היישוב צוקים בערבה למול גבול ירדן5 בדצמבר 2022
צוּקִים הוא יישוב קהילתי הנמצא בתחום המועצה האזורית הערבה התיכונה
היישוב צוקים והוא הוקם במחצית הראשונה של העשור הראשון של שנות 2000 במקום בו שכנה היאחזות הנח"ל צופר החל משנת 1968 ועד לאמצע שנות השבעים.
ביום שני 27 בנובמבר 2022 סמדר ואני התארחנו ביישוב
היה זה ביקור/סיור/צילום שישי ביישובי ערבה התיכונה והערבה הצפונית:
* מושב פָּארָן מול גבול ירדן בערבה תיכונה (מרס 2022),
* מושב עין יהב על גבול ירדן בערבה תיכונה (אפריל 2022),
* מושב עידן ליד גבול ירדן בקצה ערבה תיכונה (מאי 2022)
* מושב נאות הכיכר בערבת סדום (נובמבר 2022).
* מושב באר צופר בערבה תיכונה ליד גבול ירדן – אנשים ומקום (נובמבר 2022)
הביקור בצוקים נעשה במסגרת מיזם ביקור/מפגש/שיטוט/צילום ביישובים הכפריים וגם במסגרת סדרת סיורים לאורכם ובאזורי של גבולות ישראל.
נזכיר כי הקשר אל המארחים ביישובי ערבה התיכונה והצפונית נוצר בסיועו באדיבותו של יוני שטרן ולעל כך נתונה לו התודה מראש.
יוני שטרן, תושב נאות הכיכר שבערבות סדום, טייל מנוסה ומוביל מסעות טיולים בארץ ובירדן. יועץ תיירות (בין היתר למועצה אזורית ערבה תיכונה), מורה דרך, מדריך ומרצה בקורסים בידיעת ארץ ישראל ובתיירות.
אל היישוב צוקים הגענו ביום בו בבקרנו בצופר.
הביקור בצוקים תואם ותוזמן על ידי אסתי הירש, המארחת שלנו בצופר.
בתחילה הגענו לכפר האומנים שם פגשנו את אביעד בר ראש ועדת הקליטה של צוקים.
אביעד בר, יליד 1978, בזוגיות ואב לבת 3. במקצועו איש הפקה. הוא עבר מתל אביב לערבה בשנת 2014 לצורך פרויקט תיירות זמני התאהב במקום והחליט שזה יהיה מקום הקבע בו יגור. ביתו נמצא מעל שמורת נחל עשוש מול המדבר. הוא מצלם ומקדם את התיירות המדברית. מחזיק גלריה לצילומים בכפר האמנים צוקים. עשור של מסעות בחו"ל אילץ אותו תמיד לתעד ויחד עם התיעוד, הגיעה המיומנות. "אני לא צלם, אני פשוט מצלם… חבריי הטובים צלמים מבחינתי. ממחול לארכיטקטורה ועד לנדסקייפ, הם ההשראה שלי."אמר כשנשאל.
אחרי השיחה עם אביעד ושתיית תה חם להרגעת הגרון הדואב, שוטטנו ברחבי כפר האומנים.
הצצנו לתוך מספר גלריות.
ביקרנו אצל האומנית לולה קדם.
המשכנו וסיימנו את הביקור בנסיעה בתוכו.
*****
להלן מובא
מידע שנלמד במסגרת ההכנה טרם הביקור ובביקור עצמו
מידע ששמענו מאביעד בר
בנוסף מובאים צילומים שנעשו במהלך הביקור
******
גיאוגרפיה בהתחלה
מושב צוקים נכלל בתחום מועצה אזורית הערבה התיכונה.
המועצה האזורית הערבה התיכונה הוקמה בשנת 1976.
שטח המועצה עצום ומשתרע על מיליון וחצי דונם (6% משטח מדינת ישראל), מתוכם יותר מ-50% שמורות טבע
בתחום המועצה מתגוררים כ –4,000 תושבים בכ- 1000 בתי אב בשבעה יישובים: חמישה מושבים חקלאיים – עין יהב, חצבה, פארן, צופר ועידן, ושני יישובים קהילתיים: ספיר, שהוא גם המרכז האזורי וצוקים יישוב הקהילתי תיירותי.
בעבר נקרא המקום מחנה בִּלְדַּד,
כשם בלדד השוחי, אחד משלושת רעי איוב בסיפור המקראי,
ועדיין ניתן למצוא שם זה במפות
א וַיְהִי הַיּוֹם–וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים, לְהִתְיַצֵּב עַל-יְהוָה; וַיָּבוֹא גַם-הַשָּׂטָן בְּתֹכָם, לְהִתְיַצֵּב עַל-יְהוָה. ב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-הַשָּׂטָן, אֵי מִזֶּה תָּבֹא; וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת-יְהוָה, וַיֹּאמַר, מִשֻּׁט בָּאָרֶץ, וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ. ג וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-הַשָּׂטָן, הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ אֶל-עַבְדִּי אִיּוֹב–כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים, וְסָר מֵרָע; וְעֹדֶנּוּ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתוֹ, וַתְּסִיתֵנִי בוֹ לְבַלְּעוֹ חִנָּם. ד וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת-יְהוָה, וַיֹּאמַר: עוֹר בְּעַד-עוֹר, וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ–יִתֵּן, בְּעַד נַפְשׁוֹ. ה אוּלָם שְׁלַח-נָא יָדְךָ, וְגַע אֶל-עַצְמוֹ וְאֶל-בְּשָׂרוֹ–אִם-לֹא אֶל-פָּנֶיךָ, יְבָרְכֶךָּ. ו וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-הַשָּׂטָן, הִנּוֹ בְיָדֶךָ: אַךְ, אֶת-נַפְשׁוֹ שְׁמֹר. ז וַיֵּצֵא, הַשָּׂטָן, מֵאֵת, פְּנֵי יְהוָה; וַיַּךְ אֶת-אִיּוֹב בִּשְׁחִין רָע, מִכַּף רַגְלוֹ עד (וְעַד) קָדְקֳדוֹ. ח וַיִּקַּח-לוֹ חֶרֶשׂ, לְהִתְגָּרֵד בּוֹ; וְהוּא, יֹשֵׁב בְּתוֹךְ-הָאֵפֶר. ט וַתֹּאמֶר לוֹ אִשְׁתּוֹ, עֹדְךָ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתֶךָ; בָּרֵךְ אֱלֹהִים, וָמֻת. י וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ, כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת תְּדַבֵּרִי–גַּם אֶת-הַטּוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים, וְאֶת-הָרָע לֹא נְקַבֵּל; בְּכָל-זֹאת לֹא-חָטָא אִיּוֹב, בִּשְׂפָתָיו. יא וַיִּשְׁמְעוּ שְׁלֹשֶׁת רֵעֵי אִיּוֹב, אֵת כָּל-הָרָעָה הַזֹּאת הַבָּאָה עָלָיו, וַיָּבֹאוּ אִישׁ מִמְּקֹמוֹ, אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וּבִלְדַּד הַשּׁוּחִי וְצוֹפַר הַנַּעֲמָתִי; וַיִּוָּעֲדוּ יַחְדָּו, לָבוֹא לָנוּד-לוֹ וּלְנַחֲמוֹ. יב וַיִּשְׂאוּ אֶת-עֵינֵיהֶם מֵרָחוֹק וְלֹא הִכִּירֻהוּ, וַיִּשְׂאוּ קוֹלָם וַיִּבְכּוּ; וַיִּקְרְעוּ אִישׁ מְעִלוֹ, וַיִּזְרְקוּ עָפָר עַל-רָאשֵׁיהֶם הַשָּׁמָיְמָה. יג וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ, שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת לֵילוֹת; וְאֵין-דֹּבֵר אֵלָיו, דָּבָר–כִּי רָאוּ, כִּי-גָדַל הַכְּאֵב מְאֹד. (ספר איוב, פרק ב', פסוק י"א.)
האזור הגיאוגרפי
ערבה הצפונית
צוקים נמצא
בין המושבים צופר בצפון ופארן בדרום
104 ק"מ מצפון לאילת,
72 ק"מ מדרום לצומת הערבה
מיקום צוקים
מערב לכביש הערבה (כביש 90)
ו-2 ק"מ ממערב לגבול עם ירדן.
מיקום היישוב על המדרון
שמעל נחל צופר ממערב ונחל עשוש ממצפון
רעיון הקמת יישוב קהילתי ראשון בערבה ניזום על ידי גרעין של אנשים ממרכז הארץ, אנשים בגילאי ה- 40, שחפצו לעשות שינוי מהותי באורח חייהם הנוכחי תוך שילוב בשינויים בתחום עיסוקיהם.
בסיס הרעיון היה הקמת יישוב קהילתי בסמוך לקומפלקס תיירותי שיהיה מורכב ממספר רב של מיזמים אישיים.
לצורך זאת הוקמה ב-25 בנובמבר 1996 אגודה שיתופית להתיישבות בצוקים כצורך אופרטיבי לקידום נושאי ההתיישבות במקום ועל מנת לשמש כגוף רשמי שיוכל לתקשר עם גופים מוסדיים (סוכנות, מנהל מקרקעי ישראל, מועצה אזורית ערבה תיכונה, משרדי ממשלה וכד').
האגודה הוקמה בלווי הסוכנות היהודית והמועצה האזורית ערבה תיכונה . בהקמתה נקבעו מסמכי תזכיר ותקנון המהווים את מסמכי ההתאגדות צוקים .
הקמתה של צוקים תוכננה בשלושה שלבים ובסך הכל לכ-155 יחידות דיור.
כיום בצוקים ישנן 160 בתי אב שלב א' שלב ב' ושלב ג'
תושבי צוקים מתפרנסים מתיירות, חינוך, אומנות ומקצועות חופשיים כמו גם תחומי עיסוק הקשורים לחקלאות ולמועצה המקומית.
ועדת הקליטה מרכזת את כל נושא הקליטה. הועדה משמשת ככתובת למתעניינים חדשים, מארגנת את ישיבות ועדות הקליטה הבין משרדית (חטיבה להתיישבות, מועצה אזורית ערבה, תנועת המושבים ומשרד השיכון), מזמנת את המועמדים לראיון קליטה ומדווחת למרואיינים על קבלתם/דחיית בקשתם.
סביב צוקים הוקמו שמונה מתחמי לינה מדברית, החל מבקתות הבנויות מבוץ ועד לסוויטות מפוארות.
"סרטים בערבה – פסטיבל קולנוע בינלאומי" הוא אירוע קולנוע מדברי בינלאומי תחת כיפת השמיים שמתקיים בצוקים מדי שנה.
מחנה בלדד הנטוש הפך לכפר אמנים גפי שיוצג להלן.
ביישוב יש שני גני ילדים, שאחד מהם הוא גן ילדים רב גילאי בו החינוך הוא אנתרופוסופי. כמו כן כ-70 בני נוער של צוקים משתתפים בפעילות של תנועת נוער אשר שייכת לתנועת התנועה החדשה.
כפר האמנים צוקים נמצא בלב היישוב צוקים במבנים ששמשו בשנות ה-70 היאחזויות נח"ל, מחלקם עלו על הקרקע גרעיני נח"ל שהקימו את המושבים הסמוכים: פארן וצופר.
המתחם שופץ בהדרגה וטופח על ידי האמנים, לאורך העשור אחרון במקביל להתפתחות היישוב צוקים והצטרפות תושבים העוסקים בטיפול ובאמנות.
בכפר האמנים צוקים פועלים 24 אמנים, היוצרים במגוון תחומי אמנות.
הכפר מחולק לחללי סטודיו, בהם ניתן להתרשם מאמנות בחומרים שונים: בטון, חימר, ברזל, עץ, אבנים, צמר, צמחי מרפא ועוד.
המפגש עם האמנים נעשה בחללי הסטודיו האישי של כל אומן, המכיל חלל יצירה וסדנאות וחלל גלריה בו מוצגות היצירות העומדות למכירה.
האמנים מציעים מגוון סדנאות המאפשרות מפגש אישי ויצירה אמנותית ייחודית. המטפלים מציעים מגוון סוגי טיפול המחברים גוף ונפש.
הכפר כולל גלריה מרכזית ובה תערוכות אמנות מתחלפות. בחנות הגלריה, ניתן לרכוש יצירות אמנות של אמני הכפר, וכן ליהנות ממידע אזורי לצד קפה ועוגה.
בשנת 2020, שופץ והונגש המתחם וכן נפתחה בו גלריה מרכזית בה מוצגות תערוכות מתחלפות, זאת הודות לתרומת: משפחת ויידור מסידני, אוסטרליה (JNF Australia),משרד התיירות, משרד החקלאות, קק"ל והחברה להגנת ים המלח.
להרחבה אודות כפר האומנים, האומנים בו ועוד ראו באתר הכפר
לולה קדם נולדה בשנת 1968 בלוד. במסע ארוך בו נדדה בדרום אמריקה, המזרח הרחוק, אירופה ובמיוחד באי איביזה, הפך המסע הפך לדרך חיים.
המפגש שהראשון עם אבני חן היה בג 'איפור שבהודו : "נוצר לי חיבור עם האבנים, העושר הזה, החומרי והוויזואלי הוליד שפה שלמה של יצירה עם תכשיטים".
לולה מדגישה כי יש אנרגיה ומשמעות לכל אבן, וכל חרוז משדר צבע, טקסטורה, ברק, שקיפות ופרשנות תרבותית שונה.
לאחר שלמדה את תורת הפאנג שווי, היא כוללת בחריזת התכשיטים שלה את עקרונות האיזון וההרמוניה.
לולה גרה בצוקים, בגלריה שלה "לולה קדם – יופי. איזון. הרמוניה", היא משלבת את היצירה בחרוזים עם ריפוי בעיסוק וטיפול בדיירות "הבית הכתום בצוקים", מקום לאיזון והעצמה נשית שאותו היא מנהלת עם בן זוגה.
בגלריה לולה מציעה סדנאות שזירת אבנים לתכשיט אישי מאבני חן.
*******