חיפה, הכנסייה האורתודוקסית (הפרובוסלבית) הרוסית אליהו הנביא1 בדצמבר 2019

 

 

עניינו של תיעוד זה הוא ביקור בכנסייה הרוסית אליהו הנביא הנמצאת בכרמל הצפוני במסגרת המיזם "נוצרים בחיפה" שמטרתו לימוד אודות הקהילות הנוצריות בעיר ואודות הכנסיות והמנזרים ומוסדותיהם השונים (ראו "נוצרים בחיפה" – הרקע למיזם סיכום וריכוז). .

*****

 

דבר קיומה של כנסייה זו בכרמל הצפוני ידוע לי, אולם עם תחילת הפרויקט לא היה לי מידע מתי ואם בכלל היא פתוחה לביקור ובאילו שעות.

 

מורה הדרך והגיאוגרף זהר לביא סייע ביצירת קשר עם עמיתו איגור פרידמן, והוא קישר אותי עם הלנה ויטיב, הבת של האב מירוסלב ויטיב, שבמשך שלושה עשורים משמש נאמן המשלחת הרוסית הדתית בכנסייה זו וכהן הדת של הקהילה בחיפה בפרט ובצפון הארץ בכלל. .

 

ביום שבת בבוקר 30/11/2019 בשעת התפילה הגעתי למתחם הכנסייה. שם אירחה אותי הלנה ואמא אירנה. לאחר התפילה שוחחתי עם האב מירוסלב ויטיב באמצעות תרגום של הלנה,

*****

הכנסייה האורתודוקסית (הפרובוסלבית) הרוסית

הכנסייה האורתודוקסית (הפרבוסלבית) הרוסית היא הגדולה מבין 14 הכנסיות העצמאיות של הכנסייה האורתודוקסית-המזרחית . השם "פרבוסלבי" הוא תרגום מילולי לרוסית עתיקה של המונח "אורתודוקסי", דהיינו מחזיק באמונה הישרה. ראשיתה הלאומית של הכנסייה הרוסית מיוחסת לשנת 988 בה התנצר הנסיך ולדימיר הראשון בקייב ואימץ את הנצרות הביזנטית כדת הרשמית של נסיכותו.

******

הכנסייה האורתודוקסית (הפרבוסלבית) הרוסית היא כנסייה עצמאית, אוטוקפאלית. זה מעמד של כנסייה בנצרות אורתודוקסית ובכנסיות המזרחיות הקדומות שלפיו ראש הכנסייה אינו כפוף לאף מנהיג דתי אחר, מחוץ למדינה. הכנסייה בוחרת בעצמה את ראשה ואת ארכיבישופיה או המיטרופוליטים שלה. חמש עשרה הן כנסיות עצמאיות (אוטוקפליות). על-פי מסורת עתיקה, סדר מניינן של הכנסיות הוא של אלה מהמקומות הבאים: קונסטנטינופול (קושטא), אלכסנדריה, אנטיוכיה, ירושלים, רוסיה, גיאורגיה, סרביה, רומניה, בולגריה, קפריסין, יוון, אלבניה, פולין, צ'כיה ואוקראינה. אין שום תלות בין הכנסיות, וכאמור הן כפופות לשלטון מקומי בלבד. הכנסיות האוטוקפליות עצמאיות במישור המנהל הדתי והמשפטי כלפי כל סמכות כנסייתית אחרת. בראשן עומד, לפי המקרה, פטריארך, אפיפיור (באלכסנדריה), קתוליקוס (בארמניה, גאורגיה) או ארכיבישוף. הכנסיות האוטקפליות נחשבות לשוות זו לזו, אך פטריארך קונסטנטינופול נחשב לראשון בין שווים.

******

הכנסייה הרוסית מונהגת על ידי פטריארך מוסקבה וכל רוּסיה, תפקיד הממולא מאז 2009 על ידי קיריל הראשון. משתייכים לה כ-145 מיליון מאמינים ברחבי העולם, כולל רובם המוחלט של הנוצרים ברחבי ברית המועצות-לשעבר וקהילות מהגרים שיצאו משטחיה למשל במדינת ישראל. .

*****

פעילות ונוכחות
הכנסייה האורתודוקסית (הפרובוסלבית) הרוסית
בארץ הקודש

צליינים רוסים הגיעו לארץ הקודש החל מהמאה ה-11. אולם, הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית החלה את פעילותה בארץ הקודש המאה ה-19. בשנת 1820 פתחה ממשלת רוסיה הצארית קונסוליה עבור סיוע לצליינים בעיר הנמל יפו.
בדצמבר 1942 הארכימנדריט פורפירי אוספנסקי (הממונה על הכנסייה בשגרירות רוסיה בוינה) שהגיע לארץ הקודש, המליץ על הקמת משלחת דתית רוסית בארץ ישראל, אשר תשמש לאות "אחדותן הגלויה של כנסיות ירושלים, אנטיוכיה ורוסיה", תעסוק בפעילות מיסיונרית, תניע הקמה וארגון של בתי ספר וסמינריונים פרבוסלביים בארץ ישראל ותסייע לצליינים רוסים.
חמש שנים לאחר מכן בפברואר 1847 נוסדה המשלחת הדתית הרוסית בירושלים וזאת בעקבות החלטה של הקיסר ניקולאי הראשון וקביעה של הסינוד הקדוש.
בשנת 1858 נוסדה קונסוליה רוסית בירושלים. באותה העת נפתחה בירושלים סוכנות בשם "החברה הרוסית לספנות ומסחר" על בסיס חברת הספנות הרוסית באודסה אשר הוקמה בשנת 1856 כדי לתפעל הפלגות נוסעים קבועות למקומות הקדושים בארץ ישראל ובסיני.

*****

בשנת 1860, החלה בנייתו של הרובע הרוסי בירושלים, על פני חלקת אדמה בשטח 68 דונם אשר הועבר לרוסיה על ידי האימפריה עות'מאנית כחלק מהתוצאות של מלחמת קרים (1854 – 1856). ברובע זה שלימים, קרא "מגרש הרוסים", הוקם באותה השנה מבנה עבור הקונסוליה הרוסית, סביבו נבנו בתי אירוח, מנזרים וכנסיות, הכל על מנת לספק את כל צרכי  זרם הצליינים הבלתי פוסק שהגיע לארץ. מאז, במשך עשר השנים הבאות, המשלחת השתמשה בתרומות המאמינים ברוסיה כדי לרכוש חלקות אדמה בעלות ערך מקראי, וכדי להקים כנסיות, מנזרים, בתי ספר ובתי אירוח, ולקנות גם שטחי חקלאות.

הדמות הפעילה ביותר בהתפשטות הרוסית אל ארץ ישראל המחצית השניה של המאה ה-19 היה הארכימנדריט אנטונין (קפוסטין) אשר היה ראש המשלחת הדתית הרוסית בין השנים 1864 ל 1894. שמו נכנס להיסטוריה בעיקר בהקשר של רכישת קרקעות בארץ ישראל, ביצוע חפירות ארכיאולוגיות והקמת מקדשים, מנזרים ובתי מחסה. הוא רכש ורשם חוקית 13 חלקות קרקע בין היתר על הר הזייתים עליה נבנתה כנסיית העלייה, בעין כרם עליה נבנה מנזר הנשים גורננסקי המוכר גם כ"גורני", ליד חברון הוא רכש את חלקת "אלון ממרה". בזכות מאמציו בירושלים לבדה נוסדו ותפקדו אחת-עשרה כנסיות רוסיות  ושבעה מנזרים, שבעה-עשר מלונות עבור צליינים, בית חולים, עשרים וחמישה בתי ספר וסמינריון למורים. כמו כן פעל בשדה המחקר הארכיאולוגי וזאת על מנת להצדיק את הפעילות האגרסיבית של המשלחת הרוסית הדתית.

*****

השיגיו של הארכימנדריט אנטונין השפיעו על כך שבשנת 1882 נוסדה ברוסיה החברה הקיסרית הפרבוסלבית הפלשתינית בראשותו של אחי הצאר, הנסיך הגדול סרגיי אלכסדרוביץ'. מטרת החברה הייתה לסייע לפעילות המסיונרית בקרב הערבים אשר נערכה על ידי המשלחת הדתית הרוסית בירושלים, ולאסוף אמצעים לרכישת אדמות ואתרים בעלי חשיבות תרבותית ודתית. החברה הקיסרית הפרבוסלבית הפלשתינית קיבלה את האחריות לדאוג לצליינים המגיעים מרוסיה ולנהל את מוסדות החינוך אשר נוצרו על על ידי המשלחת הדתית הרוסית ואף להנהיג את הפעילות המחקרית-מדעית בארץ הקודש.

*****

סיכום פעולתן של החברה הקיסרית הפרבוסלבית הפלשתינית וקודם של המשלחת הדתית הרוסית ערב המפיכה מצביע על כך שלקראת תחילת מלחמת העולם הראשונה החזיקה המשלחת הדתית בבעלותה סך של 37 חלקות אדמה, שמונה כנסיות ובתי תפילה, שני מנזרי נשים, חמישה בתי חולים, שבעה מלונות צליינים. מערכת החינוך של הערבים הפרבוסלביים מנתה מאה בתי ספר העומדים תחת חסות רוסית, ובכללם גימנזיה לנשים בבית ג'אלה וגימנזיית גברים בנצרת, בהם למדו סה"כ 10,225 תלמידים בהנחייתם של 447 מורים.

****

לאחר המהפכה הרוסית התפצלה הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית. הפטריארכיה של מוסקבה החלה לפעול בחסות סובייטית וכונתה הכנסייה "האדומה", ובמקביל הקימו גולים רוסיים את "הכנסייה הלבנה" שמרכזה בניו יורק. גם לאחר קריסת הקומוניזם בראשית שנות התשעים של המאה העשרים ממשיכות הפטריארכיות של מוסקבה ושל ניו יורק לתפקד בנפרד. הן מכירות זו בזו ומקיימות דו-שיח לשיתוף פעולה ולאחדות בין הכנסיות. שלטונות המנדט הבריטי בארץ ישראל נטו להכיר בכנסייה הלבנה. לאור התמיכה הסובייטית בהקמת מדינת ישראל הכירו שלטונות המדינה בכנסייה האדומה כבעלת הנכסים בתחומה. מדינת ישראל אף קיבלה לידיה נכסים רבים במגרש הרוסים בירושלים. הכנסיות שמעבר לקו הירוק, שהיו עד מלחמת ששת הימים בשטח ירדן,  נותרו בחסות הכנסייה הלבנה.

*****

בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת במספר המאמינים של הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית ובמספר הנזירים והנזירות המשרתים בה. גם תנועת הצליינות לארץ הקודש מתחדשת ומתרחבת. במהלך העלייה הגדולה מרוסיה לישראל בעשור האחרון של המאה ה-20 הגיעו גם רוסים-אורתודוקסים רבים שנספחו לבני משפחה יהודים.

*******

מקורות והרחבות:
הכנסייה האורתודוקסית הרוסית
התפשטות הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית בארץ ישראל
החברה הפלסטינית פראבוסלאבית אימפריאלית (1882 – 1914)

*******

הנוכחות הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית בחיפה

הרוסים וחיפה – כאמור, עיקר ההתעניינות הרוסית בא"י במאה ה-19 התרכזה בירושלים עיר הקודש, וביפו נמל הגישה אולם, היא הייתה בחיפה ובמפרץ חיפה, כבר במאה ה18. ידוע על ביקור הספינה הרוסית גרציה, במפרץ חיפה ב 1772. ביומן האוניה נמצאות גם מפות קטנות סכמתיות של המפרץ ובהן מופיעה חיפה וכן אתרים באזור.
מלחמת קרים הסתיימה ב-1856 במפלתה (החלקית) של האימפריה הרוסית, וויתורה על ניסיונה להפוך לנותנת החסות של הנוצרים האורתודוקסים באימפריה העות'מאנית. אף על פי כן מימנו הרוסים, באמצעות "חברת הסחר והספנות הרוסית", הקמת מזח, בשנים 9–1858, בחוף ימה של חיפה לא הרחק מבית הסראיה (בית המושל והמנהל). מזח זה שימש מאוחר יותר כמזח הראשון (מתוך שלושה) שתפקדו כנמלה הראשון של חיפה. המזח הוארך כ-30 שנים מאוחר יותר על ידי גוטליב שומאכר. ליד המזח, סמוך לכנסייה היוונית קתולית בעיר העתיקה, הוקם מלון קטן לעולי רגל רוסים בדרכם לירושלים – חצר ספרנסקי (ליד בית מילר יותר מאוחר – שוק הפשפשים של היום).  בשנת 1909 הסתיים תהליך רכישת חלקה בוואדי סאליב ברחוב נצרת (רחוב קיבוץ גלויות של היום). חלקות נוספות נקנו באזור מדרגות נחום מילר . נבנו שם מספר מבנים כולל אכסניה ובית ספר.

*******
כנסיית אליהו הקדוש,
רחוב החורשה 6
פינת רחוב התשבי 53

*****

*****

******

הכניסה אל המתחם מכיוון רחוב החורשה 6

****

מבט אל הכנסייה מרחוב התשבי

הארכימנדריט לאוניד סנצ'וב החל בשנת 1906 במשא ומתן עם הטמפלרים תושבי המושבה הגרמנית לרכישת חלקה על הכרמל שנקראה באב אל ואדי והיא במקום הנקרא באב אל מאנאטיר – שער לנוף. החלקה של מתחם הכנסייה, נמצאת בקצה ערוץ קטן היורד דרומה לנחל לוטם, באזור שנקרא שנים רבות כרמל צפוני המשקיף צפונה אל נוף המפרץ, ובו עובר רחוב יפה נוף, הוא רחוב פנורמה בתקופת המנדט. כיום מיקום החלקה בין רחובות: החורשה ממזרח, התשבי מדרום, והנשיא מצפון.
מטרת רכישת הקרקע הייתה לבנות כנסייה על הכרמל וסביבה מספר מבנים כולל אכסניה קטנה. תהליך הרכישה הסתיים בשנת 1908 אז היה קיים כבר מבנה קטן ולידו בור לאגירת מים. בניית הכנסייה הושלמה בשנת 1910, אבל עקב התנגדות הפטריארך הירושלמי דמיאן, הטכס הרשמי של הקדשת הכנסייה נדחה בשלוש שנים. הכנסייה קודשה בטכס רב משתתפים ב 14 ליוני 1913 בו נטלו הפטריראך,  מובדים, תלמידי ותלמידות בתי ספר, סגני קונסול שונים, נציג הטמפלרים, ותושבי חיפה מעדות שונות. בלטו בהיעדרותם, נציגי השלטון המקומי התורכיים וכן נציגי מנזר סטלה מאריס.

מקור סקירה של איתמר רוטלוי חיפה – כנסיה רוסית אורתודוכסית, אליהו הנביא

*******

מיקום הכנסייה ביחס למרחב העיר

תמונה קבוצתית של הנאספים בטקס הקדשת הכנסייה. המקור 

הכנסייה וסביבתה בשנת 1919

במשך השנים בנוסף על מבנה הכנסייה והמבנה הראשון, נבנו עוד מבנים ובשנת 1930 היו במתחם: כנסיה, שלושה מבנים קטנים, ביתן שומר ליד השער, שני בורות לאגירת מים בתוך החלקה, ובור אחד מחוץ לחלקה. בחצר מדרום לכנסייה שני קברים. אחד עם כיתוב ברוסית ושני עם כיתוב בערבית.

משבצת המנזר והכנסייה במחצית שנות ה-30'

****

תמונת מצב 1937-8, המפה באדיבות זוהר לביא

משבצת הכנסייה בשנת 1956, טרם הפקעת חלק משטחה להארכת רחוב התשבי, המפה באדיבות זוהר לביא

בשנת 1960 חלק מהחלקה הופקע לטובת הרחבת רחוב החורשה והארכת רחוב התשבי. במשך השנים נהרסו מבנים והוקם גם מבנה חדש.

1960, מבט על הכנסייה מכיוון דרום המקור 

למעשה, לאחר השלמת בניית הכנסייה בשנת 1913 עמד המתחם ריק זמן רב: במהלך מלחמת העולם הראשונה הוקפאה פעילות הרוסים בחיפה. ב-1919 חודשה הפעילות תחת חסות הקונסול הספרד. בזמן מלחמת האזרחים ברוסיה בזמן המהפכה ולאחר מכן במשך בתקופת השלטון האתאיסטי של ברית בברית המועצות עד נפילתו. במשך שנים אלה פסק זרם הצליינים, והכנסייה עמדה שוממת ללא קהילה או כומר. בשנת 1930 שוקמו הבתים ברחוב החורשה.

בראשית שנות התשעים, כאשר זרם הצליינים שב לתפקד לאט לאט, נשלח האב מירוסלב ייטיב , חבר המשלחת הדתית רוסית, אל כנסיית אליהו הנביא להיות נאמן המשלחת.

האב מירוסלב יטיב

האב וביתו הלנה

מאז התמלאה הכנסייה על ידי קהילה חדשה, וביניהם ערבים חיפאים ומהגרים מרוסיה. בהמשך הזמן נעשו בכנסיה שיפוצים, שונה קצה הצריח והוחלף הצלב בקצה האגף המזרחי. בתחילת שנות ה-2000 , המבנה בפינה הצפונית מזרחית של המתחם המשמש למגורי כהן הדת ומשפחתו וגם מספר נזירות שופץ והורחב.

מתחם מגורי הנזירות

כיום הכנסייה פעילה בשבתות ובימי ראשון. מתפללים בה בעיקר נוצרים שהגיעו לארץ מרוסיה וגם ערבים מחיפה בשתי שפות רוסית והערבית, והכמרים משמשים לסירוגין.

****

מבט לכיוון האפסיס של הכנסייה

****

/////

מבנה הכנסייה בצורת צלב – אולם מרכזי הממוקם בכוון ממערב למזרח, ובקצהו המזרחי אגף קטן. מן האולם המרכזי יוצאים אגף קטן דרומה, ואגף קטן צפונה. ראו באזור המערבי של המבנה צריח עם פעמון. קירות הכנסייה והתקרה מכוסים כולם בציורי קיר.

הכניסה לכנסייה

****

****

איקונוסטזיס

****

אולם הכנסייה בזמן תפילת שבת בבוקר

****

אולם הרוחב

*****

כלי השמן לשימוש לאחר הליטורגיקה בשעת ערב

אליהו חוצה את הירדן ואלישע עוזרו לידו

חזיון עליית אליהו הנביא בסערה השמיימה

הכנסייה לאחר התפילה

משחקי אור וצל בכנסייה מרשימים

 

*****

סוף דבר,
המתחם בכלל והכנסייה מרשימים, 
זהו "אי רוסי קטן"
בלב העיר
ש"סיפור" הקמתו
בראשית המאה ה-20
עם התפשטות

הנוכחות הרוסית בארץ הקודש
מעניין 
והווייתו מאז מרתקת
מומלץ להגיע לביקור במקום
הכנסת האורחים מרשימה

שעות הביקור בכנסייה

השאר תגובה