נצרת, המוסקוביה – "חצר נצרת הראשונה" של הכנסייה הרוסית31 באוגוסט 2022

 

במסגרת מיזם "המיעוט הנוצרי בישראל", שולי לנדר ואני הגענו ביום שני 29 באוגוסט 2022 לנצרת לבקר את כנסיית הבשורה היוונית-אורתודוקסית והבישופות

 

היינו אורחיו של אבונה סמען (איהב) באג'לי אחד מכהני הדת של כנסיית הבשורה האורתודוכסית בנצרת ומשמש גם כהן הדת של הקהילה היוונית – אורדוכסית בריינה.

 

במהלך הסיור איתו עברנו ליד "המוסקוביה" שהיא "חצר נצרת הראשונה" של הכנסייה הרוסית.

 

חצר זו לא נועדה לשרת את האוכלוסייה הערבית המקומית, אלא שימשה אכסניה לעולי רגל רוסים שפקדו את כנסיית גבריאל הקדוש שבסמוך לו נבנתה.

 

 

מעט אודות
הכנסייה האורתודוכסית (הפרובוסלבית) הרוסית

הכנסייה האורתודוקסית (הפרבוסלבית) הרוסית היא הגדולה מבין 14 הכנסיות העצמאיות של הכנסייה האורתודוקסית-המזרחית . השם "פרבוסלבי" הוא תרגום מילולי לרוסית עתיקה של המונח "אורתודוקסי", דהיינו מחזיק באמונה הישרה.

 

ראשיתה הלאומית של הכנסייה הרוסית מיוחסת לשנת 988 בה התנצר הנסיך ולדימיר הראשון בקייב ואימץ את הנצרות הביזנטית כדת הרשמית של נסיכותו.

 

הכנסייה האורתודוקסית (הפרבוסלבית) הרוסית היא כנסייה עצמאית, אוטוקפאלית. זה מעמד של כנסייה בנצרות אורתודוקסית ובכנסיות המזרחיות הקדומות שלפיו ראש הכנסייה אינו כפוף לאף מנהיג דתי אחר, מחוץ למדינה. הכנסייה בוחרת בעצמה את ראשה ואת ארכיבישופיה או המיטרופוליטים שלה.

 

חמש עשרה הן כנסיות עצמאיות (אוטוקפליות). על-פי מסורת עתיקה, סדר מניינן של הכנסיות הוא של אלה מהמקומות הבאים: קונסטנטינופול (קושטא), אלכסנדריה, אנטיוכיה, ירושלים, רוסיה, גיאורגיה, סרביה, רומניה, בולגריה, קפריסין, יוון, אלבניה, פולין, צ'כיה ואוקראינה.

 

אין שום תלות בין הכנסיות, וכאמור הן כפופות לשלטון מקומי בלבד.

 

הכנסיות האוטוקפליות עצמאיות במישור המנהל הדתי והמשפטי כלפי כל סמכות כנסייתית אחרת. בראשן עומד, לפי המקרה, פטריארך, אפיפיור (באלכסנדריה), קתוליקוס (בארמניה, גאורגיה) או ארכיבישוף.

 

הכנסיות האוטקפליות נחשבות לשוות זו לזו, אך פטריארך קונסטנטינופול נחשב לראשון בין שווים.

 

הכנסייה הרוסית מונהגת על ידי פטריארך מוסקבה וכל רוּסיה, תפקיד הממולא מאז 2009 על ידי קיריל הראשון.

 

לכנסייה הרוסית, משתייכים כ-145 מיליון מאמינים ברחבי העולם, כולל רובם המוחלט של הנוצרים ברחבי ברית המועצות-לשעבר וקהילות מהגרים שיצאו משטחיה למשל במדינת ישראל.

פעילות ונוכחות
הכנסייה האורתודוכסית (הפרובוסלבית) הרוסית
בארץ הקודש
במאה ה-19 וראשית המאה ה-20

צליינים רוסים הגיעו לארץ הקודש החל מהמאה ה-11. אולם, הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית החלה את פעילותה בארץ הקודש במאה ה-19.

 

בשנת 1820 פתחה ממשלת רוסיה הצארית קונסוליה עבור סיוע לצליינים בעיר הנמל יפו.

 

בדצמבר 1842 הארכימנדריט פורפירי אוספנסקי (הממונה על הכנסייה בשגרירות רוסיה בוינה) שהגיע לארץ הקודש, המליץ על הקמת משלחת דתית רוסית בארץ ישראל, אשר תשמש לאות "אחדותן הגלויה של כנסיות ירושלים, אנטיוכיה ורוסיה", תעסוק בפעילות מיסיונרית, תניע הקמה וארגון של בתי ספר וסמינריונים פרבוסלביים בארץ ישראל ותסייע לצליינים רוסים.

 

חמש שנים לאחר מכן בפברואר 1847 נוסדה המשלחת הדתית הרוסית בירושלים וזאת בעקבות החלטה של הקיסר ניקולאי הראשון וקביעה של הסינוד הקדוש.

 

בשנת 1858 נוסדה קונסוליה רוסית בירושלים. באותה העת נפתחה בירושלים סוכנות בשם "החברה הרוסית לספנות ומסחר" על בסיס חברת הספנות הרוסית באודסה אשר הוקמה בשנת 1856 כדי לתפעל הפלגות נוסעים קבועות למקומות הקדושים בארץ ישראל ובסיני.

 

בשנת 1860, החלה בנייתו של "הרובע הרוסי" בירושלים, על פני חלקת אדמה בשטח 68 דונם אשר הועבר לרוסיה על ידי האימפריה עות'מאנית כחלק מהתוצאות של מלחמת קרים (1854 – 1856).

 

ברובע זה שלימים, יקרא "מגרש הרוסים", הוקם באותה השנה מבנה עבור הקונסוליה הרוסית, סביבו נבנו בתי אירוח, מנזרים וכנסיות, הכל על מנת לספק את כל צרכי  זרם הצליינים הבלתי פוסק שהגיע לארץ. מאז, במשך עשר השנים הבאות, המשלחת השתמשה בתרומות המאמינים ברוסיה כדי לרכוש חלקות אדמה בעלות ערך מקראי, וכדי להקים כנסיות, מנזרים, בתי ספר ובתי אירוח, ולקנות גם שטחי חקלאות.

 

הדמות הפעילה ביותר בהתפשטות הרוסית אל ארץ ישראל המחצית השנייה של המאה ה-19 היה הארכימנדריט אנטונין (קפוסטין) אשר היה ראש המשלחת הדתית הרוסית בין השנים 1864 ל 1894. שמו נכנס להיסטוריה בעיקר בהקשר של רכישת קרקעות בארץ ישראל, ביצוע חפירות ארכיאולוגיות והקמת כנסיות, מנזרים ובתי מחסה. הוא רכש ורשם חוקית 13 חלקות קרקע בין היתר על הר הזיתים עליה נבנתה כנסיית העלייהבעין כרם עליה נבנה מנזר הנשים גורננסקי המוכר גם כ"גורני", ליד חברון הוא רכש את חלקת "אלון ממרא". בזכות מאמציו בירושלים לבדה נוסדו ותפקדו אחת-עשרה כנסיות רוסיות ושבעה מנזרים, שבעה-עשר מלונות עבור צליינים, בית חולים, עשרים וחמישה בתי ספר וסמינריון למורים. כמו כן פעל בשדה המחקר הארכיאולוגי וזאת על מנת להצדיק את הפעילות האגרסיבית של המשלחת הרוסית הדתית.

 

השגיו של הארכימנדריט אנטונין השפיעו על כך שבשנת 1882 נוסדה ברוסיה החברה הקיסרית הפרבוסלבית הפלשתינית בראשותו של אחי הצאר, הנסיך הגדול סרגיי אלכסדרוביץ'. מטרת החברה הייתה לסייע לפעילות המסיונרית בקרב הערבים אשר נערכה על ידי המשלחת הדתית הרוסית בירושלים, ולאסוף אמצעים לרכישת אדמות ואתרים בעלי חשיבות תרבותית ודתית. החברה הקיסרית הפרבוסלבית הפלשתינית קיבלה את האחריות לדאוג לצליינים המגיעים מרוסיה ולנהל את מוסדות החינוך אשר נוצרו על על ידי המשלחת הדתית הרוסית ואף להנהיג את הפעילות המחקרית-מדעית בארץ הקודש.

 

סיכום פעולתן של החברה הקיסרית הפרבוסלבית הפלשתינית וקודם של המשלחת הדתית הרוסית ערב המפכה מצביע על כך שלקראת תחילת מלחמת העולם הראשונה החזיקה המשלחת הדתית בבעלותה 37 חלקות אדמה, שמונה כנסיות ובתי תפילה, שני מנזרי נשים, חמישה בתי חולים, שבעה מלונות צליינים. מערכת החינוך של הערבים הפרבוסלביים מנתה מאה בתי ספר העומדים תחת חסות רוסית, ובכללם גימנסיה לנשים בבית ג'אלה וגימנסיית גברים בנצרת, בהם למדו סה"כ 10,225 תלמידים בהנחייתם של 447 מורים.

 

לאחר המהפכה הרוסית התפצלה הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית. הפטריארכיה של מוסקבה החלה לפעול בחסות סובייטית וכונתה "הכנסייה האדומה", ובמקביל הקימו גולים רוסיים שדגלו בצאר את "הכנסייה הלבנה" שמרכזה בניו יורק. שלטונות המנדט הבריטי בארץ ישראל נטו להכיר בכנסייה הלבנה. לאור התמיכה הסובייטית בהקמת מדינת ישראל הכירו שלטונות המדינה בכנסייה האדומה כבעלת הנכסים בתחומה. מדינת ישראל אף קיבלה לידיה נכסים רבים במגרש הרוסים בירושלים. הכנסיות שמעבר לקו הירוק, שהיו עד מלחמת ששת הימים בשטח ירדן,  נותרו בחסות הכנסייה הלבנה. גם לאחר קריסת הקומוניזם בראשית שנות ה-90' של המאה העשרים ממשיכות הפטריארכיות של מוסקבה ושל ניו יורק לתפקד בנפרד. הן מכירות זו בזו ומקיימות דו-שיח לשיתוף פעולה ולאחדות בין הכנסיות.

 

בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת במספר המאמינים של הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית ובמספר הנזירים והנזירות המשרתים בה. גם תנועת הצליינות לארץ הקודש מתחדשת ומתרחבת. במהלך העלייה הגדולה מרוסיה לישראל בעשור האחרון של המאה ה-20 הגיעו גם רוסים-אורתודוקסים רבים שנספחו לבני משפחה יהודים.

 

מקורות והרחבות:
הכנסייה האורתודוקסית הרוסית
התפשטות הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית בארץ ישראל
החברה הפלסטינית פראבוסלאבית אימפריאלית (1882 – 1914)

"חצר נצרת הראשונה"
של הכנסייה הרוסית הפרובסלבית
המכונה המוסקוביה

בנצרת היו מבנים רבים וחלקות קרקע בבעלות הכנסייה הרוסית

 

הקרקע של חצר נצרת שנמצאת בסמוך לכיכר המעיין וגודלה 3 דונם נרכשה בשנת 1864, ייתכן מידי הכנסייה היוונית – אורתודוכסית או אלי אחד מאנשי הקהילה היוונית – אורתודוכסית

 

החצר נבנתה בשנים 1901 – 1907 בכספי הצאר הרוסי על פי תוכנית האדריכל גוטליב שומכר  מחיפה.

 

המתחם כולל ארבעה מבנים מרכזיים מבנה מגורים לצליינים, מרפאה ואשפוז, בית ספר לנשים, וסדנאות אומנים.

 

המתחם זה שכונה בפי התושבים הערבים מוסקוביה, נחנך ב-1907 ומאז עד מלחמת העולם הראשונה הוא שימש אכסניה לעולי רגל רוסים שפקדו את כנסיית גבריאל הקדוש האורתודוכסית.

 

האכסניה הייתה יכולה לשכן עד אלף צליינים.

מוסקוביה וסביבתה בראשית שנות ה-30' של המאה הקודמת

עם תחילת תקופת השלטון הבריטי בדומה "למגרש הרוסים" בירושלים, הופקעה "חצר נצרת הרוסית" על ידי ממשלת ארץישראל המנדטורית והיא שמשה משרדי הממשלה המחוזיים.

***

עם הקמת מדינת ישראל עבר המתחם לידי ממשלת ישראל מידי לאחר שנרכש מברית המועצות תמורת תפוזים.

 

מאז הקמת המדינה מתחם מוסקוביה משמש את משטרת ישראל. כמו כן שכן בו בית משפט השלום עד שנת 1999.

 

כיום הוא נמצא גם בשימוש הדואר.

 

ראוי להעיר שבשנים האחרונות ניהלה ממשלת רוסיה מו"מ עם ממשלת ישראל על מנת להחזיר לידה את חצר סרגי בירושלים.

 

חצר סרגיי לא נכללה ב"עיסקת התפוזים" ולפיכך מעולם לא נרכשה על ידי ישראל והוחזרה לרוסיה

 

זאת בניגוד לכל שאר הנכסים במגרש הרוסים.

 

ולכן פוטין נשיא רוסיה דרש את הנכס וקיבל אותו כדין.

 

הוא לא דרש במגרש הרוסים כל נכס אחר שכן נרכש כדין ב"עיסקת התפוזים" וכך גם חצר נצרת הראשונה בנצרת.

****

סוף

*****