יפו, מתחם הכנסייה האורתודוכסית ג'ורג' הקדוש16 ביוני 2020

 

במסגרת מיזם  "נוצרים ביפו" ביקרתי פעמיים, שבוע אחר שבוע, במתחם הכנסייה האורתודוכסית ג'ורג' הקדוש ברחוב לואי פסטר מדרום וצמוד לחומות העיר העתיקה של יפו.

 

 

מטרת המיזם ללמוד אודות הנוכחות של הכנסיות והקהילות הנוצריות ביפו בהווה וגם בעבר, וכזכור ראשיתו היה הסיור המקדים "נוצרים ביפו – מראות ראשונים של המיזם"

 

מיקום הכנסייה ביחס למתחמים הנוצרים האחרים

 

בפעם הראשונה הגעתי למקום ביום ראשון 7 ביוני 2020. אז נערכה בכנסיית מיסת חג פנטקוטס.

 

פֶּנְטֵקוֹסְט הוא חג בדת הנוצרית המציין את ירידת רוח הקודש על שליחיו של ישו המתקיים חמישים ימים לאחר חג הפסחא ומסיים את עונת הפסחא, ומתקשר לחג השבועות ביהדות.

 

 

למיסה הגעתי בעקבות הזמנתו של  האני מטנאס, איש יפו שנמנה על הקהילה האורתודוכסית. האני הוא איש הקשר הראשון שפתח לי את הדלת וקישר אותי עם נציגים מהקהילה האורתודוכסית.

 

טרם המיסה במתחם הכנסייה פגשתי לראשונה את כהן הדת של הקהילה אבונה קוסטנטין נאסר (להלן אבונה קוסטנטין).

 

אז סיפרתי לו על המיזם והוא אישר לי להיות נוכח בטקס ולצלם במהלכו.

 

טרם המיסה, הסתובבתי וצלמתי בחצר המתחם ובתוך הכנסייה אליה החלו מתכנסים אנשי הקהילה.

 

הייתי נוכח בכנסייה במשך כל זמן המיסה, למעלה משעתיים. וזה תיעוד יפו, תפילת פנטקוסט של הקהילה האורתודוכסית הערבית בכנסיית ג'ורג' הקדוש

 

בסיום קבעתי עם אבונה קוסטנטין שנפגש שוב בשבוע הבא שאגיע עם מספר עמיתים ונשוחח בהרחבה.

 

ביום ראשון 14 ביוני 2020 בשעת בוקר מוקדמת הגעתי שוב למתחם הכנסייה. הצטרף אלי שמעון גת (מרצה אקדמי ומדריך טיולים בארץ ובחו"ל).

 

עוד לפני שהחלה תפילת יום ראשון, שמעון ואני הסתובבנו בתוך הכנסייה. שם שוחחנו עם שמש הכנסייה אליאס נאסר שקיבל אותנו בסבר פנים יפות.

 

נוכחנו בדקות הראשונות ויצאנו שם הצטרפו אלינו חברי ועמית לטיולים מוטי ארמלין ושלושה מדריכים מורי הדר: שרון רגב (מנהלת מח' דתות במשרד החוץ), עפרה שמע ואיציק ליטני 

 

כולנו הלכנו צעדנו לעבר המתחם האורתודוכסי האחר מנזר מאר מיכאל, לדאונינו לא התאפשר ביקור במקום.

 

חזרנו למתחם כנסיית ג'ורג' הקדוש ושם פגשנו את אבונה  קוסטנטין. 

 

ישבנו בצל עצי הפיקוס לשיחה.

 

****

 

בתחילה הוצגה מטרת המיזם ונערכה היכרות עם אנשי הקבוצה.

 

לאחר מכן, אבונה קוסטנטין  סיפר לנו על עצמו, כיצד הגיע כיליד נצרת לפני חמש עשרה שנים שמש ככוהן הדת של הקהילה האורתדוכסית הערבית של יפו המונה כ-4,000 נפש.

 

אבונה סיפר לנו על הכנסייה, על התפילות ואירועי החגים.

 

הוא הרחיב וסיפר על פעילותיו כמנהיג הדתי של אנשי הקהילה שמעורב גם בחייהם של חלק מהם בעניינים אישיים שונים.

****

 

לאחר השיחה בחצר, נכנסנו עם אבונה קוסטנטין לתוך הכנסייה שם הוא הסביר לנו על האיקונוסטזיס ועל האיקונות.

****

 

שמעון גת הרחיב עוד מעט בעניין.

 

סיימנו את הביקור בכנסייה, נפרדנו לשלום ויצאנו מהמתחם.

*******

 

התיעוד להלן, כולל סקירה קצרה ביותר אודות הנוכחות הנוצרית ביפו, אודות הכנסייה האורתודוכסית וכמובן אודות הכנסייה, שמה ועוד. התיעוד מלווה בכמה מפות ושפע צילומים משתי הפעמים בהן ביקרתי במתחם.

 

********** 

 

הנוכחות הנוצרית ביפו כוללת את הזרמים השונים של הנצרות והכנסייה היוונית – אורתודוכסית היא אחת מהם.

 

הנוכחות הנוצרית ביפו נובעת ממקומה וקדושה של העיר במסורת הנוצרית: פעילות של פטרוס הקדוש: נס החייאת הצדיקה טביטא וחזיון על גג ביתו של שמעון הבורקסקי.

 

הנוכחות הנוצרית התקיימה כבר בתקופה הביזנטית ונמשכה לאורך ההיסטוריה כמעט ברצף למעט מאות שנים של היעדרות.

 

חשיבותה של העיר יפו נבעה גם מהיותה שער הכניסה לארץ ישראל דרכו הגיעו הצליינים לארץ הקודש בכלל ולירושלים בפרט.

 

הנוכחות הפיסית המרשימה בעיר היא פרי פעילות ובניית מעצמות אירופה החל מהרבע האחרון של המאה ה-19 בשלהי השלטון העותמאנים ובתחילת המאה ה-20 בזמן שלטון הבריטים.

 

עד 1948 יפו הייתה עיר עצמאית העומדת בפני עצמה ומאז ימיה הראשונים של מדינת ישראל היא חלק בלתי נפרד מתל אביב.

 

היום הקהילה הנוצרית  ביפו קטנה מאוד ביחס לעבר וכוללת אלפים בודדים אבל היא פעילה מאוד בכלל הקשור לפעילות דתית, חינוך, רווחה וקבורה.

 

הקהילה האורתודוכסית היא הקהילה הנוצרית הגדולה ביפו ומונה בקירוב  כ-4,000 נפש

 

 

מתחמים עיקריים ביפו

אודות הכנסייה היוונית אורתודוכסית

 

המונח “אורתודוקסי” מציין את הכנסייה הדבקה במסורת התאולוגית, הרוחנית והטקסית הביזנטית-מזרחית ששורשיה בארבעה המוקדים הקדומים (הראשונים) של הנצרות : ירושליםאנטיוכיהקונסטנטינופול ואלכסנדריה. כנסייה זו קיבלה את החלטותיהן של כל שבע המועצות האקומניות שהתכנסו מהמאה הרביעית עד למאה השמינית לספירה. מאחר שבירת האימפריה הרומית המזרחית הייתה קונסטנטינופול, הוכר הפטריארך של עיר זו, שכונתה רומא החדשה, כמנהיג המורם מעל לאחרים. גם כיום ידועה הכנסייה ככנסיית “רום” (קונסטנטינופול בשמה הערבי). אף שהפטריארכיות שנוספו במשך השנים שמרו על עצמאותן והחזיקו במאפיינים ייחודיים, שוררת ביניהן זיקה עמוקה בתחומי האמונה והתיאולוגיה ובנוסח התפילה.

 

הכנסייה הנוצרית-אורתודוקסית המזרחית היא הקהילה הנוצרית השנייה בגודלה בעולם (לאחר הכנסייה הקתולית) ויש בה כ-250 מיליון מאמינים המאוחדים במסורת תיאולוגית וליטורגית קדומה. הכנסייה חובקת עולם וכוללת 15 כנסיות עצמאיות שגבולותיהן הגאוגרפיים, התרבותיים והלאומיים מוגדרים היטב.

 

הביטוי “כנסייה יוונית – אורתודוקסית” מתייחס למספר מצומצם של כנסיות אורתודוקסיות-מזרחיות, החולקות מסורת תרבותית קדומה ומקיימות את הליטורגיה ביוונית באופן מסורתי. על הכנסייה היוונית-אורתודוקסית נמנות הפטריארכיות הקדומות של קונסטנטינופול, של אלכסנדריה, של אנטיוכיה ושל ירושלים וכן הכנסיות של יוון ושל קפריסין.

 

הכנסייה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים זכתה למעמד “אם הכנסיות” כבר במאה הרביעית,  בהיותה הממשיכה הישירה של כס יעקב הקדוש (אחי ישוע בברית החדשה),  הבישוף הראשון של ירושלים. במאה החמישית הועלה בישוף ירושלים למעמד של פטריארך.

 

הפטריארך היווני-אורתודוקסי בארץ הקודש חולש על מדינת ישראל, על שטחי הרשות הפלסטינית, על ירדן ועל חצי האי ערב. הקהילה היוונית-אורתודוקסית היא הגדולה מבין הקהילות הנוצריות בארץ, וכן רבים מחברי הכנסיות האחרות רואים בכנסייה זו את שורשיהם. הסמכות העליונה של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית מכונה “הסינוד” (=אספה, מועצה, מיוונית) וחברים בה שבעה עשר בישופים בכירים, הבוחרים את הפטריארך. עקב חשיבותה ההיסטורית והסמלית של ירושלים זוכה הפטריארך שלה להערכה מיוחדת מצד עמיתיו – הפטריארכים האורתודוקסים שבאנטיוכיה, אלכסנדריה וקונסטנטינופול.

 

הכנסייה היוונית-אורתודוקסית מופקדת על המקומות הקדושים ומקיימת נוכחות רצופה בת 1,700 שנים בשתי הכנסיות החשובות ביותר בארץ הקודש: כנסיית הקבר הקדוש (כנסיית התחייה בשמה היווני) בירושלים וכנסיית המולד בבית לחם. הפטריארכיה שוכנת במנזר היווני הגדול המחובר אל כנסיית הקבר הקדוש. הפטריארך היווני-אורתודוקסי של ירושלים עומד בראש “אחוות הנזירים של הקבר הקדוש”, מוסד הקובע את מדיניות הפטריארכיה וכולל  נזירים, כוהנים ובישופים המשרתים בפטריארכיה. הפטריארך מנהל את הקהילות, המנזרים והמוסדות היווניים-אורתודוקסיים בישראל, ברשות הפלסטינית ובירדן, בסיוע בישופים רבים. על מבני הכנסיות ומבני הציבור השייכים לפטריארכיה היוונית אורתודוקסית מונף דגל יוון והם מסומלים בסמל הטאפוס.

 

הכנסייה מקיימת את תפילותיה על פי הנוסח הביזנטי ביוונית, ומשמרת את לוח השנה היוליאני, המאחר בשלושה עשר יום אחר הלוח המערבי-גרגוריאני. אף שמרבית הנוצרים הנמנים עם הכנסייה היוונית אורתודוקסית בארץ הקודש הם ערבים, מנהלים אותה בישופים ממוצא יווני. גם נזירים רבים הם יוונים ואילו רוב כוהני הדת הקהילתיים הם ערבים.

 

יש מאמינים המדגישים את היותם ערבים-אורתודוקסים ולא יוונים-אורתודוקסים ועובדה זו היא סלע מחלוקת חריפה בין בני העידה הערבים בארץ ובין הפאטריארכיה היוונית בארץ. באמצע המאה ה-20 החלה הכנסייה היוונית-אורתודוקסית לערוך בקהילות מקומיות רבות את התפילה בערבית לטובת מאמינים שאינם מבינים יוונית.

 

הפאטריכיה מנהלת רשת של בתי ספר במקומות שונים ומפעילה גם מרכזים לשירותים חברתיים וסמינר להכשרת כוהני דת על הר ציון.

 

מסיבות היסטוריות ופוליטיות פועלות משלחות של פטריארכיות נוספות בארץ הקודש באופן נפרד. הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית והכנסייה הרומנית-אורתודוקסית מקיימות נוכחות בולטת בארץ הקודש. את מנזר המצלבה בירושלים בנתה הכנסייה האורתודוקסית הגיאורגית, אך מאחר שנוכחותה של כנסייה זו נחלשה במהלך השנים נרכש המנזר בידי הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית. עם זאת, כל הכנסיות האורתודוקסיות מכירות בסמכות הפטריארך היווני-אורתודוקסי וכל פעילותן בארץ הקודש מתואמת עמו

 

מקור הסקירה אתר מרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג

 

******

מיקום מתחם הכנסייה: 
רחוב לואי פסטר
בקצה הצפוני של שכונת עג'מי,
מול לחומת יפו העתיקה,
וגובלת מדרום וממזרח במתחם גבעת אנדרומדה
גובלת ממערב ברחוב המגדלור
 מול הנמל ובית מיומנה

****

***

הכניסה למתחם מכיוון רחוב יפת 

מתחם הכנסייה

מבט ממעל

****

מיקום הכנסייה ביחס לחומות העיר העתיקה בשנות ה-30' של המאה הקודמת

הכנסייה וסביבתה בשנות ה-40' מספר שנים לפני מלחמת העצמאות

הכנסייה וסביבתה כיום

מבט על מתחם הכנסייה מכיוון מערב מהנמל

 

הכנסייה היוונית אורתודוכסית נקראת על שם גאורגיוס הקדוש והיא מהווה את מרכז החיים של הקהילה האורתודוכסית הערבית ביפו.

 

הכנסייה הוקמה בשטח שנמצא בו בעבר בית הקברות של  העדה האורתודוכסית.ר, שהעיר הייתה עדין בנויה רק בתוך החומות.

 

טרם בניית הכנסייה עצמות המתים רוכזו מבית הקברות והקאפלה שבו והוטמנו בקבר אחים.

 

*****

****

אחד הקברים מחוץ לקבר האחים

 

הכנסייה נבנתה בשליש האחרון של המאה ה-19 בשנת 1871, אחרי שהכנסייה האורתודוכסית שנמצאת בתחום העיר העתיקה, כנסיית מר מיכאל (סן מישל) נשרפה.

 

כנסייה מר מיכאל הייתה הכנסייה היוונית הראשונה ביפו שנבנתה ופעלה מאז התקופה הביזנטית. במהלך הדורות היא נהרסה ונחרבה כמה פעמים. היא נשרפה בשנות השישים של המאה שעברה.

 

כאמור, כמה שנים לאחר שריפת כנסיית מר מיכאל עם התפתחות יפו מחוץ לחומות, נבנתה הכנסייה החדשה, כנסיית ג'ורג' הקדוש.

 

הקרקע עליה נבנתה הכנסייה הייתה שייכת לפטריארכיה היוונית האורתודוכסית והיא הועברה לרשות העמותה האורתודוכסית לצדקה שהוקמה בשנת 1879 שבנתה את הכנסייה שממנה את עלויות ההקמה.

 

עמותה זו קיימת עד היום ובין הייתר אחראית לתפעול ואחזקת הכנסייה.

 

פעילותה ונכסיה אחרים  של האגודה יוצגו בתיעוד נוסף  בהמשך.

 

***

****

 

הכנסייה הוקדשה לקדוש החשוב ביותר בעולם  הנוצרי אורתודוכסי  אגיאוס גיאורגיוס קוטל הדרקון

****

 

גאורגיוס הקדוש שחי בין סוף מאה השלישית וראשית המאה הרביעית הוא קדוש נוצרי הנחשב לקדוש החשוב ביותר בנצרות האורותודוקסית. גאורגיוס הוא הקדוש הפטרון של כמה ארצות: אנגליה, אתיופיה, גאורגיה, מונטנגרו, ליטא וקטלוניה וכן של כמה ערים, ובהן מוסקבה, גנואה ובמברג.

 

****

 

החל מן המאה ה-12 נפוצו אגדות, על-בסיס המסופר בחזון יוחנן (פרק י"ב, 7-9) בברית החדשה, שם מתוארת מלחמתו של שר המלאכים מיכאל בתנין. גאורגיוס על-פי האגדה הציל נערה מידי דרקון אכזר והרג את הדרקון.

 

אין מקורות היסטוריים מהימנים המספרים את סיפור חייו של גאורגיוס הקדוש. על פי המסורת והאגדות עליו הוא נולד למשפחה נוצרית בסוף המאה השלישית. אביו היה מקפדוקיה (היום תורקיה) ושירת כקצין צבא. אמו הייתה מלוד. לאחר שאביו נהרג במלחמה חזרה אמו לעיר מולדתה עם בנה, שחינכה בעצמה. גאורגיוס המשיך את דרכי אביו, הצטרף לצבא ועלה בסולם הדרגות. בסוף שנות העשרים לחייו הוא כבר נשא דרגת קצונה והוצב בניקומדיה כחבר במשמר האישי של הקיסר דיוקלטיאנוס.

לפי סיפורי הקדושים, בשנת 302 פרסם דיוקלטיאנוס צווים המורים לאסור כל חייל נוצרי בצבא ומחייבים כל חייל אחר להשתתף בפולחן הקיסר ולהקריב קורבן לאלים הרומיים. גאורגיוס הקדוש צווה ליטול חלק בדיכוי הנוצרים אך במקום זאת התוודה כי הוא נוצרי וביקר את החלטת הקיסר. דיוקלטיאנוס ניסה להמיר את דתו של גאורגיוס והציע לו כסף ואדמה כדי שישתתף בפולחן הרומי. גאורגיוס סירב והקיסר ציווה על המתתו בעינויים כבוגד.

 

לאחר עינויים קשים נערף ראשו של גאורגיוס על חומת ניקומדיה ב-23 באפריל 303. הקיסרית אלכסנדרה וכוהן הדת אתנסיוס שצפו בסבלו, השתכנעו ממסירות הנפש שלו והתנצרו גם הם, למרות שידעו כי יוצאו להורג. גופתו של גאורגיוס הובאה ללוד, עיר מולדת משפחתו, ושם הוא נקבר כקדוש מעונה
מקור והפניות

 

כנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון ( "כניסת מאר ג'ריס") בלוד נבנתה לראשונה בתקופה הביזנטית, נהרסה מספר פעמים והוקמה לאחרונה במאה ה-19. מדי שנה ב-16 בנובמבר מתקיימות בכנסייה "חגיגות גאורגיוס" הקדוש נקראות גם "חג סנט ג'ורג'"  וגם "חגיגות לוד".
לפירוט והרחבה ראו לוד, חגיגות גאורגיוס הקדוש בכנסיית סנט ג'ורג'

דיון ג'ורג' קוטל הדרקון מעל דלת הכניסה לכנסייה

 

****

****

 

מבנה הכנסייה מרשים, עם מגדל פעמונים גדול וצריח מחודד בצידו הצפון מערבי ואפסיס גדול במיוחד בצידו המזרחי. מעל הכנסייה גג רעפים אדום.

 

****

****

הקיר הצפוני של המתחם שחזיתו מסחרית

***

 

מבנה האדריכלית של הכנסייה שונה ממבנה הקלאסי של הכנסיות היווניות – אורתודכסיות בכלל וביוון, קפריסין בתורקיה ןגם בישראל

 

הכנסייה האורתודכסית החדשה בכפר יאסיף כנסייה מרים הבתולה,

מבנה הכנסייה והמגדל דומים יותר לכנסייות קתוליות. ההסבר יכול להיות כזה: הכנסייה נבנתה על ידי עמותת הקהילה המקומית. ייתכן והאדריכל לא היה יווני. ייתכן והסיבה לבניית מגדל פעמונים הייתה הצורך להציג נראות של המתחם שנראה ההיטב מכיוון הים. ייתכן והסיבה לבנייתו היה הרצון לאזן את קו הרקיע של יפו שבקצה הצפוני שלו נמצא המתחם הלטיני הנראה למרחקים.

 

 

מבט מכיוון מזרח ומשמאל מדרום קצה מתחם אנדרומדה

 

גבעת אנדרומדה היא שכונת מגורים סגורה ויוקרתית ברחוב לואי פסטר ורחוב יפת ביפו. השכונה נמצאת מעל נמל יפו, והכניסה אליה היא מרחוב יפת. סמוך לשכונה נמצאים כנסיית גאורגיוס הקדוש (יוונית אורתודוקסית), בית כנסת יהודי מהמאה ה-19 ובית קברות יהודי עתיק.
בשנת 1989 חכר היזם הקנדי מוריי גולדמן את הקרקע שהפרויקט שוכן עליה מהפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית בירושלים. בתמורה קיבלה הפטריארכיה 30 דירות והעמידה אותן בעסקת אחוזים ליזם אודי אילן. זה הציע אותן להשכרה כדירות נופש.
ב-1995 נמכר הפרויקט על ידי חברת "גולדפן הולדינגס", שבשליטת מוריי גולדמן לחברת "מורדות הים", השייכת ליזמים אודי אילן ויואל גת, ובשנת 2003 מכרה זו את הפרויקט לחברת "אינפורמה קפיטל" שבשליטת חיים גייר, תמורת שקל אחד והתחייבות לכסות את חובותיה של "מורדות הים". ראשוני הדיירים בפרויקט השתכנו בו בשנת 2000.

 

השכונה נודעה בעניין פתיחת לציבור למעבר דרכה. בתוכנית המקורית השכונה לא הייתה אמורה להיות סגורה, ונדרש לכלול בה ארבע כניסות, ומעברים בין הבניינים לעבר חוף הים ונמל יפו, אך בפועל יש כניסה אחת בלבד ובה מוצב שומר. בשנת 2007 הורה בית משפט השלום בתל אביב לפתוח את השכונה הסגורה לכלל הציבור. הכניסה למתחם פתוחה בין השעות 8:00 בבוקר ל 22:00 בלילה. פסק-הדין עורר התנגדות מצד דיירי הפרויקט, שפחדו שיהיו חשופים בעקבותיו לפריצות ולירידת ערך הדירות.
תחילתו של התהליך הייתה שלוש שנים קודם לכן (2004), עת עתרו לבית המשפט עמותת יפו לזכויות אדם והאגודה למען ערביי יפו עם כמה מתושבי העיר והקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב. העותרים ביקשו מבית המשפט שיורה על פתיחת המתחם למעבר לכלל הציבור. תוכנית הבנייה שלפיהן הוקמה גבעת אנדרומדה אכן קובעת שעל החברה המנהלת של הפרויקט לאפשר את המעבר בין רחוב יפת לחוף הים לכלל הציבור ולא רק לדיירי הפרויקט. סעיף זה הוכנס בזמנו לפי דרישתה המפורשת של עיריית תל אביב. בתוכנית המתחם שאושרה בשנת 2009 נקבעו זיקות הנאה לציבור הן במעבר דרך המתחם והן בגן הפנימי וכן הקצאת 50 מקומות חניה לציבור בחניון התת-קרקעי

מקור הרחבה וההפניות 

 

****

 

****

*****

****

****

פנים הכנסייה 

 

****

איקונוסטאזיס – המחיצה המפרידה בין החלל המרכזי של הספינה בכנסייה הנוצרית אורתודוקסית, לבין אזור הקודש שבו ניצב המזבח ואשר בו נערכים הטקסים הדתיים.

****

 

הסורג מפריד בין חלל הכנסייה המרכזי, שבו נהגו לעמוד (וכיום יושבים) מרבית המתפללים, לבין האזור המקודש שסביב המזבח. לרוב נבנתה מדרגה לפני האיקונוסטאסיס, לשימושם של המשרתים בקודש, הנקראת "סולאס", ובמרכזה לרוב נבנתה במה בגובה המדרגה ולפניה, שצורתה כשל חצי סהר. על המדרגה הקרויה "אמבון" ניצב הדיאקון הדת בעת קטעים מסוימים בטקס האורתודוקסי. על אף גובהו, אין האיקונוסטאזיס מגיע לתקרת הכנסייה, דבר המאפשר למאמינים לשמוע את התפילה הנאמרת מאחוריו.

 

****

תחילת תפילת יום א'

****

הבישוף מברך את המאמינים

****

****

****

מבט מהאפסיס

****

***

***

*****

****

****

****

 

מזכרת לסיום

מתחם הכנסייה ננעל לאחר סיום הביקור

מבט על החזית המסחרית של קיר המתחם

*****

סוף דבר

הביקור הכפול היה מעניין, מרתק ומעניין,

*****

התפעלנו מאוד מהמתחם ומהכנסיה

*****

שמחנו להכיר את אבונה קוסטנטין
והתרשמנו מאישיותו, ופעילותו הדתית והחברתית,

תודה אבונה
שאירחת אותנו ברוחב לב
ושוחחת איתנו בעניין ובפתיחות!

*****

תודה גם לשמעון גת
שהוסיף מידיעותיו ותובנותיו

*****

תם ולא נשלם,
ראו גם 

יפו, האגודה האורתודוכסית לצדקה ומתחמיה

יפו, תפילת פנטקוסט של הקהילה האורתודוכסית הערבית בכנסיית ג'ורג' הקדוש