קיבוץ מעלה החמישה ברום רכסי פרוזדור ירושלים10 באוגוסט 2023

 

קיבוץ מעלה החמישה נמצא ברום אחד הרכסים בצפון פרוזדור ירושלים ואליו הגעתי לביקור בשעות הערב של יום רביעי 9 באוגוסט 2023.

 

הביקור נעשה במסגרת מיזם יישובים כפריים – ריכוז ביקורי מפגש/תיור/צילום  גם מיזם גבולות ישראל – ריכוז הסיורים לאורכם ובאזורם

 

את הביקור בקיבוץ מעלה החמישה יזמה חברת הקיבוץ נורית גנני שפנתה אלי לפני מספר חודשים.

 

שנורית פנתה אלי התלבטתי אם לקיים את הסיור מאחר ועברתי בקיבוץ מעלה החמישה ובסביבתו פעמים רבות, לרוב בטיולי רכיבת אופניים כמפורט להלן:
סתיו בין פסגות צפון הרי יהודה ובנחל שביניהן (דצמבר 2020)
לקראת שקיעה בהר הרוח, בין מעלה החמישה ובין נטף (ספטמבר 2020)
ברכסי הרי יהודה בצפון פרוזדור ירושלים בקרבה לקו הירוק וגדר ההפרדה (ספטמבר 2016)
בערב קיץ מרכס חלילים במבשרת ציון להר חרת ולהר איתן וחזרה דרך צובה  (יולי 2016)
מרכס חלילים להר אדר והלאה להר רפיד ליד מעלה החמישה וחזרה דרך אבו גוש ובית נקופה (מרס 2016)
סיבוב ברכס מעלה החמישה עם עלות שחר ביום קיץ חם (יוני 2016)
מרכס חלילים והר אחירם דרך נחל כסלון לרכס הר אדר-מעלה החמישה וחזרה דרך אבו גוש (מרס 2016)
בצפון פרוזדור ירושלים, מרכס מבשרת ציון לרכס מעלה החמישה וחזרה דרך אבו גוש (ינואר 2016)
מבית נקופה להר רפיד ולהר הרוח (נובמבר 2015)
מבשרת ציון, נחל כסלון ורכס מעלה החמישה (נובמבר 2015)
מרכס הראל לרכס מעלה החמישה והר הרוח (אוגוסט 2015)
סיבוב בשעות ערב ממבשרת ציון למעלה החמישה וחזרה דרך אבו גוש (יולי 2015)

 

לאחר מחשבה שניה הסכמתי לקיים את הביקור ובמיוחד לאור העובדה שלפני שלוש שנים ביקרתי בקיבוץ השכן וראו קריית ענבים, היישוב ובית העלמין הצבאי (יולי 2020).

 

הסיור אותו הובילה נורית היה בדגש היסטורי במהלכו עברנו במקומות בקיבוץ בעלי ערך מורשת מהעבר.

 

תוך כדי הסיור צלמתי וצלמתי.

 

להלן התיעוד המסכם את הידע אודות הימים הראשונים והמראות.

****

מיקום מעלה החמישה
ברום אחד הרכסים הצפוניים
של פרוזדור ירושלים

*

להרחבה אודות הגיאוגרפיה של האזור ראו בתיעוד הטיולים למעלה

מבט ממעלה החמישה דרומה להרי ירושלים

מעלה החמישה נמצא בתחום המועצה האזורית מטה יהודה

הקיבוץ נמצא
בגובה 820 מ' מעל פני הים

*

****

קיבוץ מעלה החמישה הוא קיבוץ מתחדש מאז שנת 2005

ימים ראשונים 

ראשית הקיבוץ בשנת 1933 אז גרעין ‘במעלה’ מתנועת הנוער גורדוניה מהעיר לודז’ בפולין יחד עם קבוצות גורדוניה ממחוזות אחרים במזרח פולין הגיעו להכשרה בעיר התעשייתית זדונסקה וולה ויצרו גרעין הכשרה.

 

בשנת 1934 הקבוצה הראשונה של הגרעין עלתה לארץ באנייה ‘וֶלוּס א” והגיעה לקיבוץ חולדה.

 

בשנת  1935 הקבוצה השנייה של גרעין ‘במעלה’ עלתה לארץ ב”וֶלוּס ב” והצטרפה לחבריה שעברו בינתיים לרחובות.

 

בשנת 1936 הגרעין עבר לקריית ענבים והתאחד עם גרעין ‘ריכוז ויתקין’ מתנועת ‘ויתקיניה’ שכבר נמצא במקום שנה קודם לכן. הגרעין המאוחד מנה כ-40 איש. רוב החברים עבדו במחצבה בנחלת יצחק ובייעור.

 

ביום ה’ בכסלו תרצ”ח, 9 בנובמבר 1937 – חמשת חברי הגרעין נרצחו כאשר עבדו בחציבת דרך בהר הרוח. החמישה הם: אהרון אולישבסקי, אריה מורדכוביץ, יהושע פוחובסקי, יצחק מגדל, משה בר גיורא (באומגרטן).

סלע הנצחה לחמשת חברי גרעין במעלה בהר הרוח (צילום דצמבר 2020)

רצח זה עורר הדים רבים בארץ והלוויתם נערכה ברוב עם בבית הקברות בקריית ענבים. 50 אלף מאנשי היישוב ליוו את מסע הלוויה. המשורר ש. שלום חיבר שיר לזכרם: "חמישה יצאו מולדת לבנות חמישה… בבית עזבו אם ואחות, תינוק ואשה… יריות פלחו את הבוקר פתאם, יריות… פטישים בידם, בנפשם המתום נפלו חמש הגוויות…" באספה שהתקיימה לאחר הרצח הוחלט פֶּה אחד על הקמת יישוב בהר לזכר חמשת החברים.

קבר האחים של החמישה שהועברו מבית העלמין בקריית ענבים

 

ביולי 1937 נחתם חוזה בין הקרן הקיימת לבין חברי גרעין ‘במעלה’ על חכירת 720 דונם למטרת התיישבות חקלאית. לקראת העלייה על הקרקע מנה הגרעין כ-70 חברים. בקריית ענבים הצטרפו אליו חברים מקבוצת הנוער מגרמניה שהייתה שם וכן כמה חברים נוספים.

 

בינואר 1938 הקרן הקיימת הקצתה שטח, ” דִילב ב’ “ להקמת הקיבוץ בסמוך לקריית ענבים

 

ביום כ’ בתמוז תרצ”ח , 19 ביולי 1938, שעה 3 בבוקר – החלה בניית הנקודה החדשה – מעלה החמישה. כ-350 איש עמוסים כלי עבודה ומשאיות עם ציוד עלו להר, הקימו צריף, גדר ותעלות הגנה. החלו בבניית שלושת הבניינים הראשונים – בתי איש-שלום.

 

עם הקמת הנקודה ועדת השמות הצעה מספר שמות ובהם השם הזמני "גבעת החמישה", אולם חברי הקיבוץ ביקשו לאזכר את גרעין "במעלה" וכך באספת ועדת השמות של קק"ל מ-27 באוגוסט 1938, נקבע השם הרשמי "מעלה החמישה".

 

במאי 1939 הושלמה עליית כל החברים והילדים מקריית ענבים למעלה החמישה.

 

מקור הרחבה אבני הדרך בהתפתחות מעלה החמישה

*

*

מעלה החמישה הוקם
במסגרת יישובי חומה ומגדל
אבל, בגלל גובה המקום
היישוב נבנה ללא מגדל

הקיבוץ וסביבתו בראשית שנות ה-40'

הקיבוץ וסביבתו ערב מלחמת העצמאות

במהלך מלחמת העצמאות,
בגלל הקרבה לחזית הירדנית,
שימש הקיבוץ,
יחד עם קיבוץ קריית ענבים,
כבסיס של גדוד "הפורצים"
של חטיבת הראל / פלמ"ח

בצורית הראשונה בארץ להגנה על קיבוץ קריית ענבים שנבנתה בשנת 1929.

ביום כ”ט בנובמבר 1947 – החברים הצטופפו מסביב לרדיו בהתרגשות ובחרדה. על פי הצעת החלוקה, מעלה החמישה לא נכללה בתוך שטח המדינה היהודית. כבר למחרת החלו לבצר את המקום. נשק רב נקנה מערביי אבו גוש ונאגר בקיבוץ במשך תקופה ארוכה.

 

ב-16 בינואר 1948 – שלושים וחמישה לוחמי פלמ”ח הגיעו למעלה החמישה לפנות ערב. אחרי ארוחת הערב הם יצאו להרטוב בדרכם לעזרת גוש עציון הנצור. לאחר יומיים הגיעה הידיעה על נפילתם של הל”ה.

 

ב- 18 בינואר 1948 – המשאית של הקיבוץ שנסעה לירושלים עמוסה בכדי חלב, הותקפה בקסטל. בהתקפה נהרגו אלתר רכניץ וברוך בן ישי נוסע נוסף מירושלים, ונפצעו חיים ברוצן ואביגדור אריכא (הצייר).

 

פברואר 1948 – למעלה החמישה הגיעה קבוצה של נערים ניצולי שואה חניכי עליית הנוער מרומניה שעלו בעזרת שליחי גורדוניה ברומניה. בזמן המלחמה חלק מהנערים לקחו בה חלק כקשרים, ורוב הבנות פונו עם הילדים.

 

במרץ 1948 אנשי ‘חטיבת הראל’ התמקמו בבית פפרמן ובו התמקם מפקדה יצחק רבין. מספר ימים לאחר מכן תותחי הלגיון שהוצבו בגבעת הראדר הפגיזו בפעם הראשונה את מעלה החמישה.

 

ב- 26 במאי 1948- הראדאר נכבש על ידי חיילי הלגיון הירדני. טור של טנקים של הלגיון יצא במטרה לכבוש את מעלה החמישה. מחלקת ‘הפורצים’ ועמה חבר עם מכונת ירייה עצרו את השיירה. עקב ההפגזות הקשות הגיעה פקודת פינוי לאוכלוסייה האזרחית. הילדים והנשים הבלתי לוחמות פונו לקטמון בירושלים.

 

ב- 29 במאי 1948- פגז פגע במחסן הפרודוקטים. כל מלאי ההספקה והצריף עלו באש.

 

ב- 11 ביוני 1948, בזמן ההפוגה הראשונה. הילדים והנשים עברו למנזר רטיסבון, שם שהו עד שובם עד תום המלחמה ב- 28 בפברואר 1949, פורים- הילדים והנשים חזרו לקיבוץ מ”גלות רטיסבון”, לאחר ששופצו המבנים שנפגעו ושוקמה חצר הקיבוץ. בבתי הילדים המשופצים מצא כל ילד על מיטתו ספר ובו הקדשה “בְּשוּבך מִגלוּת רטיסבון, באהבה – המשק”.

 

מקור הרחבה אבני הדרך

שביל מורשת דרך נוף חיינו

שביל מורשת דרך נוף חיינו, הגה ותכנן בן וחבר הקבוץ אריאל יהודאי ז"ל שידע, חקר, וסיפר את תולדות הקבוץ ולא הצליח להגשים בחייו, שביל עוקף קיבוץ

*

*

*

*

עמדות הגנה בקיבוץ וסביבו 

עמדת השער

צפון היישוב ליד הרפת

עמדת התחנה במרכז הקיבוץ

עמדה המגינה על הקיבוץ ממערב  נקראת "עמדת המחצבה" (צילום נובמבר 2019)

שער הקיבוץ 

*

*

בעקבות הסכמי שביתת הנשק
בתום מלחמת העצמאות
נקבע קו שביתת הנשק
בין מדינת ישראל
לממלכת ירדן ("הקו הירוק"),
מצפון לקיבוץ.

הקיבוץ וסביבתו בתום העשור הראשון

פרוזדור ירושלים עד מלחמת ששת הימים

בשנת 2004 החלה
בסמוך לקבוץ
בנייה של קטע גדר ההפרדה

גדר ההפרדה מצפון למעלה החמישה בין הר אדר ובין קטנה

מראות בקיבוץ

מבט דרומה להרי ירושלים

הקו המקוקו של מסילת הברזל לירושלים העוברת במנהרת בתת הקרקע

מבט ממעל 

"הפסל הלבן" בכניסה לקיבוץ אנדרטה מעשה ידי הפסל אנדריי רבס (נבנתה בשנת 1961), לזכרו של אליעזר גלר חבר הגרעין המייסד שהשתתף עם חבריו במרד גטו ורשה

*

*

*

*

*

*

מלון מעלה החמישה 

בשנות הארבעים, במתחם שעתיד להיות מלון מעלה החמישה, הוקם המבנה, בעל שתי קומות, שצורתו כסהר מעוגל או קשת רחבה, שנועד לשמש בית מרגוע לעובדי חברת האשלג בים המלח (בית הבראה).

 

בנייתו של המבנה לא הושלמה עד מלחמת העצמאות.

 

הבית נהפך ב-1948 לבסיס לוחמי פלמ"ח הראל ממנו יצאו לפעולות רבות.

 

ב-1955 בית פפרמן שופץ והוכשר לאירוח מבריאים, מאז שופצו חדריו כמה פעמים.

 

עד שנת 2021 הבניין היה חלק ממלון יערים. ביוני 2021 הבניין הופרד ממלון יערים ונפתח בו סניף של רשת ההארחה סלינה מנתור.

 

בית נובו על שם נובומייסקי, בעלי חברת ים המלח שבנה את הבית עבור עובדיו אבל נטש אותו עם תחילת המלחמה בשנת 1948

בית העלמין

*

*

*

הקבר הראשון בבית העלמין של צילה רוטבליט כהן

בית צילה

* 

*

*

*

הספרייה בבית צילה

 להרחבה אודות  בית צילה

חדר האוכל

*

*

*

*

להרחבה אודות חדר האוכל

מוזיאון פעם

*

*

המוזיאון ממוקם במקום בו נמצא בעבר מטבח של חדר האוכל שנסגר בשנת 2005, עם ההפרטה.

 

במוזיאון אוסף חפצים משנות ה 30 ועד שנות ה 80 של המאה שעברה, המספרים על הווי החיים, לפי ענפי הקבוץ של פעם: בית ילדים, הלינה המשותפת, ימים בהם בית ההורים היה חדר, חדר אוכל, מכבסה, סנדלריה, נגריה, מסגריה, מתפרה, מקלחת ציבורית משותפת, אוספים של חברים: בולים, בקבוקי בושם, מחזיקי מפתחות. פריטים שנעלמו מהעולם: סיפולוקס, עששית, רדיו, פטיפון, תקליט, אסימון, מטפחת אף, גרבי ניילון ועוד.

 

המוזיאון הוא בין שלושים מוזיאונים בארץ, במיזם ארץ חפץ של יד בן צבי ומשרד מורשת וירושלים, לתיעוד ממוחשב של כל חפצי המוזיאון. כל הפעילות בהתנדבות של חברי הקבוץ וידידי המוזיאון מישובים קרובים.

*

*

*

החייל צבא אנדרס

האישה מבשלת במטבח

*

*

*

סוף היום,
סוף הביקור

*

******

ביקור זה היה מעניין
ובעיקר השלים לי מידע
אודות הימים הראשונים
של מעלה החמישה
ופעילות השימור בו

****
נורית תודה
על ההזמנה ועל האירוח