היישוב הערבי ג'דידה-מכר הנמצא ממזרח לעכו הוא מועצה מקומית שהוקמה בעשור האחרון של המאה ה-20' מאיחוד וצירוף של שני הכפרים הסמוכים ג'דידה ואל -מכר.

הרוב המוחלט של אוכלוסיית ג'דידיה-מכר  היא מוסלמית ויש בה גם אוכלוסייה נוצרית קטנה שמונה פחות מ-10%.

 

האוכלוסייה הנוצרית בג'דידה -מכר מאורגנת בארבע קהילות שתיים בג'דידה ושתיים באל מכר. שתי קהילות משתייכות לכנסייה היוונית – אורתודוכסית ושתי קהילות משתייכות לכנסייה היוונית – קתולית.

 

ביום חמישי, 23 ביוני 2022, בקרנו בארבע קהילות אלה.

 

הביקור בג'דידה – מכר והוא חלק מהמיזם "המיעוט הנוצרי בישראל" (המיעוט שבמיעוט של אזרחי המדינה) שהתחלתי בו בקיץ 2019.

 

מטרת המיזם ללמוד להכיר את המקומות היישוב בהם מתגוררות הקהילות הנוצריות בישראל המגוררות בצפון הארץ(בגליל ובחיפה) ובמרכזה (ביפו, ברמלה ובלוד)  שרובן וכולן הן הערביות, ובודדות הן קהילות הנוצריות המגדירות עצמן הארמיות ונוספות הן הקהילות הארמניות  

 

לדבר קיומה של קהילה ערבית נוצרית באל -מכר נחשפתי בשני טיולים אופניים בהם עברתי במקום: בסוף הטיול לאורך שלוחת אחיהוד וסביב הר גמל, הלאה לג'וליס, לכפר יאסיף ולכפר מכר (ספטמבר 2016) ובתחילת הטיול במישור החוף הצפוני בקרבת וסביב העיר עכו ובתוכה (יוני 2019). בשני טיולים אלה עברנו ליד שתי הכנסיות הסמוכות באל – מכר.

 

את המפגש ארגן ותיאם כהן הדת האב סאבא חאג' אותו הכרנו ואיתו התיידדנו חודש לפני כן בביקור מפגש/סיור/צילום אעבלין שבגליל התחתון המערבי, היישוב והפן הנוצרי שלו

האב סאבא חאג' ראש העדה הנוצרית יוונית אורתודוכסית באעבלין, שמונה כ 5000 מאמינים. נולד באעבלין בשנת 1972 למד בבית ספר יסודי באעבלין ועבר ללמוד תיכון בסמינר סנט גוזף בנצרת. המשיך ולמד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים במחצית הראשונה של שנות ה-90' של המאה הקודמת. בתקופת לימודי המשפטים היה פעיל חברתי ובין היתר הדריך בחוג סיירות של ילדים יהודים וערבים בחברה להגנת הטבע. בשנת 1997 הוסמך כעורך דין ועבד במקצוע כשכיר ולאחר מכן כעצמאי. בשנת 2011 מונה להיות דיין בבית הדין הכנסייתי האורתודוקסי בעכו, ובשנת 2013 הוסמך ככהן דת נוצרי אורתודוקסי ומאז הוא כהן כנסיית הקדוש גורגיוס ליוונים אורתודוקסים באעבלין.

הקבוצה בביקור מפגש/סיור/צילום זה כללה את עמיתי המצטרפים אלי מעת לעת ויש להם גם עניין לדעת על המיעוט הנוצרי הערבי בישראל והם, מוטי ארמלין (גילון), ניר עמית (שער העמקים), אמיר יגאל (מעלה גמלא), מונדר חליאלה (סכנין), מיכה ון ראלטה (בית לחם הגלילית), עידית חגי ומאיר רזניק (עין השופט)

 

בשעת בוקר התכנסנו במתחם תחנת הדלק לצד כביש 70 בכניסה ליסעור. משם נסענו ביחד למתחם הכנסייה היוונית – קתולית בג'דידה ופגשנו את אבונה סאבא.

 

במקום אירחו אותנו אנשי הקהילה מר גדעון ואטפה וגב' אניסה ואטפה

מר גדעון ואטפה (1961) יליד ג'דידה מורה לערבית בביה"ס התיכון בג'דידה -מכר – ביה"ס ביירוני.  למד ערבית בתואר ראשון והוראה באוניברסיטה העברית (1982) ותואר שני בערבית (1990).

בשיחה ספרו לנו השניים עליהם על קהילתם ואחר כך ביקרנו בבית הקהילה צמודה לכנסייה שגם בה ביקרנו.

 

המשכנו ונסענו לאל- מכר.

 

בתחילה בקרנו בכנסייה של הקהילה היוונית – קתולית ושם אירח אותנו כהן הדת מקריורס  ג'רייס. הוא סיפר לנו על עצמו, על הקהילה אותה משרת ועל פעילותה.

כהן הדת מקריורס  ג'רייס (1992) הוא כהן הדת הצעיר ביותר בישראל. הוא יליד חיפה ולמד בבית הספר נזירות נצרת (רחוב עאבס) בבית הספר היסודי ובית ספר תיכון. אחר כך המשיך ללמוד הנדסה בטכניון במהלכם הבין שנועד לשרת בקודש. בעידוד והכוונת הארכיבישוף אליאס שאקור המשיך ולמד והוסמך שנת 2017 כדיאקון (עוזר של כהן הדת במטלות הרוחניות והמנהליות). בשנת 2018 הוסמך להיות כהן הדת של הקהילה היוונית – קתולית של אל מכר והחליף את כהן הדת איברהים דאוד ששרת 40 שנים, בין 1978 ל-2018. שנשאל עד מתי ישמש ככהן הדת של הקהילה השיב עד שיקבל הוראה מאלוהים לעבור למשרה אחרת.

המשכנו. חצינו את הכביש ונכנסנו לכנסיית הקהילה היוונית – אורתודוכסית ושם אירח אותנו כהן הדת של הקהילה היוונית – אורתודוכסית של אל מכר אבונה יעקובוס אבו עקל. כמו קודמיו הוא סיפר על עצמו, על הקהילה שהוא מנהיג ועל פעילותה

אבונה יעקובוס אבו עקל תושב כפר יאסיף (1957) החל דרכו הבוגרת כלבורנט רפואי ותברואן (אורט רמת גן 1977 – 1980). במחצית  שנות ה-80' פנה ללימודי קודש לימוד הוסמך להיות כהן דת אוגוסט 1986. המשיך את לימודיו באקדמיה לתיאולוגיה של הכנסייה הקופטית בירושלים (תואר ראשון 1992 ותואר שני 2006). הוא עבד ושימש ככהן דת במספר מקומות. עכו, כפר מכר, שפרעם, חיפה, ירושלים (מנהל בית ספר של הפטריכיה סנט מטרי 2003 – 2005) אבו סנאן (10 שנים), שכם באר יעקב והגיע שוב לכפר מכר בשנת 2013. היום בנוסף הוא מורה לדת בחטיבת ביניים בבית הספר אבו סנאן. לאבונה יעקובוס אבו עקל ארבעה ילדים, כולם גרים בכפר יאסיף. הוא התגאה שלושה מהם שירתו בצה"ל.

 

המשכנו ונסענו חזרה לג'דידה ואספנו את כהן הדת אבונה נאסר קאסיס מביתו ונסענו אתו למתחם הכנסייה היוונית – אורתודוכסית ושם פגשנו גם את בנו מר יוסוף קאסיס. השניים סיפרו לנו על עצמם, על הקהילה ועל הכנסייה ועל שם הקדוש על שמו היא נקראת.

אבונה נאסר קאסיס (1939) תושב ג'דידה. סבא רבה שלו הגיע לג'דידה מהכפר סמיע בסוף המאה ה-19 וסבו כבר נולד בג'דידה. הוא הוסמך לכהונה בשנת 1998 מאז משמש ככהן הדת של הקהילה היוונית – אורתודוכסית בבעינה וגם על אחראי על הכנסייה המשופצת בשעב, יישוב שאין בו קהילה מאז שנת 1946. בנו של אבונה נאסר קאסיס הוא מר יוסוף קאסיס (1961)שהוא מזכיר ועד הקהילה היוונית – אורתודוכסית והוא גם סוכן ביטוח (1995) וקודם עבד כמנהל חשבונות מפעל ביטון קדמני.

 

לאחר ביקור בבית הקהילה ובתצפית שעל גגו, בקרנו בכנסייה.

 

משם נסענו ליישוב שעב עם אבונה נאסר קאסיס לראות הכנסייה המשופצת, ביישוב שכיום אין בו קהילה נוצרית ועל כך ראו הכנסייה בשעב, יישוב שלא מגוררים בו נוצרים.

 

חזרנו לג'דידה להחזיר את אבונה נאסר קאסיס לביתו.

 

הסתיים הביקור מפגש/סיור/צילום לאחר שחלקנו סעד באחת מהמסעדות בג'דידה.

בשעת אחר הצהרים, לאחר כשש שעות, הסתיים הביקור / סיור / צילום בג'דידה – מכר ובשעב.

 

לא הרגשנו,  הזמן עבר מהר מבלי שנרגיש.

 

היה זה יום נפלא בו למדנו הרבה.

 

להלן מובא מידע שלמדתי טרם הסיור ובעיקר מידע עליו שמענו עם האנשים שנפגשנו, אודות הכפרים ג'דידה ואל מכר שהפכו ליישוב אחד, הקהילות היוונית – אורתודכסית והיוונית – קתולית בשני הכפרים, אודות הקדושים שעל שמותיהם נקראות הכנסיות.

 

כמו תמיד למידע מצורפים צילומים שנעשו במהלך הביקור.

 

*******

התחלה מהסוף:
צילומי מזכרת
מהאנשים שאירחו אותנו

******

מעט מידע על ג'דידה – מכר

******

ההיבט הגיאוגרפי:
במורדות הדרום מערביים של
הרי הגליל העליון מערבי

****

מיקום ג'דידה – מכר 
ממזרח לעיר עכו ולקיבוץ שמרת
ממערב לכביש 70
מצפון לכביש 85 
מדרום מערב לג'וליס ולכפר יאסיף
ממערב לטלאל

***

אוכלוסייה
לפי אומדן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)
נכון לסוף מאי 2022 (אומדן),
מתגוררים בג'דידה -מכר 21,534 תושבים
מתוכם 91.3% הם מוסלמים,
8.7% הם נוצרים.

*****

היבט המוניציפאלי:
ג'דידה – מכר היא מועצה מקומית
שהוכרזה בשנת 1990
ובה חברים 13 חברי מועצה

תחום שיפוט המועצה מתפרש
על פני כ-9,030 דונם 

שטח הבנוי של ג'דידה – מכר 
מתפרס על כחמישית
מתחום השיפוט
על כ-9,130 דונם

*****
מעט אודות תולדות ג'ידדה – מכר

הכפר ג'ודֵיידה מוזכר לראשונה במקורות ממלוכיים ובמקורות עות'מאניים מהמאה ה-16במהלך מאה זו התיישבו במקום אזרחים סורים.

 

משמעות שמו של היישוב בעברית הוא "חדשה".

 

הנוסע הצרפתי ויקטור גרן שסקר את האתר בשנת 1875 לא הבחין בו בממצאים כלשהם. הוא ציין שבזמנו הלכו נשות הכפר עד לבאר של חורבת עוצה כדי לשאוב מים. משלחת של הקרן לחקירת ארץישראל (P.E.F) ביקרה באתר ב-1877 אך לא הצביעה על ממצאים.

 

במרס 2007 נערכה חפירת בדיקה במערה שנמצאה בתחומי האתר, סמוך לכביש 70, בין ג'ודֵיידה לצומת טל-אל שנערכה מטעם רשות העתיקות, בראשותו של י' לרר נמצאה באתר קרמיקה מהתקופה העות'מנית. המערה (2.5×3.5 מ') נפגעה בעבר תוך כדי חציבה של תעלת ניקוז. בעקבות מציאת עצמות אדם באדמת המילוי הופסקה החפירה ולכן לא ניתן להשיג את תכנית האתר או לתארך את השימוש בו מקור אתר 57 מפה 20 סקר אריכיאולוגי לישראל 

 

אל-מכר הוקם גם הוא במאה ה-16 על ידי תושבים מלבנון אך במקום ישבו תושבים כבר מהתקופה הרומית, התקופה הביזנטית והתקופה הערבית. במחצית השנייה של המאה ה-19 התגוררו בכפר, על פי הערכה, בין 160-300 נפשות, כמחציתם דרוזים וכמחציתם מוסלמים. במפקד 1922 נמנו בכפר 281 נפש.

 

יש המעריכים כי במקום שכן היישוב "מכרה" שממנו בא חפר המכרי שהיה מגיבוריו של דוד המלך.

 

הבנייה הכפר אל מכר מכסה אתר קדום של הכפר הנמצא על תל קטן (47 דונם) בדרום הכפר של ימינו, על מדרונותיו של גב הסלע הבולט לתוך מישור הסחף. בקצה הצפון-מזרחי של הכפר יש באר.

 

בשנת 1875 ראה ויקטור גרן באתר שרידי כנסייה, קברים, מאגרי מים חצובים בסלע, עמודים ושברי סרקופגים מחרס. נוסף על כך, הראו לו תבליט שהיה בבעלותו של כומר יווני-אורתודוקסי, ובו תיאור של שני אנשים. מצב ההשתמרות של התבליט היה גרוע. גרן גם ביקר בקפלה חצובה בסלע עם מזבח, שנקראה כנסיית מאר ג'ירגיס. ב-1877 ביקרה באתר משלחת של לחקירת ארץישראל P.E.F.

 

במהלך המחצית השנייה של המאה -20 ביקרו במקום מספר ארכיאולוגים שסקרו אותו.

 

נראה שבאתר קיימים שרידים של שתי כנסיות ביזנטיות מהמאות 5 ו-6 לסה"נ, ובהן יש רצפות פסיפס וכתובת ביוונית. הכנסייה מהמאה ה-6 נחקרה רבות ונמצאו חפצי פולחן נוצריים.

 

מנורה עם כתובת בעברית שמיוחסת לאל-מכר מעידה כנראה על קיומו של בית כנסת קדום באתר. ואולם בכתובת מוזכר היישוב כפר חנניה, המזוהה עם "כאפר ענאן" ולא עם אל-מכר. יתכן שהמנורה התגלתה למעשה במישור שמתחת לאל-מכר. כיום אין שרידים ארכיטקטוניים של בית כנסת קדום באל-מכר.

 

אל-מכר נסקר גם בידי הארכיאולוג  רפאל פרנקל. הממצאים שגילה נמצאים במרכז הארכיאולוגי האזורי בבית העמק.

 

פרנקל מזהה את אל-מכר עם "כפר עכו" התלמודי.  יש המעריכים כי במקום שכן היישוב "מכרה" שממנו בא חפר המכרי שהיה מגיבוריו של דוד המלך.

 

במהלך התקופה הממלוכית האתר מופיע כ"מכר חרסין".

 

על-פי מקורות מקומיים, הכפר המודרני נוסד במאה ה-15 בידי נוצרים לבנוניים.

 

רוב ממצאי הסקר מתוארכים לתקופה הרומית, התקופה הביזנטית ותקופת ימי הביניים. סקרים קודמים ציינו חרסים מהתקופה הפרסית, התקופה ההלניסטית, התקופה הביזנטית, התקופה הצלבנית/ ממלוכית והתקופה העות'מאנית.  החרסים שנאספו בסקר היו פזורים ברובם על שטח של 200×300 מ' ומתוארכים לתקופה הביזנטית. עולה מכאן שהיישוב הביזנטי על התל העתיק השתרע על 47 דונם.

 

מקור אתר 19 מפה 20 – אחיהוד סקר ארכיאולוגי של ישראל

 

באתר שולי דרום מזרח אל מכר נמצאו שרידים של "מכבש מנות" מן התקופה הצלבנית. מקור אתר 20 מפה 20 סקר ארכיאולוגי לישראל

*****

הקהילות הנוצריות בג'דידה ואל מכר
משתייכות לשתי הכנסיות:
הכנסייה היוונית – אורתודוכסית
והכנסייה היוונית – קתולית

*****

אודות הכנסייה היוונית אורתודוכסית

"הכנסייה היוונית אורתודוקסית" מונה את כל הכנסיות הדבקות במסורת התאולוגית, הרוחנית והטקסית הביזנטית-מזרחית.

 

ששורשיה של מסורת זו היא בארבעה המוקדים הקדומים (הראשונים) של הנצרות :
* הפטריארכיה של קונסטנטינופול, הניצבת סמלית בראש הדת כולה,
* הפטריארכיה של אנטיוכיה (סוריה) (שהתפצלה בשעתו מהסורים האוריינטלים),
* הפטריארכיה של אלכסנדריה (מצרים) (שהתפלגה מן הכנסייה הקופטית)
* הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים.

 

הכנסייה האורתודוכסית קיבלה את החלטותיהן של כל שבע המועצות האקומניות שהתכנסו מהמאה הרביעית עד למאה השמינית לספירה. מאחר שבירת האימפריה הרומית המזרחית הייתה קונסטנטינופול, הוכר הפטריארך של עיר זו, שכונתה רומא החדשה, כמנהיג המורם מעל לאחרים. גם כיום ידועה הכנסייה ככנסיית “רום” (קונסטנטינופול בשמה הערבי). אף שהפטריארכיות שנוספו במשך השנים שמרו על עצמאותן והחזיקו במאפיינים ייחודיים, שוררת ביניהן זיקה עמוקה בתחומי האמונה והתיאולוגיה ובנוסח התפילה.

 

גם הכנסייה הלאומית של יוון והכנסייה הלאומית של קפריסין חולקות מסורת זו. הכנסייה הלאומית של אלבניה מכילה קהילות רבות המשתמשות ביוונית.

 

לכל אלו יש גם את האפארכיות שלהן מעבר לים, כמו הפטריארכיות היווניות-אורתודוקסיות באמריקה ובאוסטרליה (להבדיל מהאפארכיות הרוסיות-אורתודוקסיות וכולי שם, הגדולות יותר) הכפופות ישירות לקונסטנטינופול.
מעמד של כנסייה בנצרות אורתודוקסית ובכנסיות המזרחיות הקדומות היה אוטוקופאלי (כנסייה עצמאית) לפיו ראש הכנסייה אינו כפוף לאף מנהיג דתי אחר, מחוץ למדינה. הכנסייה בוחרת בעצמה את ראשה ואת ארכיבישופיה או המיטרופוליטים שלה.

 

כיום חמש עשרה הן כנסיות עצמאיות (אוטוקפליות). על-פי מסורת עתיקה, סדר מניינן של הכנסיות הוא של אלה מהמקומות הבאים: קונסטנטינופול (קושטא), אלכסנדריה, אנטיוכיה, ירושלים, רוסיה, גיאורגיה, סרביה, רומניה, בולגריה, קפריסין, יוון, אלבניה, פולין, צ'כיה ואוקראינה. אין שום תלות בין הכנסיות, וכאמור הן כפופות לשלטון מקומי בלבד. הכנסיות האוטוקפליות עצמאיות במישור המנהל הדתי והמשפטי כלפי כל סמכות כנסייתית אחרת. בראשן עומד, לפי המקרה, פטריארך, אפיפיור (באלכסנדריה), קתוליקוס (בארמניה, גאורגיה) או ארכיבישוף.

 

הכנסיות האוטקפליות נחשבות לשוות זו לזו, אך פטריארך קונסטנטינופול נחשב לראשון בין שווים.

 

הכנסייה הנוצרית-אורתודוקסית המזרחית היא הקהילה הנוצרית השנייה בגודלה בעולם (לאחר הכנסייה הקתולית) ויש בה כ-250 מיליון מאמינים המאוחדים במסורת תיאולוגית וליטורגית קדומה. הכנסייה חובקת עולם וכוללת 15 כנסיות עצמאיות שגבולותיהן הגאוגרפיים, התרבותיים והלאומיים מוגדרים היטב

הכנסייה היוונית-אורתודוכסית של ירושלים

הכנסייה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים  ששמה המלא הוא "פטריארכית עיר הקודש ירושלים וכל פלסטין, סוריה, מעבר לנהר הירדן, כנא שבגליל, וציון הקדושה", זכתה למעמד “אם הכנסיות” כבר במאה הרביעית,  בהיותה הממשיכה הישירה של כס יעקב הקדוש (אחי ישוע בברית החדשה),  הבישוף הראשון של ירושלים. במאה החמישית הועלה בישוף ירושלים למעמד של פטריארך.

 

הפטריארך היווני-אורתודוקסי בארץ הקודש חולש על מדינת ישראל, על שטחי הרשות הפלסטינית, על ממלכת ירדן ועל חצי  שטח האי ערב.

 

הקהילה הערבית האורתודוכסית היא הגדולה מבין הקהילות הנוצריות בארץ, וכן רבים מחברי הכנסיות האחרות רואים בכנסייה זו את שורשיהם.

 

הסמכות העליונה של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים מכונה “הסינוד” (אספה, מועצה, מיוונית) וחברים בה שבעה עשר בישופים בכירים, הבוחרים את הפטריארך. עקב חשיבותה ההיסטורית והסמלית של ירושלים זוכה הפטריארך שלה להערכה מיוחדת מצד עמיתיו – הפטריארכים האורתודוקסים שבאנטיוכיה, אלכסנדריה וקונסטנטינופול.

 

הכנסייה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים מופקדת על המקומות הקדושים ומקיימת נוכחות רצופה בת 1,700 שנים בשתי הכנסיות החשובות ביותר בארץ הקודש: כנסיית הקבר הקדוש (כנסיית התחייה בשמה היווני) בירושלים וכנסיית המולד בבית לחם.

 

הכנסייה מקיימת את תפילותיה על פי הנוסח הביזנטי ביוונית, ומשמרת את לוח השנה היוליאני, המאחר בשלושה עשר יום אחר הלוח המערבי-גרגוריאני. אף שמרבית הנוצרים הנמנים עם הכנסייה היוונית אורתודוקסית בארץ הקודש הם ערבים, מנהלים אותה בישופים ממוצא יווני. גם נזירים רבים הם יוונים ואילו רוב כוהני הדת הקהילתיים הם ערבים.

 

יש מאמינים המדגישים את היותם ערבים-אורתודוקסים ולא יוונים-אורתודוקסים ועובדה זו היא סלע מחלוקת חריפה בין בני העידה הערבים בארץ ובין הפאטריארכיה היוונית בארץ. באמצע המאה ה-20 החלה הכנסייה היוונית-אורתודוקסית לערוך בקהילות מקומיות רבות את התפילה בערבית לטובת מאמינים שאינם מבינים יוונית.

 

הפאטריכיה מנהלת רשת של בתי ספר במקומות שונים ומפעילה גם מרכזים לשירותים חברתיים וסמינר להכשרת כוהני דת על הר ציון.

 

מסיבות היסטוריות ופוליטיות פועלות משלחות של פטריארכיות נוספות בארץ הקודש באופן נפרד מקיימות נוכחות בולטת בארץ הקודש והן הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית והכנסייה הרומנית-אורתודוקסית . את מנזר המצלבה בירושלים בנתה הכנסייה האורתודוקסית הגיאורגית, אך מאחר שנוכחותה של כנסייה זו נחלשה במהלך השנים נרכש המנזר בידי הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית. עם זאת, כל הכנסיות האורתודוקסיות מכירות בסמכות הפטריארך היווני-אורתודוקסי וכל פעילותן בארץ הקודש מתואמת עמו. 

******

הכנסייה היוונית-קתולית (המלכיתית)

הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית (בערבית: רום קתוליק) היא כנסייה אוניאטרית העומדת בפני עצמה שהסתפחה למרות הכנסייה הקתולית לאחר שהתפצלה במאה ה-18 מן הכנסייה האנטיוכית.
מקור והפניות

 

הכנסייה האנטיוכית ידועה גם ככנסייה היוונית-אורתודוקסית של אנטיוכיה היא אחת מחמשת זרמי הכנסייה (הפנטארכיה). ארבע מתוך חמש הפנטארכיות בעולם העתיק היו בתחומי האימפריה הביזנטית והחמישית הייתה בקיסרות הרומית המערבית: ארבע האחרות הן הפטריארכיה של אלכסנדריה (הקופטית), הפטריארכיה של ירושלים  (כיום מפולגת בין השאר בין לטינית ויוונית-אורתודוקסית), הפטריארכיה של קונסטנטינופול והפטריארכיה של רומא. חמש כנסיות אלה היוו את בכנסייה הנוצרית המאוחדת לפני פילוגה במאה ה-11 בין הנצרות הקתולית במערב לבין הנצרות האורתודוקסית במזרח.

 

הכנסייה האנטיוכית היא כנסייה אוטופלית, כלומר, הפטריארך של אנטיוכיה אינו כפוף לבעל סמכות עליונה ממנו בנצרות האורתודוקסית.

 

הכנסייה האנטיוכית טוענת כי היא היורשת הלגיטימית היחידה לקהילה הדתית בראשיתה של הנצרות שהוקמה באנטיוכיה (צפון סוריה של ימינו) על ידי השליחים פטרוס ופאולוס. מולה עומדת כנסייה נוספת הטוענת טענה זו – הכנסייה הסורית-אורתודוקסית (האשורית). הפיצול בין שתי הכנסיות (עוד טרם פילוג הכנסייה הנוצרית), התרחש על רקע הוויכוח על טיבו של ישו בוועידת כלקדון במחצית המאה החמישית (שנת 451)  שבה נקבעה הדוקטרינה הדיופיזיטית, קרי לישו היו שני טבעים שונים, אלוהי וגשמי הנפרדים מהותית אך בלתי-נפרדים ונמצאים בגוף אחד.

 

מקור והפניות

 

המונח מלכיתים משמש לציון מספר כתות נוצריות במזרח התיכון השייכות לנצרות המזרחית הקתולית.  מקור השם הוא במילה הסורית העתיקה "מלכאיא", שפירושה "מלכותי". במקור שימש המונח ככינוי גנאי בעקבות הפיצול החריף שחל בנצרות המזרחית לאחר ועידת כלקדון במחצית המאה החמישית. מתנגדי הוועידה השתמשו בו כדי לציין את אלה שתמכו בהחלטות הוועידה ובקיסרות הביזנטית, ולא ברור באיזו תקופה החלו המלכיתים לכנות את עצמם בשם זה.

 

המלכיתים היו ברובם עירוניים דוברי יוונית שחיו במערב הלבנט ובמצרים, שלא כמו מתנגדי ועידת כלקדון דוברי הסורית והקופטית, שהיו ברובם כפריים.

 

הכנסייה המלכיתית חולקה לשלוש פטריארכיות היסטוריות – אלכסנדריה, אנטיוכיה וירושלים, שהיו כפופות לפטריארך של קונסטנטינופול. מתנגדי ועידת כלקדון מקרב הכנסיות המזרחיות הקדומות ייסדו פטריארכיות משלהם באלכסנדריה (הכנסייה הקופטית אורתודוקסית), ובאנטיוכיה (הכנסייה הסורית אורתודוקסית).

 

החל מאמצע המאה -14 פעלו אנשי דת קתולים בדמשק ובאזורים אחרים, והחלו להמיר בחשאי את הכהונה האורתודוקסית לקתוליות. בתקופה זו הפיצול בין הכנסייה המזרחית למערבית לא היה מוגדר, ומרבית המומרים המשיכו לפעול גם בתוך הכנסייה האורתודוקסית.

 

במחצית המאה ה-18, לאחר מספר מהלכי השתלטות קתולית על הפטריארכיה והכרת האפיפיור בה, הייתה הכנסייה המלכיתית מפוצלת בין האורתודוקסים, שהמשיכו להכיר בסמכותו של הפטריארך של קונסטנטינופול, לבין הקתולים, שהכירו בסמכותו של האפיפיור ברומא. כיום, רק הקבוצה הקתולית ממשיכה לכנות עצמה מלכיתית.

 

כאמור, מאמיני הכנסייה היוונית-קתולית, הקרויים מלכיתים, הם בעלי מוצא מעורב יווני ומזרח-תיכוני ונחשבים, צאצאי ראשוני הנוצרים באנטיוכיה הסורית מן המאה הראשונה לספירה.

 

המלכיתים מגדירים עצמם כ"קתולים מזרחיים מקיימי פולחן ביזנטי" – הם כפופים לאפיפיור ולוותיקן אך זוכים תחת כנפיהם לאוטונומיה פולחנית במסגרתה הם משמרים את המנהגים והליטורגיה שמקורותיהם בנצרות המזרחית קדומה.

 

מספר המשתייכים לכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית נאמד בכ-1.5 מיליון, כמחציתם בארצות המזרח התיכון השונות (בעיקר לבנון, סוריה, ירדן, ישראל והרשות הפלסטינית) וכמחציתם מהגרים מארצות אלה (וצאצאיהם) שנפוצו ברחבי העולם – בעיקר במדינות מערב אירופה, צפון אמריקה ודרום אמריקה.

 

במדינת ישראל היוונים-קתולים הם כיום העדה הנוצרית הגדולה ביותר ומספרם מוערך כ-80,000. הארץ מחולקת לשני מחוזות כנסייתיים.

 

מחוז צפון שבו מתגוררים מרבית היוונים-קתולים בישראל: בערים (שפרעם, נצרת, חיפה, עכו) בכפרי הגליל בהם כולם מלכיתים (פסוטה מעיליא) ביישובים מעורבים אחרים (עילבון, אעבלין, תרשיחא, ראמה, בוקיעה, יפיע וכפר יאסיף) ביישובים בהם רוב מוסלמי מוחלט (בעינה, תורען, דיר חנא, ג'דידה, כפר מכר, סכנין, ריינה, עראבה) בכפר הדרוזים (חורפיש ופקיעין עספיא),

 

מחוז ירושלים שבו מיעוט קטן מאד נמצא בערים ירושלים וביפו.

 

בראש מחוז הפטריארכיה בירושלים עומד סגן (ויקאר) הפטריארך המלכיתי ותוארו הרשמי "הפטריארך המלכיתי (יווני קתולי) של אנטיוכיה ושל כל המזרח, אלכסנדריה וירושלים".

 

הוא אחד מחמישה כהני דת נוצריים הנושאים בתואר "פטריארך אנטיוכיה", והוא כפוף ישירות לאפיפיור. מקום מושב הפטריארכיה כיום בדמשק, סוריה.

 

"הפטריארך המלכיתי (יווני קתולי) של אנטיוכיה ושל כל המזרח, אלכסנדריה וירושלים" החולש גם על הקהילות בבית לחם, ברמאללה, יפו, ובכפרי הרשות הפלסטינית בגדה המערבית

 

מאז שנת 2017 בראש מחוז הפטריארכיה בירושלים עומד הפטריארך יוסוף עבסי. 

 

בראש המחוז הצפוני שכאמור, מספר המאמינים המתגוררים בו גדול באופן ניכר ממספרם במחוז ירושלים, עומד הארכיבישוף של עכו, חיפה נצרת והגליל ומושבו בחיפה.

 

מאז מרס 2019 משמש בתפקיד הארכיבישוף האב יוסף מאתא מהכפר עילבון.

 

מרבית היוונים-קתולים בישראל בצפון הארץ: בערים שפרעם, נצרת, חיפה, עכו; בכפרי הגליל בהם כולם מלכיתים: פסוטה מעיליא וגם ביישובים מעורבים אחרים, עילבון, עוספיה, חורפיש,  תרשיחא, ראמה, בוקיעה, תורען,  יפיע וכפר יאסיף;. קהילות קטנות נמצאות גם ביישובים בהם רוב מוסלמי בעינה, דיר חנא, ג'דידה, כפר מכר, סכנין, עארבה, ריינה מיעוט קטן מאד נמצא בירושלים.

*****

******

הקהילה הנוצרית באל ג'דידה

*****

בג'דידה מתגוררים היום כ-11,000 נפש
הקהילה הנוצרית מונה כ-680  נפש
מתוכם
הקהילה היוונית קתולית מונה כ-300 נפש
בעיקר שלושה בתי אב: מח'ול, כנעני וואטפה
והקהילה היוונית- אורתודוכסית מונה כ-380 נפש

****

הכנסייה היוונית – קתולית גאורגיוס הקדוש
הכנסייה נבנתה בשנת 1876

גאורגיוס הקדוש (מאר ג'ריאס)

גאורגיוס הקדוש שחי בין סוף מאה השלישית וראשית המאה הרביעית הוא קדוש נוצרי הנחשב לקדוש החשוב ביותר בנצרות האורותודוקסית וכך השתמר גם בזרם היווני- קתולי..

 

גאורגיוס הוא הקדוש הפטרון של כמה ארצות: אנגליה, אתיופיה, גאורגיה, מונטנגרו, ליטא וקטלוניה וכן של כמה ערים, ובהן מוסקבה, גנואה ובמברג.

 

החל מן המאה ה-12 נפוצו אגדות, על-בסיס המסופר בחזון יוחנן (פרק י"ב, 7-9) בברית החדשה, שם מתוארת מלחמתו של שר המלאכים מיכאל בתנין. גאורגיוס על-פי האגדה הציל נערה מידי דרקון אכזר והרג את הדרקון.

 

אין מקורות היסטוריים מהימנים המספרים את סיפור חייו של גאורגיוס הקדוש. על פי המסורת והאגדות עליו הוא נולד למשפחה נוצרית בסוף המאה השלישית. אביו היה מקפדוקיה (היום תורקיה) ושירת כקצין צבא. אמו הייתה מלוד. לאחר שאביו נהרג במלחמה חזרה אמו לעיר מולדתה עם בנה, שחינכה בעצמה. גאורגיוס המשיך את דרכי אביו, הצטרף לצבא ועלה בסולם הדרגות. בסוף שנות העשרים לחייו הוא כבר נשא דרגת קצונה והוצב בניקומדיה כחבר במשמר האישי של הקיסר דיוקלטיאנוס.

 

לפי סיפורי הקדושים, בשנת 302 פרסם דיוקלטיאנוס צווים המורים לאסור כל חייל נוצרי בצבא ומחייבים כל חייל אחר להשתתף בפולחן הקיסר ולהקריב קורבן לאלים הרומיים. גאורגיוס הקדוש צווה ליטול חלק בדיכוי הנוצרים אך במקום זאת התוודה כי הוא נוצרי וביקר את החלטת הקיסר. דיוקלטיאנוס ניסה להמיר את דתו של גאורגיוס והציע לו כסף ואדמה כדי שישתתף בפולחן הרומי. גאורגיוס סירב והקיסר ציווה על המתתו בעינויים כבוגד. לאחר עינויים קשים נערף ראשו של גאורגיוס על חומת ניקומדיה ב-23 באפריל 303. הקיסרית אלכסנדרה וכוהן הדת אתנסיוס שצפו בסבלו, השתכנעו ממסירות הנפש שלו והתנצרו גם הם, למרות שידעו כי יוצאו להורג. גופתו של גאורגיוס הובאה ללוד, עיר מולדת משפחתו, ושם הוא נקבר כקדוש מעונה.

 

מקור . הפניות

 

כנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון ( "כניסת מאר ג'ריס") בלוד נבנתה לראשונה בתקופה הביזנטית, נהרסה מספר פעמים והוקמה לאחרונה במאה ה-19. מדי שנה ב-16 בנובמבר מתקיימות בכנסייה "חגיגות גאורגיוס" הקדוש נקראות גם "חג סנט ג'ורג'"  וגם "חגיגות לוד". לפירוט והרחבה ראו לוד, חגיגות גאורגיוס הקדוש בכנסיית סנט ג'ורג'

******

הכנסייה היוונית אורתודוכסית פטריקיוס הקדוש

הקדוש פטריקיוס

הקדוש פטריקיוס חי במהלך המאה השלישית והיה הבישוף של העיר פרוסה (היום ברוסה) שבביתניה באסיה הקטנה ( היום תורכיה) בזמן האמפרייה הרומית הייתה פאגנית.

 

פטריק הקדוש היה אדם בעל הכשרה תיאולוגית רבה. מתפקיד בישוף של בורסה הוא הטיף בגלוי ובאומץ את תורתו של ישוע המושיע והוקיע את טעותם של עובדי האלילים.

 

הוא בחר בשלושה משתפי פעולה, אקקיוס, מננדר ופוליאנוס, שבעזרתם אימצו עובדי אלילים רבים את הנצרות. אולם הדבר הכעיס את כוהני האלילים, שדיווחו עליו למושל העיר יוליוס.

 

באותו זמן היה יוליוס במסע לטיפול במעיינות חמים, והוא נתן פקודה להביא אחריו גם את הבישוף הנוצרי עם עוזריו קשורים בשלשלאות ברזל.

 

לאחר שנשטף במעיינות החמים, יוליוס הקריב קורבן לאלוהיו, וזימן את פטריקיוס הקדוש ואת שאר האסירים.

 

השליט ניסה בתחילה ללא הצלחה בוויכוחים תיאולוגיים לשכנע את פטריק שמשיח אינו אלוהים. הוא דרש מהם להקריב קורבן לאלים הפגאניים, תוך איום בעונשים במקרה של סירוב.

 

הקדוש פטריקיוס השיב על כך: "אני נוצרי ואני סוגד לאל האמיתי האחד, ישוע המשיח, אשר ברא את השמים ואת הארץ ואת המעיינות החמים הללו לטובת האנושות כולה".

 

בפקודת יוליוס השליכו את פטריקיוס הקדוש למעיין החם, ובאמונה איתנה התפלל השהיד לעזרה: "אדוני, ישוע המשיח, עזור לי, עבדך", – והוא נותר ללא פגע.

 

לאחר שראה את הריסוק הדיאלקטי, הורה שליט יוליוס על עריפת ראשם של פטריק ושל משתפי הפעולה שלו אקסיוס, מננדר ופולינאוס

 

מקור 

הכנסייה נבנתה 1896 ביוזמת הבישוף פטריקיוס מעכו
על משבצת קרקע (דונם) שתרם מוסטפה קאסם ערובי 

כהן הדת של הקהילה היוונית -אורתודוכסית
מסוף שנת 2021 הוא אבונה אליאס עאווד מאעבלין
לפניו משנת 1957 ועד 2015 כהן הדת היה ג'ריס קאסיס 

 

******

הקהילה הנוצרית באל מכר 

******

באל-מכר מתגוררים היום כ-11,000 נפש
הקהילה הנוצרית מונה כ-950  נפש
מתוכם
הקהילה היוונית קתולית מונה כ-630 נפש
והקהילה היוונית- אורתודוכסית מונה  כ-300 נפש

****

****

הכנסייה היוונית – קתולית אנטוניס הקדוש
הכנסייה נבנתה בשנת 1905

כהן הדת מקריוס ג'ריס מאז שנת 2018
קודמו היה אבונה אכרם דאוד 1978 – 2018

אנטוניוס הקדוש

אנטוניוס הגדול (נולד בשנת 251 לערך – נפטר כנראה בשנת 356), הוא קדוש נוצרי הידוע גם כאנטוניוס אב המנזר  או , אנטוניוס הקדוש ממצרים או , אנטוניוס הקדוש מן המדבר, או אנטוניוס אב כל הנזירים.

 

אנטוניוס הגדול היה נזיר מצרי שהשתייך לקבוצת נזירים שנקראה האבות המדבריים במאה השלישית ורביעית. מרבית הידוע על אנטוניוס הקדוש מגיע מכתביו של אתנסיוס הראשון מאלכסנדריה, ספר שנכתב אחרי מותו של אנטוניוס ותורגם ללטינית בשנת 374 על ידי אווגריוס מפונטוס.

 

אנטוניוס נחשב כקדוש בכל הכנסיות שמעמד הקדוש קיים בהן.

 

מקור, הרחבה והפניות

******

הכנסייה היוונית אורתודוכסית מאר אליאס
הכנסייה נבנתה באמצע המאה ה-16
כהן הדת יעקובוס אבו עאקל מאז שנת 2013

אליהו הנביא במסורת הנוצרית
והאמונה שיוחנן המטביל מזוהה אתו

כידוע, אליהו הנביא פעל בזמן אחאב מלך ישראל. הוא נודע במאבקיו באחאב ובאשתו הצידונית איזֶבֶל. בספר מלכים מצטייר אליהו כנביא נחוש שלא חשש מהמלך. הוא נודע בגרימת בצורת על עם ישראל בשל עבודת האלילים, הרג המוני (יש אומרים טבח) של נביאי הבעל בכרמל, התוכחה שהטיח באחאב על שחמד את כרמו של נבות היזרעאלי ועלייתו בסערה השמימה.

 

על פי הברית החדשה, בבשורות (מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן) מתארות את קורות חייו, מותו ותחייתו של ישוע הנוצרי דמותו, יוחנן המטביל המבשר על בוא המשיח מזוהה עם אליהו הנביא.

 

ההסתמכות המקראית היא על נבואת הנביא מלאכי על אליהו הנביא שיגיע לפני בוא יום ה' הגדול והנורא ויטיף לתשובה. "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא–לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יְהוָה, הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל-אֲבוֹתָם–פֶּן-אָבוֹא, וְהִכֵּיתִי אֶת-הָאָרֶץ חֵרֶם" (ספר מלאכי, פרק ג, 23 -24) . לפי הנצרות נבואה זו מזוהה עם יוחנן המטביל שבואו קדם להגעתו של ישוע המשיח.

 

בפסוקים נוספים בברית החדשה מצוין כי ישוע אמר כי אליהו הנביא ויוחנן המטביל הם אותה דמות. כך "וְאִם תִּרְצוּ לְקַבֵּל הֲרֵי הוּא אֵלִיָּהוּ הֶעָתִיד לָבוֹא" (ספר הבשורה על פי מתי י"א 14) "שְׁאָלוּהוּ הַתַּלְמִידִים: "מַדּוּעַ זֶה אוֹמְרִים הַסּוֹפְרִים כִּי אֵלִיָּהוּ צָרִיךְ לָבוֹא תְּחִלָּה?" הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אֵלִיָּהוּ אָמְנָם יָבוֹא וְיָשִׁיב אֶת הַכֹּל,(מלאכי ג' כג') אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם שֶׁאֵלִיָּהוּ כְּבָר בָּא וְלֹא הִכִּירוּהוּ אֶלָּא עָשׂוּ בּוֹ כִּרְצוֹנָם; כָּךְ גַּם בֶּן-הָאָדָם עָתִיד לִסְבֹּל מִיָּדָם." אָז הֵבִינוּ הַתַּלְמִידִים כִּי עַל יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל דִּבֵּר אֲלֵיהֶם" (ספר הבשורה על פי מתי  י"ז 10–13) וגם "רַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָשִׁיב אֶל יהוה אֱלֹהֵיהֶם, וְיֵלֵךְ לְפָנָיו בְּרוּחַ אֵלִיָּהוּ וּגְבוּרָתוֹ, (מלאכי ג' א') לְהָשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים,(מלאכי ג' כד') וְסוֹרְרִים אֶל תְּבוּנַת הַצַּדִּיקִים, לְהַכְשִׁיר עַם מוּכָן לַיהוה (הבשורה על פי לוקס א' 16-17).

 

על פי המסורת הנוצרית, בתיאור אירוע ההשתנות (טרנספיגורציה), שהיה אירוע מכונן בחייו של ישוע, שבמהלכו השתנה על פסגת הר (לפי האמונה הר תבור) והציב אותו במעמד שווה למשה ולאליהו שעמם הוא נראה מדבר. ההשתנות אישרה שוב את מעמד ישוע כבן האלוהים, כפי שאושר בבת קול שנשמעה במהלך האירוע.

 

******

סוף דבר

*****

היה זה סיור
מעניין, ומרתק מאוד

****

התרשמנו מאוד מהכנסיות שקיימות שנים רבות
ומשמרות את אופיה של הכנסייה המזרחית

***

למדנו לא רק הקהילות
אלא גם הקדושים של הכנסייה

****

הסיפורים האישיים של כהני הדת היו מרתקים 

*****

שמחנו שאבונה סאבא חאג'
ארגן את הביקור, תאם אותו, הוביל אותנו וגם 
והוסיף מידע. 

*****

הפגישה עם כהני הדת
ועם אנשי הקהילות
הייתה מלבבת ונעימה.
שמחנו שהם פתחו את דלתות הכנסיות
ובעיקר פתחו את ליבם,
הרעיפו אהבה
וריתקו אותנו בדבריהם

*****
נודה לכל אלה שתרמו להצלחת הביקור:
המארגן
אבונה סאבא חאג'
והמארחים:
אבונה נאסר קאסיס,
אבונה יעקובוס אבו עקל,
אבונה מקריוס ג'ריס,
מר גדעון ואטפה,
גב' אניסה ואטפה
ומר יוסוף קאסיס
וחברי
שהיוו גם הפעם
קבוצה מלוכדת ומתעניינת

******

אלה הדברים שכתבו החברים על הטיול

 

תודה מקרב לב לאבונה סאבא שהתגייס והתמסר לארגן את הסיור בג'דידה, מכר ובשעב. בלעדיו סיור זה לא יכל להתקיים. תודה על החום שאתה ועמיתיך כהני הדת שפגשנו הקרנתם והלבביות שהרעפתם עלינו. תרומתכם להבנת המיעוט הנוצרי לא תסלוא בפז. אנו מחזקים את ידיך ומקווים ובטוחים שתמשיך ללוות אותנו למקומות נוספים כדי להעמיק את הידע על המיעוט הנוצרי ביישובי הגליל.

 

אני מודה מאד על ההזדמנות לסייר ולטייל, להקשיב ולראות וללמוד על אוכלוסייה, שחיה ביננו, כל החיים, ואנחנו כל כך מעט יודעים עליה, וכל כך מעט נפגשים עם התרבות והמסורת והאנשים הטובים והראויים, שמלמדים אותנו פרק חשוב בהסטוריה של כולנו ובחיי מיעוט שבמיעוט בארץ, ובהיאחזות באמונה ובדת ובמנהגים, שלאורם הם חיים ובהם הם מאמינים כל חייהם. אותי זה מרתק ! תודה לאבונה סבא, על הארגון הטוב ועל הידע הרב שמשפיע עלינו ועל נוכחותו וחברתו הטובה !

 

ושוב אתמול היה זה יום מיוחד ומיוחד!" חשיפה מעניינת עם סיפור מדהים של קהילות שלא ניתן היה ללא הדרך המיוחדת שלך עמירם לפגוש, ולהיחשף אליהם. תודה לך ותודה גדולה לאבונא סאבא על הזכות שניתנה לי להיות שותף לביקור.

 

אתמול היה לנו עוד סיור מרתק ומלמד אחד מיני רבים על שכנינו הערבים הנוצריים בישראל. ישובים ואתרים שבלי עמירם הבלתי נלאה , (שלא מתעייף אף פעם )שבלעדיו לא היינו מגיעים אליהם וחברינו אבונא סבא שליווה אותנו והכיר לנו את הכנסיות ואת אחיו כהני הדת.
וכמו תמיד חבורה שכיף לפגוש אותה. תודה רבה לכולכם. להתראות בסיורים הבאים.

 

עמירם , אני רוצה להודות לך ולאבונה סאבא על ארגון סיור למופת בג'דדה ובמכר . המפגש עם מנהיגי הקהילה הנוצרית הכנסת האורחים הנפלאה והאינפורמציה שקיבלנו מכוהני הדת אפשרה היכרות חשובה ומעמיקה עם הקהילה הנוצרית ביישובים אלה. הביקור בכנסיה בשעב היה מרגש במיוחד…

 

עמירם אתה יחד עם אבונה סאבא ואנשי הקהילות הנוצריות, מצליחים להעביר לנו את "הסיפור" של המיעוט הנוצרי בתוך החברה הערבית שהוא מיעוט שבמיעוט. המיידע היסטורי ועכשווי שהועבר בסיור לא היה ידוע לי בפרטים ועתה נחשפתי אליו. חזק ואמץ !

 

אני מבקש להודות לך אבונה סאבא על חוויה מיוחדת על יום נפלא של לימוד, והיכרות, עם אנשים נפלאים מיוחדים, התורמים להבנה לסובלנות לחברה בה אנו חיים, המון המון תודות.

תשובת אבונה סאבא לדברים 

מדהים מה שכתבתם ומאוד מרגש אותי. לא עשיתי הרבה. זה מוכיח עד כמה שתרומה קטנה מכל אחד מאתנו כמה היא יכולה להיות חשובה לאחרים וכמה היא יכולה לחולל אצל אחרים. תודה לכם על המילים היפות ועל ההערכה זה מעודד אותי לתת יותר… נהיה בקשר… להתראות חברים ❤️🌹🙂