עניינו של תיעוד זה הוא סיור / ביקור ביישוב טורען בלב הגליל התחתון שהוא בעצם עיירה קטנה אבל נקרא בפי תושביו כפר.

 

טיול זה "נולד" ממש במקרה.

 

בליל שבת בתחילת פברואר סמדר ואני נכנסנו למסעדת "אחמד את סלים" בהרצליה.

 

מנהל המסעדה רמי נאסר (בנו של סלים נאסר, בעל המסעדה) ניגש אליי ואמר לי שהוא זוכר שהייתי פה בעבר וצלמתי אותו.

 

התפלאתי שהוא זכר. נהדר ואם תרצה אוכל לצלם אותך גם היום.

 

הוא הסכים. תוך השיחה סיפרתי לו על טיוליי ביישובי המיעוטים בצפון הארץ. שאלתי אם יסכים להוביל ולהראות לי את יישובו.

 

על מנת לשכנע אותו שיסכים, אמרתי לו שבכל חיי לעולם לא הגעתי ונכנסתי ליישוב, למרות שעברתי לידיו עשרות, אפילו מאות פעמים.

 

בקשתי נענתה בחיוב. כעבור מספר שבועות הוא קישר אותי עם מוניר נאסר, בן אחותו פטמה נאסר.

 

בשיחת טלפון "תאמנו ציפיות" וקבענו את המועד.

 

טיול זה התקיים ביום שבת 7 במרס 2020 והשתתפו בו גם חבריי ניר עמית (שער העמקים) ואסתר ופיפ רותם (סאסא).

 

בשעת בוקר  בכניסה ליישוב פגשנו את מוניר שהיה המארח והמוביל.

 

התכנסנו לרכב אחד ונסענו אחרי רכבו של מוניר אליו הצטרפה גם ביתו הקטנה והחמודה פטמה בת השש.

 

במשך מספר שעות הסתובבנו בכל רחבי היישוב.

 

בקרנו בשני המסגדים הגדולים: מסגד אבו באקר ומסגד צאלח אדין.

 

בקרנו בכנסייה היוונית – קתולית וראינו (לצערנו) מבחוץ את הכנסייה היוונית – אורתודוכסית ואת הכנסייה הבאפטיסטית.

 

יצאנו מתחום השטח הבנוי ועלינו למעיין הכפר עין טורען שנמצא על מדרונות ההר.

 

המשכנו וטיפסנו גם למצפה טורען לתצפית לכיוון צפון לעבר בקעת בית נטופה ולכיוון דרום לעבר בקעת טורען, הרי נצרת והר תבור.

 

בתחילת הטיול ניר עמית הודיע למחמוד נאסר (הממונה על מניעת ציד במחוז צפון ברשות הטבע והגנים שאיתו היה בקשרי עבודה בעבר) שאנחנו בטורען . מחמוד (שהוא גם אחיו של רמי נאסר) "לחץ ודרש" שנגיע אליו.  ארוחת בוקר אכלנו בביתו ובהמשך הצטרפה אלינו אשתו נוזהאת נאסר.

 

שסיימנו את הטיול, מוניר המוביל והמארח, לא הסכים שנצא לדרך חזרה מבלי שנבקר בביתו אימו פטמה נאסר.

 

למקום הגיעו גם רעייתו של מנויר אחלאם נאסר, אחיו אמיר נאסר וילדיהם.

 

המפגש עם כל בני המשפחה היה שמח והוא נוצל (איך לא?!) גם לצילומי המשפחה כולה וצילומי פורטרט.

 

לקראת סיום הטיול עלינו לגג הבית של האמא פטמה והאחים מוניר ואמיר. התצפית ממנו לכל הכיוונים הייתה מרהיבה ונוצלה גם לצילום.

 

לפני שעזבנו זכינו לאירוח ועוד כוס קפה בדירתם של מוניר ואחלאם.

 

יצאנו לדרכנו חזרה לביתנו בשעת אחר הצהרים אחרי שבע שעות של טיול / ביקור שחלפו מהר.

 

ככה זה שנהנים הזמן טס!

 

תיעוד להלן כולל רקע אודות היישוב המלווה במספר מפות וצילומים של המקומות בהם עברנו וכמובן האנשים שפגשנו.

 

******

טורעאן נמצא בגליל התחתון

היישוב נמצא למרגלות הר תורען מעל בקעת תורען

מיקומו: בסמוך לכביש 77 המחבר בין יוקנעם לבין לטבריה, ממערב למחלף גולני.

ביישוב שמתגוררים בו כ-14,000 תושבים רובם מוסלמים (89%) מיעוטם נוצרים (11%)
לטורען יצא שם (בצדק רב) של בעלי ונהגי משאיות ושל בעלי מסעדות ביישוב, בגליל ואפילו במרכז. .

מבחינה מוניציפאלית היישוב מאורגן כמעוצה מקומית  שהוכרזה בשנת 1959.

טורעאן שוכן כנראה על מקומו של יישוב קדום מהתקופה הרומית-ביזנטית בשם תירען.
בתקופה הצלבנית היה קיים ומוזכר באחת התעודות מהמאה ה-13

החוקר הצרפתי ויקטור גרן ביקר בכפר בשנת 1870, העריך שגרו בו 350 מוסלמים ו-200 "יוונים".

על פי מפקד האוכלוסין של שנת 1931, היו בטורעאן 961 תושבים, מתוכם 693 מוסלמים ו-268 נוצרים

במלחמת העצמאות נכבש הכפר בידי צה"ל בקרבות "עשרת הימים", 18 ביולי 1948, במהלך החלק השני של מבצע דקל.
אז ברחו חלק מתושבי הכפר בדרכם צפונה ללבנון. לאחר המלחמה חזרו רבים למקומם

 

******

בתי היישוב

המסגד הגדול של טורעאן
בקצה המערבי של היישוב
שנקרא מסגד אבו בקר
נבנה על המסגד הישן
הוא אחד הגדולים שנבנו בגליל
ויש טוענים שאחד הגדולים בכל המזרח התיכון.
לא ידוע  מי תכנן את המסגד

מסגד צאלח א-דין בחלקו המזרחי של היישוב

המעיין שסיפק בעבר הרחוק
את מיי הכפר
עין תורען

הכנסיות ביישוב 

הכנסייה היוונית – קתולית

הכנסייה האוונגלית – באפסיסטית

הכנסייה היוונית – אורתודוכסית
והשכונה הנוצרית בקרבתה

*****

מצפה תורען

*****

אחרונים חביבים האנשים

 

*****

*****

סוף דבר,
מיותר לומר אבל בכל אציין
שנהינו מאוד ולמדנו על היישוב
****

האירוח והכנסת האורחים
היו מעל מעבר למצופה

********
תודה לכל המארחים 

למוניר נאסר המארח
והמוביל ורעייתו אחלאם נאסר

למחמוד נאסר שיזם את ארוחת הבוקר בביתו
ואשתו נוזהאת נאסר שהצטרפה לאירוח 

לפטמה נאסר אימו של מוניר
שאריחה אותנו בביתה 

לאמיר נאסר, אחיו של מוניר
שהיה איתנו בביקור בבית אימו

לג'ורגית חורי שפתחה לנו את דלתות
הכנסייה היוונית קתולית וכיבדה אותנו בקפה

אחרון חביב רמי נאסר
שנענה לבקשתי לקיום הטיול
וחיבר אותי עם מוניר 

*****

משפט סיום

לרוב, קלישאות נעדרות
מתיעודי הטיולים
אבל, הפעם הן הכרחיות
סיור / ביקור זה הוא עוד
דוגמה זעירה וצנועה
של דו קיום יהודי – ערבי בארץ 
שמתעלם מהרוח הרעה,
ההסתה והשיסוי
של חלק מנהיגים והציבור אוהד שלהם
נגד האזרחים הערבים.

כבוד גדול למארחים!