במסגרת פרויקט "נוצרים בחיפה" שמטרתו לימוד אודות הקהילות הנוצריות בעיר ואודות הכנסיות והמנזרים ומוסדותיהם השונים (ראו "נוצרים בחיפה" – הרקע למיזם סיכום וריכוז), ביקרתי ביום שלישי (5/11/2019) בשני מתחמי הכנסייה האורתודוקסית הערבית: הראשון כנסיית יוחנן המטביל והשני בית הספר האורתודוקסי הערבי.

 

שבוע קודם לכן ביום שלישי (29/10/2019) ביקרתי מחוץ לכנסייה הראשונה של העדה , כנסיית מאר אליאס שנמצאת בעיר העתיקה.

 

הביקור בשני מתחמים אלה תואם מראש עם שחאדה שחאדה, סגן מנהל בית הספר ומלמד בו וגם פעיל במועצת העידה. הקשר אליו נוצר באמצעות הפנייה של הפסיכולוגית אמירה שהלא, שהיא, כפי שכבר צוין בתיעודים קודמים, חברה של הבת שלי ואותה הכרתי לפני כשנה. היא הציעה לי לפנות אליו וכתבה "שחאדה שחאדה, סגן מנהל הבית ספר האורתודוקסי, יש לו מלא ידע על כל הכנסיות בחיפה ויוכל לסייע לך"

 

כבר בשיחת הטלפון הראשונה שהצגתי לו בשיחת טלפון את מטרת מיזם "נוצרים בחיפה", הוא התלהב מהמיזם והסכים "להתגייס"  לסייע לי, בתחילה בתיאום המפגש במתחם הכנסייה ובהמשך בבית הספר.

 

בביקור זה הגיעה איתי ד"ר שולי לינדר – ירקוני, אחראית קשרי קהילה בארכיון ההיסטורי של עיריית חיפה.

 

תחילת הביקור היה במתחם בית הספר. שם שחאדה שחאדה הפגיש אותנו לשיחה קצרה עם המנהל אדואר שיבאן מנהל בית הספר שסיפר לנו אודותיו והואיל להעביר לי מצגת שסייעה לי בכתיבת תיעוד הביקור.

 

לאחר מכן נסענו שלושתינו, שחאדה, שולי ואני לכנסיית יוחנן המטביל. שם הוא הציג לנו את המתחם, הסביר אודות הכנסייה. שם ביקרנו גם במשרדי העידה.

 

לאחר הסיור שאחדה שחאדה בשיחה טלפונית והתכתבות השלים פערי מידע .

 

באדיבותו הוא גם יצר את הקשר עם מהא פרח בלאן, האדריכלית שהכינה את תכנית בניית כנסיית יוחנן המטביל. יומיים לאחר הביקור שוחחתי איתה. היא סיפרה לי על תחרות האדריכלים לקבלת תכנון הכנסייה, התכנון עצמו. שוחחנו גם על העדה האורתודוקסית הערבית בחיפה.

 

מהא בלן שלחה לי גם שתי מצגות האחת: המורשת הבנויה של הקהילה הנוצריות אורתודוקסית בחיפה והשנייה מועצת הקהילה האורתודוקסית בחיפה והפעילות שלה במשך דורות. שתי מצגות אלה סייעו בהכנת התיעוד .

 

.התיעוד להלן כולל את הביקור בשני מתחמים אלה וגם הצגת כנסיית מאר אילא, הכנסייה הקודמת, הראשונה של העדה, אותה ראיתי בביקור שבוע קודם, ביום שלישי (29/10/2019).

 

*******

הכנסייה האורתודוקסית

המונח “אורתודוקסי” מציין את הכנסייה הדבקה במסורת התיאולוגית, הרוחנית והטקסית הביזנטית-מזרחית ששורשיה בירושלים, באנטיוכיה, בקונסטנטינופול ובאלכסנדריה. כנסייה זו קיבלה את החלטותיהן של כל שבע המועצות האקומניות שהתכנסו מהמאה הרביעית עד למאה השמינית לספירה. מאחר שבירת האימפריה הרומית המזרחית הייתה קונסטנטינופול, הוכר הפטריארך של עיר זו, שכונתה רומא החדשה, כמנהיג המורם מעל לאחרים. גם כיום ידועה הכנסייה ככנסיית “רום” (קונסטנטינופול בשמה הערבי). אף שהפטריארכיות שנוספו במשך השנים שמרו על עצמאותן והחזיקו במאפיינים ייחודיים, שוררת ביניהן זיקה עמוקה בתחומי האמונה והתיאולוגיה ובנוסח התפילה.
הכנסייה הנוצרית-אורתודוקסית המזרחית היא הקהילה הנוצרית השנייה בגודלה בעולם (לאחר הכנסייה הקתולית) ויש בה כ-250 מיליון מאמינים המאוחדים במסורת תיאולוגית וליטורגית קדומה. הכנסייה חובקת עולם וכוללת 14 כנסיות עצמאיות שגבולותיהן הגיאוגרפיים, התרבותיים והלאומיים מוגדרים היטב.

*****

הביטוי “כנסייה יוונית – אורתודוקסית” מתייחס למספר מצומצם של כנסיות אורתודוקסיו-מזרחיות, החולקות מסורת תרבותית קדומה ומקיימות את הליטורגיה ביוונית באופן מסורתי. על הכנסייה היוונית-אורתודוקסית נמנות הפטריארכיות הקדומות של קונסטנטינופול, של אלכסנדריה, של אנטיוכיה ושל ירושלים וכן הכנסיות של יוון ושל קפריסין.
הכנסייה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים זכתה למעמד “אם הכנסיות” כבר במאה הרביעית,  בהיותה הממשיכה הישירה של כס יעקב הקדוש (אחי ישוע בברית החדשה),  הבישוף הראשון של ירושלים. במאה החמישית הועלה בישוף ירושלים למעמד של פטריארך.

******

הפטריארך היווני-אורתודוקסי בארץ הקודש חולש על מדינת ישראל, על שטחי הרשות הפלסטינית, על ירדן ועל חצי האי ערב. הקהילה היוונית-אורתודוקסית היא הגדולה מבין הקהילות הנוצריות בארץ, וכן רבים מחברי הכנסיות האחרות רואים בכנסייה זו את שורשיהם. הסמכות העליונה של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית מכונה “הסינוד” (=אספה, מועצה, מיוונית) וחברים בה שבעה עשר בישופים בכירים, הבוחרים את הפטריארך. עקב חשיבותה ההיסטורית והסמלית של ירושלים זוכה הפטריארך שלה להערכה מיוחדת מצד עמיתיו – הפטריארכים האורתודוקסים שבאנטיוכיה, אלכסנדריה וקונסטנטינטפול.
הכנסייה היוונית-אורתודוקסית מופקדת על המקומות הקדושים ומקיימת נוכחות רצופה בת 1,700 שנים בשתי הכנסיות החשובות ביותר בארץ הקודש: כנסיית הקבר הקדוש (כנסיית התחייה בשמה היווני) בירושלים וכנסיית המולד בבית לחם. הפטריארכיה שוכנת במנזר היווני הגדול המחובר אל כנסיית הקבר הקדוש. הפטריארך היווני-אורתודוקסי של ירושלים עומד בראש “אחוות הנזירים של הקבר הקדוש”, מוסד הקובע את מדיניות הפטריארכיה וכולל  נזירים, כוהנים ובישופים המשרתים בפטריארכיה. הפטריארך מנהל את הקהילות, המנזרים והמוסדות היווניים-אורתודוקסיים בישראל, ברשות הפלסטינית ובירדן, בסיוע בישופים רבים. על מבני הכנסיות ומבני הציבור השייכים לפטריארכיה היוונית אורתודוקסית מונף דגל יוון והם מסומלים בסמל הטאפוס.

****

הכנסייה מקיימת את תפילותיה על פי הנוסח הביזנטי ביוונית, ומשמרת את לוח השנה היוליאני, המאחר בשלושה עשר יום אחר הלוח המערבי-גרגוריאני. אף שמרבית הנוצרים הנמנים עם הכנסייה היוונית אורתודוקסית בארץ הקודש הם ערבים, מנהלים אותה בישופים ממוצא יווני. גם נזירים רבים הם יוונים ואילו רוב כוהני הדת הקהילתיים הם ערבים.
יש מאמינים המדגישים את היותם ערבים-אורתודוקסים ולא יוונים-אורתודוקסים ועובדה זו היא סלע מחלוקת חריפה בין בני העידה הערבים בארץ ובין הפאטריארכיה היוונית בארץ. באמצע המאה ה-20 החלה הכנסייה היוונית-אורתודוקסית לערוך בקהילות מקומיות רבות את התפילה בערבית לטובת מאמינים שאינם מבינים יוונית.

*****

הפאטריכיה מנהלת רשת של בתי ספר במקומות שונים ומפעילה גם מרכזים לשירותים חברתיים וסמינר להכשרת כוהני דת על הר ציון.

*****

מסיבות היסטוריות ופוליטיות פועלות משלחות של פטריארכיות נוספות בארץ הקודש באופן נפרד. הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית והכנסייה הרומנית-אורתודוקסית מקיימות נוכחות בולטת בארץ הקודש. את מנזר המצלבה בירושלים בנתה הכנסייה האורתודוקסית הגיאורגית, אך מאחר שנוכחותה של כנסייה זו נחלשה במהלך השנים נרכש המנזר בידי הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית. עם זאת, כל הכנסיות האורתודוקסיות מכירות בסמכות הפטריארך היווני-אורתודוקסי וכל פעילותן בארץ הקודש מתואמת עמו

מקור הסקירה אתר מרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג

*****

העידה האורתודוקסית בחיפה

העידה האורתודוקסית בחיפה כוללת כ-6,000 איש המגדירים עצמם אורתודוקסים ערבים. חלק מבני העידה הם צאצאים של תושבי העיר עוד מהתקופה של טרם הקמת המדינה. מרביתם הם אלה שהגיעו לחיפה במשך השנים מכפרי הגליל במסגרת הגירה מהכפר אל העיר.
בני העידה מתגוררים ברחבי העיר ובעיקר בוואדי ניסנס, סטלה מאריס, כרמל צרפתי, עין הים (ואדי ג'מל), הדר ובמקומות אחרים נוספים. חלק ניכר מהם משכילים ועוסקים במקצועות רפואה, חינוך, משפטים, חינוך, רווחה, מחקר אקדמי ועוד.

******

העידה אינה רואה עין בעין ונמצאת ב"עימות" וויכוח עם הפאטרכיה הייוונית בארץ הקודש שמקום מושבה בירושלים בכל הקשור לחייה לענייני נדל"ן, כלכלה וחברה. העידה בחיפה, כמו במקומות אחרים, רואה בעיניים כלות כיצד הפטריארך מוכר את נכסי הנדל"ן של הכנסייה במחירים זולים במיוחד. ב-28 באוקטובר 2017 הפגינו בני העדה בחיפה נגד מכירת קרקעותיה על ידי הפטריארך היווני האורתודוקסי, תיאופילוס השלישי. הייתה הפגנה נוספת בשורה של אירועי מחאה נגד "מכירת החיסול" של קרקעות העדה הערבית האורתודוקסית על ידי הפאטריכיה. באותה עת נחשפו מספר עסקאות נדל"ן שביצעה הכנסייה בירושלים, יפו וקיסריה ובהן נמכרו קרקעות ומבנים במחירים נמוכים ביותר שמעוררים תהיות לחברות שרשומות במקלטי מס, שלא ידוע מי עומד בראשן. מצד גורמי הפטריארכיה נטען שמחאת העדה האורתודוקסית נובעת משיקולים הקשורים לדרישה שלהם ל"ערביזציה" של הכנסייה. כלומר, לדרישה להכניס אנשי כמורה ערבים למשרות בכירות בפטריארכיה שנשלטת היום בידי כמורה יוונית.

*****

 

העידה מנהלת את ענייניה בצורה עצמאית ובלתי תלויה
באמצעות מועצה העידה בחיפה
שנקראת מועצת הקהילה האורתודוקסית הלאומית – חיפה
(National Council of the Orthodox community – Haifa)
בראשה עומד היום יוסף חורי.

******

מועצת הקהילה האורתודוקסית בחיפה, היא עמותה ששייכת לקהילה האורתודוקסית נוצרית בעיר, נוסדה בשלהי התקופה העותומנית. היא התחילה את פעילותה הראשונה ביום ראשון 9 במרץ 1908. בזמן טקס התפילה שהתקיים בכנסיה העתיקה הקטנה האורתודוקסית של אליהו הנביא ברחוב פל ים בחיפה ליד מתחם כיכר פריז, הופקדו בידי מספר מכובדים מהקהילה נכסיה וגם הכנסייה. אז, בצעדים ראשונים אלה אלה החלו מכובדי הקהילה בהקמת קופה שהופקדה בנאמנותו של אחד החברים של המועצה הראשונה.
בשנים הראשונות צעדי המועצה היו זעירים ומדודים. אחת המטרות העיקריות הייתה: מציאת ויצירת נכסים שיהיו בבעלות הקדש (הווקף) האורתודוקסי בחיפה. בתחילה נרכשה חנות קטנה בשוק העתיק ושני בנייני קמרונות מאבן שהיו קיימים על אדמת בית הקברות האורתודוקסי העתיק. בשנת 1910 נאספו כספים מחסכונות והכנסות הנכסים הצנועים של הקהילה, ונבנה מבנה אבן (קמרון) נוסף על אדמת בית הקברות . שאר הכסף בסך 200 לירות זהב עותמאניות, הושקעו בנכס נוסף באזור המזרחי.

******

בין השנים 1914 ל-1918, בזמן מלחמת העולם הראשונה ירדו הכנסות של הכנסייה לרכישת הנכסים  ועלו הוצאות לסיוע נזקקים. עם תחילת שלטון המנדט הבריטי, בשנת 1920, נערכו בחירות דמוקרטיות למועצת הקהילה האורתודוקסית בחיפה ואז ניתן לה שמה מועצת הקהילה האורתודוקסית הלאומית – חיפה. בשנת 1921 חזרה המועצה להתארגן בהסכמה עם מועצת העיר מקומית, ובתיאום עם הפטריירכיה סוכם לרכוש בית בכרמל אולם העסקה בוטלה. בהמשך התברר שהסיבה לביטול העסקה הייתה קיום של הכנס האורתודוקסי הערבי הראשון שנערך בעיר שהיה לצנינים בעייני ראשי הפאטריירכיה. בהמשך השנים מועצת הקהילה האורתודוקסית רכשה עוד נכסים בעיר ביוזמת נבחרי הקהילה, ובעזרת כל מי שתמך בפעילות הזאת וללא קשר עם כל גוף אחר. הנכסים נרשמו על שם מועצת הקהילה האורתודוקסית.
לאחר כיבוש חיפה באפריל 1948 ועזיבת תושבים רבים את העיר ומיד לאחר הקמת המדינה הפכו נכסי הקהילה האורתודוקסית לנכסי נפקדים. ב-12 לספטמבר 1948 , התכנסו 46 נוצרים אורתודוקסים, והחליטו להחזיר ולארגן את פעילות הקהילה . ב-1 בינואר נערכו  בחירות ונבחרה ועדת קהילה חדשה והפעילות הראשונה והחשובה שלה הייתה  החזרת נכסי הקהילה מהמדינה. וכך היה, וכל הדיירים שהתגוררו בנכסיה  נחשבו כדיירים מוגנים . בשנת 1952 נערכו עוד בחירות בקהילה, ונבחרו עוד חברי מועצת הקהילה.

*****

מועצת הקהילה האורתודוקסית פועלת מאז יסודה ועד היום, מנהלת ענייני הקהילה בעיר בצורה עקבית, עצמאית, שקופה ודמוקרטית ולפי החוק. מועצה מממנת עצמה בלי כל תמיכה כספית משום גוף,
ומספקת שירותים חברתיים קהילתיים תרבותיים וחינוכיים,  בנוסף לשירותים דתיים לבני הקהילה . מועצת הקהילה מתחזקת הכנסיות האורתודוקסית, החדשה והישנה ובתי קברות, הישן והחדש. המועצה מממנת את הפעילויות שלה דרך כספי תרומות והכנסות שמניבים הנכסים הצנועים של מועצת הקהילה בעיר. מועצת הקהילה תומכת במשפחות חלשות ואוכלוסיה שנמצאת במצוקה. גם תומכת ותורמת בפרויקטים חברתיים. המועצה מתמידה להפיץ מידע ודוחות אודות פעילותיה בין בני הקהילה בחיפה בפרט ובכל הארץ בכלל לשם שקיפות ולטובת הכלל.
התנהלות של המועצה היא  לפי חוק העמותות ומנוהלת באופן תקין דמוקרטי ומבוקר. עמותה יש חוקה פנימית שעל פיה מתנהלת באופן תקין. בכל ארבע שנים מתקיימת בקהילה האורתודוקסית בחיפה מערכת בחירות דמוקרטיות, בני הקהילה בוחרים את חברי מועצת הקהילה האורתודוקסית. המועצה כוללת  32 חברים (הנבחרים מתוך מקרב כ-70 מתמודדים). מקרב חברי המועצה נבחר וועד מנהל הכולל 8 חברים. למועצה יש יו"ר (היום הוא יוסף חורי), סגן, מזכיר ונאמן כספי ציבור. הועד המנהל קובע תקציבים והם מאושרים על ידי מועצת הקהילה בישיבותיה השבועיות שדבריהן מתועדות בפרוטוקולים. מועצה בוחרת וועדות שונות שמנהלות באופן תקין ועצמאי את נכסי הקהילה והפעילויות השונות הקשורים לה. ולכל ועד משנה יש היררכיה דומה.

 

******

המועצה מפעילה תשע וועדות ייעודיות שבכל אחת חברים 5 – 9 חברים.
– ועדת החינוך (החשובה מבין הוועדות) בראשה עומד ד"ר דיאב מוטלק. הוועדה אחראית על ניהול בית הספר התיכון הערבי האורתודוקסי.
– ועד הנכסים : מנהל כל נכסי הקהילה , מתחזק משכיר, ויוזם פיתוח וקידום לנכסים דרך מכרזים ופרויקטים שונים.
– ועד פעילות חברתית תרבותית : יוזם פעילויות בשיתוף פעולה עם שאר הוועדים: כנסים, הרצאות, קונצרטים, טיולים, מועדוני נשים זקנים, מסיבות וקרנבלים בחגים ובאירועים השונים  עיר.
– ועד צדקה : סיוע לנזקקים, ולקהילה החלשה לפי קריטריונים קבועים.
– ועד בתי הקברות : מתחזק ומפתח המגרשים במתחם בתי הקברות, במיוחד זה שבכפר סמיר, נותן שירותים מלאים לאנשי הקהילה לכל טקסי הקבורה והתחזוקה בבתי הקברות.
– ועד הכנסייה : שירות לקהילה בענייני דת וטקסים של חתונות, חגים , אבל, חגיגות בעונות השונות, ויוצר קשרים עם אנשי הכמורה והכנסייה.
– ועד בניית הכנסייה החדשה והמרכז הקהילתי ע"ש יוחנן המטביל: הועד הוקם לשם הקמת הפרוייקט החדש, ניהל כל  התהליכים מקבלת החלטות ראשונות, השגת היתרי בנייה עד סיום הבנייה וחניכת המתחם בשנת 2010 .

*****

המועצה האורתודוקסית כגוף מעסיק  – מועצת הקהילה האורתודוקסית בנוסף לשירותים הקהילתיים שהיא נותנת, היא גם גוף מעסיק, אנשים רבים תושבי העיר מכל העדות והמגזרים,מועסקים במוסדותיה ובעבודותיה. מורים בבית הספר, פקידים לשירות הקהילה, עורכי דין, קבלנים, מהנדסים, ואנשי כלכלה ושירותים פיננסים שונים כולל יועצים בכל התחומים.
כל חברי המועצה נותנים שירותים בתרומה ומזמנם הפרטי לשירות הקהילה ללא תמורה.

****

*****

האב הרוחני של העדה האורתודוקסית בחיפה, האב דימיטריוס סמרה והוא מתפקד זמנית גם כראש הכנסייה בעיר. בזמן הקרוב אמור להגיע ראש הכנסייה שהוא יווני אבל עדיין זה לא סופי

*******

כנסיית יוחנן המטביל
רחוב הפרסים 3

הכנסייה שוכנת במיקום חשוב מרכזי
במרקם אורבני היסטורי
בגבול בין שוכנת ואדי אל-נסנאס
ובין המושבה הגרמנית,
מתחם המרכז האורתודוקסי משיק
למתחמי הקהילה הבהאית ולקהילה הפרוטסטנטית.

אחרי קום המדינה המועצה איבדה  חלק גדול מנכסיה. הכנסייה הקטנה מאד בעיר התחתית לא יכלה להכיל יותר ממאה איש. היה צורך דחוף למקום יותר מרווח לקיום הפעילויות הציבורית הקהילתית.

*****

הכנסייה נבנתה ביוזמת הקהילה הנוצרית אורתודוקסית בחיפה ובמימונה ונועדה לענות על צרכיה העכשוויים. הקרקע, כ-5000 מ"ר עליה נבנתה הכנסייה הוקצאה על ידי מנהל מקרקעי ישראל. הכנת תוכניות הבנייה ותהליך רישוי הבניה נמשך כשנה וראשיתו בשנת 2000. הבנייה בפועל החלה בשנת 2001 ונמשכה כעשור. חנוכתה הייתה בשנת 2010  עלות הבנייה 22 מליון ש"ח
המתחם כולל כנסייה, אולם רב תכליתי, ספרייה, דירות למגורי כמרים ושתי קומות חנייה תת קרקעית בנוסף לחצרות ושטחים פתוחים.

*****

 

****

בני העידה מתגאים ובמתחם הכנסייה:
"זו כנסייה של העדה ולא של הפטריארך".

מהא פרח בלאןהיא האדריכלית שתכננה את הכנסייה האורתודוכסית החדשה וצוות תכנון: אסעד דאוד. בשנת 2000 שקיבלה את משימת התכנון היא הייתה צעירה עם ניסיון מעשי של מספר שנים. בשנת 1992 היא סיימה את לימודי האדריכלות בטכניון. אחריהם עבדה במשרד טבעוני מהנדסים ואדריכלים בנצרת בראשות דר' מחמוד טבעוני. תוך כדי עבדה זו התחילה לעבוד כעצמאית בשנת 1995 ועברה לחיפה בשנת 1997 ושם הקימה את משרדה.
בשנת 2000 יזמה מועצת העדה תחרות בין האדריכלים לבניית הכנסייה. כללי התחרות דרשו כנסייה בהשראת יוחנן המטביל שתהיה גם ביזנטית אבל גם ללא עמודים, והקצו למתמודדים חודש ימים. התחרות הייתה אנונימית ונשפטה על ידי ארבעה שופטים. מהא הדהימה את שלושת מתחריה, כשזכתה בתחרות. אז הורמו כמה גבות לאור גילה הרך והובעו ספקות לגבי היותה אישה. הרינונים נמשכים עד עצם היום הזה. על כתפיה הוטלה משימת התכנון והעיצוב שעלות מימושו היה -23 מליון שקלים, סכום עתק שחסכה העדה במשך עשרות שנים.

*****

"קונספט או רעיון תיכנוני : מבנה הכנסייה הוא מונומנטאלי, תוכנן בצורה פונקציונלית עם קומפוזיציה מודרנית, אשר באה לתת מענה לצרכים חיוניים לחיים העירוניים של הקהילה הנוצרית אורתודוקסית (כנסייה ובית לכמרים) ולשאר הפעילות החברתית תרבותית בחיפה (מרכז קהילתי).
בבניין קיימת אווירה של גיוון ורב תרבותיות בולטת בפרויקט שמודגשת בעיצוב המבנה דרך שילוב אלמנטים ומוטיבים מסורתיים בהשראה ביזנטית .(כיפה מרכזית וחלל ביזנטי), בעיבוד מודרני מיקומי ומופשט. גושים תלת ממדיים טהורים וברורים מרכיבים את החללים הגדולים הנקיים מעמודים, שמספקים נפח ועוצמה. עוד אלמנטים קונסטרוקטיביים וצורות מופשטות מזכירות נצרות ומסורת בגישה חדשנית. לאלמנט האור אפקט להדגשת הרעיונות האדריכליים והסמליות הדתית (פינת  הטבילה לדוגמא).יש הטוענים שהמבנה נוטה לאקלקטיות עדינה, אך הכוונה היא למבנה כנסייה מודרנית שמשלבת בין צורות מהמורשת הנוצרית הביזנטית המזרחית והמקומית לבין הצד האישי והכוונות של המתכנן."
המקור האדריכלית מהא באלן 

*****

זה מבנה שכולל צורות גיאומטריות נקיות ואין בו העתק משום כנסייה קיימת ביוון או ברומא. האדריכלית שתכננה אותה טוענת: "זה מבנה ייחודי אין עוד כמוהו בעולם.
מתחם הכנסייה כולל את המבנה המרכזית של כנסייה, מתחתיו נמצאות קומת האולמות ושתי קומות חניונים וסביבו חצרות ודירות למגורים. מבנה הכנסייה המרשים המונומנטלי נמצא בגבול ואדי ניסנאס והמושבה הגרמנית. הוא בעל מוטיבים ביזנטיים (כיפה מרכזית וחלל ביזנטי) בעיבוד מודרני מקומי ואפקטים של תאורה טבעית להדגשת הסמליות הדתית.

*****

כנסיית מר אליאס הישנה
בחארת אל-כנאיס (שכונת הכנסיות)
שברובע הנוצרי של חיפה
נבנתה במאה ה-19 בשנת 1869
הכנסייה שימשה את העדה האורתודוכסית בחיפה
עד כיבוש חיפה בשנת 1948

היום שדרות פלי"ם 11

לאחרונה הכנסייה שופצה והיום היא משמשת את אנשי הכנסייה האורתודוקסים הסלביים ופרובוסלבים, בעיקר דוברי רוסית מקרב העולים הלא יהודים שהגיעו מארצות החבר העמים הסובייטי וגם ועובדים זרים מארצות מזרח אירופה.

 

*****

בית המועצה הישן
בבניין שבפינת רח' אלנבי 45
ורחוב הפרסים, ליד מתחם הכנסייה החדשה

היה זה משכן כנסיית העידה
בשנת 1948,
לאחר נטישתה את הרובע העתיק
והפסקת פעילות כנסיית מאר אליאס.

בבניין זה כאן הוקם בית הספר האורתודוקסי בשנות החמישים, וגם שירת בהמשך את צורכי הקהילה: בית המועצה, מגורי הכומר, ומושב הצופים ומועדון…ועוד.
לבניין ערך חשוב בהיסטוריה ובמורשת של הקהילה בעיר.
לבניין גם ערך האדריכלי. הוא נקרא בית חלל מרכזי  ונבנה ע"י גריס כרכבי בעשור הראשון של המאה ה- 20, כנראה בשנת  1905.

******

התיכון הערבי האורתודוקסי
יצחק שדה 32

בית הספר האורתודוקסי ששמו המלא הוא "בית ספר אורתודוקסי ערבי", שוכן ברחוב יצחק שדה, מאחורי המושבה הגרמנית בעיר התחתית. מאז היווסדו שאף בית הספר להיות מוסד לימודי מצטיין שייתן מענה לכל תלמידיו הבאים מכל כפר ועיר מהדרום ועד לצפון.
בית הספר מנוהל אדמנסטרטיבית וכלכלית ע"י עמותת ועד החינוך האורתודוקסי של העידה חיפה בראשו עומד היום ד"ר דיאב מוטלק, הוא שייך לקטגוריה של בתי ספר מוכרים לא רשמיים ונמצא תחת הפיקוח המלא של משרד החינוך

*****

בית הספר הוקם ב-1952 על ידי העדה הנוצרית היוונית-האורתודוקסית בחיפה והיה מחמשה בתי ספר תיכון ערביים שהוקמו בשנותיה הראשונות של המדינה. האחרים הוקמו בראמה, כפר יאסיף, נצרת וטייבה.
משנת 1952 ובמשך מספר שנים פעל בית הספר בבניין המועצה הישן ברחוב אלנבי 45. בשנת 1960 נבנתה הקומה הראשונה של בית הספר במקומו החדש ברחוב יצחק שדה 32. היום כולל בית הספר שני בניינים גדולים וחצר. ויש מחשבה רצינית לפיתוח והקמת עוד אגפים ובניית בית ספר יסודי בעיר.

*****

ועדת החינוך של העדה האורתודוקסית שכאמור, הקימה את בית הספר ואחראית על התנהלותו, החליטה מלכתחילה שהוא ישרת את כלל הציבור הערבי. הכוונה של העדה האורתודוקסית היא שלכל ערבי בישראל צריכה להיות זכות להתמודד על מקום בבית הספר. כך משפחות ערביות מכל הארץ שואפות שילדיהן ילמדו בבית הספר זה ששייך לעדה האורתודוקסית אבל בין מחצית לבין שני שלישים מתלמידיו מוסלמים.

מתוך המצגת שהעביר לי מנהל בית הספר מר אדואר שיבאן ניתן ללמוד את הדברים הבאים.

חזון בית הספר כולל ארבעה מרכיבים:

* להיות מוסד חינוכי מוביל ומתווה דרך בחברה הערבית בפרט ובחברה הישראלית בכלל
* להקנות לתלמידיו ערכים הומנים ודימוקרטים המושתתים על מורשת תרבותית רבת שנים
* לטפח מצוינות אינטלקטואלית, חברתית, ורגשית אצל התלמידים, המורים, וכל צוות העובדים
* לאפשר לתלמידיו להגיע למימוש היכולות האישיות המגוונות תוך התחשבות בשונות ובצרכים של כל תלמיד

*****

מספר התלמידים בשנת 2019/2018 : 588 הלומדים בארבעה שכבת לימוד ט' -י"ב ובכל אחת ארבע כיתות ממוצע תלמידים בכיתה 34.
צוות ההוראה כולל 47 מורות ומורים, חציון ותק הוראה 23 שנים, שיעור המורים בעלי תואר שני ומעלה 72%
קצת יותר ממחצית התלמידים הם מוסלמים ומעט ממחציתם נוצרים. יותר ממחצית התלמידים מגיעים באים משלושים ותשעה יישובים: בואדי ערה, במשולש, בגליל תחתון, בגליל מערבי. כמחצית מהתלמידים מגיעים מחיפה. מחויבות בית הספר לקהילה האורתודוקסית היא רק לקלוט בוגרים של בית הספר היסודי יוחנן הקדוש של הקהילה בעיר.

מגמות לימוד בכיתות י'- י"ב: שילוב של מקצוע מדעי ברמה של 5 יח"ל (ביולוגיה/ פיזיקה/ כימיה) עם מגמה טכנולוגית ברמה של 10 יח"ל (מדעי מחשב/ אלקטרוניקה/ ביוטכנולוגיה/ תקשורת). כל התלמידים לומדים אחד מהמקצועות המדעיים ברמה 5 יח"ל + מקצוע טכנולוגי ברמה של 10 יח"ל. מקצועות לימוד נוספים לפי בחירה הם מתמטיקה (3-5 יח"ל), ערבית (3-5 יח"ל), עברית (5 יח"ל) לכל התלמידים, אנגלית (4-5 יח"ל), היסטוריה 2 יחידות, אזרחות 2 יחידות, השכלה כללית, מורשת וחינוך גופני

*****

פעילויות נוספות הן פעילות חברתית שוטפת המאורגנת על ידי רכזי  החינוך החברתי ויועצות בה"ס (גיבוש, דימוקרטיה, בריאות, אקטואליה, תחרויות, התנדבות, התרמה, הכוון לקראת לימודים אקדמאים, אומנות…; מחויבות חברתית ואישית; שילוב תלמידים בתוכניות האקדמיה לתלמידי תיכון באונ' חיפה, בטכניון, ובאונ' תל-אביב; שילוב תלמידים בתעשיה: מדעי מחשב/ אלקטרוניקה/ ביוטכנולוגיה; השתתפות תלמידים בפרויקטים שונים: רחפנים/רובוטיקה/ הקאתון/MUN …השתתפות ענפה בפרויקטי ספורט …..ועוד!

בית ספר זה נחשב לאחד מבין חמשה עשר בתי ספר התיכונים המצטיינים בארץ. אחוז הבוגרים זכאים לבגרות מתקרב למאה וממוצע ציוני רבים מהם בבגרות הוא  100 ויותר. כל התלמידים לומדים מדעים וטכנולוגיה וניגשים לבגרות במקצועות אלה כ-80% מהתלמידים ניגשים ל 32 יח"ל בגרות ואף יותר. כ 6000 בוגרים רובם המכריע המשיך את לימודיו באקדמיה בארץ ובחו"ל וחלקם הגיעו למעמד מקצועי גבוה במקצועות הנדסה, רפואה, מקצועות פארא רפואיים, עבודה סוציאלית ומשפטים.

*******