קיבוץ מעגן מיכאל בסימן מים (כלכלה, טבע וחינוך לספורט ימי)19 בינואר 2023

 

אחד המזמים בהם אני עוסק בשנים האחרונות הוא ביקור מפגש/סיור/צילום ביישובים הכפריים 

 

מטרת מיזם זה היא הרצון להכיר היישובים שיש מה לשמוע, לראות ולצלם בהם שהכוונה היא
לדעת אודות היישוב: הקמתו, אבני דרך ואירועים משמעותיים בהתפתחותו;
להיחשף לדמות ולרוח היישוב בנושאי חברה וקהילה, הווי ומסורת, חינוך, תרבות, משק וכלכלה;
להיפגש, עד כמה שניתן, עם אנשים מעניינים מהיישוב בתחומי האמנות, הרוח והאידאולוגיה, חקלאות ותעשייה, תרבות, חינוך, עשייה ציבורית או פוליטית ועוד;
להתרשם מפניו הפיסיים של המקום בשיטוט בין מבניי ציבור, אזורי מגורים, מוסדות החינוך,  נקודות מורשת, בתי עלמין, תצפיות ועוד.

 

ביום רביעי, 81 בינואר 2023, התארחנו בקבוץ מעגן מיכאל. 

 

באזור מעגן מיכאל ובשוליו הסתובבתי בשני טיולי אופניים שרידי אמות המים לקיסריה בין בנימינה ובין שפך נחל תנינים ובג'אסר א-זרקא (אפריל 2017) וגם דרום מערב כרמל: בחוטם הכתף, במישור שלרגליו ובחוף הים (נובמבר 2017)

 

בשעת בוקר הגענו למגרש החנייה המרכזי.

צילום סמדר בן דור

שם חיכתה לנו  יעל אזולאי, בת הקיבוץ וחברה בו, שתיאמה את הביקור, הובילה וסיפרה לנו אודות יישובה.

 

הקשר עם יעל נוצר בסיוע תמי חרמש מקיבוץ כברי ועל כך נתונה לה תודתי.

 

הקבוצה הפעם כללה עמיתיי לביקורי מפגש/סיור/צילום אלה והם ענת ואמיר יגאל (מושב גמלא), עידית חגי ומאיר רזניק (עין השופט), אבס (גניגר), מוטי ארמלין (גילון), סמדר בן דור ואני (מבשרת ציון).

 

ממגרש החנייה צעדנו לעבר מועדון החברים שהוא חלק ממתחם חדר אוכל.

חצר מועדון חברים

לאחר שיחת היכרות קצרה יעל אזולאי הציגה את תוכנית הביקור שהתמקדה במשאבי המים כנושא הקשור למעגן מיכאל מראשית הדרך –  תולדות הישוב, הפיתוחים הכלכליים והחינוכיים שהתפתחו והנופים המקיפים  אותו.

 

לפני שיצאנו לדרך יעל סיפרה לנו על הקמת מעגן מיכאל כמפורט בהמשך.

 

יצאנו לדרך ונסענו למתחם ימית מעגן מיכאל הנמצא בצמוד לחוף הים מדרום מערב לשטח הבנוי.

יעל הנהגת והמובילה צילום סמדר בו דור

 

שם אירחה אותנו האחראית על הימיה יונת לביא  (נולדה בעין זיוון שבגולן כאשר הוריה התגייסו למשימת עזרה לישובים צעירים מטעם תנועת הקיבוץ המאוחד בשנות ה-80).

יונת לוי

 

יונת סיפרה לנו על הימיה, על הפעילות בה ובעיקר הרוח על פיה היא פועלת.

 

המשכנו וחזרנו למתחם הכלכלי הנמצא בצפון הקיבוץ והגענו אל מפעל "מעגן התפלה", מתקן להתפלת מים מליחים הנשאבים מקידוחים באזור בריכות הדגים של הקיבוץ.

 

שם קבל אותנו ברק הורוביץ (1971) מנהל המפעל,  דור שלישי בקיבוץ, אביו היה הבן הראשון שנולד בקיבוץ ובנותיו הן דור רביעי

 

ברק אירח אותנו בחדר הישיבות הציג את המפעל אותו יזם והקים חבר הקיבוץ יוסי ברכמן שהיה גם המנהל הראשון. שמענו על שיטת הפעולה (אוסמוזה הפוכה), על מקורות המים המותפלים, כמויות המים המותפלים וההכנסה.

 

המשכנו והסתובבנו במפעל ולמדנו על מיברנות ההתפלה.

ברק הורוביץ

 

המשכנו והנגענו למתחם דגאון, תאגיד חקלאות המים של קיבוץ מעגן מיכאל.

 

מנהל התאגיד בועז גינצבורג ( בן קיבוץ מגן) שאירח אותנו וסיפר לנו על התאגיד שפועל על 3,000 דונם,  שלושת זרועותיו והגידולים בהם והמועסקים בהם.

צילום סמדר בן דור

בועז גינצבורג

הסתובבנו והתרשמנו מהבריכות הבנויות וממיני הדגים הצבעוניים והיפים הגדלים בהן.

 

שעת צהרים הגיעה.

 

נסענו לחדר אוכל והיינו אורחיה של יעל אזולאי שהזמינה אותנו לארוחה.

 

אחרי הארוחה  המשכנו לעבר חלקו הדרומי של קיבוץ מעגן מיכאל.

 

להתרשם מפסליו היפים של הפסל מושיק זורע בחצר הסטודיו שלו.

 

שם המשכנו ושוחחנו בין היתר על יתרונות וחסרונות הקיבוץ השיתופי לעומת הקיבוץ המתחדש שעבר הפרטה אך שומר על עיקרון ערבות הדדית.

 

יצאנו מתחום הקיבוץ ונסענו ועברנו ליד מתחם בית ספר שדה כרמל ששמו המלא "בית ספר שדה כרמל וחוף (מעגן מיכאל)", שנבנה על שטח שהעביר הקיבוץ להקמתו לפני עשרות שנים.

 

המשכנו לעבר הבריכות הדרומיות והסתובבנו בפארק הצפרות והמים שהוקם בהן בשנת 2007.

עצירה בפארק הצפרות

 

 

צפינו על כל האזור סביב הקבוץ וגם על הכפר ג'סר א-זרקא וגם דברנו על היחסים בין תושביו ואנשי הקיבוץ.

 

הביקור הסתיים בתצפית באחד ממגדלים שנבנו בפארק

 

חזרנו לתחם הקיבוץ בשעת אחר הצהרים המאוחרת ויצאנו איש איש בדרכו לביתו.

להלן מובאים
מידע אותו למדתי טרם הביקור,
מפות שהוכנו לצורך התיעוד
מידע אותו ששמעתי מפי יעל אזולאי והאנשים שאירחו אותנו
מעט מידע "ששאבתי" מהאתר של הקיבוץ
צילומים רבים שנעשו במהלכו

מעגן מיכאל הנו
מבין
הקיבוצים הגדולים ביותר
בהיבט הדמוגרפי

הוא מונה  2058 נפשות

1294 חברים ונקלטים

555 ילדים

וגם תושבים, זמניים וחיילים

מעגן מיכאל הינו
מבין הקיבוצים המבוססים
ביותר בהיבט הכלכלי

מעגן מיכאל הינו קיבוץ שיתופי. במהלך השנים נערכו בו שינויים והתאמות בתחום ההפרטת שירותים ותקציבים אישיים, שבוע עבודה גמיש, מסלול ייחודי לצעירים לפני קבלה לחברות, תוכניות פנסיה וחסכון אישי, מבנה ארגוני ועוד.
אנקדוטה: חדר האוכל פעיל שלוש ארוחות ביום שבעה ימים בשבוע! למעט ארוחת ערב במוצאי שבת.

מיקום מעגן מיכאל
בקצה הדרומי של מישור חוף הכרמל

איתור מעגן מיכאל
על רכס הכורכר השני
מצפון למוצא נחל תנינים אל הים
בין חוף הים
ובין כביש 2 והמישור המשתרע עד
רכס חותם הכרמל

רכס הכורכר עליו נבנה מעגן מיכאל בראשית שנות ה-40' של המאה העשרים

מבט אל חוטם הכרמל

הגישה לקיבוץ מכביש
היוצא ממחלף העולה מעל כביש 4
וממשיך חוצה מעל גשר
את קו מסילת הברזל  ואת כביש 2

בריכות הדגים משתרעות
על פני רצועה צרה וארוכה לאורך חוף הכרמל
רצועה זו נמתחת
מתל-תנינים לשפך נחל תנינים בדרום
ושפך נחל דליה בצפון.

קיבוץ מעגן מיכאל
נמצא בתחום
מחוז חיפה
הוא נכלל בתחום
המועצה האזורית חוף הכרמל

שם הקיבוץ

מעגן – חלומם של דייגים מקימי הקיבוץ

 

מיכאל – מיכאל פולק, מנהל חברת פיק"א שעל קרקעותיה הוקם היישוב

ימים ראשונים והקמת הקיבוץ

הגרעין שהקים את מעגן מיכאל התקבץ בשנת 1942. הוא היה גרעין הכשרות הראשון של תנועת ה"צופים" בארץ שהכריז על עצמו כעל גרעין להתיישבות וכלל את בוגרי הגימנסיה הרצליה בתל אביב, בית הספר הריאלי בחיפה והגימנסיה העברית רחביה בירושלים.

 

בעת זו, גרעין להתיישבות חידוש בתנועת ה"צופים", שעד אז ראתה את עצמה כמחנכת לערכים לאומיים ואישיים בלבד. מסתבר שהגשמת הערכים האלה, באותה עת, הביאה הישר לחיי קיבוץ.

 

אחרי גרעין זה שהקים את מעגן מיכאל נוצרו בתנועת הצופים עוד גרעיני התיישבות שהקימו את בארי, חצרים, פלמחים, רעים, יראון, האון, תל – קציר, וגונן.

 

בתחילת דרכו הגרעין התמקם במחנה זמני של הסוכנות בפרדס חנה. חבריו עבדו בפרדסי המושבה ובמשקי הבית שלה במקביל להכנת המשק להתיישבות.

 

גרעין זה  התאחד עם קבוצה גדולה (יחסית) מעליית הנוער מגרמניה ואוסטריה, שהגיעו ללא הוריהם ארצה, והיו בהכשרה בקיבוץ עין- גב. הם הביאו אתם, נוסף על ערכים מ"תרבות המערב" גם את חלום חידוש הדייג העברי בים.

 

עד סוף מלחמת העולם השנייה הגרעין נמצא בפרדס חנה.

 

כצו השעה, חלק מחבריו נשלחו לשירות בבריגדה היהודית שלחמה באירופה, לשירות בפלמ"ח ולעבודה בקיבוצים אחרים.

 

פרנסה הגרעין הייתה בפלוגה בסדום, באשדות-יעקוב ובניצני התעשייה הצבאית.

 

אז הגרעין הצטרף לתנועת "קיבוץ המאוחד", ובמסגרתו החלו המגעים עם הגופים המיישבים.

 

הצעת הקרקע להתיישבות נקבעה מוקדם למדי לאדמת כבארה, (הביצות שנוקזו בשנות ה-20) שברשותה של חברת פיק"א.

 

בחירה זו הייתה מוכתבת, בין השאר, משאיפת חברי הגרעין להיות קרובים לים, בו כבר הייתה להם ספינת דייג אחת.

 

כשהסתיימה מלחמת העולם השנייה, לחברי הגרעין היה ברור שעוד ארוכה הדרך להתיישבות.

 

בשנת 1946, הגרעין התבקש ע"י מטה ההגנה להסכים לעבור למקום חדש, זמני אף הוא, שישמש כיסוי לתעשיית תחמושת ובו הם גם יעבדו.

 

לאחר הסכמתו, הגרעין עבר ל"גבעת הקיבוצים" ברחובות, שם נחפר באותה עת בור ענק, בתוכו נבנה בית חרושת לייצור תחמושת

 

לאחר השלמת הבור החלו החברים לחיות "חיים כפולים" הנראים במבט לאחור, ראויים להיות שזורים במותחן צמרת.

 

בחייהם היו משולבים  סודות, פטנטים, מתחים ושקרים וגם סכנה כפולה: שמא יתגלו על ידי הבריטים או תקלה כתוצאה מאי זהירות שתגרום להתפוצצות.

 

בזמן השהייה בגבעת הקיבוצים, צמיחת הגרעין הייתה איטית. להצטרף אליו יכלו רק חברים שעברו את ביקורת הש"י (שירות ידיעות של ההגנה). אז נקלטו פלמ"חניקים, ימאים ועולים יוצאי התנועה שהביאו שליחי הקיבוץ.

 

חברי ההכשרה המגוייסת של הפלמ"ח שהצטרפו לגרעין גילו להפתעתם שבמקום להשתלב בחיי ההתיישבות החקלאית, עליהם לבלות שעות ארוכות מתחת לפני האדמה בעבודה מייגעת וחסויה.

 

לאחר הקמת המדינה בקיץ 1948 הועבר המפעל מרחובות למפעלי התע"ש החדשים שזה עתה נבנו.

 

ב-25  באוגוסט 1949 עלו החברים הראשונים לרכס הכורכר בו הוקם הקיבוץ והשתכנו בצריפים שהוכנו בנגריה ברחובות.

 

במשך השנים שחלפו מאז נקלטו בקיבוץ חברות נוער, שרבים מבין בוגריהן חברים בו ונקלטו גם הורים של חברים שבגרו. כמו כן נפתח אולפן לעברית לעולים בכוח ובפועל, שגם מתוכו הצטרפו רבים לקיבוץ .

 

המקור יהודית איילון אתר קיבוץ מעגן מיכאל

קיבוץ מעגן מיכאל וסביבתו במחצית שנות ה-50' של המאה העשרים. קטע כביש 2 (תל אביב – חיפה) טרם נסלל.

השטח הבנוי של הקיבוץ 

*

ענפי המשק העיקריים 

פלסאון – חברה של מוצרים טכניים מתקדמים: אביזרי חיבור לצנרת, מערכות לגידול בעלי חיים ומוצרים לחדר האמבט והמטבח

 

צורון – מפעל המייצר חלקי מתכת בטכנולוגיות מתקדמות

 

מעגן התפלה – מפעל להתפלת מים מקידוחי מים מליחים

 

מדן טכנולוגיות – ייצור ושיווק משאבות מים וציוד לטיפול במים – בהן משאבות לתעשייה, ביוב, בניה, חקלאות ימית ועוד

 

ענפי חקלאות: מטעים (בעיקר אבוקדו), גידולי שדה, רפת, ודגאון – תאגיד ענפי המים הכולל בריכות דגים מכון לגידול דגיגים ומפעל לגידול דגי נוי

 

יזמות אישית של עסקים קטנים

פלסאון

פלסאון תעשיות בע"מ הינה חברה ציבורית ישראלית, מהוותיקות והמובילות בארץ ובעולם. היא הוקמה ב-1963 ע"י קיבוץ מעגן מיכאל,

 

החברה עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מוצרים מפוליאתילן בתחום המחברים לצנרת להובלת מים וגז, מוצרים לענף הלול ומגוון רחב של מוצרי סניטציה ומוצרים משלימים לחדר האמבט.

 

עיקר הייצור של פלסאון מתבצע בקיבוץ מעגן מיכאל במפעל המעסיק כ- 600 עובדים, מתוכם כ- 200 מהנדסים מוסמכים, הנדסאים ואקדמאים נוספים. בנוסף בחברות הבת בעולם עובדים כ- 700 עובדים

 

החברה מובילה בתחומה בישראל, גרמניה, איטליה, צרפת, אנגליה וארצות נוספות באירופה באוסטרליה ועוד.

 

בנוסף, פלסאון יצרנית חשובה בתחום מערכות שתייה והאבסה לעופות בישראל, ארה"ב וברזיל, וכן בתחום מיכלי הדחה לשוק הביתי בארץ.

 

לפלסאון מגוון רחב של פריטים במגוון תחומים, הכוללים מחברים לצנרת פוליאתילן ופי וי סי.

 

המוצרים העיקריים הינם מחברים וברזים בגדלים שונים, המיוצרים במגוון תצורות, מחומרים שונים, הכוללים אביזרי אטימה שונים ומותאמים למגוון רחב של לחצים ושימושים.

 

פלסאון מונפקת בבורסה לניירות ערך בתל אביב החל מדצמבר 1997. כיום כ-69% מהמניות מוחזקות בידי קיבוץ מעגן מיכאל , והיתרה בידי הציבור.

חינוך

בקיבוץ נמצאים בית הספר היסודי האזורי מעגנים וגם בית הספר המשותף חוף הכרמל – בית הספר על-יסודי אזורי של תלמידי מועצה אזורית חוף הכרמל, ובו לומדים כ-1,500 תלמידים מכיתה ז' עד י"ב. נמצא בקיבוץ

 

אולפן מעגן מיכאל הוא אולפן העברית הגדול בתנועה הקיבוצית והוא פועל בקיבוץ משנת 1958. רבים מבוגריו נשארו בקיבוץ והקימו בו את ביתם.

 

הקיבוץ לוקח חלק גם בתוכנית תל"מ ובתוכנית אימוץ חיילים בודדים של התנועה הקיבוצית.

 

הקיבוץ מפעיל מערך של חוגי פנאי למבוגרים ולילדים ומועדון כדורגל המשותף עם המועצה האזורית חוף הכרמל. בקיבוץ פועלת קבוצת הכדורסל הפועל מעגן מיכאל.

 

מועדון שייט "הימיה", הוקם בראשית ימיו של הקיבוץ ופועל כמרכז לפעילות חינוכית ימית.

 

מרכז נונה לאמנויות הקול פועל בקיבוץ עם מבוגרים וילדים.

 

בבית הספר שדה מעגן מיכאל שוכנת המכינה הקדם צבאית "מנשרים קלו" המיועדת לבני נוער חילוניים טרם גיוסם לצה"ל.

למול בית הספר האזורי

*

בדרך לימיה

ימיה במעגן מיכאל

הימיה הינה חלק מקיבוץ מעגן מיכאל והוקמה עוד בראשית ימיו.

 

הימיה הינה מרכז לפעילות חינוכית ימית, המשמשת כבית חם לאוהבי הים היא אינה מיועדת להיות מיזם עסקי כלכלי.

 

הרעיון המרכזי שילוב של ספורט ימי, תוך שמירה על הטבע וכבוד לסביבה בה היא מתקיימת.

 

מטרת הפעילות (חוגי ילדים ונוער (רבע עד שליש ילדי מעגן מיכאל, חוגי מבוגרים ושיעורים פרטיים) היא להעצים את האדם בדגש על ערכי החיים החשובים: אהבה, סבלנות, סובלנות, עזרה שיתוף פעולה, ביטחון עצמי, התמודדות עם קושי ואתגר… ועוד…  וכל זאת… דרך פעילות כיפית, מהנה ומספקת

 

בחוגי מבוגרים נלמדים טכניקה מהבסיס לרמה מתקדמת , בטיחות בים, התנהלות עם כלי השייט, זיהוי תופעות ימיות (זרמים וסחפים) ואופן ההתנהלות בהם, אפיון תנאי הים ועוד…

מבט ממעל על מתחם הימיה

*

צילום סמדר בן דור

מזכרת לפני פרידה

מעגן התפלה

צילום סמדר בן דור

הפסל מושיק זורע

מעגן התפלה הוא  מתקן התפלה למים מליחים המוזרמים אליו מ-14 בארות הסמוכים לקיבוץ מהם נשאבים המים של אקוויפר תנינים  בעומק של בין 2 מ' עד 40' מתחת לפני הקרקע.

 

מים מליחים אלה אינם ראויים לחקלאות ולשתייה

 

המפעל נבנה ביוזמת יוסי ברכמן בעת שבישראל היה מחסור במים לאחר חמש שנות בצורת.

 

המפעל נבנה תוך שנה וחצי במטרה לייצר מקומות עבודה נוספים לחברי הקיבוץ, להגדיל את ההכנסה ולייצר עניין.

 

המפעל נחנך ב-8 ביוני 2004 כשותפות בין קיבוץ מעגן מיכאל (51%) לחברת המים הבינלאומית אויניקס מארה"ב (49% )בהשקעה של 9 מיליון דולר ובהספק של 8.5 מיליון מ"ק לשנה.

 

זאת הפעם הראשונה שהמדינה (באמצעות חברת מקורות ) החלה לרכוש מים מותפלים מיזם פרטי. המתקן יספק מים ל-85 אלף נפש, בעיקר בחיפה..

 

המים המותפלים מהמתקן במעגן מיכאל מסופקים ליישובי חוף הכרמל ולחיפה ושפרו את איכות המים שסופקו לעיר. השיפור יתבטא בעיקר בירידת ריכוז המלחים במים.

הסבר על מיקום הבארות

מפעל דגאון – אגודה חקלאית שיתופית בע"מ – מעגן מיכאל

חקלאות מים וחקלאות דגים היא ענף החקלאות המרכזי במעגן מיכאל. המשתרעת על שטח כולל של 240 דונם, חקלאות ימית נמצאת במצב מתמשך ותמידי של צמיחה.

 

דגאון הינו תאגיד חקלאות המים של קיבוץ מעגן מיכאל.

 

דגון – מעגן מיכאל הוא מרכז גידול דגים בקנה מידה רמה עולמי המתמחה בייצור של מגוון רחב של דגי מאכל באיכות גבוהה ימית ומים מתוקים

 

דגאון כולל שלושה מרכיבים
1. גידול דגי נוי ליצוא  לאירופה בעיקר לבולגריה, אנגליה, הולנד וצרפת
2. גידול דגי בריכות של מים מתוקים: אמנון, קרפיון ובורי
3. חקלאות ימית: גידול דגיגים לחוות גידול ליצוא וצריכה מקומית וגידול דגים ברמת מליחות גבוהה, דגי מאכל: דניס, לברק וברמונדי

 

דגאון משווק 15% של הדגים הנמכרים בארץ, השאר יבוא.

*

*

*

*

*

מבט על על מתחם דגאון

*

*

*

אתנחתא בצהרים

בדרך לחדר אוכל

*

בית הקיטור

פסלו של מושיק זורע

פארק הצפרות בבריכות מדרום לקיבוץ

*

מתחם הבריכות הדרומי בו נמצא פארק הצפרות

החל משנות ה-60 התפתח במעגן מיכאל נושא הצפרות, הזואולוגיה והטבע.

 

הוקם בית ספר שדה של החברה להגנת הטבע ויחד איתו החלו פעילויות תיירותיות וחינוכיות בנושא הצפרות.

 

בשנת 2007 הוקם בבריכות הדרומיות הנושקות לנחל תנינים וחוף הים  מרכז הצפרות, מים ונחלים ועיקר פעילותו הוא שמירת הטבע ובתי הגידול הייחודיים, שיקום נחלים ושימור חוף הים.

 

בתוך הבריכות הוצבו איים מלאכותיים שמשמשים אתרי קינון לשחפיות.

 

הוקם פארק צפרות וטבע.

 

מגדל תצפית מעץ מאפשר התבוננות מקרוב על הציפורים שמגיעות לשתות מים מהבריכות. עמדות מסתור ושבילי הליכה לאורך בריכות הדגים ומאגרי המים מאפשרים להתבונן בציפורים מקרוב בעיקר לקראת שעת שקיעה כשהן שבות מיום של חיפוש אחר מזון ומתכנסות לשינה

מיקום מגדל התצפית

*

*

*

*

*

*

*

מבט על ג'סר אזרקא

*

על ג'אסר א' זרקא ראו גם מבט אל ג'סר א-זרקא (פברואר 2020)

*

*

תצפית אחרונה, צילום סמדר בן דור

צילום סמדר בן דור

לקראת סוף היום, סוף הביקור

סוף דבר

****

הביקור/מפגש/סיור/צילום
בקיבוץ מעגן מיכאל 
היה מעניין ומרתק
ושונה מקודמיו לאור העובדה
שעסק
בהיבטים של המים (כלכלה, טבע וספורט) 

****

בסוף היום ניתן לומר
שנפתח לי איזשהו צוהר
כדי שנוכל להציץ דרכו על היישוב
וללמוד מעט עליו ועל ראשית דרכו

****

למדנו על 
עוד חלק מתמונת הפסיפס
של ההתיישבות הקיבוצית השיתופית
שהחלה מייד לאחר המדינה
באזור שבעבר לא היה מיושב ורובו היה ביצה

*****

למרות שהתנועה הקיבוצית שינתה
את פנייה בעשורים האחרונים

בעקבות תהליך ההפרטה
ויצירת הקיבוץ המתחדש,
קיבוץ מעגן מיכאל
נשאר עדין קיבוץ שיתופי 

****

התרשמנו מאוד
מהאיתנות הכלכלית
ניתן לומר
מהעוצמה הכלכלית של קיבוץ מעגן מיכאל
שכמו שאמר אחד מחבריי :
"מעגן מיכאל אימפריה.
יש לקוות שיעשו את המעבר לקיבוץ מתחדש
מבלי שהאימפריה תקרוס"

****

דברי תודה

*****

ליעל אזולאי
על שארגנה ובנתה את
תכנית ביקור/מפגש/סיור/ צילום זה
הובילה אותנו בדרכי הקיבוץ
סיפרה לנו אודותיו
גם שיתפה אותנו במחשבותיה
ובעיקר שאירחה אותנו ברוחב לב ובנדיבות

*****

ליונת לוי,
לברק הורוביץ
ולבועז גינצבורג
שאירחו אותנו במפעליהם

***

תודה לחבריי שהגיעו
מרחוק ומקרוב
והיו שותפים לחווית הביקור

****

תודה לסמדר בן דור
שכמו תמיד שהיא מגיעה,
מסייעת בצילום!!