עוספיה – הקהילה היוונית קתולית וכנסייתה7 בדצמבר 2022

 

עוספייה הוא אחד משני הכפרים הדרוזים בכרמל.

 

בעוספיה מתגוררות קהילות נוצריות, כמו בשלושת כפרים הדרוזים בגליל ההררי: חורפיש, בוקיעה (פקיעין) וסמייע

cיום שישי 4 בנובמבר 2022 בשעת בוקר הגענו לכנסיית הקהילה היוונית – קתולית בעוספיה.

 

הביקור במקום היה במסגרת במיזם "המיעוט הנוצרי בישראל" בו התחלתי באביב 2019 ומטרתו ללמוד להכיר את המקומות היישוב בהם מתגוררות הקהילות הנוצריות בישראל המגוררות בצפון הארץ (בגליל ובחיפה) ובמרכזה (ביפו, ברמלה ובלוד)  שרובן וכולן הן הערביות, ובודדות הן קהילות הנוצריות המגדירות עצמן הארמיות ונוספות הן הקהילות הארמניות. 

 

הביקור בקהילה היוונית – קתולית בעוספיה תואם על ידי ד"ר כאמיל סרי (חיפה, מנהל מחוז צפון ברשות העתיקות) ואת הקשר איתו יצר גלעד צינון (מנהל אזור גליל מערבי ברשות העתיקות)

 

בביקור השתתפו הפעם חבריי שולי ירקוני – לינדר (עין הוד) וניר עמית (שער העמקים).

 

שם אירח אותנו אבונה סמיר רוחאנא כהן הדת של הקהילה היוונית קתולית בעוספיה

אבונה סמיר רוחאנא (1962) נולד עוספייה נשוי לאנעם ואב של ילדים בוגרים. עד כיתה ו' למד בעוספייה ובשנת 1974 עבר ללמוד בבית הספר של הסילסזאנים בבית ג'ימל משם עבר ללמוד בסמינר סנט ג'וזף אלקליקי בנצרת. בשנת 1982 עבר לכפר ״גרותתא פרראתה״ ליד רומא למשך שישה חודשים על מנת ללמוד את השפה האיטלקית. לאחר מכן עבר להתגורר ברומא בקולג׳ היווני והתחלתי ללמוד באוניברסיטת ״סנת תומס האקויני״ השייכת למסדר הדומיניקי. למד תואר ראשון בפילוסופיה ותואר שני בתיאולוגיה. ותוך כדי למד אומנות בדגש על ציור איקונות אצל המאסטר סתיפנו אקמקולס. חזר לארץ בשנת 1990. עד שנת 2002 עבדתי בתפקידים שונים – רכז המרכז הקהילתי בעוספיה על שם אליהו הנביא, עבד כמורה בבית ספר הנזירות בחיפה, כמו גם בבית ספר הכרמל בחיפה, ועוד בבית ספר הקתולי בשפרעם. בנוסף לכך עבד כמרצה לתיאולוגיה בבית לחם. בנוסף לאמור עבד כרשם בית הדין היווני הקתולי בחיפה. בנובמבר 2002 התחיל את דרכו ככהן דת שמונה על ידי הארכיבישוף ״בוטרוס מועלם״."הארכיבישוף של עכו, חיפה נצרת והגליל" תחילה פעל ככהן דת של הקהילה היוונית הקתולית בכפר אעבלין. בשנת 2004 הארכיבישוף ״ג׳ורג׳ חדאד״ שהיה "הארכיבישוף של עכו, חיפה נצרת והגליל" מינה אותו לנשיא בית הדין היווני הקתולי בחיפה ומאז ממלא תפקיד זה עד היום. בשנת 2006 עבר להיות כהן דת של עדה היוונית הקתולית בעוספיה ע״י הבישוף אליאס שקור שהיה "הארכיבישוף של עכו, חיפה נצרת והגליל" .במקצועו הוא צייר איקונות בסגנון הביזנטי – היווני מזרחי הקדום.

 

 

 

צילום ניר עמית

לאחר ביקור בכנסייה נסענו והתארחנו בביתם של אבונה סמיר רוחאנא ואשתו אנעם. שם המשכנו בשיחה ואף נחשפנו לחלק מאוסף יצירות האומנות וציוריו.

צילום ניר עמית

צילום ניר עמית

אחת מיצירותיו של אבונה סמיר רוחאנא

להלן מובא מידע אותנו למדנו טרם הביקור ובמהלכו
וגם מעט מהצילומים שנעשו בו

מעט אודות
הכנסייה היוונית  קתולית

הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית (בערבית: רום קתוליק) היא כנסייה אוניאטרית העומדת בפני עצמה שהסתפחה למרות הכנסייה הקתולית לאחר שהתפצלה במאה ה-18 מן הכנסייה האנטיוכית.
מקור והפניות

 

אנטיוכיה, או בשמה העכשווי אנטקיה, נמצאת מאז שנת 1939 בשטח טורקיה.

 

הכנסייה האנטיוכית ידועה גם ככנסייה היוונית-אורתודוקסית של אנטיוכיה היא אחת מחמשת  זרמי הכנסייה בעולם העתיק (הפנטארכיה).

 

ארבע מתוך חמש הפנטארכיות היו בתחומי האימפריה הביזנטית:  כנסייה היוונית-אורתודוקסית של אנטיוכיה, הפטריארכיה של אלכסנדריה (הקופטית)הפטריארכיה של ירושלים  (כיום מפולגת בין השאר בין לטינית ויוונית-אורתודוקסית), הפטריארכיה של קונסטנטינופול והחמישית הייתה בקיסרות הרומית המערבית: הפטריארכיה של רומא.

 

חמש כנסיות אלה היוו את בכנסייה הנוצרית המאוחדת לפני פילוגה במאה ה-11 בין הנצרות הקתולית במערב לבין הנצרות האורתודוקסית במזרח.

 

הכנסייה האנטיוכית היא כנסייה אוטופלית, כלומר, הפטריארך של אנטיוכיה אינו כפוף לבעל סמכות עליונה ממנו בנצרות האורתודוקסית.

 

הכנסייה האנטיוכית טוענת כי היא היורשת הלגיטימית היחידה לקהילה הדתית בראשיתה של הנצרות שהוקמה באנטיוכיה (צפון סוריה של ימינו) על ידי השליחים פטרוס ופאולוס. מולה עומדת כנסייה נוספת הטוענת טענה זו  והיא הכנסייה הסורית-אורתודוקסית (הסייראנית). הפיצול בין שתי הכנסיות (עוד טרם פילוג הכנסייה הנוצרית), התרחש על רקע הוויכוח על טיבו של ישו בוועידת כלקדון במחצית המאה החמישית (שנת 451)  שבה נקבעה הדוקטרינה הדיופיזיטית, קרי לישו היו שני טבעים שונים, אלוהי וגשמי הנפרדים מהותית אך בלתי-נפרדים ונמצאים בגוף אחד.

 

מקור והפניות

 

המונח מלכיתים משמש לציון מספר כתות נוצריות במזרח התיכון השייכות לנצרות המזרחית הקתולית.  מקור השם הוא במילה הסורית העתיקה "מלכאיא", שפירושה "מלכותי". במקור שימש המונח ככינוי גנאי בעקבות הפיצול החריף שחל בנצרות המזרחית לאחר ועידת כלקדון במחצית המאה החמישית. מתנגדי הוועידה השתמשו בו כדי לציין את אלה שתמכו בהחלטות הוועידה ובקיסרות הביזנטית, ולא ברור באיזו תקופה החלו המלכיתים לכנות את עצמם בשם זה.

 

המלכיתים היו ברובם עירוניים דוברי יוונית שחיו במערב הלבנט ובמצרים, שלא כמו מתנגדי ועידת כלקדון דוברי הסורית והקופטית, שהיו ברובם כפריים.

 

הכנסייה המלכיתית חולקה לשלוש פטריארכיות היסטוריות – אלכסנדריה, אנטיוכיה וירושלים, שהיו כפופות לפטריארך של קונסטנטינופול. מתנגדי ועידת כלקדון מקרב הכנסיות המזרחיות הקדומות ייסדו פטריארכיות משלהם באלכסנדריה (הכנסייה הקופטית אורתודוקסית), ובאנטיוכיה (הכנסייה הסורית אורתודוקסית).

 

החל מאמצע המאה -14 פעלו אנשי דת קתולים בדמשק ובאזורים אחרים, והחלו להמיר בחשאי את הכהונה האורתודוקסית לקתוליות. בתקופה זו הפיצול בין הכנסייה המזרחית למערבית לא היה מוגדר, ומרבית המומרים המשיכו לפעול גם בתוך הכנסייה האורתודוקסית.

 

במחצית המאה ה-18, לאחר מספר מהלכי השתלטות קתולית על הפטריארכיה והכרת האפיפיור בה, הייתה הכנסייה המלכיתית מפוצלת בין האורתודוקסים, שהמשיכו להכיר בסמכותו של הפטריארך של קונסטנטינופול, לבין הקתולים, שהכירו בסמכותו של האפיפיור ברומא. כיום, רק הקבוצה הקתולית ממשיכה לכנות עצמה מלכיתית.

 

כאמור, מאמיני הכנסייה היוונית-קתולית, הקרויים מלכיתים, הם בעלי מוצא מעורב יווני ומזרח-תיכוני ונחשבים, צאצאי ראשוני הנוצרים באנטיוכיה הסורית מן המאה הראשונה לספירה.

 

המלכיתים מגדירים עצמם כ"קתולים מזרחיים מקיימי פולחן ביזנטי" – הם כפופים לאפיפיור ולוותיקן אך זוכים לאוטונומיה פולחנית במסגרתה הם משמרים את המנהגים והליטורגיה שמקורותיהם בנצרות המזרחית קדומה.

 

מספר המשתייכים לכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית נאמד בכ-1.5 מיליון, כמחציתם נמצאים בארצות המזרח התיכון השונות (בעיקר לבנון, סוריה, ירדן, ישראל והרשות הפלסטינית) וכמחציתם מהגרים מארצות אלה (וצאצאיהם) שנפוצו ברחבי העולם – בעיקר במדינות מערב אירופה, צפון אמריקה ודרום אמריקה.

 

ראש הכנסייה המלכיתית הוא "הפטריארך המלכיתי של אנטיוכיה ושל כל המזרח, אלכסנדריה וירושלים"

 

הפטריארך המלכיתי של אנטיוכיה ושל כל המזרח, אלכסנדריה וירושלים" הוא אחד מחמישה כהני דת נוצריים הנושאים בתואר "פטריארך אנטיוכיה", והוא כפוף ישירות לאפיפיור ומקום מושבו בדמשק, סוריה.

 

במדינת ישראל היוונים-קתולים הם כיום העדה הנוצרית הגדולה ביותר ומספרם מוערך כ-80,000. הארץ מחולקת לשני מחוזות כנסייתיים: ירושלים והצפון.

 

מחוז ירושלים שנקרא פטריארכית בירושלים הוא הקטן ומאמינים נמצאים בירושלים וביפו. בראש מחוז ירושלים עומד סגן (ויקאר)של "הפטריארך המלכיתי (יווני קתולי) של אנטיוכיה ושל כל המזרח, אלכסנדריה וירושלים"

 

סגן (ויקאר) חולש בנוסף על הקהילות בירושלים וביפו, גם על הקהילות בתחומי הרשות הפלסטינית בגדה המערבית: בבית לחם, ברמאללה ובכפרים.

 

מאז שנת 2017 בראש מחוז הפטריארכיה בירושלים עמד הפטריארך יוסוף עבסי.

 

במחוז צפון מתגוררים מרבית היוונים-קתולים בישראל. הם נמצרים בערים (שפרעם, נצרת, חיפה, עכו), בכפרי הגליל בהם כולם מלכיתים (פסוטה מעיליא), ביישובים מעורבים (עלבון, אעבלין, תרשיחא, ראמה, בוקיעה, יפיע וכפר יאסיף), ביישובים בהם רוב מוסלמי מוחלט (בעינה, תורען, דיר חנא, ג'דידה, כפר מכר, סכנין, ריינה, עראבה) ובכפר הדרוזים (חורפיש ופקיעין עספיא),

 

בראש המחוז הצפוני עומד "הארכיבישוף של עכו, חיפה נצרת והגליל" מכונה מוטראן ומושבו בחיפה. מאז מרס 2019 משמש בתפקיד הארכיבישוף האב יוסף מאטא מהכפר עלבון.

הקהילה היוונית- קתולית בעוספיה

 

הקהילה היוונית – קתולית בעוספיה מונה כ-1,900

 

הקהילה משתלבת בחיי היישוב בו רוב האוכלוסייה דרוזית אך מתגוררים בו גם מוסלמים ויהודים.

 

אין רישום של התושבים הנוצרים בעוספיה.

 

לפי הידוע הראשונים הגיעו לכפר לפני כ-300 שנים עם הקמת עוספיה "החדשה".

 

המשפחה הראשונה הייתה משפחת תלחמי שהגיעה מבית לחם. מבית לחם. אחריהם הגיעו דרוזים בני משפחת זאהר שמצאו כנסייה עתיקה וגרו בה.  אחריהם הגיעו מג'זין בהר הלבנון שני האחים נוצרים ממשפחת רוחנא . בהמשך הגיעו בני משפחת הלון מרמאללה.

 

כיום הקהילה היוונית קתולית מונה שש משפחות משפחת רוחאנה היא משפחה גדולה בקהילה ואחריה בני משפחות הלון, חרמן, תחומי, אבסאווי,

 

למרות שאנשי הקהילה עובדים עובדים ביום א', כ – 100 איש ויותר אנשים לתפילה בכנסייה . י

 

ילדי הקהילה לומדים בעוספיה בבית הספר הממלכתי ואת לימודי חטיבת הביניים ותיכון לומדים בבתי הספר הכנסייתים בחיפה.

 

הקהילה מקיימת בנוסף לתפילות וטקסי החגים גם שבט צופים לנוער ופעילות חברתית למבוגרים וגם קייטנה לילדים

 

הכנסייה מאר אליאס היוונית קתולית בעוספייה

מיקום הכנסייה

מבט על הכנסייה ממעל

מיקום הכנסייה העתיקה בגרעין הכפר ששימשה את הקהילה היוונית – קתולית עד ראשית שנות ה-50' של המאה הקודמת

 

כנסייה הוקמה 1952 בזמן כהונת ראש הכנסייה היוונית -קתולית בצפון הארץ האב ג'ורג' חכים, ארכיבישוף עכו, חיפה, נצרת והגליל.

 

הקרקע עליה נבנתה הכנסייה ניתנה על ידי בני משפחת רוחנא.

 

סבא רבה של אבונה סמיר רוחנא היה רועה. באחת הזדמנויות בעת משחקי ילדים נהרג בן משפחת הלון. בעקבות סולחה בין המשפחות, נתנה חלקת קרקע אולם בני המשפחה סרבו לקחת אותה והקדישה אותה לקהילה.

 

בעת כהונתנו של האב ג'ורג' חכים, ארכיבישוף עכו, חיפה, נצרת והגליל. הוחלט לבנות את הכנסייה על הקרקע שהוקדשה לצורך העניין. אולם בגלל ריחוקה מהכפר הסכימו בני משפחת רוחנא להקצות את המשבצת עליה נבנתה הכנסייה תמורת החלקה המרוחקת, שכאמור ניתנה שנים רבות קודם כפיצוי.

 

הכנסייה שנבנתה בשנת 1952 נבנתה גדולה בידיעה ובתקווה שהקהילה היוונית – קתולית בעוספיה תגדל. אכן כך היה.

 

בשנת 2021 נעשה בכנסייה שיפוץ גדול.

*

*

*

*

הכנסייה לקראת חג המולד הקרב

מזכרת לסיום

צילום ניר עמית

******

סוף

*****

הביקור בכנסייה היוונית קתולית 
בעוספיה
כמו הביקורים במיזם האחרים,
היה מרתק ומרגש

***

הפגישה עם כהן הדת
אבונה סמיר רוחאנא
הייתה נעימה ומעניינת,
למדנו מעט עליו,
על הקהילה היוונית קתולית בעוספיה
ועל כנסיית מאר אליאס

****

שמחנו שנפתח לנו צוהר
לקהילה היוונית – קתולית בעוספיה

****

התרשמנו מהכנסייה
המרשימה והמכובדת
שנבנתה לפני 70 שנים
וחודשה לפני שנה
****

תודה לגלעד קינמון 
על יצירת הקשר עם כאמיל סרי 

***

תודה לכאמיל סרי על תיאום הביקור

*****

תודה לך אבונה סאמיר רוחאנא
ואירחת אותנו בלבביות בכנסייה
ואחר כך עם אשתך אנעם במעונך הפרטי 

****
תודה לניר ושולי שהצטרפתם אלי וגם צלמתם