האירוע המרכזי של חג ההתגלות (האפיפנה) היה ביום שבת 18/1/2020.

 

ביום זה הגיעו לאתר הטבילה קאסר אל יהוד הנמצא על גדת הירדן כ-20,000 מאמינים מהכנסיות האורתודכסיות.

 

חלקן הקטן ערבים תושבי הארץ ומרביתם היו צליינים שהגיעו מחו"ל,  בעיקר מיוון, רוסיה, רומניה וגם משאר ארצות מזרח אירופה ומארצות שהיו בעבר חלקן חבר העמים הסובייטי.

 

שיאו של האירוע היה כפול התהלוכה הפטריארך היווני אורתודוקסי  ואחריו הליטורגיקה אותה ערך.

 

במשך שעות רבות הסתובבתי בין רבבת הצליינים שנהרו למקום וכדרכי צלמתי הרבה.

 

רובו ככולו של התיעוד להלן הוא צילומים שהניבה השוטטות בין הצליינים.

 

*****

משעות הבוקר המוקדמות
החלו הצליינים להגיע בהמוניהם

******

 

המונח “אורתודוקסי” מציין את הכנסייה הדבקה במסורת התיאולוגית, הרוחנית והטקסית הביזנטית-מזרחית ששורשיה בירושלים, באנטיוכיה, בקונסטנטינופול ובאלכסנדריה. כנסייה זו קיבלה את החלטותיהן של כל שבע המועצות האקומניות שהתכנסו מהמאה הרביעית עד למאה השמינית לספירה. מאחר שבירת האימפריה הרומית המזרחית הייתה קונסטנטינופול, הוכר הפטריארך של עיר זו, שכונתה רומא החדשה, כמנהיג המורם מעל לאחרים. גם כיום ידועה הכנסייה ככנסיית “רום” (קונסטנטינופול בשמה הערבי). אף שהפטריארכיות שנוספו במשך השנים שמרו על עצמאותן והחזיקו במאפיינים ייחודיים, שוררת ביניהן זיקה עמוקה בתחומי האמונה והתיאולוגיה ובנוסח התפילה על פי הנוסח הביזנטי ביוונית, ומשמרת את לוח השנה היוליאני, המאחר בשלושה עשר יום אחר הלוח המערבי-גרגוריאני..
הכנסייה הנוצרית-אורתודוקסית המזרחית היא הקהילה הנוצרית השנייה בגודלה בעולם (לאחר הכנסייה הקתולית) ויש בה כ-250 מיליון מאמינים המאוחדים במסורת תיאולוגית וליטורגית קדומה.

*****

הביטוי “כנסייה יוונית – אורתודוקסית” מתייחס למספר מצומצם של כנסיות אורתודוקסיו-מזרחיות, החולקות מסורת תרבותית קדומה ומקיימות את הליטורגיה ביוונית באופן מסורתי. על הכנסייה היוונית-אורתודוקסית נמנות הפטריארכיות הקדומות של קונסטנטינופול, של אלכסנדריה, של אנטיוכיה ושל ירושלים וכן הכנסיות של יוון ושל קפריסין.
הכנסייה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים זכתה למעמד “אם הכנסיות” כבר במאה הרביעית,  בהיותה הממשיכה הישירה של כס יעקב הקדוש (אחי ישוע בברית החדשה),  הבישוף הראשון של ירושלים. במאה החמישית הועלה בישוף ירושלים למעמד של פטריארך.
הכנסייה חובקת עולם וכוללת 15 כנסיות עצמאיות שגבולותיהן הגיאוגרפיים, התרבותיים והלאומיים מוגדרים היטב.
על-פי מסורת עתיקה, סדר מניינן של כנסיות אלה הוא מהמקומות הבאים: קונסטנטינופול (קושטא), אלכסנדריה, אנטיוכיה, ירושלים, רוסיה, גיאורגיה, סרביה, רומניה, בולגריה, קפריסין, יוון, אלבניה, פולין, צ'כיה ואוקראינה..
הכנסייה העצמאית כשמה היא עצמאית  – ראש הכנסייה אינו כפוף לאף מנהיג דתי אחר, מחוץ למדינה. הכנסייה בוחרת בעצמה את ראשה ואת ארכיבישופיה או המיטרופוליטים שלה. אין שום תלות בין חמש עשרה כנסיות אלה והן כפופות לשלטון מקומי בלבד ועצמאיות במישור המנהל הדתי והמשפטי. בראשן עומד, לפי המקרה, פטריארך, אפיפיור (באלכסנדריה), קתוליקוס (בארמניה, גאורגיה) או ארכיבישוף. הכנסיות האוטקפליות נחשבות לשוות זו לזו, אך פטריארך קונסטנטינופול נחשב לראשון בין שווים.

******

הירידה לכיוון מקום הטבילה

המתנה בתור הארוך
למקום הטבילה
הפעם בגלל עליית מפלס הירדן
והחשש מטביעה וסחיפה
נמנעה הירידה לנהר
הטבילה הייתה מתחת לברזים 

******

התהלוכה של הפטריארך שהגיעה למקום

הפטריארך היווני-אורתודוקסי בארץ הקודש חולש על מדינת ישראל, על שטחי הרשות הפלסטינית, על ירדן ועל חצי האי ערב. הקהילה היוונית-אורתודוקסית היא הגדולה מבין הקהילות הנוצריות בארץ, וכן רבים מחברי הכנסיות האחרות רואים בכנסייה זו את שורשיהם. הסמכות העליונה של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית מכונה “הסינוד” (=אספה, מועצה, מיוונית) וחברים בה שבעה עשר בישופים בכירים, הבוחרים את הפטריארך. עקב חשיבותה ההיסטורית והסמלית של ירושלים זוכה הפטריארך שלה להערכה מיוחדת מצד עמיתיו – הפטריארכים האורתודוקסים שבאנטיוכיה, אלכסנדריה וקונסטנטינופול.

****

הפסקת התזמורת

רגע עם המנהיגים וכוהני הדת

****

התערבתי עם הצליינים

הצגת הלאומיות 

*****

סוף,

אני נהניתי
להיות בין החוגגים