יפו, בית הקברות האנגליקני8 באוקטובר 2022

 

בטיול דיווש ביפו ביום שישי 7 באוקטובר 2022 (יפו, מראות העיר בראשית סתו תשפ"ג) ביקשתי להראות לחבריי את בית הקברות האנגליקני הישן שנקרא גם אולי בטעות בית הקברות הפרוטסטנטי.

 

בית הקברות נמצא בקצה סמטה המסתעפת מרחוב יפת, בסמוך לבית מספר 19, מאחורי בית הספר הסקוטי טביתא.

 

מיקום בית הקברות

סימטת הכניסה לבית הקברות

 

על דבר קיומו של בית קברות זה למדתי בסיור השתלמות של מורי דרך בשנת 2013.

 

אז נכנסנו אליו דרך חצר בית הספר הסקוטי טביתא.

 

הוא נראה כמוצג בשתי הצילומים הבאים.

 

בית הקברות האנגליקני ביפו נחנך ב-17 במרס 1842, עם הבאתם לקבורה של תשעה ספני ספינה בריטית שטבעו בשעת סערה כשספינתם נסחפה מנמל יפו.

 

חלקת בית הקברות נרכשה ימים ספורים לפני כן בידי הבישוף הפרוטסטנטי הראשון בירושלים, מיכאל שלמה אלכסנדר (שהיה יהודי מומר), שהגיע לירושלים בינואר אותה שנה.

 

רכישת חלקת בית הקברות ביפו הייתה הרכישה הראשונה של הכנסייה בארץ-ישראל, והוא קדם לזה הנמצא היום על הר-ציון.

 

בבית הקברות ביפו נקברו בני הקהילה הפרוטסטנטית עד מלחמת העולם הראשונה.

 

אחרי מלחמת העולם הראשונה הם נקברו בבית הקברות החדש ברחוב קדם, סמוך לבתי הקברות החדשים של הכתות הנוצריות האחרות.

בית הקברות וסביבתו בשנות ה-30' של המאה העשרים

 

לא כל הקברים שרדו בבית הקברות הנסתר מן העין, אולם נותרו בו קברי דמויות חשובות בתולדות העיר.

 

ב-11 באפריל 1866 הובא לקבורה הרופא הבריטי המפורסם ד"ר תומס הודג’קין שליווה את סיר משה מונטפיורי במסעו הרביעי לארץ. הוא נפטר ממחלת הדיזנטריה, ומונטפיורי הציב על קברו אובליסק גרניט וסביבו גדר ברזל.

 

באוקטובר 1866 נקברו במקום ג’ורג קלארק ושני בניו חברי הקהילה האמריקאית, שהגיעו בספטמבר עם הכומר אדמס כדי לייסד את המושבה האמריקאית ביפו.

 

בשנת 1875 הועברה לבית הקברות מצבת הגנרל הבריטי אדוארד תומס מיצ’ל. הוא מת ב-24 בינואר 1841 לאחר שפיקד על כוחות צבא בריטניה שהגיעו כדי לסייע לתורכים לגרש מהארץ את צבא הפולש המצרי איברהים פחה, בנו החורג של מוחמד עלי. זה השתלט על ארץ-ישראל וסוריה בשנת 1931, ושלט בה במשך כעשר שנים. הגנרל נקבר במצודת סידני סמית בפינה הדרום מזרחית של חומת יפו, וקברו הועבר כשזו נמכרה למסדר הנזירות סנט ג’וזף שהקימו עליו את בית החולים הצרפתי, המשמש היום כמלון מפואר.

 

ב-11 במאי 1911 נקברה בבית הקברות ג’ין וולקר ארנוט, שייסדה בשנת 1863 את בית הספר לבנות ‘טאביתא’ הפועל עד היום סמוך למקום.

 

לבית קברות זה חזרתי בקיץ 2020 במסגרת סיור הכנה של המיזם "נוצרים ביפו"  גם אז המקום היה מוזנח ועזוב.

 

בית הקברות הנחבא הוזנח במהלך השנים ומצבו הלך והדרדר. מצבות השיש התפוררו, והצלבים נותצו. טקס הזיכרון האחרון במקום התקיים בשנת 1966 ליד קברו של ד“ר הודג’קין, כששר הבריאות ישראל ברזילי הגיע עם שגריר בריטניה וקבוצת רופאים שוחרי הרופא הדגול כדי לחלוק לו כבוד במלאת מאה שנים למותו. מצבו הירוד של המקום הביא את שגרירות בריטניה לפנות למשרד החוץ הבריטי כדי שיקצה שלושים וחמש ליש”ט לתחזוקה שנתית של המקום. המשרד סירב בטענה כי המקום אינו משמש לקבורת אנשי צבא בריטיים. הגנרל תומס מיצ’ל נשכח, ומצבת השיש הלבנה שלו החלה לנטות על צידה ומוט ברזל הוצב כדי למנוע את התמוטטותה.

 

ההיסטוריונית האמריקאית ד“ר אמלי קאס, ובעלה הרופא ד”ר אדוארד קאס, שלימדו בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד, כתבו בשנת 1988 את הספר המקיף ביותר על תולדות חייו של ד"ר הודג’קין. בין השאר על הפרקים בחייו שהוקדשו לתיקון עולם וסיוע לאבוריג’ינים באוסטרליה ולעבדים בארצות הברית. הם התוודעו לקברו כשהגיעו לביקור בארץ. במהלך השנים הם דאגו לניקיון סביבת קבר הרופא בתרומה שנתית שהעבירו לבית הספר ‘טאביתא’ באמצעות ‘אגודת הרופאים האמריקאים ידידי ישראל’ בבוסטון, שאדוארד היה ממייסדיה. היא נוסדה בשנות השישים כדי להעמיד לרשות ישראל סיוע של רופאים במקרה של אסון רב ממדים. האגודה המונה אלפי רופאים קיימת עד היום, ומקיימת מידי שנה מפגשים עם רשויות החירום בארץ.

 

בדצמבר 2014, כשמלאו לד“ר אמילי קאס 86 שנים ומצב בריאותה החל להידרדר, היא החליטה להביא לארץ את ארבעים צאצאיה כדי לסייר בה בפעם האחרונה. במשך שבוע התלוותה אליהם לסיורים המודרכים על כיסא הגלגלים אליו היא מרותקת. ביום האחרון לסיור בארץ הגיעו בני המשפחה לבקר את חלקת הקבר של ד”ר הודג’קין, לו הקדישה את חייה. צעירי המשפחה נשאו את כיסא הגלגלים על כפיים אל חלקת הקבר שהנגישות אליה קשה. אמילי הזדעזעה ממצבו המוזנח של בית הקברות שהיה מכוסה בפסולת ועשבייה, ובו היו פזורים שברי צלבים ומצבות. לכתבת ‘מוסף הארץ’ דליה קרפל, שראיינה את אותה שעות ספורות לפני שעזבה את הארץ, היא אמרה: “עצוב לגלות כמה שבית הקברות מוזנח. חשבתי שבמדינת היהודית חולקים כבוד לקברים” (מוסף הארץ, 28.2.2014).

 

אמילי המזועזעת החליטה לסייע בשיקום המצבות ולשיפור מצבו של בית הקברות, והעבירה תרומה באמצעות אגודת הרופאים שייסד בעלה. באפריל 2014 החלה עבודת השיקום שחייבה ניקוי יסודי של המקום מצמחייה עיקשת של עשרות שנים שכיסתה את המקום. שברי המצבות אוחו, וצלבי שיש חדשים הוצבו על המצבות במקומם של אלה שנותצו. שלושת קברי משפחת קלארק שעמדו על סף התפוררות, חוזקו ותוקנו. סביב אובליסק הגרניט של ד"ר הודג’קין הותקנה רחבת אבן, וגדר הברזל החלודה הוצבה עליה לאחר שיפוץ.

 

באפריל 2016, במלאת מאה וחמישים שנה למותו הרופא הדגול, התקבצו סביב קברו רופאים ומכירי זכרו. בפינת בית הקברות, תחת מעטה עפר, נחשף קבר של תינוק. אחד מתאומי בניו של הכומר לונגלי הול. לאחר סיום השיפוץ הצטרפה גם שגרירות בריטניה ושקמה את קברו של הגנרל הנשכח מיצ’ל, והוא הוצב מחדש על מקומו ונוקה. קולונל נייג’ל ג’פרסון, הנספח הצבאי הבריטי, נטל לידיו את חפירה וסייע בעבודה. הוא קצין תותחנים והשתייך ליחידה עליה פיקד הגנרל מיצ’ל.

 

להרחבה ראו
שמואל גילר: קבורה נוצרית כפולה ביפו. 'עתמול' 225.
דליה קרפל: האנשים שמנסים לשמר את קברו של הרופא תומאס הודג'קין ביפו מוסף הארץ, 24 פברואר 2014
שמואל גילר שיקום בית הקברות האנגליקני ביפו וקבר הגנרל הנשכח, פרויקט בן יהודה 

 

כאמור, הגעתי למקום עם חבריי בטיול /דיווש ביום שישי 2022.

 

הגענו לכניסה. שער הברזל לבית העלמין היה נעול.

 

שני כלבי דוברמן של האיש המתגורר בסמוך נבחו עלינו. הבנו שאין לנו סיכוי להיכנס למקום.

 

רכבנו חזרה לרחוב יפת. אז יצאה אלינו אלישבע ושאלה אם רצינו לבקר בבית העלמין.

 

היא הזמינה אותנו להיכנס ולעבור דרך הבית בה היא מתגוררת עם בעלה יעקב דמקני אל בית הקברות.

 

כך היה!

 

שנכנסנו התפעלנו מהמקום שעכשיו הוא מסודר ומטופח.

 

השיקום היה כנראה אחרי קיץ 2020, שבראשיתו ביקרתי בו והיה אז מוזנח.

 

עדכון על שיפוץ בית הקברות קיבלתי משמואל גילר  ששלח לי את מאמרו על שיקום בית הקברות לעיל.

שמואל גילר אדריכל בדימוס, והיום דוקטורנט אוניברסיטת חיפה. הוא עוסק בחקר יפו בשלהי התקופה העות'מנית ותקופת המנדט הבריטי. החוברת האחרונה של הוצאת אריאל, 'יפו הבלתי ידועה' הוקדשה למאמרי, ויש לו דף בפרויקט בן יהודה

 

דלת הכניסה לבית הקברות מחצר ביתם של אלישבע ויעקב, צילום יונה בקלצ'וק

 

כך קלטה מצלמתי את מראה בית הקברות, צילום יונה בקלצ'וק

**

מצבה מגרניט מלוטש בצורת אובליסק שהקים מונטיפיורי, לזכר רופאו וידידו הרופא תומאס הודג'קין שמת ביפו ב-4 באפריל 1866. על המצבה חרוט בלטינית המשפט ”דבר לא היה זר לו”.

******

סוף דבר

***

הייתה זו הפתעה נעימה
לבקר בבית הקברות הפרוטסטנטי.

*****

זכינו לבקר
בזכות נדיבותה של אלישבע
שהזמינה אותנו
לעבור דרך ביתה.

*****

ההפתעה הייתה כפולה:
עצם האפשרות לבקר במקום
והעובדה שהמקום אינו מוזנח
כפי שראיתי בעבר

****

בסוף הביקור
אמרה לי אלישבע
שתשמח לארח
כל מי שירצה להגיע
בתיאום טלפוני מוקדם
(052-5977721)

****

תודה לגדעון ביגר
שחיבר אותי עם
אדריכל שמואל גילר.

****

השיחה עם שמואל סייעה
בלימוד אודות שיפוץ בית הקברות
ועל כך נתונה תודתי לו. 

 

 

 

 

 

 

 

 

השאר תגובה