תיעוד זה כולל צילומי וסדרת מפות של חלק השני של מסלול הטיול ברכב בין רמות הבזלת בגליל תחתון מזרחי ובעמק  הירדן .

 

חלק זה של הטיול, כפי שמעידה כותרת תיעוד זה היא לאורך גאון הירדן (הזור) וכיכר הירדן (הע'ור) ממול גשר בצפון עד מול חמדיה בדרום.

 

את הטיול יזם, ארגן, תכנן והוביל חברי ניר עמית (משער העמקים).

 

טיול זה התקיים ביום  שני 5 באפריל 2021.

 

לטיול זה יצאנו בשני כלי רכב רב מינוע (4X4) והשתתפו בו גם מוטי ארמלין (גילון), יונתן כצמן (שדות ים) ומיכה ון ראלטה (בית לחם הגלילית).

 

בשעת צהרים לאחר סיום הקטע הראשון מורד נחל תבור תחתון נסענו בכביש 90 צפונה עד גשר ומשם נכנסנו לשטח.

 

בשעת אחר הצהרים נסענו לאורך הבקעה בשני מפלסיה (להלן) ועצרנו במספר נקודות תצפית וסיימנו בכביש 90 כשעה וחצי לפני השקיעה.

 

*****

בקעת הירדן

 

קטע טיול זה נערך בבקעת הירדן שהיא פרוזדור טקטוני המשתפל מצפון לדרום בשיפוע כמעט אחיד ומתון למדי והמורפולוגיה שלה מתאפיינת בשלושה מפלסים:
* המפלס העליון מפלס הע'ור (כיכר הירדן) התופס את מרבית שטחו של המישור ועליו נמצאים היישובים גשר, נווה אור, ירדנה ובית יוסף,  בשוליהם עברנו.
*המפלס התחתון מפלס הזור (גאון הירדן), הוא תחום הפשט של נהר הירדן ובו מתפתל נהר הירדן בסדרת פיתולים ונמוך כמה עשרות מטרים ממפלס כיכר הירדן.
* מפלס ביניים, תצורת הלשון שהיא מדרגה תלולה בין שניהם ומתנשאת לגובה עשרות מטרים מעל גאון הירדן. היא נקראת מדרגת ה"קטארה" ("הדבשות") החרוצה על ידי מאות ערוצים תלולים ויוצרת נוף בתרונות (Badlands).

 

****

מסלול קטע התיעוד

 

**** 

קטעי המסלול המקומות והמראות

תל זן (א-זנבקיה) המערבי נקרא במפה תל זן במפת הקרן האנגלית לחקירת ארץ-ישראל (PEF) – תל א-שוך. זהו תל גדול, המתגבה והולך ממזרח למערב. שטחו העליון המערבי כ-4 דונמים. על מדרונותיו המערבי והדרומי חשוף "ריצוף" של אבני בזלת. במדרון המזרחי נראים יסודות של בנייה. על פניו נלקטו חרסים בודדים, מיעוטם מתקופת הברונזה הקדומה, ועיקרם מתקופת הברזל א' וב', ובהם שפיות מעובות עם בלט תחתיהן, שפיות מעטות דמויות צווארון, ידית עם סימן הקדר (צלב כפול) ושבר של קערית ייבוא קיפרית מסוג black on red. מהתקופה ההלניסטית ומהתקופה הביזנטית נמצאו חרסים מועטים, אך כנגדם נמצאו חרסים מרובים מאוד מהתקופה האסלאמית הקדומה, הפזורים על כל המדרונות, עם שפע של דגמי עיטורים צבעוניים.
אתר 18 במפת גשר, סקר הארכיאולוגי לישראל 

*****

תל שושן הוא תל זן (א-זנבקיה) המזרחי במפת הקרן האנגלית לחקירת ארץ-ישראל (PEF) – תל אבו-אל-ג'מל. התל נמצא על שפת פיתולי הירדן ומתגבה ממזרח למערב. ראשו המערבי גבוה ותלול מאוד, ושטחו 20X50 מ' בקירוב. עליו ועל מדרונותיו חשוף "ריצוף" של אבני בזלת, כעין חלקלקה. תחתיו, בדרום-מזרח – חרסים מתקופת הברזל א'. במדרון המערבי נראים יסודות של בניינים ונמצאו חרסים מועטים מהתקופה הביזנטית, ופה ושם גם חרסים מתקופת הברונזה התיכונה ב'. ממזרח, על פני הגבנון התיכון, נלקטו חרסים בודדים מתקופת הברונזה הקדומה ד', ובהם בסיסים שטוחים ושפיות נטויות החוצה, עם עיטור מחורץ תחתיהן. החרסים כנראה הם מהתקופה הביזנטית בלבד.
אתר 19 במפת גשר, סקר הארכיאולוגי לישראל 

חרבת זר מקום היה כפר הבדואי שנקרא מזאר. מעליו, במעלה המדרגה, בית-קברות, הקרוי חרבת אל-מזאר (במפת הקרן האנגלית לחקירת ארץ-ישראל [PEF] – חרבת שיח' קאסם). בבית-קברות זה ומסביבו זרועים חרסים צלעוניים ומזוגגים מהתקופה הביזנטית ומהתקופה האסלאמית הקדומה. במדרונותיה של המדרגה שממערב לו נלקטו להבי צור מעטים, עשויים בטכניקה מזוליתית.
אתר 24 במפת גשר, סקר הארכיאולוגי לישראל

******

תל כיתן נמצא נמצא בסמוך לירדן. במפת הקרן האנגלית לחקירת ארץ-ישראל (PEF)  נקרא תל שיח' קאסם. שטח האתר כ-8 דונם; את גובה רבדיו אין לקבוע במבט עין. על ראשו, ובעיקר על מדרונותיו הדרומיים, המזרחיים והמערביים, זרועים חרסים: מהתקופה הכלקוליתית – חרסים טיפוסיים לתקופה על כל שפע סוגיהם, ובכללם שני שברים של כלי "מחבצה"; מתקופת הברונזה הקדומה א' – שברי כלים מרובים, על כל סוגיהם, ובעיקר כלים מעוטרים בחיפוי פסים, על כל צבעיהם, מחום שחור עד צהבהב; מתקופת הברונזה התיכונה ב' – חרסים מרובים; מתקופת הברונזה המאוחרת – 3-2 חרסים ושתי ידיות בעלות עיטור מצולב, שצבעו אדמדם; מתקופת הברזל ב' – מעט מאוד חרסים, בכללם שפיות בודדות, הדומות לצווארון של סיר בישול; מהתקופה הביזנטית – חרסים צלעוניים; ומהתקופה האסלאמית הקדומה – חרסים מעוטרים בצבע בשפע רב. מכלי האבן יש להזכיר קערות בזלת בעלת בסיס טבעת.
בצדו המזרחי של האתר אפשר להבחין בשרידי בניינים  בתחום קרקעותיו של משק נווה אור נלקטו מטבעות מהתקופות ההלניסטית, הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה.
אתר 28 במפת גשר, סקר הארכיאולוגי לישראל

תל ישמעאל האתר יושב על גבעה רמה, הנמצאת על גדתו הדרומית של נחל עשה. על פניו נלקטו חרסים צלעוניים ומעוטרים בדגמים צבעוניים מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה.
אתר 8 במפת בית יוסף, סקר הארכיאולוגי לישראל

******

אתר 100 מ' ממזרח לתל ישמעאל והוא שטוח למדי. על פני שטח של עשרות דונמים זרועים כלי צור וידיות חרס של כלי אגירה ושברים בעלי עיטורי חבל בהון מהתקופה הכלקוליתית; חרסים בודדים מתקופת הברונזה הקדומה; בסיסים שטוחים משוחים אדום ושבר אחד מחופה פסים. כן נמצאו חרסים בודדים מתקופת הברזל א' וב' וחרסים צלעוניים, מזוגגים ומעוטרים בדגמי צבע מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה.
ממזרח לתל, בכרמי מושב ירדנה, נלקטו חרסים רבים מהתקופה הכלקוליתית; כלי צור, ובכללם ראש חץ; כלי אבן, מהם שבר של מקטר בעל חלונות; וחרסים מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה.
אתר 9 במפת בית יוסף, סקר הארכיאולוגי לישראל

******

סוף דבר,

הקטע  השני של מסלול הטיול
היה אחר מקודמו.

אודה ולא אבוש
כמעט בכל אורכו
נסעתי בפעם הראשונה
והתפעלתי.

הצילומים הם עדות להתרשמותי
ממראות האזור והמקומות בו.

*****

תודה לניר שנענה לבקשתי
ותכנן את המסלול בקטע זה
במקום נסיעה מנהלתית משעממת
וחסרת תכלית על הכביש,

תודה ליונתן שהשביע את
רעבוננו גם בצהרים,

תודה לניר, מוטי ומיכה

שגם צילומיהם נכללים בתיעוד זה.