מרכז תיעוד זה הוא ביקור אצל ראשי הקהילות הנוצריות ובכנסיותיהן שבשני היישובים הסמוכים, כפר יאסיף ואבו סנאן.

 

שני יישובים אלה נמצאים בגליל המערבי ממזרח לעכו והם בנויים בתפר בין מורדות ההר ובין מישור החוף.

 

בכפר יאסיף ביקרתי לפני מספר שנים פעמיים ואחת מהן בטיול אופניים באזור בספטמבר 2016 ו שתועד לאורך שלוחת אחיהוד וסביב הר גמל, הלאה לג'וליס, לכפר יאסיף ולכפר מכר

 

הביקור הפעם נעשה במסגרת המיזם "המיעוט הנוצרי בצפון" שמטרתו ללמוד להכיר את מקומות היישוב בגליל ובחיפה בהם מתגוררים הנוצרים הערבים והנוצרים הארמים שהם המיעוט שבמיעוט של אזרחי ישראל.

 

ערב חג המולד דצמבר 2019 חיים בישראל כ-177 אלף נוצרים שהם כ-2% מאוכלוסיית המדינה. אומדן זה כולל את הנוצרים שאינם כלולים במרשם האוכלוסין, דהיינו זרים. מתוך הנוצרים בישראל 5%  הם נוצרים ערבים ונוצרים ארמים, כלומר 7.2% מסך המיעוט הערבים בישראל.
רוב הנוצרים הערבים והנוצרים הארמים מתגוררים בגליל ובכרמל, למעלה משני שליש מהם במחוז צפון ושליש במחוז חיפה.
היישובים עם האוכלוסייה הנוצרית הערבית הגדולה ביותר הם: נצרת (21.9 אלף), חיפה (16.1 אלף), ירושלים (12.7 אלף) ושפרעם (10.3 אלף). נוצרים מתגוררים גם בתל אביב -יפו, רמלה ולוד.
היישובים בגליל עם רוב נוצרי הם מעיליא, פסוטה, (כמעט 100%), עילבון (3/4), ג'ש (גוש חלב) (2/3), כפר יאסיף ןראמה (1/2).
יישובים אחרים בגליל בהם אוכלוסייה ערבית-נוצרית משמעותית הם אעבלין, נצרת, שפרעם, פקיעין, מע'אר, יפיע, אבו סנאן, ריינה, כפר כנא, ג'דיידה-מכר, בעינה.
יישובי מיעוטים (מוסלמים ודרוזים) בהם מתגוררים גם ערבים נוצרים: עראבה, סכנין, דיר חנא, חורפיש, תורען, עוספיה, מזרעה, תרשיחא, אבו סנאן, מזרעה, סמיע, שעב, מוקיבלה

 

מיזם "המיעוט הנוצרי בצפון" החלת בקיץ 2019 ומאז בוצעו מספר סיורים שהניבו את התיעודים הבאים:

* אל יישובי הערבים הנוצרים בגליל: עילבון, מע'אר, ראמה, פסוטה ומעיליא, מאי 2019

* ג'יש – מרבית תושביו נוצרים מרוניים,יוני 2019

* "נוצרים בחיפה" (4 סיורים), נובמבר 2019,
שניים עשר תיעודים:
– חיפה, מתחם הקהילה המרונית ובמרכזו כנסיית סנט לואי
– חיפה, ארבע מתחמי העידה המלכיתית היוונית-קתולית
– חיפה, הכנסיות הלטיניות (רומיות-קתוליות)
– חיפה, מנזרי הכרמליטים על הכרמל
– חיפה, הכנסייה הארמנית
– חיפה, מתחם הקתוליים דוברי עברית
 – חיפה, מתחמי העידה האורתודוקסית
 – חיפה, מוסדות קתוליים: חינוך, בריאות, רווחה ואירוח
 – חיפה, מתחמי העדה האנגליקנית
  – חיפה, קהילות משיחיות יהודיות
  – חיפה, קהילות אוונגליות
  – חיפה, הכנסייה האורתודוקסית (הפרובוסלבית) הרוסית אליהו הנביא

* עכו, כנסיות נוצריות, פברואר 2020

 

הצעד בא היה לימוד אודות הקהילות הנוצרית וכנסיותיהן בשני היישובים הסמוכים כפר יאסיף ואבו סנאן.

 

תחילת הלימוד היה מיפוי הכנסיות ביישובים אלה.

בכפר יאסיף ישנן ארבע קהילות נוצריות:
* הקהילה האורתודוכסית הגדולה מכולן ומונה כארבעת אלפים תושבים בקירוב
* הקהילה היוונית -קתולית המונה מאות אולי אלף מאמינים
* הקהילה האנגליקנית המונה מאות בודדות מאמינים
* הקהילה הבאפטיסטית המונה עשרות אולי מאות מאמינים

********************

חמש כנסיות הנמצאות במרכז היישוב המשרתות את ארבע הקהילות והן
* כנסייה אורתודכסית סנט ג'ורג' (העתיקה) שנמצאת בגרעין הכפר והיום היא
חלק ממתחם בית ספר אלמוטראן תימותיוס כפר יאסיף (כיתות א'- ט')
* כנסייה אותרדוכסית מרים הבתולה (החדשה) הנמצאת המרכז היישוב סמוך לכביש הארצי מס' 70
* הכנסייה יוונית – קתולית המושיע שנמצאת במרכז היישוב
* כנסייה אנגליקנית המושיע שהיא חלק המתחם האנגליקני, אף במרכז היישוב
* הכנסייה האוונגלית הבאפטיסטית הסמוכה למתחם האנגליקני

 

באבו סנאן ישנן שתי כנסיות המשרתות את הקהילה הנוצרית האורתודוכסית
* כנסייה אורתודוכסית סנט ג'ורג' העיקרית
* הכנסייה המזרחית המצויה בתוך בית הקברות והיא בנויה בתוך סלע

******

לאחר מיפוי מיקום הכנסיות, המשכתי בלימוד אודותיהם.

 

השלב הבא היה איתור אנשי קשר ותיאום מועד הביקור. אז, בשלה העת לצאת לשטח.

 

ביום חמישי (20 בפברואר) יצאתי לסיור אליו הצטרפו עמיתיי הטיילים המתעניינים והסקרנים שמתגוררים בצפון והם שולי לינדר (עין הוד), ניר עמית (שער העמקים), יוחנן דרום (חרשים), מוטי ארמלין (גילון), ענת ודני פלד (צורית) ולוי אבנון (חמדיה).

 

במחצית הראשונה של הסיור הסתובבנו בחמש הכנסיות בכפר יאסיף.

 

בשעת בוקר הגענו למתחם בית ספר אלמוטראן תימותיוס כפר יאסיף שם אירח אותנו כהן הדת וראש הקהילה האורתודוכסית אבונה עטאללה (בעבר נקרא אייאב מחולי).

 

אבונה עטאללה סיפר לנו על הקהילה הנוצרית בכלל והאורתודכסית בפרט וגם על שתי הכנסיות: סנט ג'ורג', כנסיית מרים הקדושה ועל בית הספר היסודי שבעבר שהופעל משנת 1883 במסגרת פעילות המיסיון של הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית בארץ ישראל ועל בית הספר הנוכחי בית ספר אלמוטראן תימותיוס שלומדים בו כיום 320 תלמידים מכיתה א' עד ט'

 

לאחר שיחה במשרדו הוא הוביל אותנו לכנסייה אורתודכסית סנט ג'ורג', משם נסענו למרכז היישוב ושם אירח אותנו בכנסייה אותרדוכסית מרים הבתולה. את הסיור במתחמי הכנסייה האורתודוכסית  סיימנו בבית הקברות.

 

לאחר הפסקה קצרה ברחבת המרכזית של היישוב בה מתקיים ביום חמישי השוק, ביקרנו בכנסייה יוונית – קתולית (המלכיתית) המושיע שם אירח אותנו איש הקהילה פרנסיס גריס אבו איהאב.

 

המשך סיור היה ביקור במתחם האנגליקני, שם היינו אורחיו של כהן הדת והרועה הרוחני של הקהילה האנגליקנית בילאל חביבי ממנו שמענו על הקהילה ועל תפיסת עולמו הדתית.

 

לבסוף ביקרנו במתחם הכנסייה האוונגלית באפטיסית  שם אירחו אותנו כהן הדת והרועה הרוחני האב ח'אלד דלה וזקן הקהילה ג'אסן עודה, שניהם סיפרו לנו על הקהילה ועל התפתחותה.

 

הפסקת צהרים עשינו באחת החומוסיות הידועות במרכז היישוב ולאחריה עזבו אותנו שלושה חברים.

 

את החלק השני של הסיור התחלנו בביקור בבית הקברות היהודי העתיק. 

 

לאחר מכן עלינו, החמישה שנותרו לרכב אחד ונסענו לעבר אבו סנאן

 

באבו סנאן התפלתנו ברחובות היישוב ודרך הסמטאות הגענו לכנסייה האורתודוכסית סנט ג'ורג'.

 

לדאבוננו לא הצלחנו לתאם את הביקור מראש. אולם לשמחתנו למקום הזדמן אחד מאנשי הקהילה חוסאם ברברה. הוא השיג את מפתח דלת הכנסייה ופתח אותה. שם סיפר אודות הקהילה במקום ואודות הכנסייה.

 

אחר כך המשכנו וצעדנו לעבר בית הקברות הסמוך ושם ראינו מבחוץ את הכנסייה החצובה בסלע ונקראת "הכנסייה המזרחית".

 

בסוף הסיור נסענו שלושה, שולי ניר ואני לבקר במתחם הדרוזי הקדוש, מאקם אל חאדר.   

 

להלן תיעוד מראות במקומות שבקרנו בהם.

 

****
רקע אודות היישובים

****

כפר יאסיף
ואבו סנאן
הם
שני יישובים
סמוכים וצמודים
והיום לא ניתן
להבחין בקו התיחום ביניהם

****

כפר יאסיף, אבו סנאן וסביבתם
ברבע האחרון של המאה ה-19

****

כפר יאסיף, אבו סנאן וסביבתם
בשנות ה-40' טרם הקמת המדינה

****

כפר יאסיף, אבו סנאן וסביבתם
בסוף שנות ה-50'
בעשור הראשון להקמת המדינה

*****

כפר יאסיף, אבו סנאן וסביבתם
כיום
בעשור השני של המאה ה-21'

****

כפר יאסיף

כפר יאסיף כיום הוא יישוב המאורגן כמועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, שהוכרזה כבר בתקופת המנדט בשנת 1925.

שרידים רבים בכפר יאסיף מעידים על קיומו של יישוב עתיק יומין שראשיתו בימי הכנענים, הישראלים והפיניקים. במקום מצויים גם שרידים של יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד מימי הרומאים, הביזנטים והצלבנים, אשר נהרסו ברובם או נטמנו. בתקופה הצלבנית בארץ ישראל הכפר ידוע בשם קפרסי (Cafresi), קפריאסיף (Cafriasif).
לא ידוע מתי החלה ההתיישבות הנוצרית והמוסלמית בכפר עד האזכור באמצע המאה ה- 16. מאחר שהנוצרים הוותיקים היו יוונים אורתודוכסים, יתכן שהם הגיעו בתקופה הביזנטינית, בעוד שהמוסלמים הגיעו מאוחר יותר, במועד לא ידוע.

****

במהלך השלטון העות'מאני, התבססה כלכלת הכפר בעיקר על גידול זיתים וכותנה
בשנות הארבעים של המאה ה-18, התיישבו בכפר יאסיף עשרה משקי בית יהודיים בהנהגתם הרוחנית של הרב שלמה עבאדי, והצטרפו אליהם מספר יהודים נוספים, שעזבו את צפת בראשית שנות ה-60 בעקבות רעידות האדמה. לדברי הנוסעים היהודים, היהודים בכפר יאסיף חיו היטב בחסותו של השליט העות'מאני הגליל האוטונומי דאהר אל-עומר, שסובלנותו אפשרה את הקמתה הראשונית של הקהילה היהודית. הקהילה התקיימה עד שנת 1841 ואחרוני יהודיה עקרו לעכו.

****

בסוף המאה ה-19 היו בכפר בין 350–600 תושבים, מרביתם יוונים אורתודוקסים וכרבע מוסלמים במפקד של 1922 נמנו בכפר 870 נפש, על פי סקר הכפרים בארץ ישראל, בשנת 1945 מנתה אוכלוסיית הכפר כ-1,400 תושבים, ומתוכם רוב כמעט 80% נוצרים. בזמן מלחמת העצמאות כפר יאסיף נכבש כחלק ממבצע דקל בקרבות "עשרת הימים (יולי 1949) ולאחריו הגיעו אליו חלק תושבי הכפרים המוסלמים באזור שנכבשו אף הם (כֻּויכַּאת, אל-בירווה ומנשייה). בעקבות המעבר המוסלמים ירד אחוז של האוכלוסייה הנוצרית בכפר יאסיף.
כיום מונה הכפר כ-10,030 נפש מתוכם הנוצרים מהווים למעלה ממחצית,בערך 52%. המוסלמים הם כ-45% ואילו הדרוזים מעט מ-3%.
כפר יאסיף מצטיין במערכת החינוך שלו ובאחוז האקדמאים הגבוה בין בוגרי מערכת החינוך.

*****

כנסיית סנט ג'ורג',
הכנסייה האורתודוכסית

זו הכנסייה העתיקה מבין הכנסיות במקום
ומשערים שנבנתה באמצע המאה ה-18,
בזמן שלטונו של השליט הדרוזי פאחר השני

כיום היא נמצאת בתוך מתחם
בית ספר אלמוטראן תימותיוס

 

אודות הכנסייה היוונית אורתודוכסית

המונח “אורתודוקסי” מציין את הכנסייה הדבקה במסורת התאולוגית, הרוחנית והטקסית הביזנטית-מזרחית ששורשיה בארבעה המוקדים הקדומים (הראשונים) של הנצרות : ירושלים, אנטיוכיה, קונסטנטינופול ואלכסנדריה. כנסייה זו קיבלה את החלטותיהן של כל שבע המועצות האקומניות שהתכנסו מהמאה הרביעית עד למאה השמינית לספירה. מאחר שבירת האימפריה הרומית המזרחית הייתה קונסטנטינופול, הוכר הפטריארך של עיר זו, שכונתה רומא החדשה, כמנהיג המורם מעל לאחרים. גם כיום ידועה הכנסייה ככנסיית “רום” (קונסטנטינופול בשמה הערבי). אף שהפטריארכיות שנוספו במשך השנים שמרו על עצמאותן והחזיקו במאפיינים ייחודיים, שוררת ביניהן זיקה עמוקה בתחומי האמונה והתיאולוגיה ובנוסח התפילה.
הכנסייה הנוצרית-אורתודוקסית המזרחית היא הקהילה הנוצרית השנייה בגודלה בעולם (לאחר הכנסייה הקתולית) ויש בה כ-250 מיליון מאמינים המאוחדים במסורת תיאולוגית וליטורגית קדומה. הכנסייה חובקת עולם וכוללת 15 כנסיות עצמאיות שגבולותיהן הגאוגרפיים, התרבותיים והלאומיים מוגדרים היטב.

הביטוי “כנסייה יוונית – אורתודוקסית” מתייחס למספר מצומצם של כנסיות אורתודוקסיות-מזרחיות, החולקות מסורת תרבותית קדומה ומקיימות את הליטורגיה ביוונית באופן מסורתי. על הכנסייה היוונית-אורתודוקסית נמנות הפטריארכיות הקדומות של קונסטנטינופול, של אלכסנדריה, של אנטיוכיה ושל ירושלים וכן הכנסיות של יוון ושל קפריסין.
הכנסייה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים זכתה למעמד “אם הכנסיות” כבר במאה הרביעית,  בהיותה הממשיכה הישירה של כס יעקב הקדוש (אחי ישוע בברית החדשה),  הבישוף הראשון של ירושלים. במאה החמישית הועלה בישוף ירושלים למעמד של פטריארך.

הפטריארך היווני-אורתודוקסי בארץ הקודש חולש על מדינת ישראל, על שטחי הרשות הפלסטינית, על ירדן ועל חצי האי ערב.הקהילה היוונית-אורתודוקסית היא הגדולה מבין הקהילות הנוצריות בארץ, וכן רבים מחברי הכנסיות האחרות רואים בכנסייה זו את שורשיהם. הסמכות העליונה של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית מכונה “הסינוד” (=אספה, מועצה, מיוונית) וחברים בה שבעה עשר בישופים בכירים, הבוחרים את הפטריארך. עקב חשיבותה ההיסטורית והסמלית של ירושלים זוכה הפטריארך שלה להערכה מיוחדת מצד עמיתיו – הפטריארכים האורתודוקסים שבאנטיוכיה, אלכסנדריה וקונסטנטינטפול.
הכנסייה היוונית-אורתודוקסית מופקדת על המקומות הקדושים ומקיימת נוכחות רצופה בת 1,700 שנים בשתי הכנסיות החשובות ביותר בארץ הקודש: כנסיית הקבר הקדוש (כנסיית התחייה בשמה היווני) בירושלים וכנסיית המולד בבית לחם. הפטריארכיה שוכנת במנזר היווני הגדול המחובר אל כנסיית הקבר הקדוש. הפטריארך היווני-אורתודוקסי של ירושלים עומד בראש “אחוות הנזירים של הקבר הקדוש”, מוסד הקובע את מדיניות הפטריארכיה וכולל  נזירים, כוהנים ובישופים המשרתים בפטריארכיה. הפטריארך מנהל את הקהילות, המנזרים והמוסדות היווניים-אורתודוקסיים בישראל, ברשות הפלסטינית ובירדן, בסיוע בישופים רבים. על מבני הכנסיות ומבני הציבור השייכים לפטריארכיה היוונית אורתודוקסית מונף דגל יוון והם מסומלים בסמל הטאפוס.

הכנסייה מקיימת את תפילותיה על פי הנוסח הביזנטי ביוונית, ומשמרת את לוח השנה היוליאני, המאחר בשלושה עשר יום אחר הלוח המערבי-גרגוריאני. אף שמרבית הנוצרים הנמנים עם הכנסייה היוונית אורתודוקסית בארץ הקודש הם ערבים, מנהלים אותה בישופים ממוצא יווני. גם נזירים רבים הם יוונים ואילו רוב כוהני הדת הקהילתיים הם ערבים.
יש מאמינים המדגישים את היותם ערבים-אורתודוקסים ולא יוונים-אורתודוקסים ועובדה זו היא סלע מחלוקת חריפה בין בני העידה הערבים בארץ ובין הפאטריארכיה היוונית בארץ. באמצע המאה ה-20 החלה הכנסייה היוונית-אורתודוקסית לערוך בקהילות מקומיות רבות את התפילה בערבית לטובת מאמינים שאינם מבינים יוונית.

הפאטריכיה מנהלת רשת של בתי ספר במקומות שונים ומפעילה גם מרכזים לשירותים חברתיים וסמינר להכשרת כוהני דת על הר ציון.

מסיבות היסטוריות ופוליטיות פועלות משלחות של פטריארכיות נוספות בארץ הקודש באופן נפרד. הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית והכנסייה הרומנית-אורתודוקסית מקיימות נוכחות בולטת בארץ הקודש. את מנזר המצלבה בירושלים בנתה הכנסייה האורתודוקסית הגיאורגית, אך מאחר שנוכחותה של כנסייה זו נחלשה במהלך השנים נרכש המנזר בידי הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית. עם זאת, כל הכנסיות האורתודוקסיות מכירות בסמכות הפטריארך היווני-אורתודוקסי וכל פעילותן בארץ הקודש מתואמת עמומקור הסקירה אתר מרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג

 

הסורג מפריד בין חלל הכנסייה המרכזי, שבו נהגו לעמוד (וכיום יושבים) מרבית המתפללים, לבין האזור המקודש שסביב המזבח. לרוב נבנתה מדרגה לפני האיקונוסטאסיס, לשימושם של המשרתים בקודש, הנקראת "סולאס", ובמרכזה לרוב נבנתה במה בגובה המדרגה ולפניה, שצורתה כשל חצי סהר. על המדרגה הקרויה "אמבון" ניצב הדיאקון הדת בעת קטעים מסוימים בטקס האורתודוקסי. על אף גובהו, אין האיקונוסטאזיס מגיע לתקרת הכנסייה, דבר המאפשר למאמינים לשמוע את התפילה הנאמרת מאחוריו.

כנסייה מרים הבתולה,
הכנסייה אורתודכסית החדשה
בנייתה החלה בשנת 1986
ונחנכה בשנת 2016

בית הקברות

****

כנסיית המושיע,
כנסייה יוונית-קתולית,מלכיתית

אודות הכנסייה היוונית קתולית

הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית (בערבית: רום קתוליק) היא כנסייה אוניאטית העומדת בפני עצמה שהסתפחה למרות הכנסייה הקתולית לאחר שהתפצלה במאה ה-18 מן הכנסייה האנטיוכית.
מקור והפניות

הכנסייה האנטיוכית ידועה גם ככנסייה היוונית-אורתודוקסית של אנטיוכיה שלטענתה היא אחת מחמשת זרמי הכנסייה, (הפנטארכיה), אשר נטלו חלק בכנסייה המאוחדת לפני פילוגה במאה ה-11 בין הנצרות הקתולית במערב לבין הנצרות האורתודוקסית במזרח, והתהוו שתי כנסיות נפרדות. הכנסייה האנטיוכית היא כנסייה אוטופלית, כלומר, הפטריארך של אנטיוכיה אינו כפוף לבעל סמכות עליונה ממנו בנצרות האורתודוקסית.
הכנסייה האנטיוכית טוענת כי היא היורשת הלגיטימית היחידה לקהילה הדתית בראשיתה של הנצרות שהוקמה באנטיוכיה (צפון סוריה של ימינו) על ידי השליחים פטרוס ופאולוס. מולה עומדת כנסייה נוספת הטוענת טענה זו – הכנסייה הסורית-אורתודוקסית (האשורית). הפיצול בין שתי הכנסיות (עוד טרם פילוג הכנסייה הנוצרית), התרחש על רקע הוויכוח על טיבו של ישו בוועידת כלקדון במחצית המאה החמישית (שנת 451)  שבה נקבעה הדוקטרינה הדיופיזיטית, קרי לישו היו שני טבעים שונים, אלוהי וגשמי הנפרדים מהותית אך בלתי-נפרדים ונמצאים בגוף אחד.
מקור והפניות

המונח מלכיתים משמש לציון מספר כתות נוצריות במזרח התיכון השייכות לנצרות המזרחית הקתולית.  מקור השם הוא במילה הסורית העתיקה "מלכאיא", שפירושה "מלכותי". במקור שימש המונח ככינוי גנאי בעקבות הפיצול החריף שחל בנצרות המזרחית לאחר ועידת כלקדון במחצית המאה החמישית. מתנגדי הוועידה השתמשו בו כדי לציין את אלה שתמכו בהחלטות הוועידה ובקיסרות הביזנטית, ולא ברור באיזו תקופה החלו המלכיתים לכנות את עצמם בשם זה.
המלכיתים היו ברובם עירוניים דוברי יוונית שחיו במערב הלבנט ובמצרים, שלא כמו מתנגדי ועידת כלקדון דוברי הסורית והקופטית, שהיו ברובם כפריים.
הכנסייה המלכיתית חולקה לשלוש פטריארכיות היסטוריות – אלכסנדריה, אנטיוכיה וירושלים, שהיו כפופות לפטריארך של קונסטנטינופול. מתנגדי ועידת כלקדון מקרב הכנסיות המזרחיות הקדומות ייסדו פטריארכיות משלהם באלכסנדריה (הכנסייה הקופטית אורתודוקסית), ובאנטיוכיה (הכנסייה הסורית אורתודוקסית).
החל מאמצע המאה -14 פעלו אנשי דת קתולים בדמשק ובאזורים אחרים, והחלו להמיר בחשאי את הכהונה האורתודוקסית לקתוליות. בתקופה זו הפיצול בין הכנסייה המזרחית למערבית לא היה מוגדר, ומרבית המומרים המשיכו לפעול גם בתוך הכנסייה האורתודוקסית. במחצית המאה ה-18, לאחר מספר מהלכי השתלטות קתולית על הפטריארכיה והכרת האפיפיור בה, הייתה הכנסייה המלכיתית מפוצלת בין האורתודוקסים, שהמשיכו להכיר בסמכותו של הפטריארך של קונסטנטינופול, לבין הקתולים, שהכירו בסמכותו של האפיפיור ברומא. כיום, רק הקבוצה הקתולית ממשיכה לכנות עצמה מלכיתית.
מקור נוסף

כאמור, מאמיני הכנסייה היוונית-קתולית, הקרויים מלכיתים, הם בעלי מוצא מעורב יווני ומזרח-תיכוני ונחשבים, צאצאי ראשוני הנוצרים באנטיוכיה הסורית מן המאה הראשונה לספירה.
המלכיתים מגדירים עצמם כ"קתולים מזרחיים מקיימי פולחן ביזנטי" – הם כפופים לאפיפיור ולוותיקן אך זוכים תחת כנפיהם לאוטונומיה פולחנית במסגרתה הם משמרים את המנהגים והליטורגיה שמקורותיהם בנצרות המזרחית הקדומה.
בראש הכנסייה המלכיתית עומד מאז שנת 2017 הפטריארך יוסוף עבסי, שתוארו הרשמי "הפטריארך המלכיתי (יווני קתולי) של אנטיוכיה ושל כל המזרח, אלכסנדריה וירושלים".  הוא אחד מחמישה כהני דת נוצריים הנושאים בתואר "פטריארך אנטיוכיה", והוא כפוף ישירות לאפיפיור. מקום מושב הפטריארכיה כיום בדמשק, סוריה.
מספר המשתייכים לכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית נאמד בכ-1.5 מיליון, כמחציתם בארצות המזרח התיכון השונות (בעיקר לבנון, סוריה, ירדן, ישראל והרשות הפלסטינית) וכמחציתם מהגרים מארצות אלה (וצאצאיהם) שנפוצו ברחבי העולם – בעיקר במדינות מערב אירופה, צפון אמריקה ודרום אמריקה.

במדינת ישראל היוונים-קתולים הם כיום העדה הנוצרית הגדולה ביותר ומספרם מוערך כ-80,000. הארץ מחולקת לשני מחוזות כנסייתיים ירושלים וצפון:
בראש מחוז הפטריארכיה בירושלים החולש על קהילות גם בבית לחם, ברמאללה, ביפו ובכפרים עומד סגן (ויקאר) הפטריארך.
בראש המחוז הצפוני שמספר המאמינים המתגוררים בו גדול באופן ניכר ממספרם במחוז ירושלים, עומד הארכיבישוף של עכו, חיפה נצרת והגליל ומושבו בחיפה.
היוונים-קתולים נמצאים בכפרי הגליל פסוטה מעיליא (בהם כולם מלכיתים)
וראו תיעוד ממאי 2019 אל יישובי הערבים הנוצרים בגליל: עילבון, מע'אר, ראמה, פסוטה ומעיליא וגם פסוטה ערב חג המולד דצמבר 2015.
היוונים הקתולים מגוררים גם ביישובים אחרים, עילבון, עוספיה, חורפיש,  תרשיחא, ראמה, בוקיעה, תורען, עיבלין, יפיע. קהילות קטנות נמצאות בעוד כפרים בעינה, דיר חנא, ג'דידה, כפר מכר, סכנין, ריינה, ובערים שפרעם, נצרת, חיפה, עכו נמצאות קהילות נוספות. כאמור, מיעוט קטן מאד נמצא בירושלים.

כנסיית המושיע
במכלול המתחם האנגליקני
הכולל גם משרדים ובית כהן הדת

אודות הכנסייה האנגליקנית

הכנסייה האנגליקנית (או כנסיית אנגליה – Church of England) היא המוסד הנוצרי התאולוגי הרשמי של אנגליה, החל במאה השש עשרה. הכנסייה נוסדה רשמית בפרישת אנגליה מהכנסייה הקתולית במאה ה־16, אך היא מתייחסת לעצמה כאחת מכנסיות הרפורמציה מחד (מכיוון שאינה מקבלת את סמכות האפיפיור ומושפעת מתאולוגית הרפורמציה); אך גם כהמשך ישיר של הכנסייה המסורתית שהייתה קיימת באנגליה (ולפיכך לא כנסייה חדשה). כנסיית אנגליה היא גם "מוסד האם" של הכנסיות שנסתעפו ממנה ברחבי העולם, השייכות ל"קומיוניון האנגליקני" (Anglican Communion). בראש הכנסייה עומד הארכיבישוף מקנטרברי.
עקרונות כנסיית אנגליה שונים מאלו של הקתוליות. ההבדלים העיקריים הם הסמכת נשים לכמורה (לא בארץ ישראל ובמזרח התיכון) וחוסר הנאמנות לאפיפיור. כנסיית אנגליה שונה מהכנסיות הפרוטסטנטיות הנוספות בעיקר בצורת ההסמכה לכמורה, במבנה התפילה, שמורכב מתרגומים אנגליים של תפילות טרום־רפורמיות, וההזדהות עם עקרונות האמונה הקתוליות. הכנסייה אינה נוטלת צד בוויכוח בין הפרוטסטנטים לקתולים.

הכנסייה האנגליקנית בישראל

הכנסייה האנגליקנית תקעה יתד בארץ הקודש בשנת 1841, עם חתימתו של הסכם בין אנגליה לפרוסיה. בשל קשיים שהערימו העותמאנים החליטו שתי המדינות להקים בישופות משותפת לכנסיות האנגליקנית והלותרנית ועל שליחתו לירושלים של בישוף אחד מטעמן.
מאותה עת החלה הכנסייה בפעולותיה ליצירת קהילה מקומית – בניית כנסיות, בתי ספר, בתי חולים ומרכזים אחרים.
הכנסייה האנגליקנית שאפה לגרום להמרת דתם של יהודים ומוסלמים בארץ הקודש. כאשר הדבר לא צלח בידה היא פנתה למאמינים האורתודוקסים והקתולים כדי להקים קהילה מקומית.
לאחר הפיצול הבישופות הלותרנית-אנגליקנית בשנת 1886 המשיכה הכנסייה האנגליקנית להחזיק בכנסייה הפרוטסטנטית הראשונה שנבנתה בירושלים במשותף, כנסיית המשיח שליד שער יפו.  כן בנתה הכנסייה האנגליקנית מרכז חדש במזרח ירושלים, מתחם קתדרלת סנט ג'ורג'.המשמש גם למושב הבישוף האנגליקני.

משנת 1957 עלה מעמדה של ירושלים לארכיבישופות ומשנות ה-70 עומד הבישוף הירושלמי בראש הכנסייה העצמאית של המזרח התיכון וירושלים. שנקראת גם דיוסיית ירושלים נמצאת בארבע מדינות: ישראל, ירדן, סוריה ולבנון וגם בתחום הרשות הפלסטינית בגדה המערבית ורצועת עזה. והיא מונה כמעט שלושים קהילות.
הכנסייה האנגליקנית הייתה בין הכנסיות הראשונות שמינו בישוף ערבי מקומי, בשנת 1976, וראשיה מילאו תפקיד חשוב בעניינים ערביים מקומיים.
בישראל קהילות אנגליקניות נמצאות בשפרעם, ריינה, רמלה, חיפה, נצרת, כפר יאסיף, יפו ועכו

להרחבה אודות התפתחות הכנסייה האנגליקנית בארץישראל ובמזרח התיכון

הכנסייה האוונגלית באפטיסטית

הקהילה הבאפטיסטית בכפר יאסיף מאורגנת היום במסגרת "העמותה למען הכנסייה האוונגלית הבאפסטיסטית"
ראשיתה בשנות ה-40' אז החל לפעול "קהילת אחים המשיחיים" במתחם האנגליקני הסמוך.
בראשית שנות ה-70' עזבה הקהילה את מתחם למבנה סמוך ואז נקראה כנסיית כפר יאסיף העצמאית
בשנת 2003 הצטרפה הקהילה לאיגוד הכנסיות הבפטיסטיות בישראל ומאז נקראת הכנסייה האוונגלית – הבאפטיסיטת שכאמור מנוהלת על ידי העמותה לעיל.

הקהילה הבאפטיסטית בכלל
והקהילה בישראל בפרט

הבפטיזם (Baptism) או הנצרות הבפטיסטית הוא זרם נוצרי פרוטסטנטי הדוגל בטבילה מלאה במים של המאמין המבוגר לאחר שקיבל על עצמו מרצונו את האמונה הנוצרית. בניגוד לזרמים פרוטסטנטיים אחרים, הבפטיסטים אינם מאמינים בתקפות הטבילה של המאמין כתינוק, ונוצרי הרוצה להצטרף לשורותיהם מחויב בטבילה מחודשת, לאחר שהביע רצון לטהר את עצמו מעוונותיו, ולהיכנס לעול האמונה.
הכנסייה הבפטיסטית התפשטה מאנגליה לארצות אחרות, בראש ובראשונה לאמריקה, שם הוקמה הכנסייה הבפטיסטית הראשונה במאה השבע עשרה. במהלך המאה ה-19 המשיכה הכנסייה להתפשט באירופה וברוסיה ובארצות הברית וכך גם בישראל.
הקהילה הבאפטיסית בישראל היא הקבוצה האוונגלית הגדולה ביותר במדינה ישראל ומהווה כ-2% מהנוצרים בה. היא כוללת שבע עשרה כנסיות וקהילות, המשרתת 3,000 איש, מרביתם מקרב האוכלוסייה הערבית בישובי צפון המדינה. קהילות אלה הנמצאות בנצרת, רמלה, חיפה, שפרעם,, עילבון, בעינה, ראמה, תורען וכפר קנה נכללות באיגוד הכנסיות הבפטיסטיות בישראל ( the Association of Baptist Churches in Israel (ABC.
גאוות הבפטיסטים בישראל מנהלים היא על את בית הספר הבפטיסטי נצרת שלומדים בו כ -1000 תלמידים מגני הילדים ועד כיתה יב ' וגם בבית המדרש לסמינר התיאולוגי האוונגלי בעיר המכשיר מנהיגים וכוהני דת נוצרים.
אתר הבפטיסטים בישראל .
כפר הבפטיסטים שנמצא ליד מקורות הירקון, מצפון מזרח לפתח הוקם בשנת 1956 על ידי "עמותת כנס הבפטיסטים", מארצות הברית, במטרה להקים במקום חווה חקלאית. בשנותיו הראשונות שימש המקום כבית יתומים, מאוחר יותר הוקם בכפר בית ספר, שנסגר בשנת 1972. כיום יש במקום אכסניה של בני העדה, כנסייה לחברי הקהילה הבפטיסטית, שבה מתקיימות תפילות בשבתות וחגים נוצריים, ומגרש בייסבול. במקום מתקיימים אירועים חברתיים וחינוכיים. בכפר שוכן גם מרכז "נתיבה", אשר מופעל על ידי יהודים מומרים ונוצרים פרוטסטנטים, ומעביר כנסי הטפה וחינוך אוונגליסטי/בפטיסטי לנערים וחיילים מקרב קהילת ה"יהודים המשיחיים" ונוצרים פרוטסטנטים אשר חיים בישראל.

*****

בית העלמין היהודי
העתיק בכפר יאסיף

בית העלמין פעל במקום מאמצע המאה -18 ועד ראשית המאה ה-20' . יהודי עכו והסביבה, שלא רצו להיקבר מחוץ לתחומי ארץ ישראל (עכו נחשבה כעיר נכריה מחוץ לתחומי ארץ ישראל), קברו את מתיהם בבית עלמין זה.

*****

מקאם נבי אל חאדר
מקום מקודש לדרוזים

מקאם נבי אל חאדר קדוש לדרוזים והוא נחשב לקברו של אליהו הנביא על פי המסורת הדרוזית. אל חאדר או בשמו האחר, אבו איברהים הוא אחד מחמשת הנביאים שייסדו את הדת הדרוזית. ב-25 בינואר עולים אליו לרגל. לנביא אל חאדר יש מספר מאקמים בארץ.

****

אבו סנאן

אַבּוּ סְנַאן כיום הוא יישוב המאורגן כמועצה מקומית במחוז הצפון שהוכרזה בשנת 1964.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, התגוררו באבו סנאן 13,915 תושבים. ביישוב רוב מוסלמי שמהווים כ-54.3%. מאוכלוסיית היישוב, 30.3% הם דרוזים וכ-15.4% הם נוצרים בערך 2100 תושבים.

לפי המסורת הוקם היישוב במאה ה-13 על ידי השייח באז. משמעות שמו של היישוב הוא "בעל השיניים", והשם הוא כנראה על שם החרב בעלת שני החודים של השייח באז, מייסד הכפר.

האחוז הגבוה של הדרוזים בכפר נבע מהקרבה ליישובים הדרוזים הסמוכים ממזרח: ירכא, ג'וליס, יאנוח וג'ת..

כנסיית סנט ג'ורג',
כנסייה יוונית אורתודוכסית

בית הקברות הנוצרי 

הכנסייה העתיקה בכפר נמצאת בבית הקברות אינה כנסייה טיפוסית. היא מערה חצובה בסלע הקרטון, מה שהופך אותה למאוד ייחודית. עדיין מגיעים אליה מתפללים ומדליקים בה נרות, כמו כן טקסי תפילה וטבילה עדיין מתקיימים בה.

עבודת שיחזור ושימור הכנסייה התמקדה בשלושה מוקדים עיקריים: טיפול בחלקי סלע בשלבי התנתקות; טיפול בסדקים בתקרת המערה השלמת חלקים חסרים בתקרת המערה להחזרת תפקוד קשתי של התקרה. פירוט ומקור

 

******

סוף דבר,

היה זה סיור מעניין ומרתק,

למדנו על עוד חלק מהמרקם
המורכב שעניינו המיעוט הנוצרי בגליל

נפתח לנו צוהר על הקהילות הנוצריות
בכפר יאסיף ובאבו סנאן
והכרנו את כנסיותיהן,

בכפר יאסיף ראינו גם את
בית הקברות היהודי העתיק
וביקרו במתחם מאקם אל חאדר

*****

תודה

סיור זה התקיים בזכות האנשים הבאים
שכל אחד "תרם" את חלקו ולהם נתונה תודתי:

* מורה הדרך אמנון גופר שנתן לי "קצה חוט" בתחילת הדרך.

 

* מורה הדרך ריאד מחלולי שקישר אותי עם אחיו האב עטאלה ראש הקהילה האורתודוכסית

 

* האב עטאלה כהן הדת וראש הקהילה האורתודוכסית שאירח אותנו במתחם בית הספר אלמוטראן תימותיוס הוביל אותנו בשתי  הכנסיות: ג'ורג הקדוש, מרים הבתולה והסביר בפירוט עליהן.

 

* האב איברהים שאופאני כהן הדת וראש הקהילה היוונית קתולית שתיאם לנו את הביקור בכנסיית המושיע שם אירח אותנו בנדיבות איש הקהילה פרנסיס גריס אבו איהאב

 

* האב בילאל חביבי, כהן הדת וראש הקהילה האנגליקנית שאירח אותנו במשרדו ובכנסייה והרצה לנו אודות תפיסת עולמו הדתית והחינוכית

 

* האב ח'אלד דאלה  כהן הדת וראש הקהילה האוונגלית הבאפטיסטית שאירח אותנו ויחד עם איש הקהילה ג'אסן עודה הסבירו לנו אודות הקהילה ואבני הדרך בהתפתחותה

 

*האב ניקולא באסל כהן הדת וראש הקהילה האורתודוכסית באבו סנאן שבשיחה טלפונית ממרחק ניסה לסייע באיתור האיש שיפתח לנו את שערי הכנסייה

 

* לחוסאם בארברה שפתח לנו את דלתות הכנסייה באבו סנאן ובעיקר את ליבו ואירח אותנו בחום ואחר כך הדריך אותנו כיצד להגיע לבית הקברות

 

* אחרונים חביבים שבעת חבריי ועמיתיי לטיול – שולי לינדר, ענת דני פלד, מוטי ארמלין, יוחנן דרום, לוי אבנון וניר עמית  – שיחד היוו חבורה נעימה, מתעניינת ומלוכדת

 

 

לסיכום היה טיול נהדר!