הדפסה

יוכקה ועודד ליפשיץ מקיבוץ ניר עוז הם אנשים נפלאים.

 

זכיתי להכיר אותם ולהתיידד איתם בשנה האחרונה בתחילה בביקור ניר עוז ובהמשך כעבור מספר חודשים, עת הגעתי אליהם שוב ובמשך יום שלם צלמתי אותם במסגרת מיזם אדם בסביבתו.

 

ביום שבת, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, עת החלה המלחמה הארורה,  התקשרתי אליהם מספר פעמים ולא נעניתי כך גם ביום למחרת.

 

התחלתי לדאוג לשלומם בעקבות דיווחים בתקשורת על כך שאנשי חמאס הארורים הרגו עשרות אולי מאות מחברי ניר עוז, חטפו מבוגרים, נשים וטף לעזה ושרפו בתים רבים והפכו חלק גדול גדול מקיבוץ לעיי חרבות.

 

ניסיתי לברר עם חברים מה עלה בגורלם של יוכקה ועודד ליפשיץ, לא קיבלתי תשובות מוסמכות.

 

בשעת לילה ביום שני, 9 באוקטובר 2023 פנה אלי גדי עמיחי, אחיין של עודד,שוכתב לי כך: "שלום עמירם, שמי גדי, צילמת את הדודים שלי, עודד ויוכקה ליפשיץ בקיבוץ ניר עוז לפני חצי שנה. הם נחטפו (ככל הנראה) בשבת האחרונה. כתבתי פוסט והשתמשתי באחת התמונות שצילמת ואהבתי.

 

בעקבות תשובתי, הוסיף וכתב "בניר עוז היו זוועות נוראיות. משפחות שלמות שנרצחו. כל הקיבוץ שרוף. חטופים. אין לתאר. יתכן והתמונות שלך הם התיעוד היחידי שנשאר לעבודות של יוכקה, כל הבית שם שרוף. "זכרתי שסיפרו לי על הביקור ועל התמונות, זוכר שעוד אז מאד אהבתי את התמונה שצלמת וששיתפתי."

 

בין לבין למדתי על מצבם על עוד שניים  מהאנשים שפגשתי ביקור ניר עוז לפני שנה, חיים פרי חטוף וכרמלה דן נרצחה.

 

על חטיפתם של יוכקה ועודד למדתי גם מכתבתו של נחום ברנע "חרבן הבית" ביום שישי 13 באוקטובר 2023.

 

ביום ראשון, 15 באוקטובר 2013 פרסם ברוך קרא בחדשות 13 את הכתבה על המפגש האחרון של מקימי ניר עוז  ועל הפסנתר של עודד ליפשיץ שהפך לסמל הטבח.

 

ביום  שני 16 באוקטובר 2023 בעקבות שיחה עם גדי עמיחי הוא כתב לי שמהצבא הודיעו להם כי יוכקה ועודד חטופים אבל בעצם לא הודיעו כלום.

 

אני דואג לגורלם של יוכקה ועודד
כמו לשאר החטופים והנעדרים
ומייחל ומקווה
שיחזרו במהרה בריאים ושלמים. 

***********

להלן התיעוד שנכתב בעקבות הביקור אצל יוכקה ועודד ב-22 באפריל 2023 ובו משולבים צילומים רבים.

"אדם בסביבתו" הוא אחד מסוגי הצילום שאני אוהב לעסוק בהם.

מדובר על צילום אדם במרחב האישי שלו, המקום בו הוא חי או פועל.

לאחרונה אני מתמיד לעסוק בסוג צילום זה.

עד כה, פרסמתי מעט מעבודותיי המוקדשות לאדם בסביבתו

ביום חמישי  20 באפריל 2023 הגעתי לצלם את יוכקה ועודד ליפשיץ חברי קבוץ ניר עוז.

הכרתי אותם לפני מספר חודשים, באוקטובר 2022, בעת ביקור/ מפגש בקיבוץ ניר עוז אז עודד ליפשיץ אירח, הפגיש אותנו עם כמה חברי הקיבוץ והוביל אותנו בתוכו ובסביבתו הקרובה. ראו קיבוץ ניר עוז שבמישור חוף הנגב מול רצועת עזה וסביבתו הקרובה וגם גן הפסלים בחצר הבית הלבן במשבצת ניר עוז

בסיום הביקור קבענו שאגיע אל יוכקה ועודד ליפשיץ שוב ואצלם אותם בביתם ובחצר המעניינת שלהם וגם אצלם את יוכקה עם מקצת מעבודותיה כצלמת.

להלן חלק קטן מתוך עשרות הצילומים שנעשו במשך מספר שעות שהתארחתי אצלם.

יוכקה ועודד ליפשיץ הורים לארבעה ילדים. יש להם עשרה נכדים ונינה אחת

עודד ליפשיץ נולד (1940) וגדל בחיפה.

 

בנערותו הצטרף לתנועת השומר הצעיר.

 

הוא המשיך וחבר לגרעין המייסד של ניר עוז באביב 1957.

 

עודד חבר בקיבוץ מאז הגיע אליו.

 

הוא פעל בשורה של תפקידים מזכיר, מרכז, גזבר, יו"ר ועדת חינוך, יו"ר כלכלי.

 

ברבות השנים בהמשך הוצע לו לשמש רכז הדור הצעיר במפ"ם אך סירב, היה עיתונאי בעיתון על המשמר (1983 – 1995),

 

עודד הגיש בין 10ל- 20  כתבות בתוכנית "שעה קלה על כלכלה" בגלי צה"ל שכל אחת מהן הייתה אחד הנושאים.

 

עודד שירת בצה"ל כלוחם בגדוד נח"ל המוצנח (גד 50) ולחם בארבע מלחמות: מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום כיפור ומלחמת לבנון הראשונה.

יוכקה (יוכבד) לפשיץ (1938) נולדה בתל אביב וגדלה בראשון לציון.

 

משפחתה הייתה חרדית. אביה היה סולן מקהלת חסידי גור. הוריה עלו לישראל בשנת 1933, אביה היה חבר בהכשרה של הגרעין שנועד להקים את לקיבוץ חפץ חיים של תנועת אגודת ישראל אולם, בגלל התנגדות האם הם לא הצטרפו. הם הגיעו לתל אביב ובשנת 1939 עברו לראשון לציון. . עם סיום מלחמת העולם השנייה במחצית שנות ה-40' לנוכח השואה בכלל והשמדת משפחתה, הוריה עזבו את הדת והפכה לחילונית סוציאליסטית.

 

יוכקה למדה בתיכון קיבוץ תל עמל (נקרא גם ניר דוד).

 

בצעירותה הייתה חניכת השומר הצעיר ובשנת 1957 הצטרפה לגרעין המייסד של קיבוץ ניר עוז. מאז היא חברה בו.

 

בשנת 1970 סיימה לימודיה בסמינר הקיבוצים והוסמכה להיות מורה לחינוך גופני. בין השנים 1984 ל- 1990 למדה צילום בבית הספר קמרה אובסקורה בתל אביב.

 

במהלך השנים עבדה בלול, הייתה אקונומית, עסקה בהנהלת חשבונות. היא הייתה מורה לחינוך גופני וגם מורה לצילום בבית ספר התיכון האזורי מעלה הבשור.

*

*

*

בתחילת שנות ה-70' עודד ליפשיץ עסק בפעילות פוליטית. אז פעל באופן נמרץ, אינטנסיבי ומתמשך במחאה נגד גרוש הבדואים בפתחת רפיח בשנת 1972.

 

הוא פעל בשיתוף עם מוטי כנען מקיבוץ כרם שלום ולטיף דורי מרמת גן, ראש המחלקה הערבית במפ"ם. השלושה קבלו גיבוי מתנועת הקיבוץ הארצי ומהמפלגה.

 

במזכירויות ובמרכזי התנועה והמפלגה התקבלו, בהחלטות רשמיות, מפורטות ותקיפות של התנגדות לגירוש ותמיכה במאבק נגדו להחזרת הבדואים לבתיהם ולאדמותיהם, שפורסמו בפומבי בתקשורת.

 

באותה תקופה עמד לרשות עודד רכב של הקיבוץ הארצי  לצורך תפקידו כמדריך חברתי בכרם שלום. הוא קיבל היתר להשתמש ברכב הזה ללא הגבלה ובכל הארץ לפעילותי נגד הגירוש: פגישות  עם מנהיגי הבדואים בפיתחת רפיח, פגישות עם פוליטיקאים ועיתונאים בתוך ישראל ובסיורים אתם ועם קבוצות של מתעניינים בשטחי הפיתחה וכו'. גם לטיף דורי השתמש בתקציבי המחלקה העקבית של מפ"ם בפעילותו נגד הגירוש.

 

מפ"ם מימנה את העתירה לבג"צ של תשעה ראשי שבטים בפתחת רפיח נגד הגירוש. רוב שרי מפ"ם והחכ"ים שלה, כמו גם רוב ראשי ופעילי הקיבוץ הארצי תמכו בנו וסייעו לנו בממשלה, בכנסת ובזירה הציבורית.

*

*

*

*

*

יוכקה החלה את דרכה כצלמת כתחביב אותו הפכה למקצוע בעקבות לימודי הצילום.

 

לדידה, הצילום שלה הושפע מתורת הזן, מתוך הסתכלות פנימית לתוך הנושא.

 

מושאי הצילום שלה הם דומם ונוף.

 

עבודותיה הוצגו בתערוכות של בית הספר בו למדה.

 

התערוכה "אצל משפחתי בפולין" הוצגה בסינמטק התל בשנת 1992, עותק מתערוכה זו מוצג במוזיאון היהודי בלוס אנגלס בארה"ב.

 

צילומיה הוצגו גם בגלריית הקיבוץ הארצי בתל אביב

*

*

*

*

*

*

********

*

*

*

*****

גם נהניתי מהביקור וגם שמחתי לצלם

תודה לכם יוכקה ועודד
על האירוח הלבבי
ועל האפשרות לצלם אתכם