הדפסה

מיזם יישובי המיעוט הנוצרי בישראל החל בשלהי שנת 2019. מאז עד קיץ 2022 למעט הסגרים בגלל מגפת הקורונה, ביקרתי לבד וגם עם מספר עמיתים וחברים בערים המעורבות וביישובי המיעוטים בהם נמצאות קהילות הנוצרים דוברי ערבית.

השלב האחרון של מיזם הוא המסע להכרת העיר נצרת וראו הפן הנוצרי של העיר נצרת – כללי, ריכוז, סיכום ביניים וכוונות להמשך החל בקיץ 2022 והתנהל עד סתו 2022, לאחר הפסקה נמשך החל מקיץ 2023.

ביום שני 4 בדצמבר 2023 בשעת ערב מוקדמת הגעתי עם ידידי פואד באשראת (יפיע) לביקור במתחם הקהילה האוונגילית נזארין  שבנצרת.

המארח הוא כהן הדת של הקהילה האוונגלית נזארין האב ניזאר טומא. 

הקשר עם האב ניזאר טומא  נעשה באדיבות עו"ד בוטרוס מנסור המנהל תפעולי/מנהלי של בית הספר התיכון הבפטיסטי.

בתחילה ישבנו במשרדו, לבקשתי, הוא סיפר לנו על עצמו.

האב ניזאר טומא (1966) נשוי ולו שלושה ילדים ושתי נכדות.

 

הוא מתגורר בדירה במתחם הכנסייה.

 

שנולד נכלל על העדה היוונית – אורתודוכסית.

 

בגיל 18 פגש מסיונר אוונגלי מארה"ב שהושפע ממנו ומגיל 18.5 הפך לדגול בעיקרי האמונה האוונגלית.

 

המשיך ולמד תיאולוגיה במכללה של נאזרין בלרנקה שבקפריסין משנת 1985 עד 1990.

 

במשך עשור, משנת 1990 – 2000 שירת בכנסיית נזארין בירושלים (דרך שכם 78).

 

בשנת 2000 בעקבות קול אלוהי חזר לנצרת להנהיג את קהילת נזארין בעיר.

 

בשנת 2015 סיים לימודים לתואר מוסמך במכללה למקרא של היהודים המשיחיים בנתניה.

 

בתפקידו כרועה רוחני של הקהילה עוסק בנוסף לניהול אסיפת הקהילה במגוון פעילויות, הוא מורה, מחנך, עובד סוציאלי ועוד

אחר כך הוא הרחיב אודות הזרם הנוצרי האוונגלי נאזרין, הקהילה בנצרת והקהילות אחרות בישראל.

לאחר השיחה יצאנו לכנסייה וצלמנו בה.

לאחר הצילום נפרדנו והמשכנו לדרכנו.

להלן מובא מידע אודות הזרמים הפרוטסטנטיים,
עיקרי האמונה של הנצרות האוונגלית,
אודות כנסיית נאזרין בכלל,
והקהילה בנצרת ושאר הקהילות בישראל.
כמו כן מובאים מספר צילומים.

הזרמים הפרוטסטנטים

הכנסיות הפרוטסטנטיות המרכזיות, שנפרדו היסטורית מהכנסייה הקתולית ברפורמציה לפני 500 שנה על ידי מרטין לותר ואחרים, כוללות לותרניות, אנגליקניות, פרסביטריאניות, מתודיסטיות ואחרות.

 

באשר לקבוצה השנייה, הן הכנסיות שראו שהרפורמה שביצעו כנסיות הקו הראשי לא מספיקה, ולכן הן נקטו בצעדי רפורמה נוספים וכונו "כנסיות אוונגליסטיות".

 

בשנת 1841 הגיעו הלותרנים והאנגליקניים להסכמה על הקמת ארכיבישופות מאוחדת בירושלים, אותה הוביל במשך תקופה ארוכה הבישוף השוויצרי סמואל גובאט בין השנים 1846 – 1879. הבניין הראשון של כנסייה פרוטסטנטית במזרח התיכון נבנה בשנת 1849 כאשר כנסיית ישוע המשיח הוקמה ליד שער יפו.

 

האיחוד בין הלותרניים לאנגליקניים התפרק בשנת  1886. האנגליקנים המשיכו לבנות בתי ספר וייסדו קהילות חדשות וכך גדל מספרם. בסוף המאה התשע -עשרה היו לאנגליקנים בארץ ישראל  31 בתי ספר בהם למדו 1,800 תלמידים.

 

לפני שנפרדו מהאנגליקניים, הלותרניים בנו כמה פרויקטים משלהם.  בשנת 1851 נפתח בירושלים  בית הספר טליתא קומי. בשנת 1860 הקימה משפחתו של המיסיונר הגרמני, יוהאן לודוויג שנלר, בית יתומים ושיקום מקצועי בירושלים, וכן סניף בנצרת ובבאר סאלם.

 

בשנת 1860 הגיע המיסיונר הפרסביטריאני הסקוטי לארץ ישראל ובשנת 1863 הוקם בית הספר טביטה לבנות ביפו, ובית ספר רגיל ופנסיון נוסף נפתח בשנת 1875.

 

בשנת 1894 הוקם בית החולים הסקוטי על שפת הכנרת (כיום המלון הסקוטי בטבריה). בנוסף, הקימו בטבריה בית ספר לבנות ואחר לבנים ובתי ספר גם בצפת. בערך באותו זמן הקימה המשלחת הרפואית של אדינבורו בית חולים בנצרת.

 

למרות שלכנסיות הפרוטסטנטיות יש מיעוט קטן בקרב הערבים הנוצרים, הן ממשיכות להפיץ את אמונתן דרך התקשורת שלהן עם הקהילות ומתן שירותי חינוך, בריאות ושירותים חברתיים.

הזרם האוונגלי

בקרב הערבים הנוצרים בישראל, ישנם מאמינים המשתייכים לאוונגליזם, תנועה בתוך הדת הנוצרית הפרוטסטנטית שצמחה באירופה בתקופת המאה השמונה עשרה בארצות דוברות גרמנית ואנגלית ובעיקר בקרב חלק מהמתודיסטים, הבפטיסטים, האנגליקניים, הלותרניים והקלוויניסטים ועוד.

 

מקור שם התנועה הוא באוונגליונים, שהם כתבי הקודש הנוצריים, שהתנועה מטיפה להפיכתם למרכזיים בחיי היום יום של המאמינים.

 

הדגשים העיקריים של תנועה זו הן המרה אישית, אדיקות אישית ולימוד תנ"ך, מוסריות ציבורית שכללה הימנעות משתיה והקפדה על "ערכי המשפחה", חוסר הדגשה של הפורמליזם בפולחן ובדוקטרינה, תפקיד חשוב יותר למאמינים הרגילים (כולל הנשים) בפולחן, וכן לימוד אינטנסיבי ועצמאי של כתבי הקודש.

 

שלושה הם עקרונות אוונגליסטים:

 

הפרטה של הדת והדגשת הפרט: מינימום התערבות של הממסד הדתי, וקשר ישיר בין הפרט לאל ללא צורך במתווכים ובהכשרה דתית תאולוגית.

 

עיון בכתבי הקודש: לימוד התנ"ך והברית החדשה במרכז ופירושו על ידי המאמינים, ללא צורך בתיווך של כהני דת.

 

תחושת החטא: הקשר לאל מתחיל בהכרה האישית כי האדם הוא חוטא. המאבק בחטא הוא עניין יומיומי שיש לדווח עליו. משום שאין קשר לממסד, הווידוי הוא אישי.

 

העקרונות הללו התקיימו ברפורמציה של המאה השש עשרה והובילו לניתוק מהוותיקן ולייסוד כנסיות פרוטסטנטיות, אך בניגוד לכך, האוונגליזם הציע "עסקת חבילה" של אורחות חיים, של סגנון ושל פעילות הכוללת הדגשים הבאים:

 

חשיבות הבית (אחראי למרכזיות הבית באידאולוגיה של מעמדות הביניים): פולחן הביתיות מדגיש את חשיבות הבית במיוחד בעולם חומרי, קפיטליסטי;

 

זהות נוצרית כבסיס לדרישות חברתיות ופוליטיות: תחושת שליחות, רצון לצאת ולשנות את העולם המתבטא בקמפיינים פוליטיים וחברתיים שונים;

 

סגנון חיים אלטרנטיבי מאופק: צורות הבידור מהמאה השמונה עשרה כמו תיאטרון, קונצרט, אופרה, קריאת רומן הן דברים משחיתים;

 

תרבות אלטרנטיבית: סגנון לבוש מאופק, הליכה למטיפים, קריאת טקסטים אוונגליסטים.

 

מרכזם הגדול של האוונגליסטים כיום הוא בארצות הברית ויש להם מרכזים נוספים גם בהולנד, בניו זילנד, באוסטרליה, בברזיל, בניגריה ובמדינות נוספות.

 

כ-60 מיליון (כשני שלישים) מהאוונגליסטים בארצות הברית רואים עצמם כ"נוצרים-ציונים"- תומכים בישראל, בעם היהודי ובציונות. הם פועלים למען מדינת ישראל ותורמים לה כספים. רובם תומכים בתנועות הימין הישראליות. עד שנת 2005 תמכו הנוצרים האוונגליסטים בישראל ללא התארגנות מיוחדת, כאשר כל קהילה או כנסייה פעלו בנפרד. בשנת 2005 איחד פסטור ג'ון הייגיקבוצות נוצריות פרו-ישראליות רבות והקים את ארגון  CUFI –נוצרים מאוחדים למען ישראל . חברי הארגון עורכים אירועים פרו-ישראליים מדי חודש ופעם בשנה עורכים מפגש פסגה, הנמשך מספר ימים, ובמהלכו נפגשים אלפי המשתתפים עם נציגי מדינותיהם בקונגרס ובסנאט ומשפיעים עליהם לתמוך בישראל.

המאמינים הערבים האוונגליים בישראל

מספרם של המאמינים הערבים האוונגליים בישראל, כאמור הוא קטן מאוד והוא בערך כ-5,000 מאמינים.

 

מחציתם משתייכים לזרם הבפטיסטי  וראו נצרת, הקהילה הבפטיסטית המקומית נצרת

 

והאחרים משתייכים למספר קהילות שמאוגדות ב"כנס הכנסיות האוונגליות" ומשתייכים למספר פלגים: נזארין , אחים פתוחים, האחים הסגורים, קהילת האל (פנטקוסט) והברית המסיונרית.

זרם הנאזרין
Church of the Nazarene

Church of the Nazarene הוא  זרם נוצרי אוונגלי שצמח בצפון אמריקה מ-Wesleyan-Holiness movement  של המאה ה-19 בתוך זרם  המתודיזם.

 

משרדי איחוד קהילות זרם נזארין נמצאים בלנקסה, קנזס בארה"ב

 

עם חבריה המכונים בדרך כלל נצרתים, זוהי העדה הגדולה בעולם המיושרת עם Wesleyan-Holiness movement והיא חברה במועצה המתודיסטית העולמית.

 

החזון של זרם זה לקוח מהוועדה הגדולה במתי 28. "לעשות תלמידים דמויי ישוע בעמים"  והוא אומץ בשנת 2006.

 

בשנת 2009 נקבע שהחזון יבוא ידי ביטוי על ידי "הפיכת תלמידים באמצעות אוונגליזם, חינוך, גילוי חמלה, עבודה למען הצדק והעיד על מלכות אלוהים.

 

זרם נזארין מזדהה עם מסורת הכנסייה הארמנית של חסד חופשי לכולם וחירות אנושית לבחור לקחת חלק בחסד המושיע הזה.

 

זרם נזארין מבדיל את עצמה מכנסיות פרוטסטנטיות רבות אחרות בשל אמונתה שרוח הקודש של אלוהים מעצימה את הנוצרים להיות צייתנים מתמיד לאלוהים – בדומה לאמונתן של כנסיות אחרות בתנועת הוסליאנית-קדושה.

 

זרם נזארין אינו מאמין כי נוצרי חסר אונים לחטוא בכל יום. במקום זאת, הוא מלמד שחטא צריך להיות החריג הנדיר בחייו של נוצרי מקודש.

 

כמו כן, קיימת האמונה בקידוש שלם, הרעיון שאדם יכול לקיים מערכת יחסים של דבקות שלמה לאלוהים שבה הוא אינו נתון עוד בהשפעת החטא הקדמון. זה אומר שבאמצעות כוחה של רוח הקודש, אנשים יכולים להשתנות כך שיוכלו לחיות חיים קדושים לכבוד אלוהים.

 

הרעיון של קידוש שלם (המכונה גם שלמות נוצרית וטבילה ברוח הקודש) נובע מתורתו של ג'ון ווסלי מייסד הזרם. זה מתפרש במגוון רמות שונות; כמו בכל עדה, מאמינים מסוימים מפרשים את התיאולוגיה בצורה נוקשה יותר ואחרים פחות

 

זרם נזארין כולל למעלה מ-2,600,000 מאמינים המאורגנים ב-30,875 קהילות ברחבי העולם המאורגנות בשישה אזורים.

 

הקהילות בישראל נכללות באזור אירואסיה

 

מקור Church of the Nazarene   וגם סקירה  אודות זרם נזארין והפניות 

קהילות נזארין בישראל

זרם נזארין כמו שאר הקהילות האוונגליות, אינו מוכר, כמו הזרמים האחרים, ואין להם בית דין שפסיקותיו מוכרות על ידי המדינה (יוונים-אורתודוקסים, יוונים – קתוליים, לטינים, מרונים, ארמנים-אורתודוקסים, ארמנים-קתולים, סורים,-קתולים, כשדית-קתולית,  סורית-אורתודוקסית, ואנגליקנית).

 

מספר המאמינים נזארין בישראל הוא כ-500 ונכללים בשבע קהילות.

 

הקהילה בנצרת היא הגדולה וכוללת כ-200 מאמינים.

 

הקהילות בחיפה ובירושלים כוללת 45 מאמינים ולהם כנסיות.

 

הכנסייה בירושלים נבנתה בשנת 1921

 

לשלוש קהילות אין כנסייה והן משתמשות במבנה שכור: הקהילה בעילבון הכוללת ב-100 מאמינים, הקהילה בשפרעם הכוללת 60 מאמינים, והקהילה בכפר יאסיף הכוללת גם 60 מאמינים.

 

הקהילה השביעית  בפסוטה היא הקטנה ונכללים 25 מאמינים ונחשבת כקהילת בית.

מיקום הכנסייה

מאמיני קהילת נזארין בנצרת הם מהעיר, יפיע, נוף הגליל, ריינה וכפר כנא

 

הקהילה מקיימת אסיפה בימי ראשון וביום שישי עת לימוד התורה.

 

כנסייה בנצרת נבנתה בשנת 1960.

*

*

*

*

סוף דבר,

הפגישה עם כהן הדת
של קהילת נזארין נצרת 
הייתה מעניינת, מרתקת ומרגשת

שמחנו להכיר אותו,
ולהיחשף לזרם האוונגלי בכלל
וקהילת נזארין בפרט

חשיפה זו אפשרה
הצצה לזרם האוונגלי 
שהוא מרכיב נוסף
של הקהילות הערביות הנוצריות בישראל,
וכאמור מהווה,
מיעוט שבמיעוט שבמיעוט
של אזרחי המדינה

****

תודה לך ניאזר טומא
על האירוח והדברים שספרת לנו

תודה לך פואד באשראת
על תיאום הביקור