חיפה, מנזרי הכרמליטים על הכרמל6 בנובמבר 2019

 

במסגרת פרויקט "נוצרים בחיפה" שמטרתו לימוד אודות הקהילות הנוצריות, הכנסיות והמנזרים והמוסדות השונים והביקור במקומותיהם, ביקרתי ביום שלישי (29/10/2019) גם במספר מתחמים של הכנסייה הקתולית. 

 

הנזיר הכרמליטי  האב פרנצסקו ניגרל ראמוס, ששמו בקרב אנשי העידה לטינית אבונה פקו, איתו הסתובבתי במתחם הלטיני בשדרות המגינים המשיך ונסע איתי לבקר בשני מנזרי הכרמיליטים ברום ההר: מנזר סטלה מריס ומנזר מרים גבירתינו בכרמל הצרפתי.

 

שבוע לאחר מכן, ביום שלישי בבוקר (5/11/2019) הגעתי שוב למנזר סטלה מריס להשלמת הביקור וצילום נוסף. הפעם הגיעה איתי, עמיתה לתחום ידיעת הארץ, ד"ר שולי לינדר – ירקוני, אחראית קשרי קהילה בארכיון ההיסטורי של עיריית חיפה. כמו בשבוע קודם גם הפעם הוביל אותנו  אבונה פקו.

******

המסדר של גבירתנו מהר הכרמל,
או
המסדר הכרמליתי

 

המסדר של גבירתנו מהר הכרמל, או המסדר הכרמליתי ובשמו המלא מסדר האחים של הבתולה הברוכה מריה מהר הכרמל" (Ordo Fratrum Beatae Mariae Virginis de Monte Carmelo).  נוסד במאה ה-12 על ידי נזיר בשם ברתולד (מת לאחר 1185), בהר הכרמל שבארץ ישראל, ומכאן שמו. הוא קרוי  גם "האחים הלבנים", בשל מלבושם של הנזירים הכולל גלימה חומה ומעליה מעיל לבן.

****

בראשיתו כלל המסדר הכרמליתי נזירים בלבד, שהתבודדו במורדות הר הכרמל באזור נחל שיח. ברתולד הקדוש, שהגיע לארץ ישראל מקלבריה שבאיטליה במסגרת מסעי הצלב, בחר בהר הכרמל כמקום מושבו, בעקבות המסורת לפיה שם פעל אליהו הנביא.
בשנים 1206–1214 קיבלו הכרמליתים תקנון מאלברט, הפטריארך הלטיני של ירושלים, שכלל 16 סעיפים וביניהם ציות לראש המסדר, מגורים בתאים פרטיים, דבקות בתפילה, שמיעת מיסה מדי בוקר בבית התפילה של הקהילה, סגפנות, עבודה, שתיקה מתפילת הערבית ועד לתפילת הבוקר למחרת, הינזרות מבשר.
המקום היחיד שהתאים לפעילותם של המתבודדים הנוצרים, שנאלצו לעזוב את מקומותיהם שנתפסו בידי המוסלמים, היה בהר הכרמל.
עם התמוטטות הממלכה הצלבנית, חזרו הכרמליתים לאירופה ושבו לכרמל רק במאה ה-17. הם התגוררו בכוכים שמעל מערת אליהו, וב-1767 בנו את מנזרם בראש הכרמל בגלל קדושתם של כף הכרמל, מערת פרוספר ומערת אליהו, הנמצאים בסמיכות. כמו כן, הכרמליתים מאמינים, שהמנזר נבנה על שרידי קפלה קדומה, המזוהה כמקום הפולחן הקדום ביותר בעולם המוקדש למרים, ולכן הכנסייה מכונה במקור "גבירתנו של הכרמל".
בקרן הכרמל (דיר אל-מוחרקה) נמצא מנזר כרמליתי נוסף, הנושא את שמו של אליהו הנביא, שעל פי המסורת הכרמליתית, הוא המקום שבו התחולל המאבק בין אליהו לבין נביאי הבעל. בחצר המנזר שבקרן הכרמל ניצב פסל של אליהו הנביא.
מקור 

"מנזר גבירתנו מהר הכרמל"
שנקרא גם
מנזר סטלה מאריס

שכונת סטלה מאריס
בקרן הכרמל

*****

המנזר וסביבתו הקרובה

"מנזר גבירתנו מהר הכרמל" שנקרא גם מנזר סטלה מאריס בשכונת סטלה מאריס שבחיפה הוא מנזר גברים כרמליתי, והוא משמש כמרכזו העולמי של המסדר. הבניין בן שלוש הקומות נבנה כחומה בצורה עם פתחים קטנים, בשל הצורך להתגונן מהתנכלויות שהיו מנת חלקם מיום שהוקם. צורתו של המבנה כשל ריבוע ובחלקו המזרחי חצר פנימית גדולה.

****

******

שם המנזר שמו של המנזר ושמה של השכונה בחיפה בה הוא שוכן – "סטלה מאריס" ("Stella Maris", היינו "כוכב הים" בלטינית) – הוא אחד מכינויה של מרים, אם ישו, שבהקשר זה מוצגת כמגוננת על יורדי ים, מלחים ודייגים.
יש הטוענים שהשם הוא שיבוש הביטוי "סטילה מריה", כלומר "טיפת הים" או "טיפת מרים", שכן על פי מסורת כרמליתית מרים וישו עברו במקום.
שם המקום נקבע בשנות העשרים של המאה ה-20 על ידי קונסול ספרד בעת הקמת המגדלור החדש. לאור המסורת הנוצרית, אומץ השם בידי הכרמליטים כשמו של המנזר ששמו המלא, כאמור הוא "מנזר גבירתנו מהר הכרמל".

חזית המנזר

*************

תולדות המנזר – המסדר הכרמליתי נוסד על הר הכרמל לאחר מסע הצלב השלישי ב-1192, בידי נזירים שחיו במערות בנחל שיח בהשראת אליהו הנביא. המסדר שגשג והתרחב משם לרחבי אירופה. לאחר כיבוש עכו הצלבנית בידי הממלוכים בשנת 1291, גורשו הנזירים מן הכרמל. בשנת 1631 החלו הכרמליתים במאמץ לשוב ולהתיישב במקום בו נוסד מסדרם. בתיווכו של קונסול צרפת, חתם האב פרוספר על הסכם רכישה עם שליט הכרמל באותה תקופה, האמיר אחמד טורבאי, על מנת להשיב את המסדר אל הכרמל. האב פרוספר הקים מנזר ליד מערת אליהו, אך גורש ממנו ב-1767 בלחצם של המוסלמים בידי שליט עכו (ובונה חיפה החדשה) דאהר אל-עומר. ב-1769 זכו הכרמליתים בפירמאן שבו אישר הסולטאן העות'מאני מוסטפא השלישי חסות צרפתית על האזור ועל אנשי המנזר. מאז נקרא הרכס וסביבותיו בשם "הכרמל הצרפתי".
ב-1767 החל האדריכל ג'מבטיסטה די סנט אלסיו בבניית המנזר החדש, אך נאלץ לעזוב את הארץ ב-1774 בטרם הספיק לסיים את הקמת המבנה. ב-1799 החל נפוליאון במצור על עכו, והבניין הוסב לבית חולים עבור חולי הדבר מקרב חייליו. כשנסוג נפוליאון מארץ ישראל הושארו חלק מהחולים במנזר, וככל הנראה נרצחו על ידי חייליו של אחמד אל-ג'זאר. המנזר עצמו נהרס בפקודת אל-ג'זאר, והנזירים גורשו ממנו בטענה ששיתפו פעולה עם הצרפתים. האב יוליוס, שחזר למקום ב-1803, אסף את עצמותיהם של 15 חיילים שהיו מפוזרות בחורבות המנזר, וקברן בקבר אחים. גופות חיילים נוספים נמצאו פזורות על מדרון הכרמל מתחת למנזר, וייתכן שהיו אלה חיילים שניסו לצעוד בעקבות הכוחות הנסוגים וכך מצאו את מותם. מצבה לזכרם בצורת פירמידה הוקמה במנזר מספר שנים אחר כך.

האנדטה לזכר חיילי צבא נפוליאון

ב-1821 פוצץ עבדאללה פאשה, שליט עכו, את שאריות המבנה, והשתמש באבניו על מנת להקים לעצמו בית קיץ. ב-1826 החל האב קאסיני (Cassini), חבר המנזר ואדריכל, לבנות את המנזר מחדש על פי קווי יסוד שהותוו על ידי שארל העשירי מלך צרפת. הכנסייה נפתחה ב-1836, והבנייה הושלמה ב-1853. המקום שימש כמנזר, בית חולים ואכסניה.
ב-1839 העניק האפיפיור גרגוריוס השישה עשר תואר כבוד של "בזיליקה מינור" לכנסייה, כאות לכך שהיא נחשבת ל"כנסיית האם" של המסדר.

המנזר וסביבתו בשנת 1919

המנזר וסביבתו בשנת 1935

מראה המנזר בשנת 1934, מקור מאת זולטן קלוגר 

בתקופת המנדט הבריטי המנזר שימש כמפקדה חטיבתית של הבריטים (חטיבת הרגלים ה-1 הבריטית ומינואר 1947 הדיוויזיה המוצנחת ה-6) שהייתה אחראית על אזור הצפון.

המזר וסביבתו במחצית שנות ה-30' של המאה הקודמת

******

הכנסייה מוקדשת ל"גבירתנו של הר הכרמל" וצורתה כשל צלב יווני. קירותיה מכוסים בלוחות שיש שהותקנו בה ב-1931, לרגל חגיגות 300 שנה לשובם של הכרמליתים אל הכרמל. האזור הקדוש והאפסיס בכנסייה שוכנים מעל מערה שנודעה בימי הביניים בשם "מערת אלישע", להבדיל ממערת אליהו שלמרגלות ההר, אך המסורת הכרמליתית מייחסת את שתיהן לאליהו. במערה מזבח ועליו פסל אליהו.

*****

הדלת הראשית של הבזיליקה עשויה מברונזה והוכנה על ידי הנזיר סירפינו מילכיורי בשנת 1987. .

שער הכניסה הראשי של הבזילקה

בצד ימין רואים את מריה הקדושה מהר הכרמל שמחזיקה את הילד ישוע כשהוא מגיש את הסקפולרי (הבגד החום של המסדר הכרמליטי). בחלק התחתון רואים את תמונת הביקור של השפחה הקדושה

בצד השמאלי מופיעה הדמות של אליהו הנביא שהוא מחזיק חרב בוערת, ואילו בחלק התחתון רואים אותו מסתתר במערה. על הדלת במרכז יש כוכב עם שש פינות.

******

במרכז האפסיס שמעל המערה ניצב פסל המדונה והילד, ובמהלך מלחמת העולם הראשונה, עת חששו הנזירים מהתנכלות המוסלמים לפסל, הוא הוחבא באחד מבתי העיר. לאחר כיבוש חיפה על ידי הבריטים הוחזר הפסל למקומו, ומאז, בכל יום ראשון השני שלאחר חג הפסחא, נערכת תהלוכה שבא נישא העתק הפסל מכנסיית המשפחה הקדושה בעיר לכנסיית המנזר, לציון החזרת הפסל. בסורג שתוחם את האזור הקדוש קבועות נורות קטנות המייצגות מקומות בעולם בהם ישנה נוכחות כרמליתית.

****

הירידה למערת אלישע

***

פסל מרים

כיפת הכנסייה צויירה בשנים 1926-1928 בידי הנזיר האמן לואיג'י פוג'י. היא נחלקת לשמונה פלחים שבהם נראים אליהו הנביא עולה בסערה השמימה ומשליך את גלימתו לעבר אלישע, דוד המלך פורט בנבל, נביאים, קדושים כרמליתים, ביקור המשפחה הקדושה בכרמל ועוד.

כיפת הכנסייה

בארבע פינות הכיפה נראים ארבעת המבשרים לצד האטריבוטים שלהם, ובבסיס הכיפה מופיעים פסוקים בכתב מוזהב הקשורים בכרמל, הנחשב לפרפיגורציה של מרים: "כבוד הלבנון ניתן לה הדר הכרמל והשרון" (ישעיהו, ל"ה, ב') ו"ראשך עליך ככרמל, ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים" (שיר השירים, ז', ז').

****

*****

****

*****

מבט מאפסיס כלפי דלת הכניסה ושתי פינות

*****

בארבע פינות הכנסייה קבועים תבליטים על ארבעה לוחות, המתייחסים לארבעה קדושים בני המסדר:

תרסה מאווילה – נזירה ממוצא יהודי שחייתה כנוצריה. היא כתבה את הספר "המצודה הפנימית" המסמלת את ההגנה שבחיפוש האמת הפנימית מפני הרוע שבחוץ. בתבליט נראית המצודה הפנימית שנמצאת באווילה ומעליה יונה המסמלת את רוח הקודש.

יוחנן מהצלב – בלוח המייצג אותו נראה הר שאליו מובילות מספר דרכים, אך רק אחת מהן מובילה אל הצלב שבראשו, ועליה הכיתוב "כלום, כלום, כלום". המשמעות היא שרק בהשגת האינות המוחלטת ניתן להגיע אל הפסגה.

אדית שטיין – יהודיה ודוקטור לפילוסופיה שחיתה בגרמניה. לאחר שקראה את "המצודה הפנימית" מאת תרסה מאווילה, היא התנצרה והצטרפה למנזר הכרמליתי. היא נרצחה באושוויץ שכן לפי חוקי הגזע נחשבה יהודיה. בלוח המוקדש לה נראה הספר "המוצדה הפנימית" על רקע גדר תיל, צלב ומגן דוד. שטיין הוכרה כקדושה ולפי המסורת ביצעה ניסים רבים.

מרים בוארדי הייתה נזירה שמוצאה מהכפר אעבלין שגרונה שוסף בהיותה בת 13, אך היא נרפאה בידי אחות אותה זיהתה כבתולה. היא הקימה את מנזר הכרמלתיות בבית לחם ושם חוותה התגלות שבעקבותיה זיהתה את אמאוס של הברית החדשה באמאוס ניקופוליס. מעיין מרים בכפר מוצאה אעבלין קרוי על-שמה, והיא מכונה גם בכינוי "פרח המזרח". הפרח מופיע בלוח המוקדש לה, לצד דמויות רוחניות המרחפות בין עצים.

*****

בחדר שמימין לכניסה מוצגים פריטים ארכאולוגיים שנמצאו בעיקר באתר בו שוכן מגדלור סטלה מאריס, ואשר בו ניצב מנזר ביזנטי ולאחר מכן מצודה צלבנית. עם המוצגים נמנים כף רגלו של פסל גדול עם הכיתוב "זאוס הליוס של הכרמל". עוד מוצג בחדר מיצג שהכינו הנזירים ב-1958 המתאר את לידת ישו.

פסל יוסף הקדוש

המדונה ובנה ישוע

עם האב פרנסצקו ונזיר אחר (לא זוכר את שמו) באגף המנזר שאינו פתוח לציבור

הכנה לקראת מיסה

אחד מאגפי המנזר משמש כבית מלון לצליינים, ובכניסה אליו ישנה שדרה המשקפת את הוויה דולורוזה שבירושלים. השדרה הושחתה עם השנים ונסגרה לקהל הרחב.

הכניסה האחורית למעון הצליינים

בפתח המלון נמצא פסלה של תרזה הקדושה מליזייה, נזירה כרמליתית שהלכה לעולמה בגיל 23, ושאת רוב חייה הבוגרים עשתה במטבח ("ואת האל מצאתי בין הסירים ומחבתות").

פסל תרזה הקדושה מלייזה

הבנייה בתוך חצר המלון מאוחרת יותר (1909) וגם בה מוטיבים של מבצר.

החצר האחורית הפנימית

****

****

*****

*****

מזכרת מהביקור

בפנים בית המלון שוכנת כנסייה נוספת. לכנסייה זו הובאו תחריטים ממנזר הנשים הכרמליתי ששכן בבת גלים, ואשר פונה על ידי שלטונות המנדט עם הקמת בית החולים רמב"ם. עוד שוכנת במנזר ספרייה.

 

מבנה המגדלור בצדו השני של המנזר, היום בשימוש צה"ל

*******

קפלת תרסה מאווילה

שער הכניסה למתחם קפלת תרסה מאווילה מחוץ למנזר בקצה הדרומי של מגרש החנייה

הדלת נפתחת לכבודינו

מבנה הקפלה

פנים הקפלה

במתחם קפלת תרסה מאווילה שנקראת ע"ש הקדושה ממוצא יהודי שחייתה כנוצריה. היא כתבה את הספר "המצודה הפנימית" המסמלת את ההגנה שבחיפוש האמת הפנימית מפני הרוע. במתחם הקפלה שבחוץ למנזר מבנה קבורה, שאליו הוכנסו גופות הנזירים לקבורה ראשונית, ולאחר מכן פונו עצמותיהם אל חדר קטן במנזר, הנמצא מאחורי מזבח הכנסייה.  בקיר הפרוזדור המוביל אל החדר קבועים לוחות שיש המונים את שמות הנפטרים. סביב המנזר מספר מבנים נוספים המשמשים את הנזירים.

הקברים

*****

קבר האב אליאס פרידמן, – נולד בשנת 1916 למשפחה ממוצא יהודי בדרום אפריקה, וקיבל את השם ג'ייקוב פרידמן. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת קייפטאון בשנת 1938. בשנת 1943, בעת ששימש כרופא בחטיבה הרפואית של דרום אפריקה, הצטרף לכנסייה הקתולית. ארבע שנים לאחר מכן, הפך לנזיר כרמליתי והוסמך בשנת 1953 ועבר להתגורר במנזר סטלה מאריס שנה לאחר מכן , עד מותו בשנת 1999.

******

פסל מרים הבתולה 

*****

פסל הבתולה מרים שנתרם על ידי ממשלת צ'ילה בשנת 1894, כאות הוקרה לנזירים הכרמליתים שפעלו בצילה בשליחות המסדר והפיתו את ההערצה למרים הקדושה של הכרמל. העמוד עליו ניצב הפסל נוצק  משברי תותחים שבהם לחמו אזרחי צ'ילה להשגת עצמאותם מספרד בראשית המאה ה-19.

כתובת ההקדשה: "הבתולה של הכרמל, מלכת צ'ילה , הושיעי את עמך הקורא אליך: שלום מרים רבת חן. העניקי לבני צי'לה המעריצים אותך אהבת מולדת ואהבת האל.

בנין המנזר עליו המגדלור חיל הים

הבנין בשימוש חיל הים

המבנה במקורו היה ארמון הקיץ של עבדאללה פחה, שליט עכו. הוא בנה את מעונו על שרידי כנסייה ביזנטית והשתמש באבני המנזר הרמליתי שפוצץ בפקודתו בשנת 1821. עשור לאחר מכן, נכבשה הארץ על ידי מוחמד עלי שליט מצרים והמבנה נמסר לכרמליתים. בשנת 1940 לאחר גירוש המצרים וחזרתו של עבדאללה פחה לארץ הוא קיבל את המעון חזרה. אולם, בשנת 1846 הוא מכר את המבנה לכרמליתים שפתחו בו מעון קיץ. בשנת 1926 הוסיפו הכרמליתים למבנה קומה ושנתיים לאחר מכן נבנה המגדלור. בימי מלחמת העולם השניה תפסו הבריטים את המתקן ובמשך מספר חודשים בשנת 1948 הוא שימש את מפקדת צבא הוד מלכותו שעזבה את ירושלים. מאז פינוי הבריטים את המתקן ביוני 1948 הוא משמש את חיל הים.
המקור: יעקב שורר לטייל בחיפה

*****

****

 

קפלת הלב הקדוש

השביל היורד לקפלת הלב הקדוש

במורד השביל המוליך אל מערת אליהו, שוכנת קפלת הלב הקדוש שנבנתה תחילה כטחנת רוח מכספי תרומות של עולה רגל מאלזס. טחנת הרוח שמעולם לא הופעלה (ויש הטוענים שכלל לא הושלמה), משמשת להתבודדות נזירים.

****

****

 

************

מנזר גבירתנו של הכרמל
(Notre-Dame du Mont-Carmel)
מנזר נשים כרמליטי
ברחוב טשרניחובסקי בכרמל הצרפתי 

 

מנזר גבירתנו של הכרמל (בצרפתית: Notre-Dame du Mont-Carmel) הוא מנזר נשים כרמליטי השוכן ברחוב טשרניחובסקי בכרמל הצרפתי. המבנה שוכן על קו הרכס של הכרמל, ונשקף ממנו נוף פנורמי לעבר העיר התחתית של חיפה, עמק זבולון והרי הגליל. המנזר מוקדש למרים, אם ישו.

****

מיקום מנזר הנשים

במנזר מתגוררות כעשרים נזירות בנות לאומים שונים, ואחת לשלוש שנים הן מתכנסות ובוחרות מועצה. בכל שש שנים מתמנה אחת הנזירות כאם המנזר. המנזר מתפקד כיחידה אוטרקית, ופרנסתו מתיירות צליינית, מכירת חפצי קודש ונרות שהנזירות מייצרות וכן מחלקה חקלאית קטנה בתחומי המתחם. שפת היום-יום והתפילה במנזר היא צרפתית.

****

****

המנזר הוקם על ידי שלוש נזירות כרמליטיות מצרפת, אשר הגיעו לחיפה בשנת 1882. בתחילה הקימו הנזירות את המנזר באזור שכונת בת גלים, סמוך לחוף הים (כיום במתחם בית החולים רמב"ם), והוא נחנך ב-1892 לאחר כעשר שנות בנייה. במלחמת העולם הראשונה גרשו העות'מאנים את הנזירות מארץ ישראל, והן שבו אליה והקימו את המנזר מחדש בשנת 1936 על הכרמל ברחוב טשרניחובסקי, בהשפעת הסגנון הגותי.

חזית מנזר זע'רורה בבת גלים, צילום דצמבר 2016

מיקום מנזר הנשים בחוף הים בשנת 1919

המנזר בשנת 1935

****

במשך שנים רבות היה המקום סגור לביקורים מבחוץ. בשנים האחרונות מקבלות הנזירות קבוצות מאורגנות לביקור. המבקרים יושבים בחדר והנזירות בחדר סמוך עם פתח גדול בין החדרים המכוסה בשבכת מתכת כדי ליצור הפרדה ביניהן לקהל. הן מקרינות מצגת על תולדות המנזר ושגרת חייהן ועונות על שאלות.

האפסיס של הכנסייה

****

****

להרחבה אודות מסדר הכרמלתית באתר המסדר

********