הכנסייה הנוצרית בדיר חנא שבגליל התחתון המרכזי23 במרץ 2022

 

הכפר דיר חנא נמצא בגליל התחתון המרכזי.

 

למרות שמרבית תושביו הם מוסלמים, שמו של היישוב נוצרי: המנזר של הקדוש חנא.

 

בדיר חנא ישנה קהילה נוצרית קטנה ולה כנסייה מרשימה הנמצאת בגרעין הכפר שהפך ליישוב בעל אופי עירוני.

הצילום ב-2/2/2022

 

ביום שני 21 במרס 2022 הגענו (יואל שדה, מונדר ליאללה, מאיר רזיק ואני) לבקר את הכנסייה.

 

הביקור היה בהמשך לזה בגרעין העיר עראבה בלב הגליל התחתון המרכזי ולסיורים הקודמים בסכנין: העיר סכנין בלב בגליל התחתון המרכזי וגם המיעוט הנוצרי בסכנין וכנסיותיו

 

בשולי דיר חנא עברנו בסיור קודם מהר נטופה לרמת צלמון והלאה, דרך רכס לבנים לחוקוק עד הכנרת (פברואר 2022) בעת שגלשנו במורד הרי יודפת לאחר ביקור במנזר "מבדד נטופה"

 

הרצון להגיע לדיר חנא נבע גם מהמיזם "המיעוט הנוצרי בישראל" (המיעוט שבמיעוט של אזרחי המדינה) שהתחלתי בו בקיץ 2019.

 

מטרת מיזם זה ללמוד להכיר את המקומות היישוב בהם מתגוררות הקהילות הנוצריות (הערביות הערביות והארמיות),  בצפון הארץ (בגליל ובחיפה) ובמרכזה (ביפו, ברמלה ובלוד).

 

הביקור בכנסייה היווה הזדמנות מתאימה ללמוד גם מעט על תולדות היישוב כמוצג להלן.

 

בכנסייה שם אירח אותנו בה מנסור מועלם

מנסור מועלם (72) יליד דיר חנא, נשוי ולו שתי בנות ושני בנים ו-14 נכדים. היום הוא גמלאי ובעבר מורה בחטיבת הביניים. אביו היה במשך 40 שנים כהן הדת של הקהילה הנוצרית בדיר חנא. במשפחתו המורחבת היו ארבעה כהני דת, ונזירה אחת וקרובו משפחתו בטרורוס מועלם היה הארכיבישוף של עכו, חיפה נצרת והגליל שמקום מושבו בחיפה.

 

אחרי שסיפר לנו על עצמו הוא סיפר לנו על הקהילה ועל הכנסייה.

מזכרת מהביקור

לאחר הביקור בכנסייה נפרדנו ונסענו חזרה.

 

להלן מובא מידע גיאוגרפי והיסטורי אודות דיר חנא ואודות הקהילה הנוצרית (היוונית-קתולית) ומשולבים מספר צילומים של מראות הכנסייה

*****

מיקום דיר חנא
במורדות הצפון -מזרחיים של רכס יודפת
ומעל מזרח בקעת סכנין

****

מבט על דיר חנא מרכס יודפת, 2/2/2022

מיקום סכנין מעל כביש החוצה
את בקעת סכנין (כביש 805)
בין צומת חילזון, במערב
וצומת דיר חנא, במזרח

***

אזור גיאוגרפי,
גליל תחתון מרכזי

***

***

 

אוכלוסייה

נכון לסוף פברואר 2022
לפי אומדן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)
בדיר חנא מתגוררים  10,586  תושבים
כ-90.1% מהתושבים הם מוסלמים
ו9.9% הם נוצרים (יוונים – קתוליים)

 

ההיבט המוניציפאלי:
דיר חנא היא מועצה מקומית
שהוקמה בשנת 1975
תחום השיפוט שלה הוא 8,960 דונם

***

***

****

 סברות לגבי מקור
השם דיר חנא
ובעברית מנזר חנא

* על שם חנא קדוש נוצרי שעל שמו היה קרוי מנזר במקום

 

* על שם מפקד צבא צלבני שכבש את המקום,

 

* או גלגול שמו של היישובים היהודיים כפר חנון או כפר יוחנא מתקופת המשנה והתלמוד. בכפר יוחנא התיישבה משמרת הכהנים יכין ובכפר חנן פעלו מספר תנאים ואמוראים.

 

* על פי זאב וילנאי פירוש השם הוא מנזר חנה, על שם חנה הקדושה, סבתו של ישו.

מעט אודות
תולדות דיר חנא
במקורו יישוב יהודי
שהפך להיות יישוב נוצרי
ובהמשך הפך להיות מוסלמי

ראשיתו של הכפר בתקופת בית שני, אז נקרא "כפר יוחנה"

 

לאחר חורבן הבית השני התיישבו בכפר בני משפחת הכוהנים יכין.

 

בתקופת המשנה והתלמוד יישוב יהודי בשם כפר יוחנן או כפר יוחנv. בכפר חיו התנאים רבי תנחום בר חיה, רבי יעקב דכפר חנן ורבי יוסף דכפר חנן. גם האמוראי רבי שמואל בר נחמן

 

השם דיר חנא (מנזר חנא) ניתן ליישוב, כנראה, בתקופה הביזאנטית כאשר נוצרים התיישבו בו אז החלו היהודים לעזוב את המקום .

 

הנוצרים אלה היו צאצאי יוונים, מוקדונים, סורים- ארמים, שהחלו להתנחל בארץ מימי אלכסנדר מוקדון וצליינים ביזאנטים שהשתקעו בארץ.

 

העזיבה הסופית של היהודים את המקום הייתה כנראה לאחר שהביזנטים גרשו את הפרסים בשנת 628 ונקמו ביהודים על תמיכתם בפרסים

 

בראשית התקופה העות'מאנית היה דיר חנא כפר נוצרי, אבל במרוצת הזמן החלו להתיישב בו מוסלמים ובהדרגה הם היו לרוב.

 

תקופת הזוהר של דייר חנא היתה במאה ה-18, תחת שלטונו של דאהר אל עומר בגליל שהתאפיין בשקט, פריחה כלכלית ובנייה מרשימה. לדייר חנא היה אז מעמד של עיר השליט, נבנתה סביבה חומת מגן, והוקמו בה מסגד מרשים וארמון.

 

שלטונו של דאהר, שלא נעדר גם סממנים של מריבות פנים משפחתיות, בא אל קצו בשנת 1775 כאשר ג'זאר פחה הצליח להמיתו ולהחזיר את הגליל לשלטון העות'מאני.

 

בראשית המאה ה-19 נבנתה בכפר כנסייה יוונית- קתולית קטנה.

 

במהלך המאה ה-19 חלק מהתושבים הנוצרים של דיר חנא לא השלימו עם ההגירה המוסלמית לכפרם ולכן עזבו אותה והתיישבו בשרידי כפר היהודי הנטוש עין לבן שהפך להיות עילבון

 

בסוף המאה ה-19 כפר בנפת אש – שגור במחוז עכו המקור: בן-אריה, י ואורן, ע' (1985) יישובי הגליל המערבי ערב מפעל ההתיישבות הציוני. בתוך שמואלי, א', סופר, א', קליאוט, נ' (עורכים) ארצות הגליל, א', חיפה: אוניברסיטת חיפה, עמ' 310 – 352

***

בסוף המאה ה-19 חיו  הנוצרים היוו רבע מתושבי הכפר.

 

גם בתקופת המנדט הנוצרים היוו רבע מתושבי הכפר. לפי מפקד אוכלוסין של 1931, היו בכפר 117 בתים נושבים ו-563 תושבים: 227 מוסלמים ו-136 נוצרים.24%

 

הכפר וסביבתו הקרובה בשנות ה-40' של המאה ה-19

 

בשנים שלאחר הקמת המדינה חלקם שהנוצרים הלך וקטן והיום עומד על פחות מעשירית

מעט מידע אודות
הכנסייה היוונית-קתולית (
המלכיתית)

הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית (בערבית: רום קתוליק) היא כנסייה אוניאטרית העומדת בפני עצמה שהסתפחה למרות הכנסייה הקתולית לאחר שהתפצלה במאה ה-18 מן הכנסייה האנטיוכית.
מקור והפניות

 

הכנסייה האנטיוכית ידועה גם ככנסייה היוונית-אורתודוקסית של אנטיוכיה היא אחת מחמשת זרמי הכנסייה (הפנטארכיה). ארבע מתוך חמש הפנטארכיות בעולם העתיק היו בתחומי האימפריה הביזנטית והחמישית הייתה בקיסרות הרומית המערבית: ארבע האחרות הן הפטריארכיה של אלכסנדריה (הקופטית), הפטריארכיה של ירושלים  (כיום מפולגת בין השאר בין לטינית ויוונית-אורתודוקסית), הפטריארכיה של קונסטנטינופול והפטריארכיה של רומא. חמש כנסיות אלה היוו את בכנסייה הנוצרית המאוחדת לפני פילוגה במאה ה-11 בין הנצרות הקתולית במערב לבין הנצרות האורתודוקסית במזרח.

 

הכנסייה האנטיוכית היא כנסייה אוטופלית, כלומר, הפטריארך של אנטיוכיה אינו כפוף לבעל סמכות עליונה ממנו בנצרות האורתודוקסית.

 

הכנסייה האנטיוכית טוענת כי היא היורשת הלגיטימית היחידה לקהילה הדתית בראשיתה של הנצרות שהוקמה באנטיוכיה (צפון סוריה של ימינו) על ידי השליחים פטרוס ופאולוס. מולה עומדת כנסייה נוספת הטוענת טענה זו – הכנסייה הסורית-אורתודוקסית (האשורית). הפיצול בין שתי הכנסיות (עוד טרם פילוג הכנסייה הנוצרית), התרחש על רקע הוויכוח על טיבו של ישו בוועידת כלקדון במחצית המאה החמישית (שנת 451)  שבה נקבעה הדוקטרינה הדיופיזיטית, קרי לישו היו שני טבעים שונים, אלוהי וגשמי הנפרדים מהותית אך בלתי-נפרדים ונמצאים בגוף אחד.

 

מקור והפניות

 

המונח מלכיתים משמש לציון מספר כתות נוצריות במזרח התיכון השייכות לנצרות המזרחית הקתולית.  מקור השם הוא במילה הסורית העתיקה "מלכאיא", שפירושה "מלכותי". במקור שימש המונח ככינוי גנאי בעקבות הפיצול החריף שחל בנצרות המזרחית לאחר ועידת כלקדון במחצית המאה החמישית. מתנגדי הוועידה השתמשו בו כדי לציין את אלה שתמכו בהחלטות הוועידה ובקיסרות הביזנטית, ולא ברור באיזו תקופה החלו המלכיתים לכנות את עצמם בשם זה.

 

המלכיתים היו ברובם עירוניים דוברי יוונית שחיו במערב הלבנט ובמצרים, שלא כמו מתנגדי ועידת כלקדון דוברי הסורית והקופטית, שהיו ברובם כפריים.

 

הכנסייה המלכיתית חולקה לשלוש פטריארכיות היסטוריות – אלכסנדריה, אנטיוכיה וירושלים, שהיו כפופות לפטריארך של קונסטנטינופול. מתנגדי ועידת כלקדון מקרב הכנסיות המזרחיות הקדומות ייסדו פטריארכיות משלהם באלכסנדריה (הכנסייה הקופטית אורתודוקסית), ובאנטיוכיה (הכנסייה הסורית אורתודוקסית).

 

החל מאמצע המאה -14 פעלו אנשי דת קתולים בדמשק ובאזורים אחרים, והחלו להמיר בחשאי את הכהונה האורתודוקסית לקתוליות. בתקופה זו הפיצול בין הכנסייה המזרחית למערבית לא היה מוגדר, ומרבית המומרים המשיכו לפעול גם בתוך הכנסייה האורתודוקסית.

 

במחצית המאה ה-18, לאחר מספר מהלכי השתלטות קתולית על הפטריארכיה והכרת האפיפיור בה, הייתה הכנסייה המלכיתית מפוצלת בין האורתודוקסים, שהמשיכו להכיר בסמכותו של הפטריארך של קונסטנטינופול, לבין הקתולים, שהכירו בסמכותו של האפיפיור ברומא. כיום, רק הקבוצה הקתולית ממשיכה לכנות עצמה מלכיתית.

 

כאמור, מאמיני הכנסייה היוונית-קתולית, הקרויים מלכיתים, הם בעלי מוצא מעורב יווני ומזרח-תיכוני ונחשבים, צאצאי ראשוני הנוצרים באנטיוכיה הסורית מן המאה הראשונה לספירה.

 

המלכיתים מגדירים עצמם כ"קתולים מזרחיים מקיימי פולחן ביזנטי" – הם כפופים לאפיפיור ולוותיקן אך זוכים תחת כנפיהם לאוטונומיה פולחנית במסגרתה הם משמרים את המנהגים והליטורגיה שמקורותיהם בנצרות המזרחית קדומה.

 

מספר המשתייכים לכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית נאמד בכ-1.5 מיליון, כמחציתם בארצות המזרח התיכון השונות (בעיקר לבנון, סוריה, ירדן, ישראל והרשות הפלסטינית) וכמחציתם מהגרים מארצות אלה (וצאצאיהם) שנפוצו ברחבי העולם – בעיקר במדינות מערב אירופה, צפון אמריקה ודרום אמריקה.

 

במדינת ישראל היוונים-קתולים הם כיום העדה הנוצרית הגדולה ביותר ומספרם מוערך כ-80,000. הארץ מחולקת לשני מחוזות כנסייתיים.

 

מחוז צפון שבו מתגוררים מרבית היוונים-קתולים בישראל: בערים (שפרעם, נצרת, חיפה, עכו) בכפרי הגליל בהם כולם מלכיתים (פסוטה מעיליא) ביישובים מעורבים אחרים (עילבון, אעבלין, תרשיחא, ראמה, בוקיעה, יפיע וכפר יאסיף) ביישובים בהם רוב מוסלמי מוחלט (בעינה, תורען, דיר חנא, ג'דידה, כפר מכר, סכנין, ריינה, עראבה) בכפר הדרוזים (חורפיש ופקיעין עספיא),

 

מחוז ירושלים שבו מיעוט קטן מאד נמצא בערים ירושלים וביפו.

 

בראש מחוז הפטריארכיה בירושלים עומד סגן (ויקאר) הפטריארך המלכיתי ותוארו הרשמי "הפטריארך המלכיתי (יווני קתולי) של אנטיוכיה ושל כל המזרח, אלכסנדריה וירושלים".

 

הוא אחד מחמישה כהני דת נוצריים הנושאים בתואר "פטריארך אנטיוכיה", והוא כפוף ישירות לאפיפיור. מקום מושב הפטריארכיה כיום בדמשק, סוריה.

 

"הפטריארך המלכיתי (יווני קתולי) של אנטיוכיה ושל כל המזרח, אלכסנדריה וירושלים" החולש גם על הקהילות בבית לחם, ברמאללה, יפו, ובכפרי הרשות הפלסטינית בגדה המערבית

 

מאז שנת 2017 בראש מחוז הפטריארכיה בירושלים עומד  הפטריארך יוסוף עבסי. 

 

בראש המחוז הצפוני שכאמור, מספר המאמינים המתגוררים בו גדול באופן ניכר ממספרם במחוז ירושלים, עומד הארכיבישוף של עכו, חיפה נצרת והגליל ומושבו בחיפה.

 

מאז מרס 2019 משמש בתפקיד הארכיבישוף האב יוסף מאתא מהכפר עילבון. בין השנים 1998 – 2003 הארכיבישוף בוטרוס מועלם אף הוא מהכפר עילבון שהוא קרוב משפחה של מארחינו מנסור מועלם.

 

מקור נוסף

***

מיקום הכנסייה בגרעין הכפר

הכנסייה נבנתה
בראשית המאה ה-20', כנראה בשנת 1900
במתחם אחר בו נבנתה הכנסייה בראשית המאה ה-19

****

***

***

זו כנסייה יוונית – קתולית טיפוסית
הכנסייה נבנתה בסגנון דמוי רומנסק

ולמרות שהקהילה משויכת לזרם הקתולי,
הכנסייה משמרת את המאפיינים

של הכנסיות המזרחיות העתיקות.

****

***

***

***

***

***

***

 

*****

כמו תמיד גם ביקור זה היה מעניין, 

*****

המפגש והביקור בכנסייה היה מרתק
והיוו עוד אבן בפסיפס התמונה המורכבת
של  המיעוט הערבי נוצרי בגליל בכלל,
ופריסת הקהילה היוונית – קתולית בפרט

*****

תודה למונדר ויואל
שתיאמו את המפגש
והוסיפו מידע

******

תודה למנסור מועלם
על האירוח הלבבי
ועל הדברים שסיפר לנו.