יפו, האגודה האורתודוכסית לצדקה ומתחמיה19 ביוני 2020

 

עניינו של תיעוד זה הוא האגודה האורתודוכסית לצדקה  ביפו וארבעת מתחמיה העיקריים והגדולים, שלושה בבעלותה ובפעילות אחד היא גם מעורבת.

 

 

תיעוד זה נעשה במסגרת מיזם  "נוצרים ביפו" שמטרתו ללמוד אודות הנוכחות של הכנסיות והקהילות הנוצריות ביפו בהווה וגם בעבר.

 

 

במסגרת מיזם זה ביקרתי פעמיים, שבוע אחר שבוע (יום ראשון 7 ביוני ויום ראשון 14 ביוני 2020 ) במתחם הכנסייה האורתודוכסית ג'ורג' הקדוש ברחוב לואי פסטר מדרום וצמוד לחומות העיר העתיקה של יפו.

 

 

תיעוד זה הוא חלקו השני של התיעוד יפו, מתחם הכנסייה האורתודוכסית ג'ורג' הקדוש ומתווסף גם לתיעוד יפו, תפילת פנטקוסט של הקהילה האורתודוכסית הערבית בכנסיית ג'ורג' הקדוש

 

 

ביום ראשון 14 ביוני 2020 פגשתי לראשונה את איש הקהילה האורתדוכסית הערבית אמיל מאדבאק

 

 

את אמיל הכרתי באמצעות איש הקהילה (שאיני יודע אם הוא מוכן שאציין את שמו)  אליו הגעתי בהפנייתו של עמית לצילום האני מטנאס, אף הוא איש הקהילה.

 

 

מאחר שידענו שביום זה אפגוש את כהן הדת אבונה קוסטנטין נאסר,  ובגלל אילוצי הזמן והרצון להימנע מעירוב בין קודש וחול, קבענו אמיל ואני שנפגש בהזדמנות אחרת קרובה.

 

ביום רביעי הגעתי למועדון הקהילה האורתדוכסית הערבית שנמצא בלב שכונת עג'מי, בבניין ברחוב אבן רושד 12.

 

שם ישבתי לשיחה ארוכה עם אמיל.

 

שוחחנו על מהות הכנסייה האורתדוכסית ותפוצתה ועל התפתחותה.

 

אמיל ספר על קורותיה של הקהילה האורתדודוכסית הערבית ביפו.

 

הוא הרחיב אודות האגודה האורתודוכסית הערבית לצדקה, הקמתה, פעילותה בעבר בהקמת כנסיית סנט ג'ורג'.

 

נושא מרכזי בשיחה היה  יחסיה המורכבים של האגודה בהווה ובעבר עם הפטריאכיה היוונית – אורתודכסית בירושלים.

 

 

אמיל  סיפר גם על פעילות האגודה כיום בקרב חברי הקהילה שמונה בקירוב כ-4,000 נפש, כמעט כולם מתגוררים ביפו.

 

 

התיעוד להלן כולל מידע אודות העמותה ומתחמיה.

 

*******

 

ראשיתה, של הקהילה הערבית האורתודכוסית ביפו, כנראה, הייתה כבר בתקופה הביזנטית. לאחר הכיבוש המוסלמי של הארץ בשנת 638 ירדה יפו מחשיבותה ואוכלוסייתה בכלל וזו הנוצרית בפרט התמעטה מאוד. במאה ה-11 עוד לפני הגעת מסע הצלב הראשון ליפו הרסו המוסלמים את העיר ואת הנמל והתושבים נטשו את העיר. הצלבנים, שהגיעו לארץ במסע הצלב הראשון בסוף המאה ה-11, שיקמו את העיר והחזירו אליה את האוכלוסייה הנוצרית. במחצית המאה ה-13 בשנת 1268 כבש את העיר ביברס, הסולטאן הממלוכי של מצרים וסוריה. הוא הגלה את התושבים והרס את העיר.

 

יפו עמדה חרבה עד המאה ה-17. בשנת 1642 התיישבו בה נזירים פרנציסקנים בעיר והקימו בתוך שרידי המצודה הצלבנית אכסניה אך נאלצו להרוס אותה בפקודת השלטונות העותמאניים. כמה שנים לאחר מכן, בשנת 1654 ניתנה להם רשות רשמית להקים את האכסניה שנקראה "ההוספיס הלאטיני". זמן קצר לאחר מכן, בשנת 1667 הקימו הארמנים מנזר על שם ניקולאס הקדוש שנחשב המבנה המבוצר בעיר ושימש אף הוא אכסניה לאירוח צליינים מארמניה.

 

באותה עת נבנה בתוך העיר גם המנזר היווני – אורתודוכסי ע"ש המלאך גבריאל ושימש אף הוא אכסניה לאירוח צליינים אורתודוכסים שהגיעו לארץ ישראל מיוון, קפריסין, ומרחבי האמפריה העותמאנית בבלקן ומזרח אירופיה לרבות הקיסרות הרוסית..

 

במקביל לבנייה האכסנייה והמנזרים, התפתח שוב היישוב הנוצרי בעיר. בנייתו נמשכה גם במאה ה-18 ובמאה -19. באותה זמן התפתחה גם הקהילה האורתודוכסית הערבית שהייתה הגדולה מבין הקהילות הנוצריות בעיר.

 

במהלך המאה ה-19 אנשי הקהילה האורתודוכסית הערבית המקומית הרגישו זרים בכנסיית מאר מיכאל שבעצם לא נועדה להם. הם הרגישו דחויים מצד הפטריאכיה היוונית אותרדוכסית שאנשיה היו מיוון. לכן, הם ביקשו להקים כנסייה משלהם. מבוקשם ניתן להם.

 

בראשית שנות השבעים של המאה ה-19 הקצתה להם הפאטריארכיה את שטח בית הקברות הקדום שנמצא מדרום וצמוד לחומה הדרומית של העיר העתיקה. טרם בניית הכנסייה עצמות המתים רוכזו מבית הקברות והקאפלה שבו והוטמנו בקבר אחים.

 

הקרקע עליה נבנתה הכנסייה הייתה שייכת לפטריארכיה היוונית האורתודוכסית והיא הועברה לרשות העמותה האורתודוכסית לצדקה (להלן) שבנתה את הכנסייה שממנה את עלויות ההקמה ואחזקתה עד ימינו .

****

****

מבנה הכנסייה מרשים, עם מגדל פעמונים גדול וצריח מחודד בצידו הצפון מערבי ואפסיס גדול במיוחד בצידו המזרחי. מעל הכנסייה גג רעפים אדום.

 

מבנה האדריכלי של הכנסייה שונה ממבנה הקלאסי של הכנסיות היווניות – אורתודכסיות בכלל וביוון, קפריסין בתורקיה ןגם בישראל

 

מבנה הכנסייה והמגדל דומים יותר לכנסייות קתוליות בסגנון הגותי.

 

ההסבר יכול להיות כזה: הכנסייה נבנתה על ידי עמותת הקהילה המקומית שרצתה להבדיל עצמה מהפטריארכייה היוונית – אורתודוכסית ורצתה שמבנה הכנסייה ייחד את הקהילה.

 

ייתכן והאדריכל לא היה יווני. ייתכן והסיבה לבניית מגדל פעמונים הייתה הצורך להציג נראות של המתחם שנראה ההיטב מכיוון הים.

 

ייתכן והסיבה לבנייתו היה הרצון לאזן את קו הרקיע של יפו שבקצה הצפוני שלו נמצא המתחם הלטיני הנראה למרחקים.

****

הטענה היא כי הקהילה האורתודוכסית הערבית הושפעה מקהילת הטמפלרים ביפו שבאותה עת, ראשית שנות ה-70' של המאה ה-19 בנו את כנסיית במושבה הסמוכה ליפו. אנשי הקהילה האורתודוכסית ביקשו שמבנה הכנסייה שלה יהיה דומה לזה של הטמפלרים. ייתכן ואדריכל שתכנן את שתי הכנסיות היה אותו אדם.

 

כנסיית עמנואל הלותרנית במושבה הטמפלרית

האגודה האורטודוכסית לצדקה ביפו (ע"ר) הוקמה מספר שנים לאחר תחילת בניית הכנסייה בשנת 1879 .

 

פעילותה החוקית הוסדרה בשנת 1909 כאגודה עות'מאנית שהתנהלה על פי הוראותיו של החוק העות'מאני על האגודות משנה זו. אגודות עות'מאנית המשיכו להיווסד גם בתקופת המנדט ולאחר הקמת המדינה עד שחוקק חוק העמותות. ממועד כניסתו לתוקף של חוק העמותות, באפריל 1981, לא ניתן היה להקים אגודות עות'מאניות חדשות, אולם המחוקק אִפשר את המשך פעילותן של האגודות הקיימות.

 

בהמשך התרחבה הפעילות של הקהילה האורתודוכסית וכוננו ופעלו מספר אגודות
*האגודה האורטודוקסית לצדקה שעסקה בענייני בית הספר ובענייני צדקה
* אגודת סנט גורג' הקדוש שעסקה בענייני אחזקת הכנסייה ובית הקברות
* אגודת הנשים לעזרת היתומות
* אגודת איחוד הפועלים (מקבילה להסתדרות הפועלים)

 

 

בהמשך השנים בוטלו האגודות ופעילותן אוחדה במסגרת האגודה האורתודוכסית הערבית לצדקה יפו שהיא עמותה רשומה ומוסדרת על פי חוק העמותות, תש"ם-1980 המסדיר את הקמתן ופעילותן של עמותות בישראל.

 

מטרת העמותה צדקה לסייע עניים ולנצרכי העדה האורתודוכסית הערבית ביפו, לסייע לבתי הספר הדתיים אשר נוסדו על ידה והמשתייכים לה; לייצג את העדה בפני המוסדות האחראים ולפקח על ענייניה הכלליים.

 

נכסי העמותה :
* כנסיית ג'ורג' הקדוש
* בית הקברות האורתודוכסי בדרום יפו ,
* בית המועדון האורתודוכסי בו מרוכזים משרדי הקהילה והעמותה, פעילות מועדון גיל הזהב, מועדון הצופים האורתודוקסים יפו (המאורגן כעמותה רשומה), גן ילדים ובית הספר יום ראשון
* בתי עסק מושכרים בקיר הצפוני של מתחם כנסיית סנט ג'ורג' הקדוש
* מעט דירות ומבנים בשכונת עג'מי מושכרים בשכירות חופשית ושכירות מוגנת

 

החזית המסחרית של מתחם כנסיית ג'ורג' הקדוש השייכת לאגודה

****

הקיר בתוך מתחם הכנסייה

****

******

בניין המועדון האורתודוכסי
ברחוב אבן רשד 12

****

****

****

****

***

ציון תרומת הבניין בשנת 1991 על ידי אחת ממשפחות הקהילה שהתגוררו ביפו ועברו לירדן.

****

ציורי בית ספר יום א' ללמוד יסודות הנצרות האורתודוכסית

****

****

מיכל שבט הצופים האורתודוכסי הפעל במתחם הכנסייה

 

מועדון הצופים האורתודוקסים יפו נוסד בשנת 1961 ומונה כ- 350 חניכים בני 7 ומעלה. השבט משמש מרכז תרבות פעיל לקהילה האורתודוכסית ביפו. ספינת הדגל של השבט היא תזמורת החניכים שבה כ-100 נגנים המנגנים בכלי נשיפה ובתופים. השבט מארגן שני מצעדים גדולים ביפו: מצעד חג הפסחא וקרנבל חג המולד. בנוסף מתקיימות בשבט פעילויות שונות כגון מחנה קיץ בן שבוע ביער הזורע, ימי כיף לילדים, ערבי בילוי, יום  ועוד.

 

שבט הצופים אורתודוקסי יפו נכלל ארגון הצופים האורתודוקסים הוא ארגון ארצי חינוכי בלתי-פורמלי ובלתי-מפלגתי, המאגד בתוכו 13 שבטי צופים עם כ-2,500 חניכים מגיל 7 ועד גיל 18, מהקהילה הנוצרית-אורתודוקסית של ערביי ישראל.הארגון חבר בהתאחדות הצופים והצופות בישראל, בתנועת הצופים הערבים והדרוזים ובארגון הצופים האורתודוקסים העולמי (הדסמוס).

 

ביה"ס תיכון  אורתודוכסי סנט מיכאל
נמצא ב
רחוב יפת 40

פינת רחוב יהודה ממרגוזה 

****

****

מיקום הבניין

 

בבניין זה שכן שנים רבות פקוד הנח"ל ואחד מאולמותיו שימשו את להקות הנח"ל לדורותיהן משנות ה-50 ואילך.

 

בית הספר החל לפעול בשנת 2000  לאחר שפיקוד הנח"ל עזב את המקום בראשית שנות ה-90.

 

עיריית תל אביב דאגה להעביר לקהילה האורתודוכסית את המבנה שישמש בית הספר לילדיה ולנעריה. עד אז ילדיה התחנכו בבית ספר הלאטיני טרה סנטה ובתי ספר אחרים.

 

בית הספר שייך לעמותת בי"ס הפרטריארכיה רום (יוונית) אורתודוכסית, סנט מיכאל יפו ונמצאים בו כ-260 ילדים ונערים מגיל גן, בית ספר יסודי ותיכון.

 

****

 

מזכרת מאמיל בחצר בית הספר

****

****

****

אולם המבואה

****

******

בית הקברות האורתודוכסי 

 

שער בית הקברות

****

***

בית הקברות האורתודוכסי נמצא ברחוב בת – בדרום העיר יפו. השטח הוקצה לקהילה האורתודוכסית לאחר ביטול שטח בית הקברות הישן שהיה צמוד לעיר העתיקה ועליו הוקמה בשנת 1871 כנסיית ג'ורג' הקדוש.

****

****

 

****

****

****

לפני עשרות שנים, לא ידוע מתי, הפקיעה עיריית תל אביב רצועה בחלקו המערבי של בית העלמין במדרון היורד לים (מסומן בקו אדום). הטענה שאז הקברים במדרון ובחוף נשטפו אל הים בסערות החורף. העירייה בנתה אז קיר בטון לסמן את תחום בית העלמין, למנוע המשך גלישת המדרון ולשחרר רצועת החוף לבניית טיילת בין יפו לבת ים שעד היום טרם נבנתה.

****

המדרון המערבי

****

 

ב-12 ביוני 2013, אלמונים קרוב לוודאי יהודיים,  השחיתו במהלך הלילה מצבות בבית העלמין האורתודוקסי-נוצרי בעיר וריססו עליהן את הכתובות "נקמה" ו-"תג מחיר". בנוסף אותרה הכתובת "תג מחיר" גם על בניין מגורים סמוך לבית העלמין, שבו מתגורר שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב חאלד כבוב. לא ברור אם נתפסו המשחיתים. אבל ברור שמעשים וחדלות המשטרה עוררו ובצדק זעם רב בקרב האוכלוסייה הערבית בפרט וכל אלה השוחרים לשלום ודו קיום.

 

****

****

****

****

****

קאפלה התפילה

****

****

*******

לקהילה האורתודוקסית ביפו יש גם מועדון ספורט בני יפו אורתודוקסים או בקיצור מ.ס בני יפו אורתודוקסים, זו קבוצת קבוצת כדורגל שנכון לעונת 2019/20 הקבוצה משחקת בליגה ב.  הקבוצה הוקמה בשנת 2012 כאיחוד של הקבוצות "בני יפו" ו"הפועל אורתודוקסים יפו". למעשה היא איחוד מלא של כל קבוצות הכדורגל ששיחקו ביפו למעט מכבי קביליו יפו, כולל: מכבי יפו (הקבוצה המקורית), בני יפו, צעירי יפו, חצרות יפו, אורתודוקסים יפו, וא.ס רמת אליהו המשויכת לראשון לציון. קבוצת "הפועל אורתודוקסים יפו" הוקמה בשנת 1970 בשם "הצופים האורתודוקסים", כחלק מפעילויות הספורט של אגודת הצופים הערבים האורתודוקסים של הקהילה הנוצרית-יוונית-אורתודוקסית של ערביי ישראל. רוב שנות קיומה שיחקה הקבוצה בליגה ג' עד שבעונת 07–2006 עלתה לליגה ב'.

 

******

סוף דבר,

אין ספק
שהיה ראוי להקדיש
עוד יום ללמוד
על האגודה האורתודוכסית לצדקה ביפו,
למדתי והתרשמתי

*****

תודה לך
אמיל מאדבאק
שפתחת את הלב
ואת הדלת
ואפשרת להציץ ואף לרגע,
על הקהילה האורתודוכסית הערבית ביפו