המושבים שדה נצן ומבטחים שבמישור חוף הנגב10 במאי 2021

 

עניינו של תיעוד זה הוא ביקור/שיטוט/צילום במושבים שדה ניצן ומבטחים הנכללים בתחום המועצה האזורית אשכול 

 

הביקור במקום כלל סקירה על על ראשית ימיהם של המושבים ושיטוט בשטחים הבנויים ובשטחים החקלאיים להתרשמות מדמותם וממראהו הנוכחי שלהם.

 

תיעוד זה הוא חוליה נוספת של תיעודי סדרת ביקור/שיטוט/צילום ביישובים הכפריים שנעשו עד כה וייעשו בעתיד.

 

סיור זה היווה המשך לשלושה קודמים קודמים באזור:
* הסיור הראשון בקיבוץ נירים (נובמבר 2020) ותיעודו קיבוץ נירים שבמישור חוף הנגב וגם שדות קיבוץ נירים בעוטף ישראל שבנגב המערבי
* הסיור השני בקיבוץ גבולות (אפריל 2021) ותיעודו קיבוץ גבולות בדיונות שבקצה הארץ הנושבת
* הסיור השלישי בשני מתחמי אנדרטאות באזור (אפריל 2021) ותיעודו אתר אנדרטת נירים על אדמות דנגור, גם אנדרטת אוגדת הפלדה לצד כביש כרם שלום – סופה וגם בני נצרים, נווה ושלומית שבחולות חלוצה למול גבול מצרים

 

המארח ומוביל השיטוט שהתקיים ביום ראשון 9 במאי 2021 הוא אפרים פרלמוטר תושב שדה ניצן הנמנה על קבוצת מייסדיו כפי שיוצג להלן.

 

בסיור השתתפו דן גזית מקיבוץ גבולות שחיבר בין אפרים וביני. גם חברי ארז צפדיה השתתף איתנו בסיור.

 

הסיור החל בנסיעה מכיוון כביש 222 לעבר מושב אוהד. הגענו למושב שדה ניצן הסתובבנו בשטח הבנוי ובשטחים החקלאיים. המשכנו לעבר מושב מבטחים. הסתובבנו בתוכו ואחר בין החממות הגענו למבנה של מצפה מבטחים.

 

התיעוד להלן כולל מידע אודות המושבים שדה ניצן ומבטחים, מספר מפות וצילומים,

 

*****

מסלול הביקור

*****

האזור הגיאוגרפי: מישור חוף הנגב 

***

המועצה האזורית אשכול
שהמושבים שדה ניצן ומבטחים
נמצאים בתחומה 

מועצה אזורית אשכול  משתרעת מקיבוץ בארי בצפון ועד חולות עגור בדרום, מנחל הבשור במזרח ועד רצועת עזה והגבול הבינלאומי עם מצרים במערב. שטח המועצה הוא כ־1,000 קמ"ר, מתוכו 284 קמ"ר קרקע חקלאית מעובדת.
המועצה הוקמה בשנת 1951 בשם "חבל מעון", על-שם היישוב העתיק מעון שהיה קיים בתחומה.

 

ביולי 1969 הוחלף שמה ל"מועצה אזורית אשכול" לזכר לוי אשכול, ראש ממשלת ישראל, שנפטר זמן מה קודם לכן. כיום היא בין המועצות האזוריות היחידות בארץ הקרויות על־שם אדם, ביחד עם מועצה אזורית מעלה יוסף, מועצה אזורית ברנר ומועצה אזורית יואב.

 

המועצה האזורית אשכול היא המאוכלסת ביותר בנגב, המונה כ- 16,500 תושבים המתגוררים ב-32 יישובים מתוכם
14 קיבוצים – אורים, בארי, כיסופים, עין השלושה, נירים, ניר עוז, רעים, מגן, ניר יצחק, סופה, חולית, כרם שלום, גבולות, צאלים.
15 מושבים – אוהד, שדה ניצן, תלמי אליהו, עמיעוז, מבטחים, ישע, תלמי יוסף, פרי גן, דקל, יתד, שדי אברהם, יבול, עין הבשור, בני נצרים, נווה.
3 יישובים קהילתיים – אבשלום, צוחר, שלומית.

 

הפרנסה העיקרית של תושבי מועצה אזורית אשכול היא חקלאות.

 

אשכול היא המועצה החקלאית הגדולה ביותר בארץ ומספקת 60% מהתוצרת החקלאית של מדינת ישראל.

 

ברוב הקיבוצים קיימים גם מפעלי תעשייה.

 

ביישובים הקהילתיים הפרנסה המרכזית היא שירותים.

 

****

כל המושבים במועצה אזורית אשכול נמצאים מדרום לכביש 232 ובמרחק מקו הגבול עם רצועת עזה שבצמוד לן ולאורכו נמצאים קיבוצי המועצה

 

המושבים נכללים בשלושה גושים כמוצג במפה להלן.

 

****

מסלול השיטוט בין המושבים ובתוך שדה ניצן ומבטחים

*****

שדה ניצן

שדה ניצן משתייך לתנועת המושבים ולמועצה אזורית אשכול.

מיקום שדה ניצן

 

מושב שדה ניצן הוקם ב 1973 בחבל אשכול, בנגב הצפון מערבי, על ידי עולים שהגיעו מארצות דוברות אנגלית. מלחמת ששת הימים 1967 הייתה קטליזאטור רגשי עצום עבור היהודים בתפוצות העולם המערבי, בעיקר בצפון אמריקה

 

היוזם והוגה הרעיון להקמת היישוב היה אדי פרץ, אחיינו של הסופר היהודי הנודע י.ל.פרץ. יהודי משולב שחי בניו זילנד, מגדל עגבניות מזה עשרים שנה. הוא הגיע לארץ אחרי מלחמת 67 ,האמין שבנגב ובסיני יהיה ניתן לגדל אלפי דונמים של חממות זכוכית ירקות לייצוא לאירופה בעונת החורף. הוא ניפגש עם הגורמים המוסמכים, בעיקר עם דוד נחמיאס, שהיה מנהל חבל דרום של הקק“ל.

 

לאחר שנה של ניסיון, הוא שלח ”קול קורא“ למשפחות צעירות מארצות דוברות אנגלית, בכל העיתונות היהודית בארצות האנגלוסקסיות ברחבי בעולם, לבוא ולהקים יישוב חדש על קצה גבול המדבר:
”אנחנו מחפשים אנשים בריאים, עם גב חזק, ובעלי גישה חיובית לחיים, והם צריכים להיות מאוד אינטליגנטים ובעלי תודעה אידיאולוגית…“

 

בתקופה של שלוש השנים הראשונות עלו לארץ 50 משפחות: הם הגיעו מניו יורק, ניו ג‘רסי, אוהיו, טקסס, סן פרנסיסקו, בולטימור, וושינגטון דיסי, שיקגו, מילווקי, ווסטר, בוסטון, דנבר, לוס אנג‘לס וסקרמנטו שבארצות הברית: ממונטריאול, קוויבקסיטי, וויניפג וטורונטו שבקנדה: מלונדון, ליברפול, ניו קאסל על הטיין, לסטר, הול ומנצ‘סטר שבאנגליה: מיוהנסבורג, וולקום, גריימסטאון, בוטוויל, פריטוריה, בנוני, דרבן, בלומפונטיין, מפיקינג וקיפטאון שבדרום אפריקה: מווינדהוק שבנמיביה: ממלבורן שבאוסטרליה: ומאוקלנד וולינגטון שבניו זילנד: וממכסיקו סיטי שבמכסיקו.

 

העולים עזבו שנים של מאבקים לזכויות האדם, נטלו נחלק חשוב במצעדים ועצרות נגד המלחמה בוייטנאם, ואף כאלה ששרתו בוייטנאם. הם עזבו קריירות אקדמאיות גבוהות, רבים מהם, דור שני של ניצולי שואה, חלקם הגדול היה בתהליך של חיפוש אחר זהות יהודית בחברה פתוחה שבה דווקא הליברליזם מהווה סיכון לדור העתיד. הם עלו לארץ מהחלטה פנימית ואישית . ניתנה להם האפשרות והזכות לחוות הקמה של יישוב חדש מן היסוד, בעבודה עברית ובעבודה עצמית. נשים וגברים עבדו מבוקר עד ערב, בזריעה, בטיפול בשתילים בחממות זכוכית, בקטיפים של עגבניות לייצוא. הם הביאו עימהם אורח חיים דתי נאור, המקבל את הזרמים השונים ביהדות.

 

בלומפילד משה ברנרד, נשיא הקק“ל קנדה בשנים 1975-1970 ,נרתם למפעל, בהכשרת הקרקע ותרומה כספית להקמת היישוב שנקרא על שמו: בלום-ניצן שדה – פילד. מושב שדה ניצן

 

המקור תנועת המושבים 

לוח זיכרון לנדבנים

מיקום שדה ניצן

עץ האשל היחיד שהיה במקום בו הוקם המושב

מיקום שדה ניצן ברקע מפת האזור מסוף העשור הראשון לקיום מדינת ישראל

שומעים אודות הקמת המושב

שטח המושב הוא כ-3,000 דונם. המושב כולל 75 משקים ועוד  40 בתי אב.

 

החקלאות היא חלק חשוב ובלתי נפרד מחיי המושב, אך היום ברוב המשפחות יש מישהו שעובד גם מחוץ לבית.

 

החלקות החקלאיות מבוססות על גידול פרחים בחממות, ומטעי מנגו, לאחרונה ניטע פרדס, והוקם פארק חממות

 

****

מרכז היישוב

***

בית הזכוכית (1 מ-3) בהם אפרים לבדו (ללא עזרה ותמיכה) מגדל 2000 שתילי אננס

****

 

האננס הוא צמח טרופי, שגובהו מגיע עד כ80- ס"מ. עלי הצמח רבים, ארוכים ובשרניים, כמין צבר. כל צמח נושא בדרך כלל פרי אחד, תוך שנה עד שנתיים משתילתו, אבל מצמיח חוטרים הממשיכים את חייו, ואף משמשים לריבוי ולשתילת שטח חדש.

 

מוצא האננס ביערות ברזיל. לאחר גילוי אמריקה הועבר ונפוץ במהירות לכל הארצות הטרופיות בעולם, אולם רק בסוף המאה ה19-, עם תחילת הייצור של שימורי אננס, החלה הרחבת השטחים לממדי ענק. כיום מיועד רוב היבול לתעשיית השימורים והמיצים. ארצות הייצור העיקריות הן ברזיל, מקסיקו, טיוואן, פיליפינים, תאילנד, מלזיה, דרום-אפריקה, אוסטרליה, חוף-השנהב, קניה והוואי. יצוא פירות טריים של אננס מתנהל בעולם ברוב חודשי השנה, עיקרו מדרום-אפריקה, חוף-השנהב וקניה לאירופה, ממקסיקו ומפורטו-ריקו לארצות-הברית ומברזיל לארגנטינה ולצ'ילה.

 

בארץ גידלו אננס בהיקף ניסויי עוד בשנות השלושים, אבל רק לאחר שעברו לגדלו תחת יריעות פלסטיק או רשת הפך בהדרגה לענף חקלאי. מתחילת שנות השמונים מגדלים בארץ אננס, כמעט רק באזור החוף. כל הייצור נצרך בשוק המקומי. אין יבוא של פרי טרי, בגלל המחלות והמזיקים שהוא עלול להפיץ.

 

הזן הנפוץ בארץ הוא קווין, המיועד למאכל טרי. באחרונה התחילו גם בגידול הזן

 

סמוט-קאיין, שהוא הזן החשוב ביותר בעולם לשימורים וטוב גם למאכל טרי.

 

האננס הוא פרי פרתנוקרפי, מקובץ מפרחים בשרניים רבים שחנטו ללא הפריה. ניתן לכוון את פריחתו באופן מלאכותי ובדרך זו לדאוג להבשלתו המדורגת במשך רוב ימות השנה.

 

הפרי עשיר למדי בוויטמין C

 

המקור אתר מועצת הצמחים בישראל 

 

***

זה הקטן גדול יהיה

חממת הרוסקוס

***

ההשקייה מים מושבים מיי השפד"ן

מטע המנגו

סוף פריחת המנגו

המנגו הוא עץ טרופי תדיר-ירק, רגיש מאוד לקרה ומותאם לתנאי קיץ חם. מוצאו בצפון הודו, שם גידלוהו התושבים לפני יותר מ4,000- שנה. עד היום הודו היא הארץ החשובה ביותר לגידולו בשטח, והיבול מגיע ל10- מיליוני טונות בשנה. מהודו עבר המנגו כבר בימי קדם לכל ארצות דרום מזרח אסיה ומאוחר יותר לאפריקה הטרופית, ליבשת אמריקה, ובייחוד לברזיל. כיום המנגו נפוץ בכל הארצות הטרופיות והסובטרופיות בעולם.

 

החורף הקריר יחסית ברוב אזורי הארץ מעמיד את ישראל בגבול הצפוני בעולם לגידול עצי מנגו. העצים הראשונים הובאו לארץ ממצרים לפני 100 שנה, אבל רק בשנות השלושים החלו לייבא זני מנגו מובחרים. עם הזמן נמצאו זנים וכנות מתאימים, השטח והיבול גדלים בהתמדה, וחלק מהפרי מיוצא בהצלחה.

 

מטעי המנגו מצויים בעיקר בבקעת כנרות, בשפלת החוף ובצפון-מערב הנגב. העץ פורח בארץ באביב ומבשיל מאמצע הקיץ עד תחילת החורף, לפי הזן והאזור.

 

הזנים העיקריים הם: מאיה, זן שטופח בארץ, פריו קטן ואיכותי והוא הראשון להבשלה; היידן, זן מפלורידה, מצטיין ביופיו ובטיבו; טומי אטקינס, זן פורה, אך ניחוחו אינו חזק; קנט, שפריו איכותי; וקיט, הזן הירוק, המצטיין באיכות ובניחוח.

 

קיים יצוא ניכר של מנגו טרי מישראל, בעיקר לארצות אירופה, וגם השוק המקומי גדל בהתמדה. בסוף שנות ה90- הפכו פירות המנגו להיות מצרך עממי בארץ.

 

הפירות נקטפים בעודם קשים ומבשילים כעבור ימים אחדים, בעזרת הבחלה או בלעדה.

 

פרי המנגו ראוי למאכל לאחר שאיבד את קשיותו.

 

הסחר הבינלאומי בפירות מנגו טריים מתרחב עם השנים והוא כולל, מלבד פירות טריים, פירות מוחמצים, לפתנים, פירות מיובשים, מיצים וריבות.

 

לפרי המנגו השפעה טובה על דרכי העיכול. הוא עשיר מאוד בקרוטין, ההופך בגוף לוויטמין A, ועשיר למדי בוויטמין C.

 

המנגו ידוע בטעמו המעולה, והוא נאכל בעיקר טרי. נוהגים לחתוך את הפרי לאורכו משני צדי הגלעין הגדול והשטוח שבמרכזו, ולהגיש את שני החצאים למאכל בכפית או בפלחים ובקוביות.

 

המקור אתר מועצת הצמחים בישראל 

 

****

חצר בית האריזה לפרי הדר

בתוך בית האריזה

***

***

ההרחבה הקהילתית

****

מבטחים

****

מִבְטָחִים הוא מושב המשתייך לתנועת המושבים. שטחו 4,000 דונם.

 

מבטחים הוא המושב הראשון שהוקם במועצה האזורית אשכול אך עד שהפך לכזה, כפי שיוצג להלן, עבר הישוב דרך ארוכה ומפותלת בין השנים 1949 ל-1954..

 

מקור השם מבטחים הוא הפסוק "ויישב עמי בנווה שלום ובמשכנות מבטחים" (ישעיהו ל"ב, י"ח).

 

המושב הוא ישוב מסורתי – חילוני, וקיימים בו גם בית כנסת ומקווה.

 

עיקר העיסוק ביישוב הוא בחקלאות: גידול ירקות, פרחים ומשתלות. בין שאר מוקדי התעסוקה ביישוב בתי מסחר, בתי אריזה, ומסגריה.

 

מיקום מבטחים

 

מבטחים, הוקם לראשונה כקבוצה של "העובד הציוני", נוסדה כ-2.5 ק"מ מדרום-מערב למקומהּ כיום ב-7 בפברואר 1947.

 

מפקד הנקודה נפל מיְרִי של שריונית בריטית על בית הביטחון ערב הכרזת המדינה ב-9 באפריל 1948.

 

בסוף נובמבר 1948 הופגז הישוב במרגמות כבדות מתל שרוחן, שנתפס זמנית בידי המצרים. כבר במהלך אותה שנה עקרו חלק מהחברים לניצנים וחלק לכפר המכבי; גרעין "שבילים" עבר לתלמי-יפה.

 

עם תום הקרבות (ינואר 1949) נשא המקום אופי של בסיס צבאי – עמדות, גדרות-תיל והספקת מזון צה"לי מבאר שבע.

 

בחודש מרס 1949, עם חתימת חוזי שביתת הנשק, נתבקשו חברי מבטחים לעזור בהקמתהּ מחדש של קיבוץ ניצנים.

 

בחודש אפריל 1949 החליטו המוסדות המיישבים להעביר את הנקודה אל המיקום הנוכחי (א-רַּבְּיָה, בערבית – "הגבעה") אך הביצוע השתהה.

 

עד סוף השנה עזבו שאר המייסדים והנקודה הוחזקה על-ידי כ-10 חברים מקיבוץ ניר יצחק (שאז עדיין כֻּנָּה 'קיבוץ א"י ט"ו') אשר חיכו בקוצר-רוח "להשתחרר" ולחזור לקיבוצם.

 

מבטחים אף נגרעה מרשימת תקציבי הישובים בנגב לשנת תש"י של "ועדת הנגב" (הזרוע המבצעת של הסוכנות וקק"ל).

המבנה הנעוש של מצפה מבטחים, היום בין החממות

 

מיקום מצפה מבטחים

***

הבית נמצא במצב גרוע בין חממות החקלאים כשהוא מחורר מהפגזות ומט ליפול.

***

****

מיקום מצפה מבטחים הישן

 

באמצע שנת 1950, מישהו במחלקת הכספים של הסוכנות התעורר כאשר גילה בניירת סכום-עתק ששוּלם עבור שמירת הישוב הנטוש; מיד עלה רעיון להקים במקום "כפר עבודה" או מעברה שיתבססו על אלפי הדונמים של עצי  שקדים נטושים שהיו בסביבה.

 

במקביל ניסו לארגן גוף מבית אלפא או מעמק זבולון שיחזיק את הנקודה.

 

בסיור שנערך ב-15 ביוני, בהשתתפות האלוף משה דיין כנציג הצבא, הוחלט להקים מעברה בת 100 משפחות בשם "שקד " (על-שם מקור הפרנסה העתידי) במבטחים, הנמצאת בלב המטעים ובעלת תשתית סבירה (בית-בטחון בעל קומתיים, צריפים ורשת מים); קיבוץ ניר יצחק התחייב (בכתב!) לספֵּק לחצי-שנה "4 מדריכים, 2 נהגים, חובשת, עובדת סוציאלית, גננת ומנהל צרכניה".

 

חודשים אחדים נוספים העניין התעכב כי סביב הנקודה הישנה (שמסביבהּ אמורה הייתה לקום המעברה) נותרו מוקשים רבים מימי המלחמה ומתקופת האירועים הביטחוניים שלאחריהּ וצה"ל לא מיהר לפנותם; קרה שבמהלך תיקון גדרות התפוצצו מוקשים.

 

המושב מבטחים הוקם מחדש ב-1950 על ידי עולים מכורדיסטן ליד היישוב הישן הנטוש, כשאת אבן הפינה הניחו ראש הממשלה דוד בן-גוריון ושר החוץ משה שרת.

****

 

בחודש נובמבר 1950 נפרקו הפחונים הראשונים במבטחים והוצבו בשטח בעזרת אנשי ניר יצחק.

 

ביום 17.12.50 הגיעו התושבים הראשונים (מכורדיסטאן העיראקית) ובינתיים הועסקו על-ידי קק"ל בנטיעות שדרות "משברי-רוח" וכן עבדו בשמירות, בהנחת קווי-מים ובהשלמת הפחונים. שלוש השנים הראשונות, שבמהלכן נבנה המושב על הגבעה, היו קשות מאוד: שרר מחסור בעבודה, במושב נוצר סכסוך מר בין שני פלגים, והיו פגיעות של ערבים מרצועת-עזה.

 

בשנת 1954 הגיעה למבטחים קהילה בת 48 משפחות מהעיר פדֶלֶה הסמוכה לקזבלנקה אשר במרוקו ובראש הקהילה עמד הרב שמעון אוקרט. ה"כורדים" הותיקים הזהירו אותם שלא לרדת מהמשאיות ואכן התחולל במקום מרד-זוטא אך לבסוף שוכנעו להישאר. עברו עוד כמה שנים מלאות-סבל אך ראשון מושבי אשכול צמח והפך למרכזו של גוש-מושבים משגשג.

 

המקור הסקירה על תולדות מבטחים: דן גזית “כוחות עלומים היכו שורשים בחוף מבטחים”

 

***

אחד מהבתים הראשונים שעבר מתיחת פנים ונוסף לו חדר ביטחון (עוטף עזה!)

***

****

****

ארץ החממות

***

****

***

****

*****

סוף דבר,

סיור זה היה המשך הלימוד
על יישובי המועצה האזורית אשכול,

נפתח לנו עוד צוהר מעניין
על התיישבות בנגב המערבי,

****

תודה לאפרים על ההובלה ועל ההסברים,

תודה לדן על יצירת הקשר עם אפרים

*****

נמשיך עוד לבקר
במועצה אזורית זאת וביישוביה