הדפסה

עניינו של תיעוד זה הוא המתחם הכנסייה הלטינית אנטוניוס הקדוש 

מתחם הכנסייה נמצאת ברחוב יפת פינת רחוב יצחק אבינר

הביקור במקום, יותר נכון לומר מספר הביקורים מבחוץ לו, נערכו במסגרת מיזם  "נוצרים ביפו" שמטרתו ללמוד אודות הנוכחות של הקהילות הנוצריות ביפו בהווה וגם בעבר לבקר במתחמיהם (מנזרים, כנסיות, בתי ספר, בתי עלמין ועוד).

מיקום הכנסייה ביחס למתחמים הנוצרים האחרים

****

בפעם הראשונה הגעתי ב-21 במאי 2020 וראיתי את המנזר מבחוץ בסיור המקדים שתיעודו  "נוצרים ביפו – מראות ראשונים של המיזם".

הגעתי למקום ארבע פעמים נוספות בשעות בהן הכנסייה הייתה אמורה להיות פתוחה אולם, שעריה היו נעולים.

ב-7 ביוני 2020, הגעתי לבד, שבוע לאחר מכן ב-14 ביוני 2020 הגעתי עם חברי מוטי ארמלין, שבועיים לאחר מכן, ב-30 ביוני 2020 הגעתי עם עמית למקצוע שמעון גת,

יום למחרת ב-1 ביולי 2020 הגעתי שוב לבד. אז דלת הכניסה לכנסייה הייתה פתוחה אולם המתחם היה סגור. ביקשתי להיכנס והפועל שעבד במקום מנע זאת ממני.

לא נעים שהשער נעול

אין אישור להיכנס

חיכיתי בחוץ ליד השער למעלה משעה.

בזמן המתנה זה מה שיכולתי לצלם

שכהן הדת של הקהילה, נזיר פרצסיקני חזר, הצגתי את עצמי וביקשתי להיכנס לבקר ולצלם. הנזיר שאפילו את שמו לא אמר לי, סירב בנימוס בתוקף לענות לבקשתי. הוא היה קצר רוח ואפילו לא הסכים לשוחח איתי. ששאלתי אותו למוצאו אמר מארץ מעבר לים, מאוחר התברר לי שהוא מכהן בשליחות בתפקיד והגיע ממקסיקו. לטענתו הכנסייה לקהל בגלל תחלואת הקורונה. עוד הוסיף שאם אני מבקש לצלם אזי אני נדרש לקבל אישור ממשרדי הקוסטודיה בירושלים. בלית ברירה ויתרתי על הביקור במקום.

תוך כדי המתנה בחוץ פגשתי את גרי סבא שהוא אחד מאנשי הקהילה הלטינית הערבית ביפו. סיפרתי לו המיזם. הוא הגיב והציע שאדבר עם רמי סאייג, אף הוא אחד מאנשי הקהילה הלטינית הערבית ביפו ואולי יוכל לסייע. כך היה. שוחחתי בטלפון עם רמי סייג והוא היציע שביום ראשון הקרוב יצלם לי תמונות מתוך הכנסייה. הודיתי לו על המחווה.

הפרסום להלן כולל מעט מידע שאספתי על הכנסייה והקהילה, מספר מפות ובהן ציון מקומה, וצילומים מבחוץ של מתחם הכנסייה וצילומים בודדים של פנים הכנסייה מביקור קודם בכנסייה לפני כשבע שנים,

******

מיקום הכנסייה
רחוב יפת 51
פינת רחוב יצחק אבינרי

*****

****

מבט מכיוון קצה רחוב יצחק אבינרי

****

**** 

הכנסייה נבנתה
על ידי מסדר הפרצסיקנים
עבור הקהילה הלטינית הערבית,

בשנת 1932

****

מקורות המימון אינם ידועים
כנראה כספי הקוסטודיה 

מיקום הכנסייה בתקופת המנדט

****

הכנסייה מוקדשת
לאנטוניוס הקדוש מפאדובה,
נזיר פרנציסקני
(נולד בסוף המאה ה-12)
והיה מטיף ותאולוג
ונחשב לאחד ממורי הכנסייה.

מקור

 

אנטוניוס הקדוש מפדובה קרוי גם אנטוניוס הקדוש מליסבון, הוא נולד בשנת 1195  בליסבון כפרננדו מרטינס דה בוליוס למשפחה מכובדת. הוא נקרא על שם אנטוניוס הגדול. נגד רצון משפחתו, הצטרף בגיל 16 למנזר האוגוסטיני על שם וינסנט הקדוש בליסבון, שם עסק בחקר כתבי הקודש והספרות הלטינית. ביקורי משפחתו וחבריו והמתנות שהביאו עימם הביכו אותו והוא ביקש לעבור למנזר סנטה קרוז) בקואימברה, שהייתה אז בירת פורטוגל. ב-1220 עבר למסדר הפרנציסקני ויצא לפעול כמיסיונר במרוקו. אנטוניוס נאלץ לעזוב את מרוקו בשל מחלה ונקלע בדרכו, בשל סערה, לסיציליה, וחי זמן מה באסיזי כנזיר מתבודד הוא מת בפאדובה בשנת 1231 נחשב לאחד ממורי הכנסייה ומכונה לעיתים "עושה הניסים" ועל שמו נקראת העיר סן אנטוניו שבטקסס.

היא ירשה את מקומה
של כנסיית פטרוס הקדוש שבכיכר קדומים,
ככנסייה הקתולית המרכזית של העיר

****

אחרי הקמת המדינה,
הקהילה הלטינית הערבית הגדולה
שנמצאה ביפו בתקופת המנדט
קטנה והתמעטה.

****

כיום הקהילה
כוללת מאות אנשים, פחות מאלף.

****

במקום משמשים שלושה נזירים פרנציסקנים
המתגוררים בקומה השנייה של המבנה הצמוד לכנסייה .

****

****

הכנסייה משמשת כיום גם ככנסייה המרכזית
לעובדים הזרים הקתולים
בגוש דן, בעיקר מהפיליפינים,
וגם את אנשי הסגל הדיפלומטי הקתולים
המתגוררים באזור.

מיקום הכנסייה וסביבתה כיום

מבט ממעל

המבנה עוצב בסגנון נאו-גותי וצמוד לו מגדל גבוה שלו צריח מחודד.

****

***

צילום נובמבר 2013

צילום נובמבר 2013

מבט מכיוון מזרח לחזית העורפית

****

 

אור חודר לחלל הכנסייה דרך חלונותיה העשויים זכוכית צבועה, ומזבח גותי עשוי עץ ושיש ניצב בצידו המזרחי של אולם הכנסייה, והוא מעוטר בדמויותיהם של הצלוב, פרנציסקוס מאסיזי ואנטוניוס הקדוש מפאדובה.

צילום נובמבר 2013

צילום נובמבר 2013

בצמוד לכנסייה מצפון שוכן בית הספר הערבי נוצרי "טרה סנטה".

****

*****

סוף דבר,

******

הצטערתי מאוד שלא ניתן
היה להיכנס למתחם
ולתעד אותו בצורה מפורטת מאוד.

******

לא נורא גם המידע שנאסף ראוי

******

אני מקווה שבעתיד ניתן
יהיה לחזור למקום וללמוד
עוד על טביעת החותם ביפו
של הכנסייה הלטינית בכלל
ומסדר הפרציסקנים בפרט.