הדפסה

בחורף תש"פ הסתובבתי עם חברי יורם צלנר במושב חירות בו הוא המתגורר וראו מושב חירות בלב השרון – חלק ראשון

מאחר ובביקור זה לא עברנו בחלקו המזרחי של המושב, קבענו שנפגש לסיבוב נוסף.

אילוצי הקורונה ואירועים נוספים אלצו אותנו לדחות הביקור לשלוש שנים.

ביום ראשון 23 באפריל 2023 יצאנו לסיבוב נוסף.

הפעם הצטרף אלינו גם שרון בן ארי.

יצאנו לדרך

להלן צילומי מראות המושב.

בתחילה מעט על מושב חירות

 מושב חירות נמצא במרכז השרון
בתחום המועצה אזורית לב השרון
הוא גובל
במזרח בעיר טירה,
בצפון-מזרח במושב כפר הס,
בצפון בתל מונד
בדרום במושב משמרת,
במערב בכביש 4

*

מושב חירות הוקם
על גבעות החול האדום
באזור שהיה ריק מיישובים

*

המושב הוקם בשנת 1930 על ידי ארגון "חרות" שהתארגן בשנת 1927.

 

חברי הארגון – אנשי העלייה השלישית והרביעית – פועלים מרחבי הארץ אשר החליטו לקחת גורלם בידם וליצור מסגרת התיישבותית משותפת.

 

כל חבר הפקיד בקופת הארגון סך של 20 לא"י שהיווה את הבסיס לרכישת הקרקע.

 

השם "חרות-יהודה" ניתן לארגון בשנת 1930 לציון מרד בר-כוכבא שחל 1800 שנה קודם לכן. עם השנים קוצר השם לחרות.

 

המושב נועד להיות מבוסס על פרדס, הן מבחינת טיב הקרקע המים והאקלים, רבים מהחברים עבדו במושבות בפרדסים והידע שנצבר היה רב.

 

ב- 1928 הוקמה משתלת הדרים בכפר-סבא ע"י חברי הארגון, ומשתלה זו היוותה את הבסיס לנטיעת הפרדסים. חלק מהחברים עבר להתגורר במחנה בתל-מונד ועסק בעבודות בפרדסי הלורד ובחריש ראשון של אדמת המושב.

 

ב- 1930 הוקמו צריפים ראשונים במחנה חרות והחיים התנהלו שם בקומונה – מטבח משותף ועזרה הדדית. הוכנה תוכנית של הישוב, נקדחו בארות שמומנו בכספי החברים ונערכה פרצלציה של השטח, לכל יחידה משקית הוקצו 3 דונם כמגרש לבניית הבית ומבני המשק-רפת ולול, 6 דונם לפרדס ועוד כ-3 דונם לגידולי שלחין.

 

בעשור הראשון מנה המושב כ-80 יחידות. בסוף שנות השלושים התווסף למושב ארגון "הדרום" ובו 14 יחידות.

 

ערב מלחמת העצמאות השתרע המושב על כ-1500 דונם ובהם פרדסים גידולי ירקות, בוטנים ותפוחי-אדמה, לולים ורפתות. חלק מהחברים עסק בעבודות חוץ להשלמת ההכנסה תוך כדי פיתוח המשקים בעבודה בלילה בשבתות ובחגים.

 

נבנו מוסדות ציבור גן ילדים ומרפאה. הצרכנייה מועדון הנוער ובית הכנסת שכנו בצריפים. לשרות הענפים החקלאים הוקמו מחסן מספוא, בית קירור ומחלבה, בריכות לאגירה ומערכת הולכת מים לשטחים.

 

לאחר מלחמת השחרור התרחב המושב גם בשטח וגם במספר התושבים. המושב קלט 20 משפחות עולים ובנים, ניטעו פרדסים חדשים נבנו מכון תערובת וסילו ומחלבה מודרנית, גם מוסדות התרבות זכו לעדנה. בית עם, מועדון בנוי לנוער ומגרש כדור-סל מרוצף. נסללו כבישים שהקלו את המעבר בחולות הקיץ ובבוץ של החורף.

 

בעשורים האחרונים פשט המושב צורה ואופיו החקלאי הולך ומשתנה. ענף ההדרים שהיווה את גולת הכותרת ירד מגדולתו ובהתאם לכך גם הצטמצמו שטחי הפרדסים והמטעים. גם עיסוקי החברים השתנו, דור הביניים עוד ממשיך בחקלאות – פרדסים ופרחים, אבל הדור הצעיר נוטה כיום לעיסוקים רווחיים יותר.

 

המושב התרחב וקלט 120 משפחות בשכונת בנים רובם צאצאי דור המייסדים המשתלבים יפה בחיי המושב.

 

כיום מונה המושב כ-300 משפחות שהן כ-1200 נפש.

 

המקור אודות המושב ראו אתר מושב חירות  וגם אבני דרך בהתפתחות המושב עוד על המושב ראו בתיעוד מושב חירות בלב השרון – חלק ראשון

שרידים מזמן עבר

בריכת המים המשוקמת למעלה חררכי ירי

*

*

מזהים?

*

מבנה רפת נטוש

עדין נשארו הבתים הראשונים והרבה

*

*

*

*

*

הסביבה הקרובה

*

חול אדום אמרנו?

*

*

מבט לשכונות דרומיות של תל מונד

*

*

*

*

רוח הזמן

*

****

*

**** 

*

*

*

****

*

****

רוח הזמן 

*

סוף דבר,

סיבוב זה במושב

היה בבחינת "טעימה שנייה"

"שהמשיכה לפתוח את התיאבון"
לחזור ולהסתובב במושב
ולתעד עוד המראות בו
המשלבים עבר והווה.

בסיבוב הבא נבקש
לפגוש אנשים במושב 

***

כמו בפעם הקודמת,
בסיום הסיבוב במושב
יצאנו לתור בשטחים החקלאים
הנמצאים על הגבעות ממערב 
ראו גבעות לב השרון ערב אביב תשפ"ג

***

תודה יורם על היוזמה ועל ההובלה

תודה שרון על הסברים נוספים ועל טעימות שסק