מדי שנה ב-16 בנובמבר מתקיימות בכנסיית גאורגיוס הקדוש שבלוד חגיגות גאורגיוס הקדוש נקראות גם "חג סנט ג'ורג'"  ובשנים האחרונות ניתן להם השם "חגיגות לוד". 

 

גאורגיוס הקדוש שחי בין סוף מאה השלישית וראשית המאה הרביעית הוא קדוש נוצרי הנחשב לקדוש החשוב ביותר בנצרות האורותודוקסית.

 

גאורגיוס הוא הקדוש הפטרון של כמה ארצות: אנגליה, אתיופיה, גאורגיה, מונטנגרו, ליטא וקטלוניה וכן של כמה ערים, ובהן מוסקבה, גנואה ובמברג.

 

החל מן המאה ה-12 נפוצו אגדות, על-בסיס המסופר בחזון יוחנן (פרק י"ב, 7-9) בברית החדשה, שם מתוארת מלחמתו של שר המלאכים מיכאל בתנין. גאורגיוס על-פי האגדה הציל נערה מידי דרקון אכזר והרג את הדרקון.

 

אין מקורות היסטוריים מהימנים המספרים את סיפור חייו של גאורגיוס הקדוש. על פי המסורת והאגדות עליו הוא נולד למשפחה נוצרית בסוף המאה השלישית. אביו היה מקפדוקיה (היום תורקיה) ושירת כקצין צבא. אמו הייתה מלוד. לאחר שאביו נהרג במלחמה חזרה אמו לעיר מולדתה עם בנה, שחינכה בעצמה. גאורגיוס המשיך את דרכי אביו, הצטרף לצבא ועלה בסולם הדרגות. בסוף שנות העשרים לחייו הוא כבר נשא דרגת קצונה והוצב בניקומדיה כחבר במשמר האישי של הקיסר דיוקלטיאנוס.

 

לפי סיפורי הקדושים, בשנת 302 פרסם דיוקלטיאנוס צווים המורים לאסור כל חייל נוצרי בצבא ומחייבים כל חייל אחר להשתתף בפולחן הקיסר ולהקריב קורבן לאלים הרומיים. גאורגיוס הקדוש צווה ליטול חלק בדיכוי הנוצרים אך במקום זאת התוודה כי הוא נוצרי וביקר את החלטת הקיסר. דיוקלטיאנוס ניסה להמיר את דתו של גאורגיוס והציע לו כסף ואדמה כדי שישתתף בפולחן הרומי. גאורגיוס סירב והקיסר ציווה על המתתו בעינויים כבוגד. לאחר עינויים קשים נערף ראשו של גאורגיוס על חומת ניקומדיה ב-23 באפריל 303. הקיסרית אלכסנדרה וכוהן הדת אתנסיוס שצפו בסבלו, השתכנעו ממסירות הנפש שלו והתנצרו גם הם, למרות שידעו כי יוצאו להורג. גופתו של גאורגיוס הובאה ללוד, עיר מולדת משפחתו, ושם הוא נקבר כקדוש מעונה.

 

חגיגות אלה מתחילות ערב קודם, ב-15 בנובמבר, במיסה חגיגית שנערכת בכנסייה ועליה ניתן לקרוא בתיעוד לוד, חגיגות גאורגיוס הקדוש בכנסיית סנט ג'ורג' (נובמבר 2019)

.

בבוקר 16 בנובמבר מגיעים לכנסייה אלפי מאמינים, הפוקדים את קברו של הקדוש ומשתתפים במיסה שנערכת על ידי הפטריארך  של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים.

 

המאמינים המגיעים לכנסייה הם בני העדה היוונית – אורתודוכסית,  רובם תושבי לוד, רמלה ויפו ואחרים ממקומות אחרים מירושלים, חיפה, הגליל וגם משטחי הרשות הפלסטינית.

 

עד לפני שנתיים הגיעו למקום צליינים בני הנצרות האורתודוכסית מרוסיה, גיאורגיה, רומניה, יוון וקפריסין.

 

השנה הגעתי ללוד פעמיים, בשעת ערב ביום שני 15 בנובמבר 2021 ולמחרת, בשעת בוקר ביום שלישי 16 בנובמבר 2021

 

גם בערב וגם בבוקר נכחתי במיסת החג. לפניה ואחריה הסתובבתי בין החוגגים בתוך הכנסייה באזור שמחוץ לה.

 

לקראת הצהרים צפיתי במצעד של שבטי חניכי הצופים הערבים מלוד, רמלה ובית ג'אלא שבתחום הרשות הפלסטינית

 

המצעד החל מהרחבה הסמוכה לבניין העירייה בקצה הדרומי של שדרת צה"ל (שנבנתה בעיר בתקופת השלטון הבריטי).

 

המצעד התנהל הייתה לאורך השדרה  עד מתחם הכנסייה.

 

עניין רב  היה לי לצלם שעות רבות ו"היבול", כמו לפני שנתיים היה של מאות צילומים ומותכם בחרתי את אלה ההתרחשויות וואלה של האנשים הרבים שראיתי.

******

יום שני בערב

*****

*****

******

יום שלישי בבוקר

*****

*****

******

*****
מצעד שבטי הצופים הערביים:
שבט הצופים האורתודוכסים לוד
שבט הצופים המוסלמים לוד,
שבט הכנסיה הלטינית רמלה,
שבט הצופים האורתודוכסים רמלה,
שבט הצופים האורתודוכסים בית ג'אלא

*******

סוף דבר

*****

הייתה זו חוויה מעניינת ומרתקת
למרות שזו פעם שניה שהגעתי אליה

*****

שמחתי להיחשף לחגה המיוחד
של הקהילה הערבית אורתודוכסית
שהפך במשך השנים לחג
של ערביי לוד ורמלה נוצרים ומוסלמים

*****

התרשמתי מאוד מהדבקות של
המאמינים המגיעים לחגיגות מקרוב ומרחוק

****

שמחתי לפגוש שוב את כהני הדת
אבונה קוסטנטין מיפו
ואבונה גבריאל נאדף מיפיע
ודרכם להכיר עוד כמה כהני דת נוספים
****

מצעד שבטי הצופים
היה מרשים
ודרכו ניכר כי בחינוך הילדים והנוער
מושקעים משאבים רבים 

*****

חבל מאוד שקהל מצומצם הגיע למקום.

****

משרד התיירות ועיריית לוד
חייבים לעשות יותר בפרסום האירוע
ולהפוך אותו למנוף לפיתוח התיירות בעיר!!

****

חבל מאוד מאוד שאירוע זה זוכה
להתעלמות מוחלטת ואפשר  לומר מבישה
של התקשורת הישראלית.

אז האם בגלל שזה אינו חג של היהודים ?!

******

תודה לאלי אבוטבול מלוד
שקישר ביני ולאנשי הקהילה:
דאוד קרקר, סלים מונייר וג'ורג' קרקר
שאירחו אותי לפני, תוך כדי ואחרי החגיגות !!