יפו, מתחם הכנסייה האנגליקנית פטרוס הקדוש2 ביולי 2020

 

עניינו של תיעוד זה הוא המתחם הכנסייה אנגליקנית הנקראת על שם פטרוס הקדוש. 

 

מתחם הכנסייה נמצא ברחוב יפת למול פינת רחוב יצחק אבינרי.

 

מתחם הכנסייה אינו פעיל. הוא נעול, עזוב, נטוש, ומוזנח והכניסה אליו בלתי אפשרית!!

 

****

***

*****

 

הביקור במקום, יותר נכון לומר מספר הביקורים מבחוץ לו, נערכו במסגרת מיזם  "נוצרים ביפו" שמטרתו ללמוד אודות הנוכחות של הקהילות הנוצריות ביפו בהווה וגם בעבר לבקר במתחמיהם (מנזרים, כנסיות, בתי ספר, בתי עלמין ועוד).

 

בפעם הראשונה הגעתי ב-21 במאי 2020 וראיתי את המתחם בסיור המקדים שתיעודו  "נוצרים ביפו – מראות ראשונים של המיזם".

 

עברתי מקום עוד כמה פעמים נוספות בעת שיטוטיי בין המתחמים הנוצרים ביפו.

 

בפעם אחרונה, טרם כתיבת התיעוד, עברתי במקום ב-1 ביולי 2020 ואז צלמתי את המתחם מבחוץ.

 

תיעוד זה כולל סקירה קצרה אודות הכנסייה האנגליקנית בכלל ובישראל בפרט, ממעט מידע אודות הכנסייה ביפו וכן מספר מפות וצילומים שבוצעו מחוץ למתחם

 

******

הכנסייה האנגליקנית

 

הכנסייה האנגליקנית (או כנסיית אנגליה – Church of England) היא המוסד הנוצרי התאולוגי הרשמי של אנגליה, החל במאה השש עשרה.

 

הכנסייה נוסדה רשמית בפרישת אנגליה מהכנסייה הקתולית במאה ה־16, אך היא מתייחסת לעצמה כאחת מכנסיות הרפורמציה מחד (מכיוון שאינה מקבלת את סמכות האפיפיור ומושפעת מתאולוגית הרפורמציה); אך גם כהמשך ישיר של הכנסייה המסורתית שהייתה קיימת באנגליה (ולפיכך לא כנסייה חדשה).

 

כנסיית אנגליה היא גם "מוסד האם" של הכנסיות שנסתעפו ממנה ברחבי העולם, השייכות ל"קומיוניון האנגליקני" (Anglican Communion). בראש הכנסייה עומד הארכיבישוף מקנטרברי.

 

עקרונות כנסיית אנגליה שונים מאלו של הקתוליות. ההבדלים העיקריים הם הסמכת נשים לכמורה (לא בארץ ישראל ובמזרח התיכון) וחוסר הנאמנות לאפיפיור.

 

כנסיית אנגליה שונה מהכנסיות הפרוטסטנטיות הנוספות בעיקר בצורת ההסמכה לכמורה, במבנה התפילה, שמורכב מתרגומים אנגליים של תפילות טרום־רפורמיות, וההזדהות עם עקרונות האמונה הקתוליות. הכנסייה אינה נוטלת צד בוויכוח בין הפרוטסטנטים לקתולים.

 

 

הכנסייה האנגליקנית בישראל

הכנסייה האנגליקנית תקעה יתד בארץ הקודש בשנת 1841, עם חתימתו של הסכם בין אנגליה לפרוסיה. בשל קשיים שהערימו העותמאנים החליטו שתי המדינות להקים בישופות משותפת לכנסיות האנגליקנית והלותרנית ועל שליחתו לירושלים של בישוף אחד מטעמן.

מאותה עת החלה הכנסייה בפעולותיה ליצירת קהילה מקומית – בניית כנסיות, בתי ספר, בתי חולים ומרכזים אחרים.

הכנסייה האנגליקנית שאפה לגרום להמרת דתם של יהודים ומוסלמים בארץ הקודש. כאשר הדבר לא צלח בידה היא פנתה למאמינים האורתודוקסים והקתולים כדי להקים קהילה מקומית.

לאחר הפיצול הבישופות הלותרנית-אנגליקנית בשנת 1886 המשיכה הכנסייה האנגליקנית להחזיק בכנסייה הפרוטסטנטית הראשונה שנבנתה בירושלים במשותף, כנסיית המשיח שליד שער יפו.

כן בנתה הכנסייה האנגליקנית מרכז חדש במזרח ירושלים, מתחם קתדרלת סנט ג'ורג'.המשמש גם למושב הבישוף האנגליקני.

 

******

משנת 1957 עלה מעמדה של ירושלים לארכיבישופות ומשנות ה-70 עומד הבישוף הירושלמי בראש הכנסייה העצמאית של המזרח התיכון וירושלים.

 

הכנסייה האנגליקנית הייתה בין הכנסיות הראשונות שמינו בישוף ערבי מקומי, בשנת 1976, וראשיה מילאו תפקיד חשוב בעניינים ערביים מקומיים.

 

הכנסייה העצמאית של המזרח התיכון וירושלים שנקראת גם דיוסיית ירושלים נמצאת בארבע מדינות: ישראל, ירדן, סוריה ולבנון וגם בתחום הרשות הפלסטינית בגדה המערבית ורצועת עזה. והיא מונה כמעט שלושים קהילות.

 

להרחבה אודות התפתחות הכנסייה האנגליקנית בארץישראל ובמזרח התיכון 

****

הכנסייה ביפו נבנתה
בתקופת שלטון הבריטי בארץ ישראל,
בראשית שנות ה-30
במטרה להרחיב את השפעת הזרם האנגליקני
בעיר יפו ואת מספר מאמיניו

ראשית הפעילות של הכנסייה האנגליקנית הייתה כבר בשנת 1902 והייתה בנכס שכור. באותה עת העלתה מיס קונסטנס ניוטון, מיסיונרית מאנגליה מהחברה הנוצרית המסיונרית ( CMS) סייעה בהקמת  בית ספר לבנים ובהמשך מרפאה שהפכה בהמשך לבית החולים האנגליקנית. היא סייעה גם ברכישת קרקעות עליה הוקמה הכנסייה. היא גם נתנה אדמות כדי לבנות את הכנסייה.
קישור 

מיקום הכנסייה בתקופת המנדט

 

בסמוך למתחם  הכנסייה נמצא בית החולים האנגליקני הידוע בכינויו ״הבית הסקוטי״. המבנה המרשים נבנה על ידי הכנסייה האנגליקנית בשנות השמונים של המאה התשע עשרה. המבנים במתחם בני שתי קומות, בנויים מאבני כורכר, מוקפים במרפסות ארוכות וטבולים בגן ירוק

 

הכנסייה הייתה ברובע האנגליקני שכלל גם בית חולים, בית ספר ובית עלמין

 

במאי 1935 נפתחו בכנסייה החגיגות של ״יום המלך״ ביפו ובתל–אביב שבו ציינו ברחבי האימפריה הבריטית את מלאת 25 שנה להמלכתו של הוד מלכותו המלך ג׳ורג׳ החמישי. לאחר הדרשה בכנסייה יצאו המכובדים הבריטים אל הטקס לקריאת הכיכר ובה המזרקה בשדרות המלך ג׳ורג׳ (היום שדרות ירושלים) על שם המלך ולאחר מכן אל הטקס בתל–אביב לקריאת קטע מרחוב הכרמל על שמו.

*****

סביר מאוד להניח שכנסייה שירתה בתקופת המנדט גם את בעלי התפקידים מהממלכה המאוחדת שנמצאו ביפו באותה עת, פקידי ממשלת ארץ ישראל, סגל רפואי ומורים וכמובן אנשי כוחות הביטחון הבריטיים.

 

 

מיקום הכנסייה ביפו, מספר שנים לפני מלחמת העצמאות

הכנסייה חדלה לפעול
עם כיבוש העיר באפריל 1948
ומאז עומדת נטושה ומוזנחת.

מיקום הכנסייה ביחס לסביבתה כיום

מיקום המתחם,
רחוב יפת 48
פינת רחוב עאבד אל ראוף אלביטאר
מול מתחם
הכנסייה הלטינית אנטוניוס הקדוש

****

****

****

מבט ממעל

המבנה מוקף בגן מוזנח
ובצידה המזרחי
מגדל רבוע אופייני
לאדריכלות הכנסייתית הסקוטית.
מראות מתחם הכנסייה מבחוץ

****

**

****

התקרבת לשער חשבתי אולי אפשר להכנס. השער נעול ויש אזהרה!

הצצתי דרך הגדר

****

מבנה האפסיס

העזובה שלטת

עוד מבט אחרון מכיוון רחוב יפת

החומה העורפית של המתחם

*****

סוף דבר,

******

חבל מאוד שמתחם הכנסייה נעול ולא ניתן
היה להיכנס אליו
ולתעד אותו בצורה מפורטת יותר.

******

לא נורא!
גם המידע שנאסף ראוי!

******

מתחם זה מהוות
עדות פיסית אילמת 

של טביעת החותם
של הכנסייה האנגליקנית
שהתקיימה ביפו משלהי
תקופת השלטון העות'מני,
וביתר שאת בתקופת השלטון הבריטי,
ושפעילותה חדלה עם הקמת המדינה
בעקבות התמעטות, עד היעלמות,
של הקהילה האנגליקנית הערבית מהעיר.

השאר תגובה