסגורים, קהילת האל (פנטקוסט) והברית המסיונרית.

קהילת כנסיית המשיח נצרת, מושא תיעוד זה,
אינה נכללת ב"כנס הכנסיות האוונגליות" בישראל

והזיקה שלה
היא ל-14,000 קהילות כנסיית המשיח האוונגליות
במדינות דרום ארצות הברית.

כנסיית המשיח

מיקום הכנסייה

כנסיית נצרת ממוקמת על חלקת קרקע בגודל של כ-2 דונם שנרכשה על ידי מסיונריים אוונגליים מארצות הברית ממשפחת קופטי בשנת 1964.

 

הכנסייה נבנתה בשנת 1964 על מנת להוות מרכז פעילותם של המיסיונרים שהתגוררו בירושלים. השניים הראשונים היו ארנסט סטיוארט וראלף הנלי.

 

מסיונרים אלה פעלו בקרב הערבים הנוצרים מהזרמים השונים על מנת שיצטרפו לזרם אוונגלי.

 

שנים רבות, עוד לפני שהפך לפסטור, מנהיג רוחני ודתי, מוריס גדעון שימש מנהל אדמינסטרבי של הקהילה.

 

בכנסיית המשיח מתקיים אסיפה ותפילה כל יום ראשון (שעה 10:00) ושיעור תנ"ך כל יום רביעי בשבוע בשעות הערב.

 

בנוסף מתקיימות תפילות וארוחות חג ביום האם, בחג הפסחא, בחג ההודיה ובחג המולד.

 

כנסיית המשיח בנצרת אינה משתייכת לאף גוף כנסייתי בארץ וכאמור זיקתה היא לקהילות כנסיית המשיח האוונגליות בארצות הברית התומכות בה כלכלית באמצעות תרומות.

 

מקור הכנסה נוסף הוא אירוח (לא כולל לינה) של קבוצות צליינים המגיעות לארץ מתכנסות לתפילת יום ראשון וסועדות במקום. בזמן שלפני מלחמת עזה, היא מלחמת השביעי באוקטובר הארורה הגיעו בין 15 ל-20 קבוצות בשנה.

 

מקור הכנסה נוסף, הוא השכרת חצר המתחם לחניית כלי רכב של  עובדי פירמות הפועלות בסמוך.

 

שנים רבות הקהילה תמכה בעניי נצרת על ידי מתן תווי קנייה.

 

בין השנים 1984 – 1988 היא הפעילה גן ילדים.

*

היכל התפילה

פסטור מוריס גדעון
העומד בראש כנסיית המשיח

 מוריס גדעון (1953) נשוי לנעמה (מאז 1976) ולהם שלושה ילדים: נטלי, ועיוני, סנדרו.

 

הוא נולד וגדל בעכו והשתייך לקהילה היוונית – אורתודוקסית ולמד בבית ספר טרה סנטה.

 

משפחתו עברה לנצרת  (1967) ואת לימודי התיכון השלים בבית הספר טרה סנטה בעיר.

 

אחרי לימוד בתיכון למד בבית הפקיד בחיפה הנהלת חשבון (1970 -1971) ושסיים החל לעבוד במקצועו במלון נצרת.

 

מספר חודשים לאחר שהחל בעבודתו הגיעה למלון קבוצת מאמינם אוונגליים מדאלס ארה"ב שכללה 40 איש והשתקעה במלון למשך 10 לילות.

 

מוריס גדעון שחשב שלילה מספיק לביקור בנצרת. לדבריו, הוא תהה ושאל אותם מדוע הזמינו חדרים במלון לתקופה ארוכה כל כך.

 

תשובתם הייתה שהם הגיעו בשליחות מסיונרית ולצרף נוצרים לקהילתם.

 

מוריס גדעון נשבה בקסמם של האוונגליים והצטרף אליהם לאחר שהוטבל במסע שליחות שבוצע על ידי ג'ורג' ביילי.

 

מוריס החל את עבודתו ואת קשריו עם הכנסייה בנצרת שראשיה, כאמור, היו שליחים מסיונריים מארצות הברית. הוא הוביל את השירה בתפילת יום ראשון ופירש דרשות ושיעורי תנ"ך שניתנו על ידי מיסיונרים לאנשים מקומיים.

 

במחצית השנייה של שנות ה-80 פעל משרד הפנים לשרש את המיסיון הנוצרי ממדינת ישראל.

 

בשנת 1988 נקבע בחוק איסור הנפקת אשרות לאנשי המיסיון. אחרי עשרות שנים בהן פעלו ללא מגבלות, המסיונרים מארה"ב נדרשו לעזוב את הארץ.

 

הפתרון היחיד להמשך קיום הקהילה האוונגלית בנצרת  היה להכשיר ו"לשתול" מטיף ומנהיג רוחני מקומי אזרח מדינת ישראל.

 

מוריס גדעון בהיותו נאמן לנצרות האוונגלית במשך למעלה מ -15 שנים, החליט להכשיר עצמו להיות ראש הקהילה. לאחר לילות ארוכים ושיחות עם אשתו נעמה הם יצאו למסע חדש ומשנה חיים. הוא החליט לעזוב את עבודתו המצליחה בהנהלת חשבונות ואת מקום מגוריו ולצאת עם משפחתו למסע בקרב הקהילות האוונגליות בארצות הברית כדי ללמוד תנ"ך ולהעמיק בעיקרי האמונה של הנצרות האוונגלית כדי להפוך למטיף.

 

עם סיום לימודיהם בשנת 1990 חזרו בני הזוג גדעון וילדיהם לנצרת.

 

לאחר עבודה ארוכה וקשה בנצרת ובאזור הגליל, מוריס גדעון הקים מספר כנסיות אוונגליות ביתיות. אנשי הכנסייה התומכת בארה"ב ביקשו ממנו להתמקד בקהילת כנסיית המשיח בנצרת כדי לחדש ימיה כמו בשנות ה -70 בטרם גורשו המסיונרים

 

מוריס גדעון ואשתו נעמה פעלו והקהילה בנצרת צמחה מ-2 חברים ל- 66 חברים שהוטבלו בכנסייה. מספר המבקרים הזרים, בעיקר קבוצות מארה"ב הגיע ל-80 עד 90.

 

לדברי פסטור מוריס, אך חשוב מכל הוא ואשתו נטעו את רוח האחווה, האהבה והכנסת האורחים בקרב חברי הכנסייה בנצרת המורגשת על ידי כל מבקר, קבוצה או מטיף המגיע לבקר ולהתפלל עם הכנסייה – מקומית או בינלאומית.

 

בשנת 2016 התרחש משבר בקהילה כאשר יותר ממחצית מאנשים עזבוה וחזרו לכנסיות אליהן השתייכו בעבר.

 

קהילת כנסיית המשיח בנצרת הצטמצמה לגודל של 20 – 25 חברים!

הקהילה, מקור התמונה אתר הקהילה

אירוח צליינים, מקור התמונה אתר הקהילה

מקור התמונה, אתר הקהילה

פסטור מוריס  גדעון חושב על העתיד ומחפש אדם צעיר ונמרץ, נשוי שיחליף אותו בבוא העת.

 

הוא מקווה שמחליפו יהיה בנו סנדרו שהוא בעל תואר במנהל עסקים, מורה דרך מוסמך ולומד בימים אלה תיאולוגיה באחת הקהילות במדינת טנסי.

 

כמו כן הוא דואג שקרקע המתחם יישאר בבעלות הקהילה על ידי צירוף נציגים מארה"ב לעמותה לה היא שייכת.

אולם המשרת את הקהילה ולאירוח המבקרים. השלמת הקמתו הייתה בשנת 2023 הודות לנדיבותו של פיליפ הול ממדינת אלבמה ונקרא על שמו.

סוף דבר,

הביקור הקצר
בכנסיית המשיח נצרת
היה מעניין מאוד.

למדנו להכיר
עוד חלק זעיר
של הפסיפס העצום
של קהילות הערבים הנוצרים
בנצרת.

אין ספק
שהקהילה הזו
היא יוצאת דופן
ושונה מכל הקהילות
האחרות בנצרת בפרט
ובארץ בכלל
ובמיוחד בזיקתה
לכנסיות בארצות הברית.

התרשמנו מדרכו
של פסטור מוריס גדעון
לזרם אוונגלי זה
וגם מפעילותו
בבניית הקהילה ושימורה.

תודה לכם
פסטור מוריס גדעון
ואשתו נעמה
על האירוח הלבבי
ועל שפתחתם
צוהר לעולמכם.

תודה לך בוטרוס מנסור
על יצירת הקשר.

תודה לכם פואד והישאם
שהצטרפתם אלי לביקור.