מצעד יום הזיכרון הארמני בירושלים24 באפריל 2017

 

מדי שנה, ב-24 באפריל מציינים  הארמנים את יום הזיכרון לרצח והטבח שבצעו התורכים (העותמאנים) בבני עמם בזמן מלחמת העולם הראשונה.

 

ערב הקודם ליום הזיכרון, מקיימת הקהילה הארמנית בירושלים מצעד שמתחיל מהרובע הארמני, יוצא את העיר העתיקה ונע לעבר כנסיית סנט גיגורי ברחוב עמק רפאים במושבה הגרמנית.

 

ביום ראשון (23/4/2017) יצאנו סמדר בן דור ואני לרובע הארמני לחזות בהתארגנות לקראת המצעד ובתחילתו עד שער יפו.

 

****

העם הארמני 

ארמנים הם אומה וקבוצה אתנית עתיקה ממוצא הודו-אירופי, שמקורה בשטח שמדרום לים השחור (הקווקז והרמה הארמנית). העם הארמני היה הראשון שהתנצר כאומה בשנת 301 לספירה. חדירת הנצרות בקרב הארמנים הייתה מהירה יחסית, ולכן כבר בשלהי המאה ה-4 הייתה קהילה ארמנית בירושלים, ומאז ישנה רציפות של יישוב ארמני בעיר. מספרם בעולם נאמד ב-8 מיליון, כאשר פרט לארמניה חיים ריכוזים גדולים ברוסיה, ארצות הברית, צרפת, גאורגיה, ובערים שונות במזרח התיכון. רוב חברי קהילות הארמנים ברחבי העולם הם צאצאיהם של ניצולי רצח העם הארמני.

מיקומה של ארמניה במרכז אסיה

 

ארמניה כיום

 

*********** 

הקהילה בירושלים ובישראל

קהילה ארמנית בירושלים, נמצאת בעיר כבר בשלהי המאה ה-4, ומאז ישנה רציפות של יישוב ארמני בעיר. הפטריארכיה הארמנית בירושלים נמצאת בה ברצף משנת 1311. מרכז הכנסייה הגריגוריאנית נמצא ברובע הארמני בעיר העתיקה.
עד המאה ה-20 הורכבה הקהילה הארמנית בירושלים בעיקר מנזירים וממספר קטן של משפחות חילוניות שסיפקו שירותים שונים לנזירים. אולם בעקבות רצח וטבח הארמנים במלחמת העולם הראשונה הגיע לעיר גל פליטים ארמנים (כ-20,000 נפש) שרבים מהם נשארו בירושלים כאוכלוסייה קבועה ושינו את הרכב האוכלוסייה ברובע. בעקבות כך חדרו אף אלמנטים חילוניים לקהילה, אך הרובע המשיך לתפקד כמרכז דתי.

*********

האוכלוסייה הארמנית בארץ ישראל בשיאה מנתה בשנת 1948 יותר מ–25,000 תושבים. אוכלוסייה זו הורכבה מניצולי רצח העם ומצאצאי האוכלוסייה הוותיקה בירושלים, חיפה, יפו ובית לחם. לאחר מלחמת העצמאות נמלטו לרובע רוב הארמנים שחיו בכפרים ובערים שנכבשו על ידי מדינת ישראל. בתקופת השלטון הירדני, בשנים 1948 – 1967 נחסמה הגישה להר ציון בו שוכן בית הקברות הארמני והקהילה נאלצה לקבור את מתיה בשטח הרובע. ניצולי רצח העם הארמני שהגיעו לארץ הקימו את היישוב שייח' בראק על רכס הכורכר במישור חוף הכרמל, שננטש לאחר מכן בשנת 1981 ועליו ניתן לקרוא בהרחבה. בשנת 1949, קיבלה הקהילה הארמנית מבנה במושבה הגרמנית בירושלים, ששימש בעבר כבית-עם של קהילת הטמפלרים, והפכה אותו לכנסייה.

**********

החל משנות התשעים, לאחר פירוק ברית המועצות, הגיעו לישראל עוד אלפי ארמנים וארמנים-למחצה יחד עם גל העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90, וכיום חיים בישראל ובשטחי הרשות הפלסטינית כ-7,000 ארמנים (כולל ארמנים שהגיעו בגלי העלייה), כ-2,500 מתוכם משתייכים לאוכלוסייה הארמנית הוותיקה כיום כ-1,500 ארמנים חיים ברובע הארמני בירושלים ועוד כ-1,000 חיים בחיפה, יפו ובית לחם.

*****

הרובע הארמני בירושלים

הרובע הארמני הוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה של ירושלים, לצד הרובע המוסלמי, הרובע היהודי והרובע הנוצרי. שמו היה מקובל מאז המאה ה-19. רובו של הרובע מוקף בחומה ומהווה שטח פרטי סגור של המנזר הארמני. הוא הקטן ברובעי העיר העתיקה, ומספר תושביו עומד על כ- 3000 נפש.

 

 

הרובע מוקף חומה והוא כולו מהווה את מנזר יעקב הקדוש. שערי המתחם נסגרים עם לילה (בשעה 22:00) ורק תושביו מורשים להיכנס.

 

הכינסה למתחם המנזר

 

הנזירים מתקיימים מקצבה ממשלתית-כנסייתית, ואילו תושביו החילוניים של הרובע משלמים שכר דירה למנזר. חלק מספקי השירותים נהנים ממגורים תמורת תשלום סמלי בלבד. בית הספר של הרובע נמצא במנזר, ומנוהל על ידי הכנסייה. כמו כן מקיים המנזר גני ילדים, מועדוני נוער ומבוגרים ומועדון ספורט וסמינר להכשרת כמרים, שהוא המוסד העליון מסוג זה ואליו נשלחים פרחי-כמורה מארמניה ומהפזורה הארמנית (למשל מארצות הברית ומגרמניה) על מנת להשתלם. סטודנטים חילונים המעוניינים ללמוד באוניברסיטאות בארץ  או בחוץ לארץ, זוכים במלגה הממומנת מקרן שנוסדה על מנת לסייע לעם הארמני לאחר הטבח. המועדונים הם סממן של קיום חילוני בתוך הרובע, אין להם לגיטימציה דתית פורמלית, כמרים ואנשי כנסייה אינם חברים בהם ואינם לוקחים חלק בפעילותם, כדי לא לתת להם לגיטימציה רשמית. הצורך בהמשך קיום הקהילה מחייב פשרות ממין זה.
על פי מסורת הקהילה, מתקיימת הפרדה בינה לבין הכמרים הממונים. וכומר הקהילה לא יכול לבוא משורות בני הקהילה. כנסיית הקהילה הירושלמית היא כנסיית דיר אל-זיתונה, הנמצאת בשולי הרובע, ובה מתקיימים טקסי הקהילה. קתדרלת יעקב הקדוש (מכונה באנגלית "סנט ג'יימס") משמשת ככנסייה לטקסים רשמיים, תפילות החגים וטקסים לרגל ביקור אנשי דת בכירים.

 

 

בשולי הרובע, מחוץ לחומת המנזר אך בתוך השטח הקרוי "הרובע הארמני", נמצא מנזר השייך למארונים וכן מתחם סנט מרק השייך לכנסייה הסורית אורתודוקסית. בקצהו הצפון-מערבי גובל הרובע עם "הרובע הפרוטסטנטי", מתחם מבנים שבמרכזם כנסיית המשיח. כן מצויים מחוץ לחומות הרובע מספר מבני מגורים המיועדים לשכירות השייכים לכנסייה הארמנית ומושכרים לכל דורש, בחלקם מתגוררים יהודים.

 

 

הכניסה למתחם סנט ג'ימס

 

דגל ארמניה ברובע הארמני

***************

טבח בעם הארמני

רצח העם הארמני מכונה גם שואת הארמנים ובמסורת הארמנית "הפשע הגדול" היה רצח עם מכוון ושיטתי שביצעה האימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה באוכלוסייה הארמנית שבשטחה. רצח העם הארמני התאפיין במעשי טבח המוניים, גירוש המוני וצעדות מוות, בתנאים שתוכננו להביא למותם של המגורשים. לאחר סופה של מלחמת העולם הראשונה המשיכו טורקיםכורדים ואזרים לטבוח    בארמנים עד שנת 1923. ההערכה הרווחת היא כי בין מיליון למיליון וחצי ארמנים נספו.

מפת רצח העם הארמני המתארת מחנות ריכוז, מחנות מוות, נתיבי שיירות גירוש, נקודות התנגדות ונתיבי מילוט המקור Armenian Genocide

 

קבוצות אתניות נוצריות אחרות, כמו האשורים והיוונים, נטבחו אף הן באותה תקופה בשטחי האימפריה העות'מאנית, ויש הרואים בכך חלק ממדיניות ואידאולוגיה מכוונת ומתוכננת של העות'מאניים לטהר את אסיה הקטנה מנוצרים
להרחבה ראו Armenian Genocide

************

לאחר מלחמת העולם הראשונה הייתה טורקיה רחוקה מהעולם המערבי, וכך גם העם הארמני העני שמדינתו הייתה לאחת מהרפובליקות של ברית המועצות. בעטיים של האירועים הגלובליים בעשור שלאחר מלחמת העולם הראשונה (השפל המדיני, השפל הכלכלי בשנת 1929), ולאחר מכן עליית הנאציזם ומלחמת העולם השנייה, הטבח לא עניין רבים. השלטון החדש בטורקיה עבר תהליך מודרניזציה והיה בעל ברית של המערב בתקופה זו. לאחר מלחמת העולם השנייה שימשה טורקיה מעוז קדמי לברית נאט"ו מול ברית המועצות, ומדינות המערב לא ששו להזכיר נקודה כואבת זו.

*****

בשנת 1965, במלוא 50 שנה לרצח העם, החלו הארמנים לאחר הפגנות ירוואן  לנסות להזכיר לעולם את מאורעות הטבח. בעקבות ההפגנות הוחלט להקים אנדרטת הנצחה וזיכרון בירוואן   שהייתה אז תחת השלטון הסובייטי. בניית האנדרטה הסתיימה בשנת 1967. בשנות ה-90 של המאה ה-20 לאחר שארמניה ניתקה עצמה מהשלטון הסובייטי הוקם בירוואן המוזיאון לזכר הנרצחיםהמוזיאון הוקם ליד האנדרטה ומתעד את הרצח של העם הארמני. גם ברובע הארמני בירושלים  מציג המוזיאון הארמני תערוכה בנושא רצח העם.
כאמור, מדי 24 באפריל, היום בשנת 1915 בו נעצרו ונרצחו כ-250 אינטלקטואלים ומנהיגים ארמנים בבירה איסטנבול בידי ממשלת הטורקים הצעירים, מציינים הארמנים את יום השנה לרצח העם.

צילום אביב 2014

אתר הזיכרון בירוון בירת ארמניה, צילום מאביב 2014

******

התארגנות למצעד

התגודדות הראשונים

השילוט ברובע הארמני

 

 

****

המובילה והמארגנת

 

 

*****

המצעד

 

 

 

 

 

המצעד מגיע לרחוב דוד מול שער יפו

 

המצעד יוצא משער יפו בדרך לגיא בן הינום

*****

אי ההכרה והכחשה

הרפובליקה הטורקית, יורשת האימפריה העות'מאנית, מתנגדת לשימוש במונח "רצח עם" לתיאור האירועים באותה תקופה, ואינה מכירה באחריות כלשהי של העם הטורקי או של הממשל הטורקי או העות'מאני לאירועים אלה. הנרטיב התורכי של ההכחשה נתלה בטיעון שאי אפשר למצוא את המסמכים המקוריים של בתי הדין הצבאיים, שהתקיימו לאחר המלחמה ושהרשיעו את מתכנני רצח העם.
בשנים האחרונות גוברות הקריאות בעולם להכרה בינלאומית ברצח העם הארמני ולהכרה של ממשלת טורקיה בהתרחשותו. עד שנת 2016 הכריזו 30 מדינות באופן רשמי על הכרתן באירועי תקופה זו כרצח עם, וכמותן מאמצים דעה זו רוב החוקרים וההיסטוריונים. בנוסף ל-30 המדינות שהכירו ברצח העם הארמני בבית נבחריהן, גם האיחוד האירופי והאפיפיור הכריזו על הכרתם ברצח העם הארמני בשנת 2015.

אולי יהיה שינוי?

ב-22 באפריל פורסם בעיתון ניו -יורק טיימס המאמר "Sherlock Holmes of Armenian Genocide’ Uncovers Lost Evidenceלמחרת הוא הוא פורסם בעיתון הארץ "ה"אקדח המעשן" של השואה הארמנית אותר בארכיון בירושלים". לדברי היסטוריון טורקי, מברק עותמאני מוצפן מ–1915 שגילה בפטריארכיה הארמנית בירושלים סודק את חומת ההכחשה של טורקיה, ומוכיח כי השלטונות השתתפו ברצח המאורגן. הוא אומר שגילה בפטריארכיה הארמנית בירושלים את המברק המקורי העוסק במשפטים.

 

*****
סוף דבר
מעניין היה לצפות במצעד הצנוע
מצער לדעת שהשתתפו בו מעט אנשים.
הגיעה העת שאירועי הטבח בעם הארמני יזכו להכרה והזכרה הראויה
מחילה לא תזיק אלא תחזק את אווירת הפיוס שכה נדרשת

**

  • Orly Reichman

    מרתק! תודה ענקית על ההעשרה!!!

  • Moshe Katz

    כשהייתי נער קראתי את הספר ארבעים יום על המוסה דאג שכתב הסופר היהודי גרמני פרנץ וורפל. מתאר את מאבקה של קהילה ארמנית בכוחות הטורקיים שרוצים לחסל אותה.
    נדמה לי שבהשראת הספר גובשה התוכנית להתבצרות כל הישוב היהודי בא"י על רכס הכרמל בימי מלחמת העולם השניה שכשהיה חשש כבד שהגרמנים יכבשו את פלסטינה א"י מכוון מצרים.