הפן הנוצרי של העיר נצרת – כללי, ריכוז, סיכום ביניים וכוונות להמשך20 ביולי 2024

 

באביב 2019 התחלתי במיזם "המיעוט הנוצרי בישראל"  שמטרתו ללמוד ולהכיר את המקומות היישוב בהם מתגוררות הקהילות הנוצריות בישראל: בצפון הארץ (בגליל ובחיפה) ובמרכזה (ביפו, ברמלה ובלוד)  שרובן וכולן הן הערביות, ובודדות הן קהילות המגדירות עצמן הארמיות ונוספות הן הקהילות הארמניות. 

 

בסוף יולי 2022 הגיע המיזם ל"ישורת האחרונה" ואז התחלתי במסע להכרת הקהילות הנוצריות בנצרת.

 

אז, יצרתי קשר עם כהני הדת של הקהילות ותאמתי איתם את המפגשים והביקורים.

 

השלב הראשון של מסע להכרת הפן הנוצרי של נצרת התנהל במשך מספר שבועות ונמשך עד מחצית אוקטובר 2022.

 

בקיץ 2023 המשכתי במסע להכרת הפן הנוצרי של העיר והמשכתי בו בחורף 2004.

 

******

נָצְרַת היא העיר הערבית הגדולה בישראל, ונכון לסוף מאי 2022 מתגוררים בה (לפי אומדן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) 77,800 תושבים, מהם כ-72% מוסלמים וכ-28% נוצרים.

 

אחוז הנוצרים בקרב האוכלוסייה הערבית בנצרת כבכל ישראל יורד בהתמדה: בשנת 1949 היוו הנוצרים 60% מכלל אוכלוסיית העיר, בשנת 1972 מנו 53% ובשנת 1983 הפכו למיעוט בעיר, עת מנו 40% בלבד מכלל האוכלוסייה וכיום מהווים 28% בלבד.

 

לנצרת  יש חשיבות באמונה הנוצרית (יחד עם הקבר הקדוש בירושלים ומקום הולדת ישוע בבית לחם).

 

בנצרת בישר המלאך גבריאל למרים כי היא נושאת ברחמה את ישוע בן האלוהים; בה עבד יוסף הנגר ובה בילה ישוע הצעיר את ימי נעוריו; נצרת הוא המקום שבו גדל ישוע מינקות ועד לתחילת משרתו; בעיר זו דרש את דרשתו בבית הכנסת ביום שבת, דרשה אשר בעטיה רצו תושבי העיר לסקל אותו אך, נעשה לו נס והוא קפץ וניצל.

 

בעיר מספר נמצאים אתרים קדושים, שבראשם אתרים המזוהים עם הבשורה והיא יעד מועדף לביקור צליינים. מאז קום המדינה שלושה אפיפיורים פקדו אותה.

*****

כיום העיר נצרת נכללת
ברצף בנוי
את העיר נוף הגליל
והיישובים סביבה: יפיע, עילוט, ריינה

תחום השיפוט של העיר נצרת

***

****

מיקום בגליל התחתון המרכזי

***

****

מיקום העיר

הגרעין הקדום, העתיק והישן של נצרת נמצא בתוך גבעה קטנה בתוך הבקעה המוקפת בין החלק הדרומי של רכסי הרי הגליל התחתון המרכזי.

 

הבקעה משתרעת בין הר הקפיצה והר כסולות בדרום, בין הר נדב והר אביהוא בצפון והר צמרת במערב והר הפיצץ במזרח.

 

הבקעה שאורכה כ-3 ורוחבה כ-2 ק"מ נמצאת בגובה של 320 מ' עד 350 מ

***'

קיצור תולדות העיר

בתקופה הפרהיסטורית היה אזור נצרת מיושב, מה שניכר במערות הרבות בסביבת העיר ומספר מעיינות שהידוע בהם הוא מעיין מרים. המערה הידועה ביותר היא מערת קדומים (מערת הקפיצה) השוכנת למרגלות הר הקפיצה שמדרום למרכז העיר.

 

נצרת אינה מוזכרת במקרא או בכתביו של ההיסטוריון יוספוס פלאביוס ואף לא בתלמוד. אין ראיה לכך שהעיר הייתה מיושבת בתקופה שקדמה לימי בית שני, ובתקופה זו היו יפיע מדרום-מערב לעיר וכפר כנא מצפון-מזרח לה היישובים החשובים באזור.

 

סוף תקופת בית שני (המאה ה-2 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס) שכן במקום כפר חקלאי קטן שסיפק, כנראה,  את תוצרתו לערים הסמוכות-יפיע וציפורי.

 

על פי הברית החדשה בימי בית שני, הייתה נצרת ביתם של מרים, אם ישוע ושל בעלה יוסף הקדוש. בה התרחשה הבשורה למרים עת בישר לה המלאך גבריאל כי היא נושאת ברחמה את בן האלוהים, והיא המקום שבו גדל ישוע מינקות ועד לתחילת משרתו.

 

ישנם היסטוריונים מפקפקים בכך, וטוענים כי נצרת לא הייתה מיושבת בתקופת ישוע. לשיטתם מדובר בשיבושים בתרגומים ליוונית, וכי "ישו מנצרת" אינו מן העיר נצרת, כי אם נצר לבית דוד. בכל אופן, גם לפי הברית החדשה הייתה נצרת מקום נידח.

 

לאחר מרד בר כוכבא בין הנמלטים היהודים מירושלים הגיעה לנצרת משמרת הכהונה הַפִּצֵּץ. אז, נצרת הייתה ככל הנראה כפר לוויין של ציפורי.

 

עד המאה ה-4 הייתה נצרת מיושבת ביהודים ויהודים שקיבלו את ישוע והתנצרו.

 

רק במאה ה-5 החלה העיר למשוך צליינים נוצרים ומאז קמו בה הכנסיות הביזנטיות הראשונות – בזיליקת הבשורה וכנסיית גבריאל הקדוש הראשונה ליד מעיין מרים.

 

בשנת 614 כבשו הסאסאנים את ארץ ישראל, ויהודי נצרת סייעו להם במעשי הטבח באוכלוסייה הנוצרית המקומית. כאשר שבו הביזנטים וכבשו את ארץ ישראל בשנת 630, הורה הקיסר הרקליוס על גירוש יהודי העיר, והיישוב היהודי במקום פסק.

 

עם הכיבוש הצלבני בשנת 1100 לערך, עלתה קרנה של נצרת, ובשנת 1108  בלדווין הראשון הקים בה דיוקסיה קתולית עצמאית והפך אותה לעיר-מחוז. הארכיבישוף של נצרת חלש על העיר ועל עשרה מכפרי הסביבה, בין ציפורי לכפר כנא. באתר בזיליקת הבשורה הוקם מבנה חדש ומפואר מקודמו, והנוצרים האורתודוקסים נושלו ממעמדם והתיישבו באזור כנסיית בית הכנסת. נצרת התפשטה לכיוון צפון וכנסיית גבריאל הקדוש בסמוך למעיין מרים נבנתה גם היא מחדש. למרות חשיבות העיר, נותרה נצרת קטנה והיא לא בוצרה.

 

בעקבות קרב קרני חיטין ב-1187 כבש צלאח א-דין את נצרת ללא התנגדות, והורה על גירוש הכמורה הקתולית מהעיר, שהורשתה לשוב אליה בעקבות הסכם יפו בשנת 1192. לאחר מכן התחדשה גם תנועת הצליינים אל העיר.

 

בשנת 1229 הושבה נצרת לשלטון הצלבנים מכוח הסכם יפו בין פרידריך השני לסולטאן המצרי אל כאמל. עם זאת העיר הוגדרה כאזור מפורז מנוכחות צבאית ורוב תושביה היו נוצרים בני העדות המזרחיות. העלייה לרגל אל העיר החלה נושאת אופי טקסי והכנסייה הקתולית העניקה מחילת עוונות למשתתפים בה.

 

ב-1263 נכבשה נצרת על ידי הסולטאן הממלוכי ביברס, אשר הורה להרוס את כנסיית הבשורה ואת כנסיית גבריאל הקדוש. תנועת עולי הרגל אל נצרת התמעטה, והעיר ירדה מגדולתה והייתה לכפר עני.

 

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל החלה בבראשית המאה ה-16 וסימנה שינוי לטובה בארץ ישראל כולה וגם בנצרת.

 

כאשר כבש הנסיך הדרוזי פחר א-דין השני את הגליל בראשית המאה ה-17 (בשנת 1610), החלה תקופת שגשוג בנצרת. פחר א-דין נודע באהדתו לאוכלוסייה הנוצרית, ואפשר לה חופש פולחן מלא. בשנת 1620 הוא מסר את מערת הבשורה לחזקת המסדר הפרנציסקני , והתיר לנזירים להקים במקום כנסייה ומנזר. אולם, הדבר לא גרם לגידול משמעותי באוכלוסיית העיר שהייתה פחות מ-1,000 איש ומרביתה הייתה מוסלמית.

 

במאה ה-17 התיישבו בעיר גם מרונים משהגיעו מלבנון ובעיר נוסדה קהילה מארונית. בעקבותיהם הגיעה לנצרת משפחה נוצרית יוונית אורתודוקסית מירדן.

 

לאחר מותו של פחר א-דין ב-1635 שוב התדרדר מצבה של העיר.

 

עד תחילת המאה ה- ,18 נצרת ועמק יזרעאל היו תחת שליטתם של מנהיגי הרי שכם, שהשתייכו לפרובינציית דמשק . אנשי שכם קנו בנצרת את כל צורכיהם, ועשו בה ובסביבותיה כבתוך שלהם .

 

שינוי במצב העיר חל בימי דאהר על עומר שליט הגליל בשנים 1730 – 1775. בשנת 1735 הוא כבש את העיר אז, הפכה נצרת למרכז המסחר בין עכו לדמשק. הוא התעניין בגידול הכותנה באדמות עמק יזרעאל, שעליהן משקיפה נצרת . סחורה זו הייתה מבוקשת מאוד בשווקי אירופה, מחירה עלה בהתמדה, והיא הייתה כדאית לייצוא באמצעות הסוחרים הצרפתיים.

 

הנזירים הפרנציסקנים ותושביה הנוצרים של נצרת חיו תחת חסותם של הסוחרים הצרפתים שקנו כותנה מדאהר וסיפקו לו נשק ואבק שריפה . לצד חסות זו, לפקידיו הנוצרים של דאהר היה תפקיד חשוב ביחסיו הטובים עם הנוצרים ובפיתוח מעמדם . השגשוג הכלכלי והשלטת הביטחון הביאו לחיזוק מעמדה של נצרת, שמשכה אליה מהגרים רבים — בתוכם נוצרים מסוריה, לבנון ועבר הירדן . הסובלנות הדתית שגילה דאהר כלפי נוצרים הייתה יוצאת דופן באותה תקופה באמפריה העות'מאנית, ואִפשרה בניית מוסדות דת והקמת כנסיות לעדות שונות .

 

ב- 1730 השיג דאהר לנזירים הפרנציסקנים היתר לבנות מחדש את כנסיית הבשורה מעל בית מרים, ומצבם בנצרת השתפר .

 

העדה היוונית-קתולית, אשר התפלגה מן העדה האורתודוקסית, זכתה אף היא בתמיכתו והצליחה ב- 1769 להשיג ממנו צו שקבע שכנסיית בית הכנסת ישמש אותם כמקום תפילה, ולא את הנזירים הפרנציסקנים שהשתלטו עליו קודם לכן .

 

העדה המרונית, שהתיישבה בנצרת ב- 1630 , הייתה תחת חסותם של הנזירים הפרנציסקנים, ורק בתקופת דאהר אל-עומר, ב- 1770 , הצליחה להשיג צו המאפשר להם לבנות כנסייה משלהם, שאותה החלו לבנות בשנת 1774 .

 

גם האורתודוקסים זכו ליחס אוהד מצד דאהר אל-עומר, שאישר להם ב- 1741 להקים כנסייה על הריסות כנסייה קודמת מעל למעיין, אשר חורבותיה היו קודם בידי הנזירים הפרנציסקנים .

 

בפעולותיו, דאהר אל עומר סיים את המחלוקת בין העדות הנוצריות בעיר וחילק ביניהן את כנסיותיה, מצב שהשתמר עד היום: הקתולים שמרו על חזקתם בכנסיית הבשורה; האורתודוקסים זכו בכנסיית גבריאל הקדוש; ליוונים-הקתולים נמסרה כנסיית בית הכנסת; * למרונים ניתנה הרשאה להקים כנסייה משל עצמם.

 

ברבע האחרון של המאה ה-18 (בשנת 1775) תפס אחמד אל-ג'זאר את מקומו של אל-עומר והשתלט על העיר. תחילה נותר מצבה של נצרת ללא שינוי. , אל-ג'זאר אף התיר לפרנציסקנים להקים קפלה באתר שבו הוקמה לימים כנסיית מנזה כריסטי, אולם בעקבות סכסוכו עם הסוחרים הצרפתים בעכו ב-1791, הכביד את זרועו על נתיניו האירופים ועל הנוצרים בכלל.

 

תושבי העיר צידדו בנפוליאון כאשר ניסה לכבוש את עכו מידיו של אל-ג'זאר ב-1799, והראשון אף שהה בעיר לאחר קרב תבור. כשנפוליאון נסוג ביקש אל-ג'זאר לטבוח בתושבי העיר, ורק התערבות בריטית מנעה זאת. תחת זאת העלה אל-ג'זאר את המיסים ודלדל את כלכלת העיר.

 

בסוף המאה ה-18 לנצרת היה אופי כפרי ועדין חלקה הבנוי היה בתוך הבקעה. מרבית תושביה, פחות מ- 1,000 תושבים, היו פלחים אשר עיבדו את השדות בסביבה הקרובה.

 

תקופת שלטונו של סולימאן פאשה בראשית המאה ה-19 (בשנים 1805 – 1819) שוב עמדה בסימן של שגשוג לעיר. אולם בימיו של השליט הבא עבדאללה פאשא (מושל סנג'ק עכו כוואלי של צידון בשנים 1819 – 1831).שוב סבלה העיר הנוצרית.

 

בהמשך המאה ה-19 השתפר המצב בעיר לאין ערוך, היא גדלה והתרחבה פיסית וכלכלית לקראתה סופה מנתה כבר 8,000 נפש.

 

גידול העיר לווה בתהליך של בינוי והתרחבות, הן של רבעי מגורים והן של מוסדות דת ורווחה.

 

בעיר התגבשו שלושה רבעים – הרובע היווני (חרת א-רום) בצפונה, הרובע הלטיני (חרת אל-לטין) בצידה הדרום-מערבי והרובע המוסלמי (חרת אל-אסלאם) במזרחה (כיום מכונה "השכונה המזרחית").

חלקי העיר בסוף המאה ה-18, מקור המפות אפרים שטרן (1966) "צמיחתה של נצרת מכפר לעיר חדשה בעת החדשה" עבודת דוקטוראט, המחלקה לגיאוגרפיה אוניברסיטה העברית

 

מבין הגורמים הרבים שהשפיעו על תהליך זה בלטה הפעילות הדתית-נוצרית, שהונעה על-ידי התחרות בין העדות השונות בעידוד המעצמות האירופיות שחדרו לארץ ישראל וחיזוקו את מעמד נתיניהן .

 

השליטה המסורתית בעיר זו היתה בידי שתי העדות הוותיקות במזרח, היוונים-אורתודוכסים והלאטינים, ולצדן המיעוט היווני-קאתולי. ואולם קדושתה של נצרת ומעמדה בעולם הנוצרי הניעו את יתר העדות לפעול למען תפיסת אחיזה כלשהי בעיר.

 

אך מעט עדות פנו לתחרות של ממש על השפעה בקרב האוכלוסייה, ומן הבולטות ביותר היתה הכנסייה האנגליקנית, שעשתה זאת באמצעות חברת המיסיון ושליחיה בארץ-ישראל. כנסייה זו פעלה למן 1833 בירושלים באמצעות 'החברה הלונדונית ליהודים' , והיא נשאה עיניה גם לערים אחרות בארץ -הקודש.

 

בראשית המאה הי "ט היו בנצרת רק שתי כנסיות 'הבשורה' ו'גבריאל הקדוש' , ובסופה כבר היו ארבע עשרה כנסיות ובצדן מנזרים , בתי-הארחה ושירותי-דת אחרים. חלק מהכנסיות הוקמו באתרים קדושים לנצרות ועל חורבות כנסיות עתיקות (כנסיית בית הכנסת, כנסיית מנזה כריסטי וכנסיית בית המלאכה) ואחרות הוקמו כתוצאה מפעילות מסיונרית.

 

התקופה העיקרית של בניית הכנסיות היא המחצית השנייה של המאה ה-19 והיא קשורה בתנועת הצליינות המוגברת.

 

תוצר-לוואי של התחרות על ההשפעה בקרב האוכלוסייה המקומית היו מוסדות הרווחה המרובים שהוקמו בעיירה קטנה זו: בתי-חולים (ביה"ח הצרפתי סן ונסן דה פול, וביה"ח האיטלקי המשפחה הקדושה),  בתי-יתומים ובתי-ספר שהיוו את המכשיר העיקרי ל'ציד הנפשות' שניהלו מוסדות המיסיון בנצרת.

 

אלה יש להוסיף את בתי-המלון (ה"קאזה נובה" שליד המנזר הפרנציסקני וה"מוסקוביה" הרוסית), מבני הממשל ועבודות שיפור הדרכים אל העיר.

 

כתוצאה מעליית חשיבותה של נצרת, היא הפכה לצומת דרכים במאה ה-19. בין 1873–1875 נסלל כביש חיפה-נצרת, והעיר הפכה למוקד מסחרי וכלכלי ליישובי האזור.

נצרת וסביבתה ברבע האחרון של המאה ה-19, לפי מפת ה- P.E.F

 

במלחמת העולם הראשונה שכנה בנצרת המפקדה המשולבת של צבא גרמניה והצבא העות'מאני. העיר נכבשה בידי הצבא הבריטי ב-20 בספטמבר 1918.

 

בתקופת המנדט קמו בעיר מספר מבנים חדשים ובהם בית החולים האנגלי שנחנך ב-1924 והכנסייה הסלזיאנית שבנייתה הסתיימה ב-1923.

 

בתקופת המנדט העיר חוברה בכביש לעפולה והלאה לכיוון ג'נין והשומרון.

 

בשנות ה-30 התחדשה צמיחתה של נצרת והשלטון הבריטי הפך אותה לבירת נפה ובשנת 1944 לבירת מחוז הגליל. בשנת 1947, ערב מלחמת העצמאות, התגוררו בעיר כ-17,000 תושבים.

נצרת בראשית שנות ה-40' של המאה העשרים

נצרת בראשית שנות ה-40' של המאה העשרים

בתחילת מלחמת העצמאות שכנה מפקדתו של פאוזי קאוקג'י במתחם תחנה המשטרה (מצודת הטיגרט) מדרום לעיר. בקרבות עשרת הימים, במסגרת מבצע דקל ב-16 ביולי 1948 כבש כוח צה"ל של חטיבה 7 בסיוע חטיבת כרמלי וחטיבת גולני את העיר. בעקבות כיבוש העיר התמוטט מערך ההגנה הערבי בגליל התחתון וכפרים ערבים רבים נכנעו ללא קרב.

 

בזמן מלחמת העצמאות נצרת קלטה רבים מתושבי הכפרים הערביים סביבה ואוכלוסייתה הגיעה ל-21,000 נפש. לאחריה היא הפכה להיות המרכז הכלכלי של כפרי הגליל התחתון והמרכז המנהלי, התרבותי והפוליטי של ערביי ישראל.

 

בימי תחילת מדינת ישראל העיר התפשטה לעבר אזורים שטרם נוצלו עד אז, בשכונה המזרחית בעמק נבנו בתי ערבים שהגיעו מהכפרים במדרונות התלולים מעל העיר העתיקה התיישבו בני המעמד הבינוני והגבוה. כמו נמשכה בנייה לצד הכביש לחיפה ונוצר רצף בנוי עם הכפר יפיע.

 

נצרת וסביבתה בתום העשור הראשון של מדינת ישראל

מקצת מהמראות

כנסיית הבשור המרונית

שער כנסיית אנטוניוס הקדוש המרונית בעיר העתיקה

כנסיית הבשורה היוונית – אורתודוכסית

כנסיית הבשורה היוונית – אורתודוכסית

מתחם הבישופות היוונית – אורתודוכסית

כנסיית ההשלכה / כנסיית ארמון ההגמון (קאסר אל מוטרן)

החזית המערבית של מתחם בזיליקת הבשורה הלטינית

מבט צד על כנסיית הבשורה בצד הכנסייה למתחם מנזר האחיות מנצרת

למול כנסיית הבשורה ולמטה מתחם בית הספר המשפחה הקדושה שבו נמצא עד 1968 מנזר קליר הקדושה

הכנסייה העליונה בבזיליקת הבשורה

כנסיית המשיח האנגליקנית

***

כנסיית סנט ג'וזף במתחם בית הספר סנט ג'וזף אקלריקי

כנסיית מנזר נזירות של הבשורה

הכנסייה הקופטית

בית החולים האיטלקי

בית הקברות הגרמני

כנסיית ישוע הנער

הכנסיה לבית הספר הבפטיסטי

בית הספר נזירות המושיע נצרת

בית הספר נזירות סנט ג'וזף נצרת

בית ספר טרה סנטה

כנסיית קהילת נאזרין

כנסיית סנט ג'וזף במתחם בזיליקת הבשורה

בי"ח נצרת E.M.M.S ("בית חולים האנגלי") מקור הצילום אתר בית החולים

בית החולים הצרפתי

בית המשפחה הקדושה לחינוך מיוחד

כנסיית מנזה כריסטי

חצר מנזר שארל פוקו

כנסיית המשיח נצרת (Nazareth Church of Christ), אוונגלית

קפלת מנזר קלרה הקדושה

המכללה האוונגלית נצרת

הכנסייה הבפטיסטית האוונגלית 

הביקורים והמפגשים
לפי סדר פרסומם

* נצרת, כנסייה הבשורה של הקהילה המרונית
* נצרת, כנסיית הבשורה היוונית-אורתודוקסית, הבישופות ועוד
* נצרת, המוסקוביה – "חצר נצרת הראשונה" של הכנסייה הרוסית
* נצרת, הפן הלטיני (קתולי) של העיר, ראשית המסע להכרתו ולהבנתו
* נצרת – בית הארחת צליינים אבונה פרג' במתחם סמינר סנט ג'וזף אקליריקי
* נצרת, מנזר בית אראם
* נצרת, בית האבות סנט פרנסיס
* נצרת, הקהילה האנגליקנית וכנסיית המשיח
* נצרת, סמינר סנט ג'וזף – אקלריקי שברובע אלמוטראן ברוח ארכימנדריט אמיל שופאני ועוד
* נצרת, שיטוט קצר ברובע הלטיני של עיר העתיקה
* נצרת, הקהילה הקופטית וכנסייתה
* נצרת, בית החולים המשפחה הקדושה (ביה"ח האיטלקי)
* נצרת, כנסיית ישוע הנער (הכנסייה הסלזיאנית) ובית הספר דון בוסקו
* נצרת, בית הקברות הגרמני
* נצרת, הקהילה הבפטיסטית המקומית נצרת
* נצרת, בית הספר הבפטיסטי
* אדם בסביבתו – עטאללה מנצור סופר ועיתונאי, נצרת
* נצרת, בית ספר נזירות המושיע
* נצרת, בית הספר נזירות סנט ג'וזף
* נצרת, הקהילה האוונגלית נאזרין, כנסייתה ועוד
* נצרת, מתחם בזיליקת הבשורה (הלטינית)
* אדם בסביבתו, ארכימנדריט אבונה אמיל שופאני, נצר
* נצרת, בי"ח נצרת E.M.M.S ("בית חולים האנגלי")
* נצרת – הכנסייה המרונית אנטוניוס הקדוש
* נצרת – כנסיית ההשלכה / כנסיית ארמון ההגמון (קאסר אל מוטרן)
* נצרת – בית ספר המשפחה הקדושה לחינוך המיוחד Opera Don Guanella
* נצרת – כנסיית מנזה כריסטי שבמעלה הרובע הלטיני
* נצרת – מנזר שארל דה פוקו
* נצרת, בית ספר טרה סנטה
* נצרת, בית החולים סנט וינסנט די פול (ביה"ח הצרפתי)
* נצרת, כנסיית המשיח נצרת (Nazareth Church of Christ)
* נצרת, מנזר קלרה הקדושה
* נצרת, המכללה האוונגליסטית נצרת
* נצרת, הכנסייה הבפטיסטית האוונגלית נצרת

תודה לאנשים
(
לפי סדר הקשר או הפגישה איתם)
שאירחו וסייעו
במימוש המסע בנצרת 

אבונה סמען איהב באג'לי, כהן של כנסיית הבשורה האורתודוכסית בנצרת, כהן דת של הקהילה היוונית האורתודוכסית בריינה וגם חבר בית הדין של הכנסייה שאירח אותנו שסיפר לנו על עצמו ודרכו, על הקהילה היוונית – אורתודוכסית בנצרת ועל כנסיית הבשורה היוונית – אורתודוכסית וסייר אתנו באזור היווני- אורתודוכסי של העיר.

 

מטרופוליט קיריוס קיריקוס, שהוא מטרופוליט נצרת והגליל שקיבל אותנו ואירח בלבביות בבישופות.

 

אבונה יוסף עיסא כהן הדת של הקהילה המרונית בנצרת שאירח אותנו בכנסיית הבשורה המרונית וגם בכנסיית אנטוניוס פתח לנו צוהר לקהילה המרונית בנצרת וגם הוביל אותנו לראות מבחוץ את כנסיית מנזה כריסטי..

 

אבונה יעקוב יוסף  כהו הדת של הקהילה המרונית בחיפה שסייע ביצרית הקשר עם אבונה יוסף עיסא

 

אבונה נאיל אבו רחמון  כהן הדת של הקהילה האנגליקנית שאירח אותי פעמים, סיפר לנו על עצמו ודרכו, על הקהילה האנגליקנית בנצרת ועל כנסיית המשיח והסביר לנו עליה

 

אבונה חאתם שחאדה כהן הדת של הקהילה האנגליקנית בחיפה שסייע ביצירת הקשר עם  אבונה נאיל אבו רחמון

 

אבונה עאוני חאמיס כהן הדת של הקהילה היוונית – קתולית בריינה שסייע ביצירת קשר עם אנשי הקהילה בנצרת ופעל מאחורי הקלעים בהכוונה ומתן עיצה ומידע וכמו כן תיאם את הביקור במנזר אחיות של הבשורה והצטרף לביקור והסביר לנו בו.

 

גב' לילך סעד מנהלת פרויקטים ומנהלת אדמיניסטרטיבית של  מרכזת של חברת פוליפוני לחינוך ותאמה לנו ביקור בבית הארחת לצליינים אבונה פרג'.

 

האחות ביאטריס בוראט, מקהילת Chemin Neuf אחת מארבעה האנשים המפעילים את בית הארחה לצליינים אבונה פרג'.

 

גב' ג'יהן נופי, המשתייכת לקהילה הלטינית בחיפה שסייעה במציאת איש קשר שיסייע בפתיחת דלתות למוסדות הלטינים בנצרת.

 

הבישוף הלטיני של נצרת אבונה ראפיק נאהרה שנענה לבקשתי ולחבר אותי לאיש קשר שיסייע לי במסע להכרת הפן הלטיני של נצרת וגם הזמין אותי לשיחת היכרות במעונו ונתן את ברכת הדרך להמשך הביקורים במוסדות הלטינים בעיר

 

אבונה אלי קורזום כהן הדת של הקהילה הלטינית בשפרעם ומנהל בתי הספר בגליל ובחיפה שיצא איתי לתחילת "המסע" להכרת הפן הלטיני של נצרת ופתח את דלתות מנזר בית אראם ובית אבות סנט פרנציס

 

מר סימון ארחייל מנהל בית אבות סנט פרנציס שאירח אותנו בלבביות וסיפר לנו על המקום ועל התוכניות להרחבתו.

 

הנזירה האחות (תרתי משמע) ממסדר אחיות סנטה אנה, אחת מתוך ארבע המשרתות בבית אבות סנט פרנציס שלצערי שכחתי את שמה.

 

ארכימנדריט אבונה אמיל שואפני, מנהיג וראש הקהילה היוונית -קתולית שאירח אותנו במעונו, פעמיים, ושוחח איתנו בפתיחות ובלבביות.

 

אבונה בזיליוס בוארדי, כהן הדת של הקהילה היוונית – קתולית בנצרת, שאירח אותנו בכנסיית סנט ג'וזף וסיפר לנו על אומנת ציורי פרסקות הביזנטיות

 

ויסאם באג'אלי, שאירח אותנו בלבביות בחנות הפאלפל שלו.

 

מר סמען אבו סינה, מנהל ביה"ס תיכון סנט ג'וזף שאירח אותנו והציג לנו בלבביות, ברהיטות ותמציתיות את בית הספר

 

הנזירה האחות בושרה, שאירחה אותנו בלבביות במנזר הנזירות הבשורה.

 

חברי, הישאם באשרת איש הקהילה היוונית קתולית מיפיע שהצטרף לשני המפגשים עם ארכימנדריט אבונה אמיל שואפני ולביקור בכנסייה האנגליקנית

 

פואד באשרת (מיפיע) דודו של הישאם שהיה מורה לאלקטרוניקה בבית הספר סנט ג'וזף וממשיך ללמד בהתנדבות שהשתתף גם הוא במפגש עם ארכימנדריט אבונה אמיל שואפני ובהמשך הזמן תיאם מספר ביקורים בנצרת ויחד איתי השתתף בהם (21 ביוני 2023, 19 ביולי 2023, 4 בדצמבר 2023 15 בינואר 2024, 11 במרס 2024, 3 ביוני 2024, 1 ביולי 2024, 22 ביולי 2024) ורעייתו ע'אדה באשראת שאף היא השתתפה במספר ביקורים  בעיר,

 

גב' אודיט עזר שומר מנהלת מח' יחסי ציבור ודוברות של בית החולים המשפחה הקדושה (ביה"ח האיטלקי) וגב' סנא בשאראת אחות אחראית יח' אבטחת איכות בית החולים המשפחה הקדושה (ביה"ח האיטלקי)

 

עדנאן קובטי איש הקהילה הקופטית שאירח אותנו בכנסייה הקהילה בעיר.

 

בדר מנסור מנהל הפיתוח של איגוד הכנסיות הבפטיסטיות בישראל.

 

פסטור עאזר כהן הדת של הקהילה הבאפטיסטית המקומית נצרת.

 

פסטור ד"ר חנא קטנאשו דיקן אקדמי המכללה האוונגלית נצרת.

 

עו"ד בוטרוס מנסור המנהל התפעולי של בית הספר הבאפטיסטי בנצרת.

 

מר עאוני בטחיש מנהל בית הספר נזירות המושיע נצרת.

 

מר נאדר חאג' מנהל הכספים של בית הספר נזירות סנט ג'וזף נצרת, ד"ר  אליף פראנש  סגן מנהל בית הספר נזירות סנט ג'וזף נצרת ומורה לשפה וספרות ערבית, האחות הנזירה מאנר סופי, הממונה האחראית על בית הספר מטעם מסדר הנזירות סנט ג'וזף.

 

האב ניזאר טומא כהן הדת של הקהילה האוונגלית נאזרין.

 

פרופ' פהד חכים מנהל בית החולים בי"ח נצרת E.M.M.S ("בית חולים האנגלי") וגב' כרסטין פארה האחראית על הליווי הרוחני של בית החולים.

 

מר נאדר נאסר אחראי התחזוקה של המנזר היווני אורתודוכסי בהר תבור שפתח לנו את דלתות כנסיית ההשלכה / כנסיית ארמון ההגמון (קאסר אל מוטרן)

 

מר ויסאם ג'בלי שאירח אותנו מספר פעמים בחנות הפלפל שלו, פלפל ג'בלי היה לנו טעים במיוחד!

 

סגן המנהל הכללי האב ג'ון קנדי של בית הספר המשפחה הקדושה לחינוך מיוחד סגנית מנהל בית הספר גב' סאוסן קודחה סעד ומנהלת מרכז היום גב' מריה שקור דוחא שאירחו אותם בבית הספר.

 

הנזיר האיטלקי האח ג'ובני דומניקו הנמנה על מסדר "האחים הקטנים של ישוע״ (Piccoli fratelli Jesus Caritas) שאירח אותנו במנזר שארל דה פוקו.

 

האב ד"ר אליאס דאו מנהל בית ספר תיכון טרה סנטה נצרת.

 

פסטור מוריס גדעון ראש קהילת כנסיית המשיח נצרת (Nazareth Church of Christ) ורעייתו נעמה.

 

פרופ' נאיל אליאס מנהל בית החולים הצרפתי והנזירה מהא צנצור אחראית על בית החולים מטעם מסדר "האחיות הרחמניות של סן ונסן דה פול".

 

אם מנזר קלרה הקדושה האם מוניקה ושאר נזירות המנזר.

 

האב אליאס מריו בדיע הממונה מטעם מסדר הפרנציסקנים על בית הספר טרה סנטה נצרת.

 

פסטור עזר עג'אג' נשיא המכללה האוונגלית נצרת.

 

מר פאדי ראמדן חבר הוועד של הכנסייה הבפטיסטית האוונגלית נצרת

 

אחרונים חביבים חבריי ועמיתיי שיצאו איתי לביקור/מפגש אחד או יותר :
אלז'ביטה אורלובסקה ביגר וגדעון ביגר (ירושלים),
אבי אבס מעוז (גניגר),
יצחק פיפ רותם (סאסא),
שולי לינדר – יקרוני (עין הוד),
חיים מלמן (כפר סבא),
ענת ואמיר יגאל (מעלה גמלא),
עקי בלייר (אבן יהודה)
הישאם באשרת (יפיע)
פואד באשרת (יפיע)
ע'אדה בשאראת (יפיע)
עדה ויונה בקלצ'וק (גני תקווה),
אילנה שבתאי (פרוד),
ניר עמית (שער העמקים)
עירית גזית (רם און) ורווית אלקיס-יגרמן (הרצליה), שתי חברות קבוצת "לשתף עצמנו'
יצחק איתן (כרם מהר"ל)
יואל שדה (מצפה אביב)

 

הכוונות לסיים בקרוב את המסע
להכרת הפניה הנוצרים של נצרת

הכנסייה חדשה של הקהילה היוונית – קתולית הצמודה לכנסיית בית הכנסת  "מדרסת אלמסיח" (מדרשת המשיח)

 

בי"ס נזירות הסיליזיאן (גן ילדים, יסודי ותיכון).

 

בי"ס המשיח האנגלקאני בנצרת (יסודי ותיכון).

 

מנזר נזירות "האחיות הכרמליתיות".

 

מנזר סנט צ'רלס בורמין שהיום נמצאות בו "אחיות רוזרי", משמש בית הארחה

 

מנזר "נזירות (אחיות) נצרת" נמצא בסמוך לכנסיית הבשורה ומשמש היום בית הארחה אכסניה לצליינים.

 

קזה נובה (פרנציסקנים)

 

בית שבט הצופים קתולים

 

מרכז בנדיקטוס – מועדון ומרכז קהילתי של העדה הלטינית

 

אחרים שאינם ידועים עדין 

 

 אני מקווה שאצליח לממש
את הכוונות ולבקר במקומות אלה