כנסיות הקהילה הנוצרית בכפר הדרוזי סמיע שבגליל העליון ההררי13 באוגוסט 2022

 

סמיע הנמצא בגליל העליון ההררי, הוא כפר דרוזי ויש בו מיעוט נוצרי.

 

לסמיע הגעתי לראשונה  לפני כמעט שלוש שנים במסע יישובי הדרוזים בגליל העליון: ג'וליס, ירכא, ג'ת, ינוח, כיסרא וסמיע

 

אז הכרתי את המורה דרך עסאם עלואן שהוביל אותי לסיור בגרעין העתיק של הכפר.

 

ביום רביעי 10 באוגוסט 2022 הגעתי שוב לביקור מפגש/סיור/צילום בקהילה הנוצרית האורתודוכסית  המתגוררת בכפר.

 

הפעם הצטרפו אלי חבריי ניר עמית (שער העמקים), אבס (גניגר), עידית חגי (עין השופט) ויצחק (פיפ) רותם (סאסא)

 

הביקור הפעם היה במסגרת מהמיזם "המיעוט הנוצרי בישראל" (המיעוט שבמיעוט של אזרחי המדינה) שהתחלתי בו באביב 2019.

 

מטרת המיזם ללמוד להכיר את המקומות היישוב בהם מתגוררות הקהילות הנוצריות בישראל המגוררות בצפון הארץ(בגליל ובחיפה) ובמרכזה (ביפו, ברמלה ובלוד)  שרובן וכולן הן הערביות, ובודדות הן קהילות הנוצריות המגדירות עצמן הארמיות ונוספות הן הקהילות הארמניות 

 

גם הפעם, כמו בביקור הראשון, המורה דרך עסאם עלואן הוביל את הסיור ותיאם את המפגשים עם אנשי הקהילה הנוצרית שאירחו אותנו בכנסיות.

 

את הסיור התחלנו בתצפית מרהיבה על הכפר שכללה זיהוי המקומות והסבר כללי על הכפר.

 

נסענו לגרעין הכפר והגענו לכנסייה הקטנה ושם פגשנו את איש הקהילה נעים חנא נאסר, הוא סיפר לנו על עצמו, על משפחתו, על הקהילה האורתודוכסית בכפר ועל הכנסייה.

נעים חנא נאסר (1953) יליד כפר סמיע. אביו חנא נאסר הקים את בית הספר בכפר והיה מנהלו. נעים חנא נאסר נשוי ואב לארבעה: שני בנים ושתי בנות, אחד מהם רופא. היום הוא גמלאי של משרד החינוך. הוא היה מורה במשך 47 שנים. בשנת 1993 סיים לימודי שפה וספרות אנגלית באוניברסיטה חיפה. הוא לימד בבתי הספר בעין אל אסד, בחורפיש ובעיקר בחטיבת הביניים ובית הספר הרב תחומי של המועצה כסרא – סמיע.

המשכנו ונסענו למתחם הכנסייה הגדולה החדשה שבנייתה כמעט הסתיימה ושם קיבל את פנינו איש הקהילה יוסף נאסר. הוא סיפר לנו על עצמו, על משפחתו, על פעילותו לבניית הכנסייה החדשה.

יוסף נאסר (1947) משורר וסופר ידוע למד באוניברסיטת אבו דיס. הוא מיופה כוח מטעם הפטריארך היווני -אורתודוכסית בכפר סמיע. בתוקף אחריותו כמיופה כוח פעל לבניית הכנסייה החדשה (הכוללת גם אולם תרבות של הקהילה) גייס תרומות ותרם מכספו. הוא פעל וקדם את בניית שכונה לזוגות צעירים על אדמות הפטריארכיה בכפר.  היום הוא גמלאי משרד החינוך, לימד במשך 40 שנים בבית ספר תיכון תרשיחא והעביר קורסים בשפה וספרות ערבית למורי תיכון בירושלים, טמרה, סכנין, ירכא ופקיעין. תלמידיו הרבים מוקירים לו תודה. יוסף נאסר אב לחמישה בנים, כולם מתגוררים בכפר סמיע והם ד'ר משפטים (שניים), עורך דין, רופא עיניים והצעיר מרצה לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה עברית.

בין היתר הוא הדגיש בדבריו את יחסים הטובים בין העידה הנוצרית ובין הדרוזים תושבי הכפר ומקומות אחרים ועל סיועם ותרומתם בבניית הכנסייה.

 

לאחר ביקור בכנסייה יצאנו לשוטט מעט בגרעין הכפר והגענו גם לבית ישן שרכש ושיפץ עסאם עלואן ומשמש כבית אירוח.

 

לאחר כיבוד של קפה ומאפה ושיחת סיכום הסתיים הביקור.

 

*****

להלן מובא מידע שלמדנו בסיור מפיו של עיסם אלואן והמארחים נעים חנא נאסר בכנסייה הישנה ויוסף נאסר בכנסייה החדשה

 

כמו תמיד למידע מצורפים צילומים שנעשו במהלך הביקור.

*******

התחלה מהסוף:
צילומי מזכרת
מהאנשים שפגשנו ואירחו אותנו

***

צילום ניר עמית

צילום ניר עמית

יוסף חנא נאסר (על הכסא) ועסאם עלואן

***

***

צילום ניר עמית

צילום ניר עמית

מזכרת עם יוסף נאסר בכנסייה החדשה

***

******

ההיבט הגיאוגרפי:
מיקום סמיע 
בלב הגליל ההררי

***

****

****

בחלקו המזרחי של הגליל העליון המערבי

***

****

מיקום סמיע
בין כיסרא ובין פקיעין

בגובה 650 מ' מעל פני הים 

***

***

היבט המוניציפאלי:
סמיע נכללת
בתחום
המועצה מקומית כסרא – סמיע

במשך שנים רבות התנהלו הכפרים ללא רשות מוניציפלית.

 

משרד הפנים סירב להקים בכפרים מועצות מקומיות בגלל מיעוט התושבים.

 

הצעה לכלול את הכפרים במועצה אזורית מעלה הגליל נדחתה על ידי התושבים בגלל שלא רצו להיות מיעוט במועצה יהודית.

 

בשנת 1968 הוקמה מועצה אזורית מרכז הגליל והכפרים כסרא וסמיע צורפו אליה.

 

בשנת 1990 פורקה המועצה האזורית וכסרא וסמיע היו יחד למועצה מקומית

 

תחום סמיע בשטח המועצה המקומית

*****

מעט מידע על סמיע

יש חוקרים המזהים את כפר סמיע עם כפר סמי ( בנוסח אחר – כפר סאסי ) , שעליו נחלקו חכמים בדעותיהם אם הוא בתחום צפורי, ודיני שביעית חלים עליו , או בתחום עכו , ולפיכך לא חלים עליו דינים אלה כי הוא "בארץ העמים" וכאילו בחו"ל ( ירושלמי , גיטין מג , ע"ג ) .

 

כפר סמיע הייתה מוכרת בשם כפר סימא, אחת הגדולות ביישובי מחוז עכו, כמו כן הייתה על הגבול בין שלטון רומא – ממזרח והשלטון הפניקי ממערב .

סמיע  בסוף המאה ה-19, על פי מפת P.E.F

סמיע  בסוף המאה ה-19, על פי מפת P.E.F כפר קטן  בנפת א- ג'בל מחוז עכו המקור: בן-אריה, י ואורן, ע' (1985) יישובי הגליל המערבי ערב מפעל ההתיישבות הציוני. בתוך שמואלי, א', סופר, א', קליאוט, נ' (עורכים) ארצות הגליל, א', חיפה: אוניברסיטת חיפה, עמ' 310 – 352

סמיע וסביבתו בשנות ה-40' של המאה הקודמת

סמיע וסביבתו בשנות ה-40' של המאה הקודמת

סמיע בסוף העשור הראשון וסביבתו

הכפרים עלו לתודעה הציבורית בינואר 1964 כאשר מגפת חצבת תקפה מאות ילדים בכסרא והביאה למותם של מספר תינוקות בכסרא וביאנוח.

 

בגלל מזג האוויר והעדר כבישי גישה לא הצליחו להגיע אליהם צוותים רפואיים.

 

בעקבות זאת שלח משרד הבריאות ציוד חירום ורופאים ואז בהנחיית יגאל אלון, שר העבודה הוחל בסלילת כביש גישה בסיוע חיילי יחידת המיעוטים.

 

הכביש הסלול נקרא בידי התושבים "כביש החצבת" ובמקביל אליו הותקנו עמודי טלפון שחיברו את הכפר לראשונה לרשת הטלפון.

 

בשנת 1971 נסתיימה סלילת כבישים פנימיים בתוך הכפרים והחל תכנון של חיבור הכפרים לרשת החשמל הארצית.

 

*****

אוכלוסיית סמייע :
לפי אומדן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)
נכון לסוף מאי 2022 (אומדן),
מתגוררים בכסרא-סמיע 9,163 תושבים

בסמיע מתגוררים 2,400 נפש
מרבית תושבי הכפר הם דרוזים (84%)
מיעוטם נוצרים (18%)
וגם עשר משפחות מוסלמיות
שהגיעו ליישוב עם הקמת המדינה מהכפר השכן סוחמתא

***

*****

קהילה הנוצרית בסמיע
משתייכת לזרם האורתודוכסי
בערבית: רום אורתודוכס 

**

***

****

אודות הכנסייה היוונית אורתודוכסית

"הכנסייה היוונית אורתודוקסית" מונה את כל הכנסיות הדבקות במסורת התאולוגית, הרוחנית והטקסית הביזנטית-מזרחית.

 

ששורשיה של מסורת זו היא בארבעה המוקדים הקדומים (הראשונים) של הנצרות :
* הפטריארכיה של קונסטנטינופול, הניצבת סמלית בראש הדת כולה,
הפטריארכיה של אנטיוכיה (סוריה) (שהתפצלה בשעתו מהסורים הסיראינים),
הפטריארכיה של אלכסנדריה (מצרים) (שהתפלגה מן הכנסייה הקופטית)
הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים.

 

הכנסייה האורתודוכסית קיבלה את החלטותיהן של כל שבע המועצות האקומניות שהתכנסו מהמאה הרביעית עד למאה השמינית לספירה. מאחר שבירת האימפריה הרומית המזרחית הייתה קונסטנטינופול, הוכר הפטריארך של עיר זו, שכונתה רומא החדשה, כמנהיג המורם מעל לאחרים. גם כיום ידועה הכנסייה ככנסיית “רום” (קונסטנטינופול בשמה הערבי). אף שהפטריארכיות שנוספו במשך השנים שמרו על עצמאותן והחזיקו במאפיינים ייחודיים, שוררת ביניהן זיקה עמוקה בתחומי האמונה והתיאולוגיה ובנוסח התפילה.

 

גם הכנסייה הלאומית של יוון והכנסייה הלאומית של קפריסין חולקות מסורת זו. הכנסייה הלאומית של אלבניה מכילה קהילות רבות המשתמשות ביוונית.

 

לכל אלו יש גם את האפארכיות שלהן מעבר לים, כמו הפטריארכיות היווניות-אורתודוקסיות באמריקה ובאוסטרליה (להבדיל מהאפארכיות הרוסיות-אורתודוקסיות וכולי שם, הגדולות יותר) הכפופות ישירות לקונסטנטינופול.
מעמד של כנסייה בנצרות אורתודוקסית ובכנסיות המזרחיות הקדומות היה אוטוקופאלי (כנסייה עצמאית) לפיו ראש הכנסייה אינו כפוף לאף מנהיג דתי אחר, מחוץ למדינה. הכנסייה בוחרת בעצמה את ראשה ואת ארכיבישופיה או המיטרופוליטים שלה.

 

כיום חמש עשרה הן כנסיות עצמאיות (אוטוקפליות). על-פי מסורת עתיקה, סדר מניינן של הכנסיות הוא של אלה מהמקומות הבאים: קונסטנטינופול (קושטא), אלכסנדריה, אנטיוכיה, ירושלים, רוסיה, גיאורגיה, סרביה, רומניה, בולגריה, קפריסין, יוון, אלבניה, פולין, צ'כיה ואוקראינה. אין שום תלות בין הכנסיות, וכאמור הן כפופות לשלטון מקומי בלבד. הכנסיות האוטוקפליות עצמאיות במישור המנהל הדתי והמשפטי כלפי כל סמכות כנסייתית אחרת. בראשן עומד, לפי המקרה, פטריארך, אפיפיור (באלכסנדריה), קתוליקוס (בארמניה, גאורגיה) או ארכיבישוף.

 

הכנסיות האוטקפליות נחשבות לשוות זו לזו, אך פטריארך קונסטנטינופול נחשב לראשון בין שווים.

 

הכנסייה הנוצרית-אורתודוקסית המזרחית היא הקהילה הנוצרית השנייה בגודלה בעולם (לאחר הכנסייה הקתולית) ויש בה כ-250 מיליון מאמינים המאוחדים במסורת תיאולוגית וליטורגית קדומה. הכנסייה חובקת עולם וכוללת 15 כנסיות עצמאיות שגבולותיהן הגאוגרפיים, התרבותיים והלאומיים מוגדרים היטב

הכנסייה היוונית-אורתודוכסית של ירושלים

הכנסייה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים  ששמה המלא הוא "פטריארכית עיר הקודש ירושלים וכל פלסטין, סוריה, מעבר לנהר הירדן, כנא שבגליל, וציון הקדושה", זכתה למעמד “אם הכנסיות” כבר במאה הרביעית,  בהיותה הממשיכה הישירה של כס יעקב הקדוש (אחי ישוע בברית החדשה),  הבישוף הראשון של ירושלים. במאה החמישית הועלה בישוף ירושלים למעמד של פטריארך.

 

הפטריארך היווני-אורתודוקסי בארץ הקודש חולש על מדינת ישראל, על שטחי הרשות הפלסטינית, על ממלכת ירדן ועל חצי  שטח האי ערב.

 

הקהילה הערבית האורתודוכסית היא הגדולה מבין הקהילות הנוצריות בארץ, וכן רבים מחברי הכנסיות האחרות רואים בכנסייה זו את שורשיהם.

 

הסמכות העליונה של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים מכונה “הסינוד” (אספה, מועצה, מיוונית) וחברים בה שבעה עשר בישופים בכירים, הבוחרים את הפטריארך. עקב חשיבותה ההיסטורית והסמלית של ירושלים זוכה הפטריארך שלה להערכה מיוחדת מצד עמיתיו – הפטריארכים האורתודוקסים שבאנטיוכיה, אלכסנדריה וקונסטנטינופול.

 

הכנסייה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים מופקדת על המקומות הקדושים ומקיימת נוכחות רצופה בת 1,700 שנים בשתי הכנסיות החשובות ביותר בארץ הקודש: כנסיית הקבר הקדוש (כנסיית התחייה בשמה היווני) בירושלים וכנסיית המולד בבית לחם.

 

הכנסייה מקיימת את תפילותיה על פי הנוסח הביזנטי ביוונית, ומשמרת את לוח השנה היוליאני, המאחר בשלושה עשר יום אחר הלוח המערבי-גרגוריאני. אף שמרבית הנוצרים הנמנים עם הכנסייה היוונית אורתודוקסית בארץ הקודש הם ערבים, מנהלים אותה בישופים ממוצא יווני. גם נזירים רבים הם יוונים ואילו רוב כוהני הדת הקהילתיים הם ערבים.

 

יש מאמינים המדגישים את היותם ערבים-אורתודוקסים ולא יוונים-אורתודוקסים ועובדה זו היא סלע מחלוקת חריפה בין בני העידה הערבים בארץ ובין הפאטריארכיה היוונית בארץ. באמצע המאה ה-20 החלה הכנסייה היוונית-אורתודוקסית לערוך בקהילות מקומיות רבות את התפילה בערבית לטובת מאמינים שאינם מבינים יוונית.

 

הפאטריכיה מנהלת רשת של בתי ספר במקומות שונים ומפעילה גם מרכזים לשירותים חברתיים וסמינר להכשרת כוהני דת על הר ציון.

 

מסיבות היסטוריות ופוליטיות פועלות משלחות של פטריארכיות נוספות בארץ הקודש באופן נפרד מקיימות נוכחות בולטת בארץ הקודש והן הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית והכנסייה הרומנית-אורתודוקסית . את מנזר המצלבה בירושלים בנתה הכנסייה האורתודוקסית הגיאורגית, אך מאחר שנוכחותה של כנסייה זו נחלשה במהלך השנים נרכש המנזר בידי הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית. עם זאת, כל הכנסיות האורתודוקסיות מכירות בסמכות הפטריארך היווני-אורתודוקסי וכל פעילותן בארץ הקודש מתואמת עמו.

*****

שתי הכנסיות בסמיע
נקראות על שם קונסנטין והלנה

קוֹנְסְטַנְטִינוּס הראשון נקרא קונסטנטינוס הגדול ושמו גַּאיוּס פְלַאבְיוּס וַלֶרְיוּס אוֹרֶלְיוּס קוֹנְסְטַנְטִינוּס 27 בפברואר 272 – 22 במאי 337)

 

הוא היה קיסר הקיסרות הרומית המערבית משנת 312 עד 324, וקיסר האימפריה הרומית כולה משנת 324 עד מותו בשנת 337.

 

העיקרית מבין רפורמות מרחיקות לכת שלו הייתה אימוץ של הנצרות לדת המדינה של האימפריה הרומית.

 

בתהליך מדורג אך מהיר התנתק קונסטנטינוס והאימפריה שבשליטתו מהעולם הדתי-פגני שהיו חלק בלתי נפרד מהמהות של התרבות הרומאית, ואימץ את הדוגמה הנוצרית מתוך הכרה שהוא נושא בשליחות להציל את האימפריה על ידי הכנסתה אל תחת כנפי הנצרות.

 

סדרת רפורמות דתיות אלו נעשו בהדרגה וללא צעדי כפייה אגרסיביים, ובעטיין הפכה האימפריה הרומית לאימפריה נוצרית.

הקיסר קונסטין ואמו הלנה

 

הלנה נולדה באסיה הקטנה , ונישאה לשר הצבא הרומאי קונסטנטיוס קלורוס . כשהוכרז לקיסר ב 292 התגרש ממנה.

 

הלנה זכתה לתהילה בזכות אמונתה ופועלה ובאמו של הקיסר הרומי הנוצרי הראשון

 

בשנת 312 היתה למאמינה נוצרית אדוקה והתמסרה לכך בכל מאודה. היא תרמה רבות לכנסיות, לעניים ולאסירים ויצאה למסע צליינות לארץ הקודש, שם נפטרה.

 

היא גם יזמה את הקמתן של כנסיות חשובות בירושלים בבית לחם ובאלוני ממרא .

 

לפי המסורת היא שמצאה את ה"צלב האמיתי" בירושלים .

 

בפטריארכיה היוונית בירושלים מנזר הנקרא על שמם — "מנזר קונסטנטינוס והלנה" כן מוקדשת לה קפלה גדולה בכנסיית הקבר, שבה נמצא גם פיסלה .

 

כנסיות רבות באירופה נקראות על שמה

****

הכנסייה הראשונה הישנה

****

***

הכנסייה נבנתה בשנת 1927

****

***

***

***

שיקום פנים הכנסייה כולל האיקונות וציורי הקיר בשנת 2017

***

*****

הכנסייה החדשה,
תחילת הבניה בשנת 1989
וסיומה בימים אלה 

***

הכנסייה נבנתה בסגנון הביזנטי העתיק ודומה לכנסיות אחרות ביוון, רוסיה וארצות מזרח אירופה

 

***

***

כיפות הכנסייה נעשו על ידי אומנים מאוקריאנה.

 

בהתקנתם על הגג סייעו מנופאים מירכא שתרמו את כליהם לטובת ההתקנה

 

***

**

***

דלת הכניסה מכיוון דרום

ציון בניית הכנסייה

שלט שנתלה בהנחיית פטריאך ירושלים לציון תרומתו של יוסף נאסר לבניית הכנסייה

צילום ניר עמית

דלת הכניסה הראשית מכיוון מערב

***

 

*** 

צילום ניר עמית

צילום ניר עמית

***

****

***

***

***

***

***

***

*****

לקראת סיום
סיור קצר בגרעין סמיע

***

***

***

***

***

***

******

סוף דבר,

****

הביקור בסמייע היה מעניין ומרתק,

*****

למדנו שמורה הדרך עסאם עלואן
הוא אדם לבבי ושופע ידע רב
ובהחלט ניתן לכנותו "מלך הגליל"
וראוי שיוביל את המתעניינים
להכיר את העידה הדרוזית 

*****

זכינו לקבלת פנים לבבית
מצד מהאנשים שאירחו 

****

סמיע הוא יישוב יפה ומרהיב

****

התרשמנו מאוד מהכנסייה הישנה
ואינטימיות השורה בה

****
התרשמנו מהפאר והדר
של הכנסייה החדשה,
החשיבה והשקעה בעיצוב כל הפרטים
והממון הרב שהושקע בבנייתה

****

תודה מקרב לב
למורה הדרך עסאם עלואן
על ההדרכה ובעיקר על תיאום המפגשים.

*****

תודה לשני המארחים
יוסף חנא נאסר בכנסייה הישנה
ויוסף נאסר בכנסייה החדשה,
שניהם הקדישו מזמנם,
פתחו את ליבם ואת דלתות הכנסיות
וארחו אותנו בלבביות ובחום.