נצרת, בית הספר הבפטיסטי14 בספטמבר 2023

 

מיזם יישובי המיעוט הנוצרי בישראל החל בשלהי שנת 2019. מאז עד קיץ 2022 למעט הסגרים בגלל מגפת הקורונה, ביקרתי לבד וגם עם מספר עמיתים וחברים בערים המעורבות וביישובי המיעוטים בהם נמצאות קהילות הנוצרים דוברי ערבית.

 

השלב האחרון של מיזם זההמסע להכרת העיר נצרת וראו הפן הנוצרי של העיר נצרת – כללי, ריכוז, סיכום ביניים וכוונות להמשך החל בקיץ 2022 והתנהל עד סתו 2022, לאחר הפסקה נמשך החל מקיץ 2023.

 

ביום רביעי 13 בספטמבר 2023 הגעתי לביקור בבית הספר הבפטיסטי בנצרת.

 

ביקור זה היה בעצם המשך לביקור קודם במקום ב-20 באוגוסט 2023 הקהילה הבפטיסטית המקומית נצרת

 

המארח בביקור זה הוא בוטרוס מנסור המנהל תפעולי/מנהלי של בית הספר התיכון הבפטיסטי.

בתחילת השיחה בוטרוס סיפר לי מעט על עצמו.

בוטרוס מנסור (1965) נשוי לעביר ולהם שלושה ילדים עטאללה (רופא), למא (מסיימת דוקטורט במדעי החברה באוקספורד) ומאי (סטודנטית לכלכלה אוניברסיטת חיפה).

 

בוטרוס משתייך לקהילה הבפטיסטית המקומית בנצרת והיה אחד ממיסדיה.

 

הוא בנם של הסופר והעיתונאי עטאללה מנסור (ג'יש) ואמו אוולין גרייב (כפר כנא) בוגרת המחזור הראשון בבית הספר הבפטיסטי (1955) שהייתה שנים רבות מורה לכתה א' ובהמשך מורה לאנגלית.

 

בגיל שנתיים (1967) עברה משפחתו לירושלים (ואדי ג'וז) בעקבות עבודת אביו כעיתונאי הארץ בירושלים המזרחית ובגדה המערבית ושם נולדו אחיו בדר (1968) ואחותו סמר (1971).

 

בגיל שש (1971) עברה משפחתו לאוקספורד בממלכה המאוחדת בעקבות לימודיו של אביו באוניברסיטה בעיר. שם למד בכיתה א' וב'.

 

בשנת 1973 משפחתו חזרה לארץ והשתקעה בנצרת. אביו היה לסופר עיתון הארץ בגליל. הוא למד בבית הספר הבפטיסטי יסודי ותיכון וסיים בגרות במגמה פיסקילית (1983). בזמן זה עבר לזרם הבפטיסטי ולדבריו "קבלתי את ישוע המושיע האישי שלי".

 

לאחר סיום לימודיו בבית הספר הבפטיסטי, התחיל ללמוד כלכלה באוניברסיטת חיפה (1983) ואחר עבר לאוניברסיטה העברית בירושלים המשיך ולמד לסירוגין משפטים (1984 – 1991). את התמחותו עשה בבית המשפט המחוזי בנצרת אצל השופט המנוח אברהם אסא והמשיך במשרדו של עו"ד ישראל ענבר. לאחר שהוסמך כעורך דין (11/1993) המשך בתחילה במשרד עו"ד ישראל ענבר ואחר כך במשרדו ביפיע. בשנת 1994 המשיך למשרד עו"ד ג'מיל אליאס ושם עבד תשע שנים (עד 2003).

 

במהלך עבודתו מונה לחבר הנאמנים של בית הספר הבפטיסטי בזמן שמנהלו היה פואד חדאד. בהמשך הזמן בעקבות הצעתו של מנכ"ל בית הספר פואד חדאד התמנה למנהל הכללי של בית הספר לאחר פרישת מר חדאד. תחומי אחריותו היו כלכלה, יחסי ציבור, גיוס כספים והפעלת המערך התומך והלוגיסטי של בית הספר. תואר תפקיד שונה בשנת 2020 ל-מנהל תפעולי של בית הספר.

 

בנוסף לאלה בוטרוס הינו חבר "המזכירות הכללית של בתי הספר הנוצרים" (מאז 2015) והיה לו תפקיד מרכזי במהלך השביתה הגדולה של בתי הספר הנוצריים ב-2015.

 

הוא משמש יו"ר כנס הכנסיות האוונגליות בישראל (מאז 2018).

 

בוטרוס מפרסם מאמרים וספרים בערבית, אנגלית ועברית בנוסף להרצאות שנתן על חיי הנוצרים בארץ . הוא פירסם שני ספרים באנגלית בארה"ב וכן שני ספרים בערבית בנוסף למאמרים רבים ובכללם מספר מאמרים בעיתון "הארץ".

 

בהמשך השיחה בוטרוס סיפר על בית הספר הבפטיסטי.

 

בהפסקת הלימודים יצאנו יחד לצלם מעט בחצר בית הספר ולחדר המורים ושם פגשנו את גב' אן חדאד מנהלת בית הספר היסודי ואת גב' מימי ברוקשייר מארצות הברית חברת הארגון הבפטיסטי "חברת ידידי נצרת" התומך בבית הספר.

 

כמו כן נפגשנו עם ד"ר עזיז דעים מנהל בית ספר התיכון.

 

אחר כך המשכנו בוטרוס ואני ושוחחנו על הקהילות האוונגליות בישראל ועל בתי הספר הכנסייתיים.

 

להלן מובא מידע אודות בית הספר עליו למדתי מאתר בית הספר ומהשיחה עם בוטרוס מנסור ומעט צילומים.

 

*

*

מעט אודות הזרם הבפטיסטי 

הבפטיזם (Baptism) הוא זרם אוונגלי של הנצרות הפרוטסטנטית הדוגל בטבילה מלאה במים של המאמין המבוגר לאחר שקיבל על עצמו מרצונו את האמונה הנוצרית. בניגוד לזרמים פרוטסטנטיים אחרים, הבפטיסטים אינם מאמינים בתקפות הטבילה של המאמין כתינוק. נוצרי הרוצה להצטרף לשורותיהם מחויב בטבילה מחודשת, לאחר שהביע רצון לטהר את עצמו מעוונותיו, ולהיכנס לעול האמונה.

 

תנועות בפטיסטיות ראשונות החלו להופיע באנגליה כבר במאה השבע עשרה בהשפעת התנועה האנבפטיסטית. חלק מהתנועות הבפטיסטיות, בהנהגתו של ג'ון סמיית', דגלו באמונה בחופש רצון, וחלק דגלו בגזרה קדומה לפי הדוקטרינה הקאלוויניסטית. שתי הקבוצות, כמו קבוצות דתיות אחרות נרדפו על ידי שלטונות אנגליה עד שנת 1689.  השלטונות נקטו נגד הבפטיסטים בחוק שנחקק נגד הדונאטיזם, קבוצה דתית שדגלה בגישה שנוצרים שהתכחשו לאמונתם צריכים לטבול מחדש, שכן טבילתם הראשונה בטלה, ובכך נמצא דמיון בין שתי הקבוצות. מהלך המאה השמונה עשרה והתשע עשרה התקרבו דוקטרינות שתי הקבוצות בבריטניה עד לאיחודן בשנת 1891.

 

הכנסייה הבפטיסטית התפשטה מאנגליה לארצות אחרות, בראש ובראשונה לאמריקה, שם הוקמה הכנסייה הבפטיסטית הראשונה כבר בשנת 1639. בשנת 1832 הוקמה כנסייה בפטיסטית ראשונה באיטליה, בשנת 1834 בגרמניה ובשנת 1888 בספרד. במהלך המאה התשע עשרה המשיכה הכנסייה להתפשט באירופה וברוסיה ובארצות הברית. הכנסייה הבפטיסטית החלה בפעולות המיסיון הנוצרי ברחבי העולם החל ב-1792. מיסיונרים בפטיסטים פעלו משנה זו והלאה בהודו, אפריקה וסין.

 

כיום מרכז הכוח של הכנסייה הבפטיסטית הוא באמריקה הצפונית, שם מספרם מוערך בעשרות מיליונים. קהילות גדולות נוספות קיימות ברוסיה ובאנגליה וגם בישראל.

ראשית הזרם הבפטיסטי בישראל

מקור הסקירה להלן הספר שנכתב בערבית על ידי אינג' בדר מנסור
"תולדות הכנסייה הבפטיסטית בארץ הקודש בשנים 1867-1950",
וראו סקירה על הספר

הזרם הבפטיסטי בישראל התפתח בעשור הראשון של המאה העשרים וגובש בשנת 1923 על ידי מועצת המיסיון הבינלאומית של ועידת הבפטיסטים הדרומית, שתמכה בו עד 1991. מאז, אגודת הכנסיות הבפטיסטיות בישראל (ABC) משמשת ארגון הגג של שבע עשרה קהילות הבפטיסטים הכוללות כ-1000 מאמינים שעברו את תהליך הטבילה ובסך הכל כ-3,000 חברים.

 

הקהילה בפטיסטית הראשונה הוקמה באמצע המאה התשע עשרה בשכם אך חדלה להתקיים לאחר מספר שנים. מייסד הזרם הבפטיסטי בארץ הקודש הוא שוקרי מוסא שהשתייך לקהילה הנוצרית הקטנה בצפת ושהיה יווני – קתולי. הוא חווה את ההשפעות המעשיות של ירידת קרנה והיחלשותה של האימפריה העות'מאנית שבאה לידי ביטוי באכזריות הגוברת של השליטים המקומיים כלפי האוכלוסייה הערבית, בשילוב עם חוסר יכולתם למנוע עוני, מחלה ותחושת ייאוש לגבי העתיד. בשנת 1909 כמו רבים מהערבים הנוצרים בארץ ישראל, סוריה, לבנון, היגר לארצות הברית ובנה את ביתו בטקסס. במהלך ביקוריו בקהילות בפטיסטיות שונות בארה"ב פגש את ד"ר לי סקארבורו, אחד החוקרים הבפטיסטים הידועים ביותר של התקופה. הוא התרשם ממנו והחליט להיות בפטיסט. בשנת 1910 הוטבל על ידי הכומר הבפטיסטי הדרומי המפורסם ג'ורג' וו. טרוט, הכומר של הכנסייה הבפטיסטית הראשונה. שוקרי מוסא שינה את כוונותיו, שוכנע והאמין שעליו לחזור לארץ ישראל ולהפיץ את האמונה של הזרם הבפטיסטי. מוסא חזר לצפת ובמאי 1911 הטביל את ראש הקהילה בצפת בואדי אל-לאימון (נחל עמוד). מאוחר יותר באותה שנה עבר מוסה שוקרי לנצרת וייסד בה הכנסייה הבפטיסטית הראשונה בארץ ישראל.

 

בשנת 1922, מועצת המיסיון של ועידת הבפטיסטים הדרומית בארצות הברית אימצה את אנשי הזרם הבפטיסטי בארץ ישראל בלבנון, וייסדו את 'שליחות המזרח הקרוב'. ארגון זה כלל את הקהילות בפטיסטיות שהוקמו בנצרת (1912), ביירות (1895), רשיע וכפר משקי (1899). בשנת 1923 הגיעו המיסיונרים האמריקאים הראשונים ג'יי וואטס ו-F.B. פירסונס לתמוך בקהילה הבפטיסטית. בשנת 1924 באמצעות תרומה נדיבה ממר וגברת בוטמס מטקסיקנה, על גבול טקסס וארקנסו, רכשה הקהילה הבאפטיסטית בנצרת, משבצת קרקע בסמוך לבאר מרים עליה נבנתה הכנסייה הבפטיסטית הראשונה בנצרת שנחנכה בשנת 1926 וקיימת עד היום.

המשך התפתחות הזרם הבפטיסטי בישראל

מוסה שוקרי נחשב כמטיף מוכשר וכמנהיג כריזמטי שזכה לכבוד והצלחה לאחר שהתמודד עם לעג ובוז ראשוניים. מותו בטרם עת, בשנת 1928 היה לטראומה לכנסייה. ממשיכו, לואי חנה, הבפטיסט הראשון בצפת, נכנס לתפקיד ראש הקהילה בנצרת עד 1937, כשהוא נתמך באופן פעיל על ידי אלמנתו של מוסה – מונירה. הכנסייה בנצרת המשיכה לצמוח וכללה מאות מאמינים, הוקם 'בית ספר גדול של יום ראשון' והוקמה קהילה גם בכפר כנא. במקביל, מיסיונרים בפטיסטים החלו לפעול בירושלים ותל אביב, בעיקר בקרב היהודים שהגיעו לארץ ישראל בשנות ה-30'. בשנת 1933 הוקמה קהילה בירושלים ושנת 1936 הוקמה קהילה בחיפה.

 

בזמן מלחמת העולם השנייה נאלצו המיסיונרים האמריקאים לעזוב את הארץ. עזיבתם ערערה את הקהילות הבפטיסטית, שהיו תלויות בהם ובכספים שהגיעו מקהילות הבפטיסטים הדרומיים בארצות הברית. בית הספר הבפטיסטי של נצרת, שהוקם רק בשנת 1935 כשירות לקהילה הערבית נסגר בשנת 1941. הבפטיסטים מנצרת המשיכו לקיים שירותים בהנהגה מקומית.

 

בתום המלחמה בשנת 1945, הורשו מיסיונרים בפטיסטים לחזור לארץ, ובנצרת נבנה בית יתומים עבור הקהילה. עם תום המלחמה בשנת 1948, חלק הקהילות הבפטיסטיות התפרקו. בין מאות אלפי הפליטים היו גם בפטיסטים ומאמינים אוונגליסטים אחרים מהקהילות בנצרת ובחיפה. כמה מהם הפכו להיות מנהיגי הפליטים בלבנון ובירדן. בנצרת עצמה עסקה הקהילה המצומצמת בחלוקת מזון לפליטים בעיר רובם מוסלמים מהכפרים הסמוכים. בשנת 1950 הגיע לארץ הכומר המיסיונר ד"ר דווייט בייקר. במסגרת פעילותו גדלה הקהילה בנצרת והצטרפו אליה מאמינים חדשים. מוסדות החינוך של הקהילה כמו בית היתומים חזרו לעבוד, ובבית הספר הבפטיסטי בנצרת שנפתח מחדש בשנת 1948, סיים המחזור הראשון.

 

בשנות ה-50' וראשית שנות ה-60' הקהילה הבפטיסטית בישראל החלה לגדול. בשנת 1960, הכומר פואד סכניני הוסמך בכנסייה הבפטיסטית של נצרת. אז הוקמו קהילות בכפרי הגליל בכפר כאנה, טורען, עילבון, ראמה ועכו. הכנסייה הבפטיסטית בחיפה הוקמה מחדש בשנת 1965.  בשנה זו הוקמה 'האגודה של הכנסיות הבפטיסטיות בישראל' (ABC) שכללה את הקהילות בירושלים, נצרת, כנא, טורעאן, עילבון, עכו וגם וכפר הבפטיסטים.

 

ראשיתו של כפר הבפטיסטים הייתה בשנת 1953. אז נרכשה חווה ליד העיר פתח תקווה במרכז הארץ על ידי הבפטיסטים כדי להקים קהילה יהודית נוצרית חקלאית, אך התוכנית לא הצליחה. בשנת 1955 בית היתומים ג'ורג' וו. טרוט עבר לשם מנצרת ובית ספר מקצועי הוקם שם. בית היתומים, ומאוחר יותר בית הספר, שניהם נסגרו בשנות ה-60'. היום כפר הבפטיסטים מרכז התכנסות למאמינים, בין אם מרקע נוצרי או יהודי

 

בשנת 1967 הקהילות הבפטיסטיות בישראל יצרו קשר עם כנסיות בפטיסטיות במזרח ירושלים, בית לחם ורמאללה, ועזה וסייעו להן. קהילות אלה לא הצטרפו לאגודת הכנסיות הבפטיסטיות בישראל, אבל שמרו על קשר הדוק עם הבפטיסטים הערבים בישראל .

 

מסוף שנות ה80' הוקמו קהילות בפטיסטיות חדשות.

 

הקהילה הבפטיסטית המקומית בנצרת היא הכנסייה הבפטיסטית הגדולה בישראל כיום עם כ-80 חברים ומתכנסת באודיטוריום של בית הספר הבפטיסטי נצרת.

אודיטוריום בית הספר המשמש בימי ראשון וחג מקום התכנסות של הקהילה המקומית בנצרת

בית הספר הבפטיסטי נצרת
(NBS) Nazereth Baptist School 

 

המקור הסקירה להלן והרחבה אודות בית הספר

גאוות הבפטיסטים בישראל הוא בבית הספר הבפטיסטי בנצרת (NBS) יש המגדירים אותו "היהלום שבכתר".

 

זה בית הספר האוונגליסטי היחיד בישראל כיום כולל כיום כמעט אלף תלמידים: הגן 65 ילדים, בית ספר יסודי מכיתה א' עד כיתה ח' 594 תלמידים ו302 תלמידי בית ספר תיכון מכיתה ט'  ועד כיתה י"ב.

 

זהו מוסד חינוכי נוצרי המבוסס על התורה והאמונה הנוצרית והתנ"ך לכל חברי הקהילה שהוא משרת ללא הבדל דת, גזע או מין.

 

מבין תלמידיו 80% הם נוצרים ו-20% הם מוסלמים. כ-50% מהתלמידים הם מהעיר נצרת כ-40% תושבי נוף הגליל ובעיקר ממשפחות מבוססות מהמעמד הביניני גבוה ו-10% הם מהיישובים ליד נצרת (יפיע, כפר כנא, טורען, משהד)

 

לבית הספר הבפטיסטי בנצרת יש סגולות משלו כמו בתי ספר אחרים בכנסייה.

 

הוא אחד מבתי הספר הטובים במגזר הערבי בפרט ובמדינת ישראל בכלל.

 

בשנת הלימודים תשפ"ג (2022/23) אחוז הזכאים לבגרות עמד על 98.5%, רק תלמיד אחד מתוך השבעים לא היה זכאי לבגרות. הממוצע של המצטיינים מקרב בוגריו הוא 52% לעומת 14% ממוצע ארצי. בית הספר הבפטיסטי הוא מס' 2 בהצלחה בקרב בתי הספר הכנסייתיים  ומקום 22 ברשימה הארצית.

 

אלפי בוגריו משרתים את הקהילה במקצועות שונים. כמו רבים מבתי הספר כנסייתיים חלק גדול מבוגריו עוסקים ברפואה, הנדסה תחום תעשיית עילית וגם משפטים מקרב בוגרי בית הספר הם שישה שופטים.

 

לבית הספר הבפטיסטי נצרת יש היסטוריה עשירה של מנהיגים שהעניקו שנים רבות מחייהם לבית הספר. הם השפיעו על סטודנטים רבים שהשפיעו על קהילת נצרת, על הקהילות בארץ ובעולם.

בית הספר הבפטיסטי נצרת מסווג במשרד החינוך כבית ספר כנסייתי בקטגוריה "מוכר לא רשמי". הוא פועל במסגרת ארגון ללא מטרות רווח.

 

בית הספר פועל תחת המטרייה של בתי הספר הכנסייתיים במדינת ישראל המוכרים על ידי משרד החינוך.  מתקיים תיאום בין בית הספר לבין "המזכירות הכללית של בתי הספר הנוצרים" בנושאים בעלי עניין משותף בין בתי הספר.

 

העבודה בבית הספר מתבצעת בשיתוף פעולה קבוע עם עיריית נצרת, תוך שמירת החוקים הנוגעים למוסדות החינוך, במסגרת הנחיות חוקי משרד החינוך.

 

בית הספר פועל בשיתוף עמותת "ידידי נצרת" מארצות הברית, שהיא עמותה ללא מטרות רווח.

 

חלק מהתוכניות כמו קייטנות מתקיימות בשיתוף עם קהילות הכנסייה הבפטיסטית של נצרת

בית הספר הבפטיסטי בנצרת (NBS) הוקם כבית ספר יסודי בשנת הלימודים 1935-1936 על ידי הכומר חנה בשוטי, כומר הכנסייה הבפטיסטית בנצרת ונתמך על ידי אגודת "מיסיון המזרח הקרוב" ב"קהילת הבפטיסטים הדרומית בארצות הברית".

 

המטרה העיקרית בהקמת בית הספר הייתה להפיץ את בשורת הנצרות הבפטיסטית באמצעות חינוך.

 

בית הספר שמר על פעילותו הרציפה מאז אותה תקופה, למעט התקופה שבין השנים 1941-1949.

 

כשפרצה מלחמת העולם השנייה בית הספר נסגר.

 

בשנת 1949, לאחר תום המלחמה והקמת מדינת ישראל בית הספר נפתח מחדש על ידי ועידת הבפטיסטים בישראל.

 

במהלך השנים כיהנו בבית הספר כמנהלים כלליים מספר אמריקאים בפטיסטים והם לפי סדר הכרונולוגי הם

 

 Kate Ellen Gruver, Anna Cowan, Dwight Baker, Paul Rowden, Herman Petty, Jim Smith, Dale Thorne, Jean Eller

 

פואד חדד, בן נצרתי, קיבל את תפקיד המנהל והמנהל הכללי בשנת 1991 עד 2004.

 

*

בית הספר הבאפטיסטי נצרת נתמך על ידי חברת ידידי נצרת (Friends of Nazareth – FON)

 

זוהי עמותה רשומה בארצות הברית ומוכרת מס לתרומות ופועלת תחת השם של איגוד משרדי החינוך של נצרת Nazareth Education Ministries Association –  (NEMA).

 

עמותה זו פועלת לתמיכה בבית הספר הבפטיסטי בנצרת באמצעות איסוף תרומות לפרויקטים שונים, לרבות: הכשרת צוות בית הספר והתלמידים לפי הצורך, תמיכה במחנות קיץ (קייטנת בית הספר ומחנות גלגלי הקדר המתקיימים גם יחד עם הכנסייה הבפטיסטית המקומית בנצרת)  ובאמצעות שליחת מתנדבים לעזור במחנות.

 

כמו כן, עמותת ידידי נצרת שולחת קבוצות לביקור בבית הספר ולהעלאת המודעות לצרכי ביה"ס ולעבודה על פרויקטים שונים של בנייה ופיתוח בו.

 

כמו כן, היא תומכת במועדון "גלגל הקדרים" לתכניות חוץ לימודיות בשעות אחר הצהריים בבית הספר.

מזכרת מהאנשים בביקור 

גב' אן חדאד מנהלת בית הספר היסודי

גב' אן חדאד מנהלת בית הספר היסודי וגב' מימי ברוקשייר מארצות הברית חברת הארגון הבפטיסטי "חברת ידידי נצרת" התומך בבית הספר.

ד"ר עזיז דעים מנהל חינוכי/פדגוגי

שני המנהלים

 

סוף דבר,

הלימוד אודות בית הספר הבפטיסטי
היה מעניין ובביקור למדתי עוד.

התרשמתי ממאוד
מבית הספר,
מהמורשת שלו
והצלחתיו.

שמחתי מאוד ללמוד על עוד
מרכיב אחד בפן הנוצרי של העיר נצרת בפרט
והמיעוט הנוצרי בישראל בכלל.

 

הצטערתי לשמוע שבית ספר זה,
כמו בתי ספר הכנסייתיים במדינה,
אינם זוכים לתמיכה הראויה והשוויונית
מצד משרד החינוך
כמו זו הניתנת לבתי ספר במגזר היהודי
שחלקם זוכים לתמיכה רבה במיוחד.
השאלה
מדוע כך הם פני הדברים?,
הרי הם אזרחי מדינת ישראל
עובדים ומשלמים מיסים כמו כולם?

 

 

תודה לך בוטרוס מנסור
על האירוח החם והלבבי
ושיתפתי אותי במידע
אודות בית הספר
ונושאים הנוספים עליהם שוחחנו

 

שמחתי על פגישה קצרה
עם עזיז עדים מנהל בית הספר
וגב' אן חדד מנהלת בית הספר היסודי
וגב' מימי ברוקשייר