כרם מהר"ל וסביבתו, מקום בראי העבר12 בינואר 2024

 

תיעוד זה שונה מאלה הרבים אודות מסעותיי ברחבי הארץ. לרוב, עניינם הוא מה נִרְאָה וּבְעִקָּר צֻלַּם במהלך הסיור או השיטוט.

 

התיעוד להלן, בנוסף למַרְאוֹת,  עוסק גם בתַּהֲלִיךְ. עניינו גם איך נולד הרעיון למסע? איך הוכן המידע לקראת היציאה לשטח?

 

המסע להכרת העבר של כרם מהר"ל וסביבתו הוא ביטוי לשילוב של עבודת צוות.

 

מקום כרם מהר"ל

 

יצחק איתן המתגורר במושב כרם מהר"ל, הוא עמית לצילום שאיתו התיידדתי לפני מספר שנים. מעת לעת, שאני נמצא באזורו, אני מגיע אליו לביקור.

 

כאשר הייתי אצלו לפני מספר שבועות, סיפרתי  לו על אחד המיזמים בהם אני עוסק בשנים האחרונות ביקור מפגש/סיור/צילום ביישובים הכפריים (קיבוצים ומושבים) במטרה לדעת אודותיהם, להיחשף לדמותם ולרוחם, להיפגש עם אנשים מעניינים המתגוררים בהם ולהתרשם מפניו הפיסיים של המקום.

 

יצחק הציע שנכלול במיזם גם את מושב כרם מהר"ל.

 

קבענו תאריך לביקור ואף הוזמנו מספר חברים.

 

בשיחה נוספת בה עסקנו בתכנון הביקור עלתה השאלה האם הסיור יתמקד במושב כרם מהר"ל, בהתאם לרוח המיזם, או יעסוק במקום וגם בסביבתו בראי העבר.

 

התלבטנו האם כדאי שנעסוק בשני הנושאים או רק באחד מהם. יצחק השיב שהוא מעדיף את הנושא השני, שלדידו יותר מעניין.

 

זרמתי עם יצחק, הבנתי שלפנינו אתגר של לימוד משותף לפני היציאה לשטח ושל סיור שגם מהותו לימוד.  לכן, אין טעם לצאת לסיור של קבוצה.

 

"כחניך" אסכולת הגיאוגרפיה ההיסטורית הישראלית הצעתי ליצחק שהיא תהווה את הבסיס לפרקטיקה ב"מסע" להכרת העבר של המקום של כרם מהר"ל ושל סביבתו הקרובה.

 

אסכולת הגיאוגרפיה ההיסטורית הישראלית שעניינה "ארץ בראי עברה"  עוסקת במחקרים בגיאוגרפיה ההיסטורית היישובית והנוף התרבותי של ארץ ישראל ברמת המקרו (הארץ), ברמת המיזו (האזור היישוב) וגם ברמת המיקרו (מתחם, מבנה ועוד).

 

את אסכולה זו ייסד בשנות ה-70' של המאה העשרים פרופ' יהושע בן אריה ז"ל שהלך לעולמו בשיבה טובה ב-25 בדצמבר 2023.

 

במשך עשרות שנים פרופ' יהושע בן אריה העמיד דורות של תלמידים, חלקם הם בין החוקרים המובילים והבולטים בארץ ובעולם בתחום הגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל.

 

בראשית שנות ה-80' של המאה העשרים גם אני זכיתי להיות תלמידו של פרופ' בן אריה. הוא היה מבין המורים שלי בתואר בוגר, אצלו כתבתי את עבודת הסמינריון שבהמשך עובדה למאמר, בלימודי המוסמך הוא היה אחד משני המנחים בעבודת התיזה. בראשית שנות ה-2000 לאחר כשני עשורים הוא היה אחד משלושת שופטי עבודת הדוקטורט. לאחר מכן, שמרתי אתו על קשר, מעת לעת שוחחתי איתו על עיסוקיי הנוכחיים.

 

בתחילת הלימוד הצעתי ליצחק  שבנוסף לגיאוגרפיה היסטורית היישובית, נדרש גם לגיאוגרפיה הפיסית של המקום (טופוגרפיה, גיאולוגיה גאומורפולוגיה) וגם מעט לארכיאולוגיה.

 

כאמור, השלב הראשון של היציאה לדרך, היה לימוד מקדים ובעיקר איסוף מידע.

 

מרגע שהחלטנו על המסע להכרת העבר של המקום, יצחק ואני התחלנו לאסוף מידע.

 

יצחק, שלא אמון על שיטות מחקר של הגיאוגרפיה היסטורית, הפתיע אותי בחריצות, קפדנות, נחישות והיסודיות של לימוד הנושא, בהתמדה של חיפוש המידע וביציאה לסיורים מקדימים על מנת לאתר שרידים מהעבר.

 

במשך הזמן לקראת הסיור הצטבר לנו מידע רב שהיווה "חומר גלם" שעובד להיות "צידה לדרך" וחלקו מהווה מקור ובסיס לנכתב להלן.

 

המידע הרב שהצטבר כולל:

* מפות מהעבר: מפות P.E.F, מפות מתקופת המנדט וראשית ימי המדינה; מפות מהווה של המקום והאזור;

* מפה גיאולוגית של האזור.

* צילומים מהעבר לרבות תצלומי אוויר.

* נתונים ממפקד האוכלוסין שביצעה ממשלת ישראל המנדטורית בשנת 1931.

* מידע  אודות הקרבות באזור במלחמת העצמאות לרבות ידיעות שהופיעו בעיתונות בזמן זה.

* מספר מאמרים אקדמיים, פרקים מספרים ועבודות מחקר אודות הכפר איגזים הכוללים גם סקרי שדה וחלקם דנים בתמורות במקום שחלו אחרי מלחמת העצמאות.

* הספר "הכרמל של פון מולינן", תרגום, עריכה, הערות ונספחים לספר אודות הכרמל שראה אור בלייפציג בשנת 1908

* ספר שנכתב על סיפורו של המושב שישים שנים לאחר הקמתו.

* מספר דוחות על חפירות ארכיאולוגיות שנעשו במקום.

* הפרק על מושב כרם מהר"ל בתוכנית אב לשימור שהכינה המועצה האזורית חוף הכרמל.

* שתי כתבות בעיתונות על מוחמד אל מאדי שהיה הראיס של כל האזור.

 

יצחק גם נפגש עם חברו, פרופ' יוסי בן ארצי והתייעץ איתו על הכוונה והלימוד המקדים.

 

 

ביום שני 8 בינואר 2024 יצאנו לסיור/צילום במושב וסביבתו והצטרפה אלינו חברתי שולי לינדר-ירקוני.

 

שולי (גיאוגרפית, ד"ר)  תושבת הכפר עין הוד הסמוך תרמה לנו מהידע הרב שצברה על המקום והאזור. היא גם הציגה לנו גם את ממצאי ותובנות מחקרה "הכפרים הערביים בחוף הכרמל 1948: שחזור נוף תרבותי" שנעשה כעבודת גמר למוסמך בהדרכת פרופ' יוסי בן ארצי באוניברסיטת חיפה בשנת 2005.

*

הסיבוב בשטח נמשך מספר שעות ומיותר לציין שבמהלכו לא חסכנו מאמץ וצלמנו.

 

התחלנו בתצפית לעבר כרם מהר"ל וסביבתו משולי יער חוף הכרמל. המשכנו למצפה עופר לתצפית על מישור חוף הכרמל והמשכנו הלאה למקום בו שני כפרים סמוכים לאגזים והם ג'בע ועין ראזל. נכנסנו לכרם מהר"ל בדרך המקורית לכפר אגזים בתקופת המנדט. עברנו בכרם בו נמצאים גם זיתים, כנראה מזמן טרם הקמת המדינה. עברנו במושב וראינו מספר מהבתים של הכפר אגזים, ראינו את מבנה בית הספר של הכפר ושימושו הנוכחי בית כנסת ומועדון. נכנסנו למתחם המסגד שיש טוענים שהיה חלק חאן ואולי אף ממתחם מקודש אליו היה נהוג לעלות לרגל. לסיום קנחנו בביקור במלון הטירה, מבנה מפואר שהיה בית המושל אל מהדי..

 

להלן סיכום "המסע" הקצר להכרת
העבר של מושב כרם מהר"ל וסביבתו.

ראוי לציין שסיכום זה
אינו מסמך אקדמי
ואינו מתיימר להיות כזה.

הסיכום המשקף את
חווית הלימוד שלנו
שקדמה ליציאה לשטח
ואת חווית הסיור והצילום.

מבט על כרם מהר"ל מכיוון מערב

מושב כֶּרֶם מַהֲרַ"ל נמצא בכרמל הנמוך בין זיכרון יעקב בדרום  לבין עתלית בצפון.

 

המושב הוא אחד מיישובי המועצה האזורית חוף הכרמל.

*

המושב הוקם בשנת 1949 על ידי קבוצה של עולים מצ'כוסלובקיה, רובם ניצולי השואה.

 

שמו של המושב, כרם זיתים הנטוע סביב שלשת עבריו ומהר"ל הוא רבי יהודה ליווא בן בצלאל – שהיה הרב הראשי של הקהילה בפראג במאה ה-16 וגם פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה ונחשב כמי שיצר גשר בין הגות ימי הביניים להגות הרנסנס.

*

המושב הוקם בשולי ובסמוך לכפר הערבי אגזים שהתקיים במקום עד מלחמת העצמאות, קיץ 1948.

 

עד 1948 הכפר הערבי אגזים יחד עם שני שכניו עין ראזל וג'בע נכללו ב"משולש הקטן" שהתנכל לתנועת הנוסעים לחיפה.

 

הדרך המקורית שעלתה לכפר אגזים מדרום מכיוון מישור החוף

*

*

כשמושב הוקם בשנת 1949, הגבעות הצפונית והדרומית נשארו מחוץ לתחום הבנוי שלו. עשרות שנים מאוחר יותר נבנו עליהן ההרחבות.

מבט על קצה הגבעה הדרומית מעל נחל מהר"ל

מבט ממערב על קצה הגבעה הצפונית שלמרגלותיה המזרחיים נמצא הכפר אגזים

*

כאמור, מיקום כרם מהר"ל בכרמל הנמוך, סמוך לנקודת מפגשו עם מישור חוף הכרמל.

 

איתור, המושב על אחת הגבעות בין נחל מערות בצפון ונחל מהר"ל הדרום.

*

מבט על בקעת מהר"ל מכיוון דרום מערב

בקעת מהר"ל הוא עמק קטן ששטחו כארבעה קמ"ר ב"כרמל הנמוך", במקום המפגש של נחל מערות ונחל חרובים.

 

שמו של עמק מהר"ל נובע משמו של היישוב הסמוך כרם מהר"ל.

 

עמק מהר"ל הוא הבקעה הטקטונית הגדולה ברכס הכרמל ונמצאים בה ריכוזים יפים של סלעי טוף געשי בצבעים שונים.

 

כיום מגדלים בעמק המהר״ל בעיקר עצי פרי נשירים, אבוקדו וזיתים.

 

בשטח העמק נמצאת שמורת הטבע עמק מהר"ל (יש הטוענים כי השמורה נמצאת בבקעת שי"ר).

*

הטוף נוצר כתוצאה מהתפרצות געשית תת-ימית והוא הצטבר באזור וכוסה מאוחר יותר על ידי סלעי גיר.

 

שברים גאולוגיים במזרח ובמערב העמק סייעו לבליית סלעי הגיר והדולומיט שהגנו על הטוף.

 

הטוף הרך יותר נסחף במי הים וכך נוצר העמק. בצפון העמק נחשף טוף צהבהב דק.

 

בחלק התחתון של העמק נמצאו שכבות טוף מעורבות בקירטון המכסות את שולי צפון העמק.

 

בסלעי הגיר בעמק נמצאו הרבה מאובנים של בע"ח וצדפות.

 

בעמק נמצא גם טוף בצבעים חום, אדום, ירקרק ושחור.

 

על פי המסורת, בכפר הערבי אגזים הופק בעבר ברזל מן הטוף השחור על ידי הצלבנים על פי תגליות ממבצר עתלית ובקמרון של נמל הורדוס מקיסריה.

שטחי הטוף (וורוד)

 

הכפר אגזים נמצא בצומת דרכים אזורית. היישוב המרכזי באזור מתקופת הברזל עד התקופה ההלניסטית היה בתל דור, הנמצא כ־9 ק"מ מדרום מערב לאתר. את המעמד המרכזי למן התקופה הרומית עד התקופה הביזנטית ולאחריה ירשה קיסריה

 

בערוץ הרחב של נחל מהר"ל, שבו עובר היום כביש הגישה למושב ממשיכה דרך מזרחה החוצה את הכרמל דרום לעבר עמק יזרעאל והיא מקבילה לדרך בנחל תות (ואדי מילח, היום כביש 67). דרך זו הייתה בשימוש בתקופה העות'מאנית ויש להניח שגם בתקופות קדומות יותר.

 

מצפון לאגזים בעמק מהר"ל חוצה דרך מדרום לצפון לעבר נחל המערות, בואכה דלית אל־כרמל,

 

השם אגזים מוזכר ברשימות מפקד האוכלוסין העות'מאני של שנת 1596 ככפר השייך לנפת שפיא במחוז לג'ון.

 

אגזים היווה את כפר הבית של משפחת אל מאדי, בני שבט בדואי מאזור באר שבע, ששלטה בצפון ארץ ישראל, באזור החוף מדרום לכרמל ובמורדות המערביים של הר שכם, במאה השמונה עשרה ובמחצית הראשונה של המאה התשע עשרה.

 

משפחת אל-מאדי בנתה בכפר מבצר גדול.

המקור: המקור עוזי עד וכארם סעיד, שרידים מהתקופות הפרהיסטוריות עד התקופה העות'מאנית בכרם מהר"ל, עתיקות, כרך 105 (התשפ"ב / 2021), עמ' 69 – 119

אחד מהנודעים ממשפחת אל מאדי היה יליד הכפר, השיח' מסעוד אל מאדי, שבתחילת המאה התשע עשרה מונה למושל קד'א חיפה על ידי סולימאן פאשה (מושל מחוז עכו בוואלי של צידון.

 

אִבּראהים מחמד עלי פאשא, הקצין מצרי שנלחם בהצלחה נגד האימפריה העות'מאנית והשתלט על סוריה ועל ארץ ישראל. בנו של שליט מצרים מוחמד עלי, הוציא להורג את מסעוד ובנו ב-1834 בחשד שהשתתף בתכנון מרד נגדו וצמצם את השפעת משפחת אל מאדי.

 

עם חזרת העות'מאנים לשלטון בארץ ישראל חזרו בני משפחת אל מאדי לתפוס עמדות מפתח בצפון הארץ, למשל מוחמד אל מאדי היה מושל חיפה בשנת 1885, אולם לא שבו למעמדם הקודם.

 

משפחה ידועה נוספת באיג'זים הייתה משפחת אל-נבהאני שמקורה מחצי האי ערב, אך בניה התגוררו זמן רב באיג'זים לפני שהגיעו לחיפה.

 

הקונסול הבריטי אדוארד רוג'רס שסייר בארץ ישראל ב-1859 כתב שבכפר חיים כ-1000 תושבים המתפרנסים מחקלאות.

 

ברבע האחרון מוזכר אגזים הכפר השני בגודלו, מביחנת שטחו ואוכלוסייתו בקד'א (נפת) חיפה.

הכפר אגזים וסביבתו במפת P.E.F

*

אוכלוסיית אגזים ברבע האחרון של המאה התשע עשרה ביחס לשאר כפרי קד'א חיפה

המקור: יהושע בן אריה (1984), אוכלוסיית סנג'ק עכו בשנות השעים של המאה התשע עשרה, שלם, מחקרים בתולדות ארץ ישראל ויישובה, שנה ד', הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים

בתי הכפר נבנו בעיקר מאבן וממלט, והיו בו שני מסגדים ובית-ספר יסודי לבנים שנוסד ב-1880. אנחנו מכירים רק מסגד אחד ולא יודעים איפה היה שני.

 

החל משנות ה-70 של המאה התשע עשרה הייתה הגירה מאיג'זים לחיפה של בני משפחת אל מאדי שבקשו להיות קרובים למרכז השלטוני המתפתח בחיפה.

 

בשנת 1880 ויקטור גרן מתאר את איג'זים כיישוב של אוהלים ומבני אבן עתיקים למרגלות מישור של עצי זית.

מקום הכפר ומשלוש עבריו כרמי הזייתים ומצד אחד הבקעה

 

בתקופת המנדט הבריטי נחשב הכפר למבוסס יחסית, אולם בין תושביו היו סכסוכים שהביאו לקטטות ולעקירת גידולים חקלאיים.

 

בשנת 1932 בוטל המעמד של מועצה מקומית של הכפר.

 

במהלך המרד הערבי הגדול נודע אגזים כבסיס של אנשי הכנופיות ופיגועים רבים יצאו ממנו כלפי התחבורה על כביש חיפה-תל אביב. באפריל 1938 הוטל על הכפר קנס קיבוצי שהביא לבריחת רוב תושביו ממנו.

 

דו"ח של סוקרי קרקעות בריטים בצפון הארץ תיאר את אגזים כאחד המקומות המסוכנים ביותר מבחינת ביטחון ציבורי.

 

בשנת 1940 גודלו בכפר ירקות ללא השקיה ותוכנן להקים באר כדי לאפשר גידולים אינטנסיביים.

 

הבקעה מדרום לאגזים

על פי סקר הכפרים שנערך בשנת 1945, השתרעו אדמות הכפר על 46,905 דונם, 23,619 דונם בבעלות פרטית ו- 23,286 דונם בבעלות ציבורית.

 

בכפר חיו בו 2,970 תושבים, רובם מוסלמים, מלבד 140 נוצרים.

 

התושבים התפרנסו מגידול בעלי חיים ומחקלאות. דגן היה הגידול העיקרי, אך הכפר נודע גם בעצי הזית שלו. היו בכפר שלושה בתי בד ידניים ואחד מכאני. אדמות הכפר הכילו מספר מעיינות, נחלי אכזב ובארות.

 

על פי תוכנית החלוקה נועדו יישובי המשולש הקטן, ובהם אגזים, להיכלל בתחום המדינה היהודית.

מפקח של רשות העתיקות של המנדט הבריטי סקר את בתי האבן העתיקים של הכפר בשנים 1942, 1944.

 

בשנים 2002–2005 נערכו חפירות הצלה באתר הנמצא בחלקו המרכזי והדרומי של מושב כרם מהר"ל שממנו יש תצפית מערבה אל מישור החוף. בחפירה נחשפו שרידי מבנים מן התקופות הממלוכית והעות'מאנית שבהם שימוש משני באבנים מתקופות קדומות החל מהתקופות הפרהיסטוריות. ראו כראם סעיד כרם מהר"ל חדשות ארכיאולוגיות גיליון 120 לשנת 2008 וגם עוזי עד וכארם סעיד, שרידים מהתקופות הפרהיסטוריות עד התקופה העות'מאנית בכרם מהר"ל, עתיקות, כרך 105 (התשפ"ב / 2021), עמ' 69 – 119

החפירות ההצלה בגבעות הצפונית והדרומית לקראת הבנייה. המקור עוזי עד וכארם סעיד, שרידים מהתקופות הפרהיסטוריות עד התקופה העות'מאנית בכרם מהר"ל, עתיקות, כרך 105 (התשפ"ב / 2021), עמ' 69 – 119

*

במלחמת העצמאות תקפו תושבי אגזים בשיתוף שאר יישובי המשולש הקטן, ובתמיכה לוגיסטית מלבנון באמצעות המעגן בכפר טנטורה את התחבורה היהודית בין זכרון יעקב לחיפה, והביאו לחסימתו.

 

ערביי המשולש הקטן זכו להערכה רבה על כושר הלחימה שלהם ואגזים נחשבה הרוח החיה מאחורי הסירוב של הכפרים להיכנע.

 

ב-6 ביולי 1948 לקחו לוחמי אגזים מספר שבויים וב-8 ביולי נעשה ניסיון ראשון להשתלט על אגזים, אך הוא כשל. השבויים הוחזרו במסגרת הסכם חילופי שבויים, אך ניסיונות להשיג הסכם כניעה לא צלחו לאור הערכתם של לוחמי הכפרים שהם יחזיקו מעמד עד כניסת ההפוגה השנייה לתוקפה, כפי שאכן היה.

 

לאחר כניסת ההפוגה השנייה לתוקפה ריכז צה"ל כוחות גדולים סביב כפרי המשולש הקטן ופתח בלחימה ב-24 ביולי ב"מבצע שוטר". לאחר קרבות של יום וחצי, ולאחר שהצבא העיראקי סירב לשלוח תגבורת נסוגו לוחמי הכפרים לערערה וצה"ל נכנס לאג'זים ב-26 ביולי 1948. בשעות הצהריים חתם המוכתר על כניעה. רבים מתושבי אגזים ברחו מהכפר בגלל הקרבות ולא הורשו לחזור אליו. כ-1400 מתושבי הכפר נאספו על ידי חיילי צה"ל בימים שאחרי הכניעה והועברו לג'נין.

 

בכפר נותרו כחמש עשרה משפחות ערביות אשר התגוררו בו עוד לאחר הקמת כרם מהר"ל, אך בהמשך פונו לחוות מקורה ולאחר מכן עברו לחיפה.

 

תושבי הכפר האחרים התפזרו בין פוריידיס, מחנות פליטים בג'נין, ומדינות ערב.

 

מקור, הרחבה והפניות 

המפה היישובית באזור הכרמל לפני ואחרי מלחמת העצמאות

כרם מהר"ל וסביבתו בתום העשור הראשון מאז הקמת המדינה

 

במחצית השנייה של יולי 1948 היוו שלושת הכפרים ג'בע, אִג'זִם ועין ע'זאל
את המובלעת הערבית הגדולה ביותר שלא נכבשה בלב השטח הישראלי.
לוחמי הכפרים הללו הדפו התקפות עליהם ושיבשו את התחבורה הישראלית בדרך החוף מדרום לחיפה
.

המקום בו נמצא הכפר ג'בע,
אחד מקודקודיו המשולש הקטן

 

הכפר ג'בע שכן על המורדות המערביים של דרום הכרמל והשקיף לעבר מישור החוף.

 

בתחום הכפר נמצאו שרידי פסיפס וקברים חצובים בסלע וקיימת סברה שהוא נבנה על אתר הישוב הרומי גאבאתא.

 

*

אוכלוסיית הכפר בסוף המאה התשע עשרה כללה 150 נפש.

 

בשנת 1931 חיו 762 תושבים בשנת -1944-45 עלה מספר התושבים ל-1,140, כולם מוסלמים

 

תושבי הכפר התפרנסו מגידול בעלי חיים ומחקלאות בעיקר דגנים וירקות על קרקע שהשתרעה כ- 7,000 דונם. הם גידלו גם זיתים והפיקו שמן-זית בבית-בד ידני.

עיי הכפר

ב-24 ביולי 1948 לאחר תחילת ההפוגה השנייה, תקף את האזור כוח מיוחד מחטיבות גולני, כרמלי ואלכסנדרוני, ונהדף וביום למחרת נכבש הכפר ב"מבצע שוטר."

 

תושבי הכפר נדרשו לעזוב או שברחו מזרחה לאזור ג'נין.

 

בשנת 1949 הוקם על אדמות הכפר מושב גבע-כרמל, קילומטר אחד מצפון-מערב לאתר הכפר.

 

באתר הכפר ניתן להבחין בגלי אבנים ובאתר מקודש שנותר בו.

 

סביב הכפר נותרו שרידי קברים

 

חורשות אורנים מגודרות גדלות בקרבת אתר הכפר וחלק מאתר הכפר משמש כאדמות מרעה.

*

*

המקום בו נמצא הכפר עין ע׳זל
הקודקוד הדרום מערבי
של המשולש הקטן

*

הכפר עֵין עַ'זַל נבנה בקצות ואדי במורדות הכרמל, 21 ק"מ בסמוך לכביש חיפה — תל-אביב.

 

בסוף המאה התשע עשרה חיו בכפר 450 תושבים בבתי אבן ובוץ. בשנת 1931 נמנו בעין עַ'זאל ובכפר הסמוך אל-סוואמיר 1,439 תושבים, שהתגוררו ב-247 בתים.

 

בין  השנים 1944-45 חיו בעין ע'זל 2,170 תושבים, ואדמות-הכפר השתרעו על 18,079 דונם.

 

בכפר היה אתר שהוקדש לשיח' שחאדה תושב המקום, בית-ספר יסודי לבנים שנוסד ב-1886, בית-ספר יסודי

 

כלכלת-הכפר התבססה על גידול חיות-משק וחקלאות, כולל גידול עצי-זית ודגנים. קירבת הכפר לחיפה איפשרה לחלק מתושביו לעבוד בנמל ובמסחר.

 

כאמור אִג'זִם, עין ע'זל וגַ'בּע היוו משולש כפרים מדרום לחיפה שתנכל לתנועה על כביש בין חיפה וזיכרון יעקב

 

שני הניסיונות הראשונים לכבוש את הכפר, ב-18 ביוני וב-8 ביולי, נהדפו בידי לוחמים מהכפר.

 

הניסיון השלישי בוצע במהלך ההפוגה השנייה של המלחמה במסגרת "מבצע שוטר". כאמור, כוח מיוחד מחטיבות גולני, כרמלי ואלכסנדרוני תקף את הכפר ב-24 ביולי במתקפה ארטילרית ואווירית כבדה. לאחר יומיים נכבש הכפר

 

בשנת 1950 הוקם מושב עופר על אדמות הכפר, שני ק"מ מדרום-מזרח לו.

 

המקדש הרעוע של שיח' שחאדה הוא המבנה היחיד שנותר על תילו בכפר.

 

*

*

צילום יצחק איתן

*

*

שרידי הכפר אגזים
בתוך כרם מהר"ל

*

*

*

*

*

בית הספר של אגזים
חלקו הפך להיות בית כנסת
וחלקו הפך להיות מועדון

*

*

*

המסגד ומתחם החאן

המקור עוזי עד וכארם סעיד, שרידים מהתקופות הפרהיסטוריות עד התקופה העות'מאנית בכרם מהר"ל, עתיקות, כרך 105 (התשפ"ב / 2021), עמ' 69 – 119

*

צילום יצחק איתן

*

*

צילום יצחק איתן

צילום יצחק איתן

*

בביקור במסגד לא הצלחנו להבין את פשר גודלו העצום.

 

יום למחרת הסיור פניתי לפרופ' יובל בן בסט מהחוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם באוניברסיטת חיפה שחוקר את האימפריה העות'מאנית במאה ה-19 באזור סוריה הגדולה. שאלתי אותו האם יוכל לפענח את פשרו של המתחם הדתי הגדול הכולל את המסגד והאולמות בצדדיו.

 

למחרת הוא הפנה אותי  לספר העוסק בתיעוד של מבנים אסלאמיים בארץ ישראל שזוהו במחקר שבוצע בשנות ה-90' של המאה העשרים שכלל סקר שטח ותיעוד של מחלקת העתיקות של ארץ ישראל המוחזק בארכיון מוזיאון רוקפלר בירושלים.

 

התשובה לפשר גודל המסגד עדין חסרה

בית המושל מהדי,

המקור עוזי עד וכארם סעיד, שרידים מהתקופות הפרהיסטוריות עד התקופה העות'מאנית בכרם מהר"ל, עתיקות, כרך 105 (התשפ"ב / 2021), עמ' 69 – 119

היום מלון הטירה 

*

*

*

*

*

*

*

*

סוף,

היה זה
מסע מאתגר ומעניין,
השכלנו!

כאמור,
סיכום המסע
הגם שנלמד בשיטת מחקר אקדמי
הוא אינו מסמך אקדמי,
אינו מתיימר להיות כזה
ו
אינו נועד לחדש
כי הרי הוא מבוסס
על תוכן שכבר פורסם.

מסע זה היה חידוש עבורנו
למדנו והכרנו מה שלא ידענו.

נחזור ונדגיש
שתיעוד זה משקף
את חווית הלימוד שלנו
שקדמה ליציאה לשטח
ואת חווית הסיור והצילום.

מסע זה מהווה עבורנו "מודל"
להמשך החקירה והלימוד
אודות מקום בראי עברו.

************

תודה לך יצחק
על היוזמה והשותפות בלימוד
על סיור מקדים ותיאום
ועל ההובלה בשטח.

תודה לך שולי
שהפכת עולמות כדי להגיע לסיור,
תרומתך לא תסולא בפז!

תודה לאלה שתרמו מעט ידע
פרופ' יוסי בן ארצי
הגיאולוג ד"ר יובל ברטוב
פרופ' יובל בן בסט

 

תודה לך אודי שפתחת
את שערי מלון הטירה
ואפשרת לנו להציץ במכמניו.

ההמשך יהיה בסיור
בזמן הקרוב בחוות מקורה.